ועוד כותרות זועקות מכנס השולחן העגול: "שר עושה רפורמה אחרי חודשיים שהוא במשרד? ממי למדת? הוא הרי לא נשען על אף איש מקצוע שעובד במשרד החקלאות"● "שנים עשר חודשים בשנה יש לנו מגוון אדיר של תוצרת חקלאית על המדפים. אנחנו סעודיה בלי נפט"● "זה יותר בריא ויותר נכון שלא כל התוצרת תהיה בידי רשתות השיווק"
השולחן העגול ה-33 ביוזמה מסורתית של תנועת האיחוד החקלאי, ייחד את השיח לנושאים "בוערים" בימים אלה – לישראל וגם לעולם כולו: ביטחון המזון, התחממות כדור הארץ והרפורמה החקלאית.
מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן ציין כי ביטחון המזון של אזרחי כל מדינה הינו צורך חיוני והדבר מחייב היערכות לתרחישים שונים, שעלולים להשפיע על ביטחון המזון ולא פחות, על איכותו. חקלאי ישראל מייצרים מרכיבים משמעותיים של התוצרת החקלאית ובהם את מרבית הירקות וחלק משמעותי מהפירות.
"בשנים האחרונות אנו עדים להשפעות של התחממות כדור הארץ על הייצור החקלאי ועל אזורי הגידול, דבר שלעצמו מחייב חשיבה מחודשת. ישראל היא למעשה מדינת אי בשל מצבה הגיאופוליטי המיוחד, המחייב היערכות מיוחדת למצבי קיצון".
עו"ד קוכמן המשיך והדגיש כי בימים אלה אנו עדים להשפעות הניכרות של מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהיו ספקיות של תבואה ותירס, על המחסור בשוק העולמי. חובה להזכיר את השפעת מגפת הקורונה בעולם על השינוע של תוצרת חקלאית ועל הייצור שלה במקומות שונים בעולם. על אתגרים אלה יש להוסיף את החלטת הממשלה לקדם רפורמה בחקלאות הישראלית, רפורמה שנדרשת – אך השאלה היא מה יהיו תנאיה, והאם בעקבותיה ייוותרו חקלאים במדינת ישראל, שכבר היום מספרם הוא הנמוך ביותר במדינות ה- .OECD המפגש המקצועי התקיים הפעם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב.
יושבת ראש המוזיאון, פרופסור תמר דיין, סיפקה לנוכחים מידע ממקור ראשון, על המיוחד שמאפיין את המקום. "משרד החקלאות תמך בשעתו בהקמת המוזיאון" פתחה דיין את דברי ברכתה לכנס החקלאי. "המוזיאון משתרע על שטח של עשרת אלפים מ"ר, אך רק שליש ממנו פתוח לקהל הרחב. יש כאן שישה מיליון פריטי אוסף של מגוון ביולוגי של המאה האחרונה. הרוב זבובים על סיכות".
יושבת ראש המוזיאון גילתה כי "צוות מדעי גדול שפעיל במוזיאון יודע לתאר מינים חדשים של המדע. זה מחקר יישומי, ניהול שטחים פתוחים ומערכת אקולוגית". עוד סיפרה כי אנשי מקצוע בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות מבצעים במוזיאון מבדקים של מה מותר ומה אסור להכניס לארץ. העיסוק החקלאי חשוב לנו".
מבדיקה שעשינו התברר שהכניסה למוזיאון היא בתשלום, מפני שאין בנמצא גוף עירוני שיסבסד וישתתף בהוצאות.
תחת הכותרת "מערכות מזון מקיימות – אתגרים וכיוונים לפתרונות" נשאה דברים המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה פרופסור נגה קרונפלד-שור. "בשנת 2015 הכריז האו"ם על עשור לטיפול במערכות מזון. שרשרת הייצור באספקת מזון והשלכת מזון משפיעה על בריאותנו. האו"ם מחפש פתרון למניעת רעב, בין השאר, על ידי שימוש במשאבי טבע ומערכות עמידות בפני זעזועים עולמיים – כדוגמת הנגד למגפת הקורונה".
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה גילתה כי ישראל הגישה מפת דרכים למזון. היא ציינה כי שינויי האקלים יגרמו לכך שעד שנת 2040 הטמפרטורה תעלה ואפשר יהיה להפחית גזי חממה ב-20-30 אחוז". לדבריה יעדי האו"ם הם הפחתה למחצית של אובדן ובזבוז מזון לאורך שרשרת האספקה עד 2030.
