ביום שישי 1 באפריל יערך טורניר האביב המסורתי באליפות השחמט של ההתיישבות העובדת. אליפות השחמט הראשונה התקיימה בשנת 1967, לפני 55 שנה בניהולו של נתן יונגרייס ז״ל, חבר קיבוץ העוגן. בשנים עברו נערכה אליפות אחת לשנה ובחמש השנים האחרונות נוהגים לקיים שתי תחרויות, אחת באביב ואחת בסתיו. אחת מהן נערכת בקיבוצי הצפון והשנייה במרכז.
יונגרייס נולד בהונגריה, בן למשפחה אורתודוקסית. כילד אהב תחרויות וספורט והיה בעל ראש מתמטי מעולה. בתור נער יזם בבית הספר תחרויות בתחום הספורט ובתחום השחמט. לארץ עלה ב-1939 בעליה בלתי לגאלית יחד עם קבוצת ההכשרה של השומר הצעיר. הוא נשלח עם הקבוצה לכפר סבא ומאוחר יותר היה ממקימי קיבוץ העוגן. בשנות ה-50 החליט לייסד תחרות שחמט לחברי הקיבוצים.
בתחילה היו תחרויות נפרדות לשומר הצעיר ולקיבוץ המאוחד, אך עם הזמן הן אוחדו לתחרות של ההתיישבות העובדת. בתו מרגה (75) מקיבוץ העוגן מספרת: "משך השבוע עבד כמו כולם ובשבתות היה נוסע בטרמפים ומאתר נערים עם כישרון מיוחד בשחמט. יש דור שלם של בני קיבוץ שזוכר שאבי גילה אותם והביא אותם לתחרויות. הוא היה דואג שהנערים יגיעו לתחרויות, דואג שיהיה להם אוכל. לא היה לו רכב והיה עושה הכל כדי שלא יתפספס. בזכותו הגיעו בני קיבוץ רבים להישגים בשחמט. הם השתתפו בתחרויות והתחילו להכיר אותם".
יונגרייס היה התמחירן של הקיבוץ "איש של מספרים. בחגים גדולים כמו פסח רק הוא ידע לסדר את הישיבה בחדר האוכל כך שיוכלו להיכנס אלף איש" ובעצמו שיחק שחמט. "יש פתיחה "יונגרייס" שנקראת על שמו. כל חייו אבא המשיך להעמיק ולעסוק בזה. בתקופה של טרום אינטרנט היה מנהל משחקי שחמט בגלויה שנשלחת בדואר ממדינה למדינה. זה נמשך שנים והוא ניהל את זה בגאונות. זמן רב לאחר שנפטר היו מגיעות הגלויות עם המהלכים. היה איש רב פעלים. גם אמא שלי שיחקה מצוין, היא ראתה בזה משחק, עבורו הניצחון היה קריטי.
אבא התאלמן בגיל 75 ובכל פעם כשהייתי מגיעה לבקר אותו היה יושב ופותר משחקים שלא נגמרו או שנעשו בהם טעויות, השחמט היה כל עולמו. בנוסף הוא היה אלוף בפינג פונג, טניס שולחן. הוא היה מאוד תחרותי ומאוד זריז ועסק בספורט עד גיל מאוחר. תמיד רצה להיות ראשון ושאנחנו ילדיו נהיה ראשונים. נשאר כמו ילד, עיניים כחולות ותלתלים, זה היה הקסם שלו".
לתחרות שתערך בקרוב צפויים להגיע כ-50 שחקנים בני 12 עד 84 ואף מבוגרים יותר.
אסף סופר מקיבוץ בית קשת, מבכירי השחקנים, מסומן לזכייה. ביום שבת 2 באפריל בבוקר יערך טקס לזכרו ופועלו של יונגרייס בשדה השחמט בארץ בכלל ובהתיישבות העובדת בפרט. בטקס יושמע שיר של יורם טהרלב יליד קיבוץ יגור, שהיה חובב שחמט נלהב ואף שיחק בצעירותו בתחרויות שחמט בתנועה הקיבוצית.
בראש צלול
זקן המתחרים הוא אמיר פלוט (95) מקיבוץ ברור חיל ש"עדיין הולך, עובד ומשחק". הוא נולד בברזיל ובגיל 17 השתתף שם בתחרויות. כשהיה בן 24 עלה לארץ וזנח את המשחק. 13 שנים לאחר שעלה ארצה והשתקע בברור חיל חזר למשחק המלכים. כיום משחק אמיר בקבוצת הפועל שער הנגב-חופים, איחוד של קבוצת חופים של קיבוץ יד מרדכי עם שער הנגב. לקבוצה יש ייצוג בליגה א', בליגה ב', ושתי קבוצות בליגה ג', בה משתתף אמיר. מעבר למשחק השחמט ולמשחק הברידג' בהם הוא עוסק, אמיר עובד כמתנדב באשכול שער הנגב במגנזה שבארכיון. באליפות השחמט של ההתיישבות העובדת אמיר הוא שחקן קבוע, ועל אף שהתחרות בחורף אורכת שלושה ימים וזו של האביב יומיים, מה שמצריך התארגנות ולינה מחוץ לבית, שלו ושל אשתו, אמיר לא מוותר. "זה לא קל, אבל מפני שאני אוהב שחמט וגם השחמט אוהב אותי אני מגיע, למרות המאמץ שלי ושל אשתי".
מה אתה אוהב במשחק?
"החלק שצריך לחשוב. זה משחק שעוזר לשמור על צלילות המחשבה, מאפשר ליצור מצבים מעניינים וגם כותבים תוך כדי".
לאיזה מקום אתה צופה שתגיע?
"כשהייתי צעיר יותר הגעתי למקומות השלישי והרביעי. מאז שבגרתי בגיל אם אקבל שתי נקודות משבע אהיה מרוצה. יש ארבעה דברים שאני אומר עליהם תודה – אני הולך על רגליי, עדיין עובד, משחק ומלמד ברידג' ושחמט ובעיקר על אשתי הנהדרת".
הצעיר הזקן
השם יונגרייס פירושו צעיר (יונג) שיבה (רייס) והסיפור שעובר במשפחה מספר כך: אחד מאבותיו של נתן שהיה גבר נאה התהלך ברחובות בודפסט. באותה שעה עברה המלכה בכרכרתה, ראתה אותו והורתה לו להגיע בערב לארמון. האיש, שהיה אדם דתי, נבהל מההזמנה והלך להתייעץ עם הרב, שאמר לו למהר ולברוח לעיר אחרת. הוא עלה על הסוס ודהר אל עיר אחרת, אל הרבי שהיה שם. הרב קיבל אותו בחיבוק חם ואמר שמעתה שמו יקרא יונגרייס, כי הוא נאה כמו איש צעיר וחכם כמו איש זקן.
