יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 11 14 162708

"אנחנו רוצים שכולם יחזרו בעסקה אחת, ושלא ינגנו לנו על העצבים" 

6 דק' קריאה

שיתוף:

ורדה גולדשטיין מכפר עזה, שבנה נדב ונכדתה ים נרצחו, וכלתה חן ושלושת נכדיה אגם, גל וטל נחטפו, מנסה להגיע עד לאפיפיור כדי להשפיע על דעת הקהל העולמית בנושא שחרור החטופים 

ביום רביעי שעבר התפרסם בעמוד השער של העיתון האיטלקי הנחשב "לה רפובליקה", מכתב ששלחה ורדה גולדשטיין מכפר עזה לאפיפיור תחת הכותרת: "הוד קדושתך, החזר את החטופים הביתה".  

"הוד קדושתו האפיפיור פרנסיסקוס, שמי ורדה גולדשטיין מקיבוץ כפר עזה בישראל", היא כתבה לו, "הקיבוץ ממוקם קילומטר אחד מרצועת עזה. בקהילה יש 900 איש. אנשי שלום, חקלאים ותעשיינים שמפרנסים את משפחותיהם בכבוד. ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, הסתערו מאות מחבלי חמאס על הקיבוץ והרסו, שרפו ובזזו את כל הבתים בקיבוץ. 61 מחברינו נרצחו ונשרפו בבתיהם, כולל בני נדב בן ה-48 ונכדתי ים בת ה-20. כלתי חן (48) ושלושת נכדיי אגם (18), גל (11) וטל (9) נחטפו באכזריות על ידי חמאס לרצועת עזה".   

במכתבה הזכירה גולדשטיין לאפיפיור דברים שאמר בעבר בגנות האנטישמיות וביקשה: "אני פונה אליך, האב הקדוש והרחום כדי שתנקוט פעולה כדי שיוכלו לחזור הביתה בשלום. בשעות אלו של כאב ואבל אני מבינה שאי אפשר להחזיר את בני ונכדתי לחיים, אבל לפחות להעניק חסד לאגם, טל וגל ולאימם חן, שיוחזרו לזרועות סבא וסבתא בישראל". 

הרעיון לפנות לאפיפיור עלה במפגש של ורדה עם קרוב משפחתה ששימש במשך שנים רבות ככתב "ידיעות אחרונות" באיטליה. "הוא אמר לי שכדאי לנסות את הכיוון הזה, ושאני אכתוב לאפיפיור מכתב אישי. כתבתי והוא תרגם את זה לאיטלקית, וגם אמר שנפרסם את זה בעיתון הנפוץ ביותר באיטליה. מאז עברו חמישה ימים, ובינתיים לא קיבלתי תשובה מהאפיפיור".  

קיבלת תגובות מהקוראים האיטלקים של העיתון? 

"לא. זה התפרסם ישירות בעיתון ולא דרך רשת חברתית, ולכן אני מניחה שלא הייתה להם כתובת להגיב אליה". 

"סבתא אנחנו צריכים עזרה" 

בוקר ה-7 באוקטובר תפס את ורדה ובעלה דוד, שניהם בני 73, במהלך טיול ותיקים בבולגריה בהשתתפות 31 חברים מכפר עזה וזוג אחד מנחל עוז. הם יצאו לטיול ב-4 באוקטובר והיו אמורים לחזור ב-11 בחודש. "אזעקות 'צבע אדום' של החמ"ל העירו אותנו בשבת ב-6:30 בבוקר", היא מספרת, "מכאן התחיל להתגלגל סיפור בלהות של קשר עם המשפחות של כולנו בכפר עזה, כשלאט לאט תוך כדי טלפונים והודעות התחלנו להבין שקורה משהו חריג ולא הגיוני. זה התחיל כשהתקבלו הידיעות הראשונות שמחבלים פרצו לכפר עזה, ושמתנהל איזה שהוא קרב שאנשים מהקיבוץ לא ידעו להגדיר אותו כי הם נכנסו לממ"דים ולא ידעו מה מתרחש בחוץ. במקביל, דרך הרשתות החברתיות ודרך אתרי אמצעי התקשורת הצלחנו להבין שכפר עזה הוא אחד מבין מספר קיבוצים בעוטף שהותקפו באורח קשה על ידי מאות מחבלים, שהצבא לא נמצא להגן עליהם, ושכיתות הכוננות מנסות איכשהו להגן על היישובים ובהם כפר עזה".  