היא חיוותה דעה שחייבים שוקי איכרים ברחבי ישראל. "זה יותר בריא ויותר נכון שלא כל התוצרת תהיה בידי רשתות השיווק". היא הדגישה שהודו היא יצואנית ענק של מנגו וכי "מחצית מכמות המנגו בהודו נשרה החודש בשל חום רציני".
מנהל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות פרופסור איל קמחי ייחד את דבריו למצב הנוכחי בנושא ביטחון המזון ואיומים עתידיים. "בשנות הקמת המדינה היתה בארץ בעיית מזון רצינית; מחסור במזון וקיצוב. בשנים 2007-2008 נרשמה התייקרות מזון בעולם ורק כאשר מחיר הלחם המפוקח בארץ עלה, זה חולל הרבה רעש. בשנת 2011 היה ביטוי ציבורי רחב למחאה החברתית בנושא קוטג'. בשנים 2020-21 הייתה פגיעה בקווי אספקה בעולם עקב הקורונה ובשנת 2022 ניכרו השלכות המלחמה באוקראינה בזמינות, מחירים ואנרגיה.
האם ישראל צריכה לספק לעצמה את כל צרכי המזון? שאל פרופסור קמחי והשיב: "לא". האם ישראל יכולה לספק לעצמה את כל צרכי המזון? שאל והשיב: "לא". ישראל מייבאת כמעט 50 אחוז מצריכת המזון שלה. מאה אחוז מהדגנים – מיובאים".
בהמשך התייחס פרופסור קמחי לרפורמה החקלאית המוצעת על ידי הממשלה. "הרפורמה נועדה להוזיל פירות וירקות תוך שמירה על החקלאות: ביטול מכסים, הקלה בהגבלות הגנת הצומח, תשלומים ישירים לחקלאים, תקציבים מוגדלים למו"פ, השקעות, סובסידיה. האם המחירים יירדו? גם אם המחיר יירד ויקנו בזול זה לא יגיע לצרכנים. אם נייבא פירות וירקות, זה ייעשה ממדינות שכנות, כדי לצמצם עלויות יבוא מאירופה. יביאו פירות מתורכיה, מצרים, ירדן. האם להסתמך על המדינות האלה לטווח ארוך? לא. מי יודע מה יקרה שם בשנים הבאות. מחסור במים אצל שכנינו זה מצב קריטי".
קמחי ציין כי "באופן יחסי בהשוואה למדינות בעולם, המחירים עדיין גבוהים לפירות וירקות. האספקה לפירות וירקות ירדה מאז שנת 2000 אך המחירים עלו. בהשוואה לממוצע ב-OECD – הפירות והירקות לא התייקרו". קמחי חתם את דבריו במשפט: "גם אם הרפורמה תוריד מחירים בטווח הקצר, טמונים בה סיכונים בעתיד".
ד"ר לירון אמדור, יועצת לנושאים חקלאיים במכון המחקר "יסודות", ציינה כי החקלאות מייצרת רק עשרים אחוז מהקלוריות בתזונה הישראלית ו-80 אחוז הנותרים הם מיבוא. "אנחנו במצב לא יציב". עוד אמרה כי שמונה מדינות מייצאות חיטה ל-190 מדינות.
רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר לתכנון ופיתוח הכפר ברשות לתכנון במשרד החקלאות הוזעק ברגע האחרון לכינוס, אחרי שמנהלת הרשות לתכנון ד"ר רותי פרום אריכא, נאלצה לוותר על הופעתה, משום שנלוותה לשר החקלאות פורר לסיור מקצועי. אמויאל ציין כי בישראל יש הגנה על קרקע חקלאית. המדינה רבת ממשקים ורבת מגבלות. התלות הולכת וגדלה. חשיבות הקרקע החקלאית רבה – 4.2 מיליון דונם שעליהם מגדלים מזון, על עוד מיליון דונם מזון לבעלי חיים. מטרת העל – הגנה על קרקע חקלאית. הוא גילה כי משרדי החקלאות והאנרגיה פרסמו קול קורא להפעלת 180 מתקני מחקר אגרו-פוטו-וולטאי ליצירת מזון ואנרגיה.
