עמק יזרעאל מייצג בתרבות ובהיסטוריה הלאומית של ישראל את ערש ההתיישבות הציונית השיתופית, ולכן אין זה מפתיע שכבר בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמה בעמק אל"צ – אגודה שיתופית חקלאית שתכליתה לעבד ולקצור ביעילות את גידולי השדה במספר קיבוצים ומושבים
אל"צ, אגודה שיתופית חקלאית
אל"צ – אגודה שיתופית לציוד חקלאי בע"מ, הוקמה ב-1961 על ידי 11 קיבוצים ומושבים באזור העמק והגלבוע והם: יזרעאל, כפר יחזקאל, גבע, רמת צבי, מולדת, עין חרוד איחוד, עין חרוד מאוחד, תל יוסף, בית השיטה, חפציבה ובית קשת.
האגודה, בעלת הציוד החקלאי המגוון, עסקה בעבר לצד החקלאות גם בעבודות עפר ובהן חפירת מאגרי מים ובחציבה, אך בחלוף השנים נסגרו הפעילויות השונות ואל"צ נותרה אך ורק עם החקלאות והיא מתמקדת כיום באספקת מזון גס לרפתות.
מדובר בכל מה שקשור למספוא: תחמיצים, גידולי שחת, וחבילות קש. האגודה מספקת שירותי קציר וכיבוש חבילות, ומשנעת את התוצרת לרפתות וגם למרכזי מזון גדולים, כמו אמבר של גרנות, מילובר של מילואות ועוד.
את עיקר העבודה מבצעת אל"צ כחברה קבלנית בתחום גידולי השדה, אך בנוסף, ב-15 השנים האחרונות היא מבצעת את כל שלבי הגידול החקלאי בשותפות עם מספר משקים חקלאיים המבקשים את סיועה.
"לעתים מדובר בקיבוצים או מושבים שבהם צוות הגד"ש התבגר, ולא קם דור המשך שיחזיק את הענף הלא קל הזה," מסביר יו"ר אל"צ, אלי שריר, "ולעתים מדובר בסיבות אחרות, כמו משק שחלילה מגיע לחדלות פירעון, ואז ארגון הקניות פונה אלינו בבקשה שנפעיל את הענף."
"במצב הזה אנחנו עושים חקלאות ממש, כולל החלטות מה לגדל ואיפה, וביצוען, כמובן בשותפות עם הקיבוץ על פי חוק החקלאות. לפעמים אנחנו מנהלים את הענף עם עובדים מהקיבוץ, ולפעמים אנחנו מביאים עובדים שלנו."
"אנחנו רואים בזה גם ציונות. אנחנו עוזרים למשקים להמשיך את אמצעי הייצור שלהם, ולשלוט בקרקע כדי שהיא לא תלך לגורמים זרים."
באילו גידולים אתם עוסקים?
"התחמיצים הם בעיקר מחיטה ומתירס, גידולי השחת הם מחיטה ומאספסת וכו'. ברגע שאנחנו נכנסים לגד"ש באחד המשקים, אנחנו עוסקים בגידולים המקובלים ובהם גידולי תעשייה, כמו: עגבניות, אפונה, שעועית, וכן, גידולי ירקות כמו אבטיחים, שום ועוד. אנחנו מתפרנסים גם מעיסוק בחקלאות וגם כנותני שירותים חקלאיים".
השירותים החקלאיים ניתנים ל-11 הקיבוצים והמושבים בעלי האגודה, אך לא רק להם. האגודה היא החברה הגדולה ביותר בארץ בתחום הקציר ואספקת מזון גס לרפתות, והיא עובדת מהים עד הירדן, ממשקי הגליל המערבי מצד אחד, עד משקי עמק הירדן מצד שני – וכל מה שביניהם.
לדברי שריר, היקף השירותים החקלאיים בשנה מסתכם ב-200 אלף דונם, ולזה נוספים 15 אלף דונם, שבהם החברה מטפלת בשותפות עם המשקים בכל שלבי הגידול בגד"ש.
אל"צ אגודה שיתופית חקלאית – הבית של החקלאים
בשלוש השנים האחרונות מנהל את אל"צ המנכ"ל יובל פונרו, במקור מקיבוץ ניר דוד וכיום מהמושב השיתופי מולדת, שהוא בעל ניסיון רב-שנים בניהול חקלאי. יו"ר האגודה בשנתיים האחרונות הוא כאמור אלי שריר, מקיבוץ מירב, המשמש במשרה חלקית גם כמנכ"ל ארגון מגדלי הדגים וכן כיו"ר של קיבוצו.