ורדה ודוד יצרו קשר עם שני ילדיהם שבקיבוץ: הבן נדב, חבר הקיבוץ, והבת נעמה, תושבת השכונה הקהילתית. התברר להם שנעמה ובעלה, שלומי כהן, הצליחו לחמוק מהתופת בדקה ה-90 עם ארבע בנותיהם. "כשהיה 'צבע אדום' וכולם רצו לממ"ד, שלומי יצא החוצה ועלה לגג כדי להוריד את הבנות מהקומה למעלה. הוא ראה מעליו מצנחי רחיפה כשבכל אחד מהם שני אנשים, והוא הבין שמשהו לא טוב קורה. כשהוא ירד למטה הוא ראה מחבלים עם מדים שחורים מסתובבים לא רחוק מהבית שלהם, ובתושייה של אלפית שנייה הוא הוציא את כל המשפחה מהממ"ד, דחף את כולם לאוטו והם הצליחו לברוח ולהינצל. ירו עליהם תוך כדי מנוסה, ולמזלם לא פגעו בהם. הם הצליחו לצאת מכפר עזה והתפנו בעצמם לכיוון מושב שיבולים באזור נתיבות מחוץ לאזור הסכנה". 

מה היה עם נדב ומשפחתו? 

"נדב שנרצח והמשפחה שלו היו בממ"ד. היה להם רק טלפון אחד בממ"ד כי זה היה החדר של הנכדה הבכורה ים שנרצחה, והטלפון שלה שימש לקשר איתנו. האחרים לא הביאו איתם את הטלפון, כי הם חשבו שהאזעקה תימשך כמה דקות והם ייצאו אחר כך כרגיל. הקשר עם ים נמשך עד בערך 11 לפני הצוהריים. הדבר האחרון שהיא כתבה היה: 'סבתא אנחנו צריכים עזרה', וזהו. כתבתי לה: 'תשכבו מתחת לחלון ותהיו מחובקים'. הייתי נאיבית ודאגתי שהכדורים לא יפגעו להם בראש. בשלב מסוים החשמל בבית ניתק, אי אפשר היה להטעין את הטלפון, והם ישבו בחשכה מוחלטת הרבה מאוד שעות. אנחנו יודעים שים התכתבה עם המון חברים וחברים מהצבא. הם שמעו את היריות בחוץ וביקשו שיחלצו אותם. אחרי שניתק הקשר עם הטלפון של ים, לא ידענו מה קורה עם נדב והמשפחה שלו. אנחנו לא יודעים באיזו שעה נדב וים נרצחו, ואנחנו לא יודעים באיזו שעה חן, אגם, גל וטל נחטפו. אנחנו לא יודעים אם חן והילדים נחטפו מהבית לפני שנדב וים נרצחו, או אחרי. אנחנו לא יודעים אם חן יודעת שהיא חוזרת הביתה עם תואר של אלמנה ואימא שכולה".  

מתי נודע לכם על הרצח והחטיפה? 

"זה לקח זמן. ביום שבת בערב קיבלנו טלפון ממנהלת הקהילה, שאמרה לנו שששת בני המשפחה נרצחו. אחר כך היה עדכון שנמצאו ארבע גופות, ושיש שני נעדרים. ביום ראשון קיבלנו עדכון אחרון, שנמצאו שתי גופות ויש ארבעה נעדרים. כל המידע הזה התקבל אצלנו תוך כדי התקדמות לכיוון סופיה, כדי לנסות להגיע לארץ יותר מוקדם. היו איתנו באוטובוס עוד שלוש משפחות שחוו את האסון הזה. שלומית מור דיברה עם שני הנכדים שלה שהתחבאו בארון במשך המון שעות, ובזמן הזה דיברה איתם גם פסיכולוגית. בסופו של דבר הם חולצו מהבית וניצלו. הייתה איתנו גם בתיה אמיר, שיצאה לטיול והבנות שלה הגיעו עם הנכדים לביקור בחג. בעלה של בתיה הכניס את כולם לממ"ד, סגר את הממ"ד, התיישב עם האקדח שלו בחוץ כדי להגן עליהם, וככה הוא נהרג אבל המחבלים לא נכנסו אליהם הביתה, כי הם חשבו שהוא גר לבד בבית. חברה שלישית שהייתה איתנו, ריקי בן ברוך, החתן שלה שהיה בכיתת הכוננות היה מנותק קשר במשך הרבה מאד שעות, עד שגילו שהוא נרצח. הן שלושתן חזרו לארץ ביום שני, אנחנו ביום שלישי, והטיול חזר ביום חמישי". 

