נבחרת הגברים העפילה לראשונה לאליפות אירופה בכדורמים. המאמן טל גרודמן (43) מקיבוץ רמת יוחנן, מספר על הדרך שהחלה בבריכה הקטנה ברמת יוחנן
אליפות אירופה בכדורמים
בברכה בקיבוץ יגור בו גדל הוא מצא מפלט מחיי היומיום. ביקור של הפועל גבעת חיים בכדורמים, אז עדיין זוללת תארים, גרם לו לעלות למחרת על ההסעה לרמת יוחנן ולהתחיל בגיל 11 באימוני כדורמים.
מאז גבעת חיים הידרדרה, ובמקומה הפכה הפועל "פלרם" גוש זבולון לנציגה הבכירה של הקיבוצים. גרודמן שיחק בה מגיל 16 ועד 32, היה שותף לכמות מכובדת של תארים ולאחר מכן אימן ברציפות עד לפני שנה וחצי, אז הגיע לנבחרת הלאומית. הוא חי כבר 20 שנה ברמת יוחנן לאחר שהתחתן עם בת הקיבוץ.
לפני שבועיים הוביל גרודמן את הנבחרת להופעה ראשונה בתולדותיה באליפות אירופה, שתיערך בקרואטיה באוגוסט-ספטמבר.
ישראל אירחה את טורניר המוקדמות והובסה במשחק הראשון 10:4 מול הולנד, אבל הנבחרת התעשתה וניצחונות 6:7 על אוקראינה ו-7:9 על טורקיה סללו את הדרך לטורניר בספליט.
בסגל נכללו שחקנים של גוש זבולון וביניהם יובל קלרפלד (עין המפרץ), אורי בוזגלו (שמיר) ורוני גרוס (רמת יוחנן). גם העוזר, תום צוקרמן, מתגורר ברמת יוחנן, והבריכה המקומית היא המגרש הביתי של גוש זבולון. זו אינה בריכה תקנית לכדורמים מבחינת גודל ועומק, והמים בצדדים רדודים, כמו ברוב הבריכות שמשרתות את קבוצות הליגה, וגם עם הקושי הזה שחקני הנבחרת היו חייבים להתמודד.
לפני הנבחרת שיחקת ואימנת רק בקבוצה אחת, זה יתרון מבחינתך?
"אנחנו אמנם חיים בעידן מקצועני ויש משכורות והעברות שחקנים, אבל מבחינתי העניין של אימון בקבוצה אחת מאפשר השרשת תרבות מועדון ותרבות עבודה. יש לי סיפוק רב מכך שלימדתי את יובל קלרפלד והשוער יהב פייר לשחות עוד בגיל הגן, והם התפתחו והפכו לשחקני נבחרת בכירים ושותפים לעלייה הנוכחית".
מהו מאגר השחקנים שממנו אתה יכול לבנות סגל?
"שלוש הקבוצות החזקות בארץ, שמחלקות ביניהן את התארים, הן גוש זבולון, קריית טבעון ואס"א ת"א ומהן נבנה הסגל לטורניר בוינגייט. יש גם כמה שחקנים במכללות בארה"ב, אבל הלימודים שם בעדיפות עליונה, ולכן ויתרתי על ניר גרוס למשימה הנוכחית. כרגע אין לנו שחקנים בליגות באירופה".
אס"א היא הקבוצה היחידה שנהנית מבריכה תקנית, באוניברסיטה, זה נותן לה יתרון גדול על שאר הקבוצות?
"מבחינה מקצועית כן אבל היתרון הזה מתקזז עם גורמים אחרים, כמו מיעוט שעות אימון בגלל התחייבויות של האוניברסיטה למנויי הבריכה וכו', ולכן יש עדיין תחרות בליגה. לגוש זבולון יש תמיכה מהמועצה האזורית, היו"ר עמוס נצר היה שחקן בעבר וגייס את מפעל פלרם בתור ספונסר, וגם לטבעון יש תמיכה מהעירייה".
