אפרת כץ, בת זוגו של שורד השבי גדי מוזס, שנהרגה ב-7 באוקטובר מאש של מטוס קרב, הובאה לקבורה בשבוע שעבר בקיבוצה ניר עוז
*תמונה ראשית: אפרת כץ. נמשכה לתחום החקלאות, התמקצעה בגידולי שדה. צילום: מהאלבום הפרטי
"לא הייתה לי הזדמנות להתאבל על לכתך ואעשה זאת עכשיו". כך נפרד בסוף השבוע האחרון גדי מוזס, חבר קיבוץ ניר עוז מבת זוגו אפרת כץ בהלווייתה שהתקיימה בניר עוז במעמד בני משפחה וחברים.
אפרת כץ, בת זוגו של גדי מוזס, שורד השבי אשר שהה בשבי חמאס 482 יום, נחטפה באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר יחד עם בתה דורון ונכדותיה אביב ורז מביתה שבקיבוץ ניר עוז. במהלך חטיפתה נהרגה אפרת בשוגג מאש של מסוק קרב של חיל האוויר ונקברה בקבורה זמנית בקיבוץ רבדים. בסוף השבוע האחרון, כאמור, 663 ימים לאחר חטיפתה, הובאה אפרת כץ למנוחת עולמים בבית העלמין של קיבוץ ניר עוז.
"בוביק היקרה", ספד גדי מוזס לבת זוגו זה 20 שנה, "כל עולמנו נכרת באבחת השבעה באוקטובר. זוגיות אוהבת, משפחה חמה, ילדים ונכדים. עלה הכורת על ביתנו והוא נחרב. לא רק משפחתנו הוכתה שוק על ירך. כל חברתנו, קהילת ניר עוז, התפרקה וחברים רבים מתוכה קבורים כאן לצידך. חברים רבים באו ללוות אותך בדרכך האחרונה להיקבר כאן באדמת ניר עוז שכה אהבת. חברים מכל מעגל חייך וחיינו".
גדי מוזס הוסיף וציין בהספדו, כי "נושא שחרור חטופינו כולם לא מניח לי בהקשר הכללי של שיקומי האישי ואהיה מעורב בכל עשייה הקשורה לשחרורם. מבטיח לך שאעשה ככל שביכולתי כדי שביתנו, ניר עוז, ישוב ויפרח ויהיה מקור גאווה ואור לכולם. פה חיים אנשים ערכיים, תאבי חיים, שזוכרים את מה שעוללו לנו ויעשו הכול לחזור ולהיות שפויים".
בתה של אפרת כץ, דורון כץ-אשר, שנחטפה עם שתי בנותיה מקיבוץ ניר עוז באותה שבת שחורה ושוחררה משבי החמאס לאחר 49 ימים, הייתה אז באותה שבת לצידה של אמה בנשימותיה האחרונות רגע לפני שנחטפה לעזה, לאחר שהעגלה עליה הוסעה עם אמה ועם שתי בנותיה נפגעה מאש המסק"ר הצה"לי.
"אימא, יהיה בסדר, אני אוהבת אותך – אלה המילים האחרונות שאמרתי לך בין ישראל לעזה לפני שנה ועשרה חודשים", ספדה דורון כץ-אשר לאמה, "כך נפרדתי ממך לא רחוק מפה. נפרדתי, אבל לא באמת. לא עיכלתי. זה קרה כל כך מהר, כאילו מתוך סרט. 49 ימים שכבתי בגיהינום של עזה וכל מה שהייתי מסוגלת לחשוב עליו זה אם ליוו אותך בדרכך האחרונה או לא, אם ליאור והמשפחה יודעים מה קרה לך או שאני זו שאצטרך לספר. זה הדבר הראשון ששאלתי את יוני כשנפגשנו, בשקט באוזן, כי פחדתי מהתשובה. אני מבקשת ממך סליחה מעומק ליבי, שלא הצלחתי לעזור לך, להציל אותך, לשמור אותך איתנו בחיים. אבל אני יודעת, שאם היית יכולה לדבר באותם רגעים היית אומרת לי ללכת לשמור על הבנות וכך עשיתי".
דורון כץ-אשר הוסיפה וציינה, כי "אימא, יש נקודות של אור בתוך החושך הגדול הזה. גדי חזר אלינו לפני חצי שנה בדיוק בריא ושלם, ועכשיו שנינו זוכים להיפרד ממך, כאן בבית. ואבא, הוא שומר עלינו מאוחדים, לא מוותר לנו, בשישי, בחגים, גם כשממש קשה וכואב. אימא, נולדה לך נכדה לפני חמישה וחצי חודשים, שלא תזכה להכירך. קוראים לה ים. היא דומה לי מאוד. בטח את היית מטורפת עליה, מתמוגגת מכל חיוך וצחוק. כמה הייתי רוצה שגם היא תקרא לך סבתא אפרת כמו כל שאר הנכדים והנכדות שהיו כל עולמך. תהיי בטוחה שהיא תשמע עליך, תראה תמונות ותדע מי היית בשבילנו".
"נגנבת מאיתנו ככה באמצע שיא החיים שלך"
אפרת כץ, בת 68 במותה, גדלה והתחנכה בקיבוץ כפר מנחם ומכריה סיפרו כי כבר מגיל צעיר היא נמשכה לתחום החקלאות ולאחר שהשתחררה משירותה הצבאי היא התמקצעה בתחום גידולי השדה בקיבוץ כפר מנחם. במהלך השנים היא עסקה במגוון תפקידים בחקלאות, הייתה אגרונומית ושימשה גם כפקחית מזיקים.
הזוגיות האוהבת שהתפתחה בין גדי ואפרת מצאה את ביטויה גם באהבתם לתחום החקלאות בהיותו של גדי אגרונום אף הוא ומומחה לתפוחי אדמה ומים.
בתה הנוספת של אפרת כץ, ליאור כץ-נתנזון, ציינה בהספדה, כי "שנה ועשרה חודשים מאז שנלקחת, נגנבת מאיתנו ככה באמצע שיא החיים שלך. לא עובר לילה מבלי שאעצום את עיני ואראה אותך שם על עגלת הטרקטור בשדות. אני רואה את העיניים שלך מסתכלות לשמיים הפרוסים מעל ומנסה לדמיין מה עבר לך בראש ואיך לא הייתי שם כדי להגן עלייך ברגעייך האחרונים. בסוף אוקטובר 2023, לאחר שהצבא הודיע לנו שמצאו אותך, לא הייתי מוכנה לקבור אותך. לא הייתי מסוגלת לעמוד במחשבה הזו. הלב שלי הפסיק לפעום והתחיל לדפוק בפעימות שונות, ריקות וחסרות. לקח לי זמן עד שהצלחתי לגייס את הכוחות ולעשות זאת בלי דורון ובלי גדי".
ליאור כץ-נתנזון הוסיפה וציינה, כי "ההלוויה שלך, אימא, הייתה מכובדת והגיעו כל כך הרבה אנשים לחלוק לך כבוד אחרון. אסופה של משפחה, חברים ומכרים שאהבו אותך לכל אורך חייך ולעד יזכרו את פניך המאירות והזורחות, את טוב הלב והענווה. עדי, רוית, אופיר ושאר המשפחה ברבדים החליטו לבנות לך חלקת קבר שיכולה להתאים רק לך – ירוקה, פרחונית וצומחת, חלקת גן עדן. ועכשיו, אמא, חצי שנה לאחר שגדי חזר אלינו, אנחנו מחזירים אותך הביתה. לא בדרך שחלמנו, קיווינו או ייחלנו. אבל זו הדרך היחידה".