את סידרת ההרצאות חתמה ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. היא ציינה בראשית דבריה כי "מערכות מזון בריאות ובנות קיימא הן בסיס לחוסנה של ישראל". ואולי כדי לספק את רצונם של המשתתפים המשיכה: "אם לא נשמור על החקלאים והחקלאות כמשאב, אנו צועדים בסך במצעד האיוולת לטירוף".
לאחרים שביקשו לדעת על מזון בריאות הדגישה: "עוף לא מזיק וטוב לאכול אפילו כל יום, אבל ברגע שהעוף הופך לשניצל זה מזיק וילדינו אוכלים כל יום שניצל. אדם בישראל צובר (בממוצע) 3800 קלוריות ביום – 600 מהם עודפות.
"סל מזון חייב להיות נגיש לכל אחד. אם בישראל זורקים 30-50% מהמזון, אז אולי צריך לייצר פחות. חייבים תכנית אסטרטגית למזון. שיעור ההשמנה של הנשים בארץ הוא פי שניים מאחרים. אנחנו בעיצומו של משבר מזון גלובלי. אומרים שצריך לגדל מזון מהצומח, אבל לא כל מזון מהצומח בריא".
בסיום דבריה שבה אל הרפורמה הממשלתית המוצעת. "הרפורמה היא מהלך חד צדדי. לא סביר. אם נישען רק על יבוא או כמות גדולה מיבוא, נגיע לעברי פי פחת".
מכאן עבר "השולחן העגול" להגיב על דברים שנאמרו. מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים החקלאי רני בר-נס, ממושב ביצרון, הוזעק אף הוא למלא את מקומו של אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, שנקרא אותה שעה למשרד ראש הממשלה בירושלים לחתום בצוותא עם שר האוצר על הסכם הרפורמה בתחום ההטלה.
בר-נס, הידוע בגישה ניצית וביקורתית במיוחד על הממסד החקלאי, ציין בתחילת דבריו שהוא חקלאי, מתפרנס מעמל כפיו ו"כל השאר בהתנדבות". "מדברים על הקפיצה של המחירים, תבדקו מתי התחזקו הרשתות" והמשיך: "במדינה מתוקנת הרפורמה לא הייתה עוברת. נקווה לעצור את החלום הרע. שר החקלאות לשעבר "ג'ומס" (חיים אורון – ש.ו.) אמר לי שבאוצר יש 50 תוכניות וכל פעם שמתמנה שר למשרד החקלאות מוציאים לו את אחת התוכניות. שר עושה רפורמה אחרי חודשיים שהוא במשרד? ממי למדת? הוא הרי לא נשען על אף איש מקצוע שעובד במשרד החקלאות. בישיבה עם מנכ"לית המשרד יושבים שני אנשי אוצר. מדברים על רפורמות. נשפר חקלאות, אח"כ נוריד מכסי מגן; מה- 4.2 מיליארד שקל? הרי לא תגיע אגורה אחת מזה לחקלאי".
ובנושאים אחרים: "החקלאים מתקדמים בנושא התחממות. שיטות חיפוי חדשות איך לייצר במזג אויר חם. אנחנו תחרותיים, יכולים לספק את כל הפרי והירק שהמדינה צריכה, רק שהממשלה לא תהיה עוינת. מיסים על עובדים? 250-300 מיליון שקלים על עובדים זרים. שעובד זר יקבל כמו מהנדס באינטל? אנחנו נבנה על מדינות עבדות, מצרים ירדן ועזה? אמרתי לפורר: כל הסלט יהיה מיבוא, אני רק תוצרת הארץ. מי קולחין? אנחנו שודדי המים? הרי אם לא היה שימוש במים האלה הם היו נשפכים לים". אפשר לבדוק וירוס בנמל? מביאים אנשי הגנת הצומח למשרד האוצר ואומרים להם אתם תעבדו לפי מה שהאוצר יגידו לכם".
ולסיום דבריו ציין בר-נס: "פעם היו 12 אלף מגדלים שיצרו תוצרת ב-900 מיליון שקל, היום 4000 מגדלים עם מיליון טון מייצרים ב- 7-8 מיליארד שקלים. שנים עשר חודשים בשנה יש לנו מגוון אדיר של תוצרת חקלאית על המדפים. אנחנו סעודיה בלי נפט".