שריר, שנולד ב-1962, לא יכול לספר מזיכרון אישי כיצד נוסדה אל"צ שנה לפני לידתו. "מה שאני שמעתי," הוא אומר, "שפשוט בצורה מאוד הגיונית, במקום שכל משק יחזיק קומביין תחמיץ, קומביין לגרעינים, מכבשים לקש וכלי עיבוד כבד יקרים משלו – יסדו איגום כלים אזורי.
לא תמיד כדאי למשק יחיד להחזיק כלים כאלו, לא תמיד המשק יכול להרשות לעצמו, לא תמיד יש לו מי שיפעיל את הכלים, אז יש גוף אחד אזורי של קיבוצים ומושבים, שזה בדנ"א שלו.
אנחנו קוראים לעצמנו 'הבית של החקלאים' – זה הסלוגן שלנו. ככה אנחנו מתייחסים לזה. אנחנו נותנים להם בית, משתדלים לתת פתרון לכל נושא וצורך שעולה, בתנאי שזה עומד במבחן כלכלי.
עם השנים התרחבו סוגי הגידולים ונרכשו כלים בהתאם, ולעומת זאת, היו גם גידולים שניסו והפסיקו. הייתה תקופה שהאגודה הפעילה מנערות שקדים וזיתים, אבל זה ירד. היו דברים שהצליחו יותר והיו שהצליחו פחות. מה שעובר כחוט השני בכל השנים, הוא גידול מספוא ומזון גס לרפתות".
כמה כלי עיבוד יש לאל"צ?
"יש בסך הכול מעל ל-100 כלים חקלאיים. יש לנו 18 קומביינים מסוגים שונים, עשרות טרקטורים, והרבה כלי עיבוד ומכבשים נגררים כולל מכונה לעיטוף חבילות תחמיץ".
כמה עובדים יש באל"צ ואיך התגבש הצוות?
"הצוות הקבוע של אל"צ הוא ברובו צוות עובדים ותיק ומנוסה. היתרון הגדול של האגודה הוא אמינות, איכות, מקצועיות וזמינות, ואת זה היא משיגה בזכות האנשים שעובדים בה. משקיעים המון בצוות. הצוות הקבוע, כולל אנשי המטה, מונה כ-40 איש – ובעונה הבוערת, כשעובדים שלוש משמרות בקציר התחמיץ, מספר אנשי הצוות כמעט כפול."
"כיוון שמדובר בעבודה מקצועית, רוב המתגייסים לעונה הם אנשים קבועים, שבאים 'לעשות מילואים' באגודה. מדובר בהרבה חברי קיבוצים ובני קיבוצים, שלפעמים עזבו את הקיבוץ ועברו ליישוב אחר, שעוזבים בעונה הבוערת את העיסוק הקבוע שלהם ובאים לתת כתף."
כדי לתפעל את מערך הכלים הגדול של אל"צ, הוקם כבר בראשיתה מוסך גדול שמתחזק, מתקן ומכין את הכלים לעבודה בשטח. בעבר שירת המוסך גם לקוחות חיצוניים, אך כיום הוא מתרכז רק בכלים של האגודה.
"במוסך יש כוח מקצועי וייעודי שמשרת את הארגון," מסביר שריר, "ישנם הרבה כלים בשטח אז יש גם אנשי תמיכה טכנית שעובדים בשטח. הכלים פרוסים בכל צפון הארץ, ולפעמים יורדים גם דרומה, והצוות הטכני מלווה אותם ופותר בעיות בשטח".
במציאות הישראלית של ימינו סובלת גם אל"צ מאירועי פשיעה חקלאית, שלדברי שריר כבר ניתן לכנותה טרור חקלאי: "אנחנו מחזיקים את הגד"ש של בית קשת בשותפות עם הקיבוץ," הוא מתאר, "וזו החזית הכי גדולה שלנו כי זה באזור התבור שסובל מפשיעה חקלאית.
"אגב, חניון המשאיות שבו נתפסו שני הבורחים מכלא גלבוע, נמצא על שטח של הקיבוץ שכל הזמן נדרס על ידי משאיות כבדות. בשדות האלו אנחנו סובלים מנזקים לשטח ולציוד, וגם מגניבות של התוצרת שלנו."