בתור מאמן נבחרת היית צריך להרגיל שחקנים לבריכה האולימפית במכון וינגייט, איך עושים את זה?
"הפסקנו את הליגה ועברנו למחנות אימונים ארוכים בוינגייט וגם ביוון. שיחקנו שם מול קבוצות צמרת כדי להגיע מוכנים למאמץ אינטנסיבי של סופשבוע עם שלושה משחקים בתוך שלושה ימים. בתור שחקן לא זכיתי להיות שותף להכנה כל כך יסודית ומפרכת לקראת מוקדמות אליפות אירופה".
הביתיות הייתה לדעתך גורם מכריע?
"אני בטוח שהשפיעה מאוד לטובה. נשארנו בארץ עם האוכל שלנו, ישנו והתאמנו בוינגייט, שיחקנו בבריכה שאנחנו מכירים היטב וזכינו לקהל תומך, במיוחד בניצחון בשבת על אוקראינה. זה המקום לומר תודה ליו"ר האיגוד רויטל גלוסקא-כהן, שגדלה בכפר המכבי והצליחה לגייס משאבים כדי לארח פה לראשונה את הטורניר. כדאי לזכור שבמוקדמות אליפות 2020 לא שיחקנו בגלל מחסור בתקציבים, ולפני כן ספגנו בעיקר הפסדים במוקדמות. אפשר גם לומר שנהנינו מהגרלה נוחה יחסית. אני שמח שעשינו זאת לעיני הקהל הביתי כי הענף תלוי גם בנערים שירצו לשחק, והישג כזה עשוי לתת להם דחיפה ולהגדיל את כמות השחקנים בארץ".
השחקנים הזרים מקדמים לדעתך את הענף בארץ?
"בהחלט. הם באים בעיקר מסרביה, שהנבחרת שלה היא אחת החזקות בעולם. השחקנים שלנו לומדים מהם המון ומשדרגים את היכולת וכך גם הנבחרת מרוויחה".
איך הם מסתגלים לבריכות לא תקניות?
"בהתחלה יש הלם תרבות אבל מתרגלים לסיטואציה המוזרה מבחינתם, כאשר שופטים מתירים לגעת בקרקע, בניגוד לחוקי המשחק, כי המים רדודים. קיבלתי מהם מחמאות רבות על העלייה לאליפות עם שחקנים שנאלצים להסתפק בבריכות כאלה".
ישראלים סובלים בדרך כלל מנחיתות פיזית מול שחקנים אירופאים. איך ניסית להתגבר על הבעיה?
"יש אכן בעיית נחיתות, לכן אימצתי את השיטה היפנית. הם התכוננו למשחקים האולימפיים בטוקיו במשך תקופה ארוכה ובנו שיטת משחק שמבוססת על מהירות ותנועה אינטנסיבית כדי לפצות על היעדר פיזיות. במוסר עבודה היפנים הרי חזקים מאוד ואכן, הם לא העפילו לשלבים המכריעים אבל נתנו פייט והפסידו במשחקים צמודים לנבחרות הגדולות".
מספר נבחרות ישראליות רשמו הופעה חד פעמית באליפות אירופה, כמו כדוריד גברים ב-2002, וכמובן נבחרת הכדורגל במונדיאל 1970. איך מונעים מההישג הנוכחי להפוך לקוריוז?
"זה תלוי במספר גורמים כמו תקציבים, אירוח טורנירים והגדלת מספר השחקנים. כרגע, למשל, אין לנו נבחרת נוער פעילה, וחבל. ההופעה באליפות עשויה למנף את הענף".
למה אתה מצפה בטורניר בקרואטיה?
"העיקר זה לא להיות בשר תותחים. אנחנו גם תלויים בהגרלה. יש 16 נבחרות, וברור שמול שמונה הבכירות אין מה לחלום על ניצחון, אבל אולי נשיג כזה נגד יריבה חלשה יחסית".