"במשך מספר שנים בכל פעם שהיינו כובשים חבילות חציר, חלקן היו נגנבות ישר מהשטח. זה נמשך עד ששמנו מארב ותפסנו את הגנב. היו גם הצתות של צינורות טפטוף, שחווינו המון פעמים."
"זה מתסכל אבל ממשיכים. אין לנו יכולת להיות 24 שעות ביממה בכל השטחים שלנו שהם בהיקף גדול, ואנחנו בהחלט סובלים מהטרור החקלאי".
הרפורמה בחקלאות אמורה להשפיע הן על גידולי השדה והן על המדגה שבשניהם אתה פועל. מה דעתך על האמירות שלפיהן החקלאות בישראל מיושנת ולא מותאמת לשינויי האקלים?
"באופן כללי אני חושב שברפורמה הזו יש דברים מצוינים ושהחקלאות בישראל זקוקה לשינוי. אי אפשר להגיד שהחקלאות הישראלית היא פרימיטיבית, לא מתקדמת ולא מותאמת לשינויי האקלים."
"אלו אמירות קצת קיצוניות ופוגעניות, אבל היא בהחלט זקוקה בענפים מסוימים לדחיפה אך בעדינות. חקלאות המשק המשפחתי, ולא רק היא, הן מערכות מאוד רגישות ואי אפשר לעשות בהן שינויים באבחת סכין אלא בצורה תהליכית."
"הכי חשוב לדעתי הוא מתן פתרונות להשתלבות דור צעיר בחקלאות, וזה צריך לעמוד בראש מעייננו. הרפורמה מדברת על הבעיה הזו, אבל לא נותנת לה פתרונות."
"גוף כמו אל"צ צריך ידיים צעירות, שילמדו מהוותיקים וימשיכו את דרכם. כפי שאמרתי יש ברפורמה דברים טובים, אבל צריך לעשות אותם בזהירות, בשום שכל, עם אבני דרך."
"לבדוק את עצמנו כל הזמן ולתקן כל הזמן. כשזה לא נעשה כך, כפי שקרה בענף המדגה, הנזק הוא גדול והענף מצטמצם מאוד. החשיפה ליבוא דגים נעשתה בצורה מאד קשה, ולמרות שמגדלי הדגים מקבלים תמיכה ממשלתית הענף הולך וקטן."
טוענים שהיבוא הכרחי להורדת יוקר המחייה.
"אני חושב שיוקר המחיה הוא נושא ראוי לטיפול, אני גם חושב שצריך להיות יבוא, אבל לא בצורה גורפת אלא בהתאם למחסור עונתי ובהיקף שנבדק כל הזמן.
יש ברפורמה סעיף שלא הובלט, אבל בעיניי הוא קריטי לחקלאות ואולי הכי חשוב, וזה סימון ארץ המקור על תוצרת חקלאית בתפזורת."
"זה משהו שהיה צריך לעשות מזמן בלי קשר לרפורמה, כדי שהצרכן יידע בדיוק מאיפה מגיעה התוצרת שהוא קונה. זה חוק צרכני מהמדרגה הראשונה. הוא ישמור על הייצור המקומי, כי אנחנו יודעים שהצרכן הישראלי מעדיף תוצרת טרייה שגודלה בארץ."
"באירופה ובארצות הברית זה עובד ככה כבר מזמן, וגם אצלנו הגיע הזמן שהחוק הזה כבר יעבור."
שריר מציין שחלק מרווחי אל"צ מחולק על פי התקנון בין בעלי האגודה, וחלק מיועד להשקעות ולהון עצמי, מכיוון שהבעלים אינם ערבים לכספי האגודה. ובאשר להמשך?
האסטרטגיה של אל"צ אגודה שיתופית חקלאית היא להמשיך להיות הגורם הדומיננטי בתחום המזון הגס לרפתות, ולעזור לבעלים להמשיך להחזיק את ענפי הייצור החקלאיים שלהם בצורה מרוכזת.
האגודה מתכננת גם כניסה לענפי הבננות והמטעים, בשיתוף פעולה עם אגודת בננות החוף של קיבוצים מחוף כרמל, המגדלת בננות ומטעים גם בעמק חרוד ובעמק המעיינות.
"היעדים שלנו הם להמשיך לגדול, להתפתח ולהתחזק," מסכם שריר, "ולהיכנס בהדרגה גם לתחום הגידולים הרב-שנתיים ובהם מטעים ובננות."