צילום מסך 2023 11 14 162149
ל וטל. נחטפו עם אימם ואחותם אגם. צילום: מהאלבום הפרטי 

לתת למודיעין לעשות את שלו 

יחד עם ורדה ודוד גולדשטיין היו בטיול גם הוריה של כלתם, חן, שלומית וגיורא אלמוג, וארבעתם חזרו לארץ ביום שלישי היישר ליחידת המשטרה להב 433, כדי לתת דגימות דנ"א. בהמשך נודע להם כי חן ושלושת הילדים הוכרזו כחטופים בעזה. 

נדב וים הובאו לקבורה בקיבוץ שפיים. 

יש לכם קשר עם גורם רשמי? מעדכנים אתכם? 

ורדה: "אנחנו בטיפול הדוק ומאוד מסור של הצבא, משרד הביטחון, ביטוח לאומי ומשרד הרווחה. יש צוות שמטפל בנו בנושא הלוויה, המצבות, והאזכרה שתהיה בשבוע הבא. לגבי חן והילדים אנחנו נמצאים בקשר עם הצוות של האלוף במיל. מאיר כליפי, שמתנדבת מטעמו מתכללת לנו את כל הקישורים, הבעיות המשפטיות, וכל מה שמגיע לנו מבחינה כלכלית כהורים שכולים של חלל פעולות איבה, וסבים של ים שהייתה חיילת ונחשבת לחלל צה"ל. גם לגבי חן והילדים שנחשבים חטופים יש הרבה הליכים שצריך לתכלל אותם, ולראות שכולם מקבלים את הזכויות שמגיעות להם. בנוסף, הבית שלנו נשרף כליל, וזה חלק מהשיקום של כפר עזה שהוא בעייתי, כי חלק מהבתים נשארו שלמים וחלק נהרסו או נשרפו". 

איך את מתייחסת לעסקה שמתרקמת לפיה יחזרו רק חלק מהחטופים? 

"אנחנו רוצים שכולם יחזרו בעסקה אחת, ושלא ינגנו לנו על העצבים. מצדנו שיחזירו את כל המחבלים שכלואים בישראל, תמורת כל החטופים שנמצאים בעזה בלי יוצא מן הכלל. העניין הוא שבכל פעם מספרים איזה שהוא סיפור אחר בשביל לנגן לנו על העצבים, ולדעתי לא נכון בכלל לפרסם ידיעות שאינן מבוססות. יש פה 239 משפחות מרוסקות נפשית וחלק פיזית, וצריך לנהוג בעדינות ובשקט, בלי הרבה רעש וצלצולים. צריך לתת למודיעין לעשות את שלו מבחינת מעקב אחרי המידע, ולוודא באמת שכל מי שהוגדר חטוף הוא אכן חטוף ונמצא בחיים. צריך לעשות את המקסימום שכולם יחזרו לארץ ביחד בריאים ושלמים".                  

מה את מצפה שחברי הקיבוצים, קוראי העיתון, יעשו במסגרת המאבק לשחרור החטופים? 

"אסור להוריד את נושא המאבק מסדר היום. זה בעיניי הדבר שצריך לעמוד היום בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל, ממשלת ישראל ומדינות העולם. להחזיר את החטופים הביתה בריאים ושלמים. צריך לעשות הכול כדי שזה יקרה, וכל אחד צריך לעשות את מה שהוא יודע, בין אם זה להתייצב בהפגנות, בין אם זה לפעול במטה החטופים הגדול, בין אם זה לפעול במטות החטופים האזוריים של אשכול או של שער הנגב, ובין אם זה לסייע למשפחות החטופים באופן פרטני בתמיכות כאלו או אחרות. בני המשפחות מהקיבוצים מתמודדים עם המון קשיים מעצם היותם פליטים בארצם, ויש משפחות שנמצאות בבעיות כלכליות. התנועה הקיבוצית על כל גווניה צריכה לתמוך במשפחות בהיבטים השונים. אנחנו כמשפחה שכולה מטופלים טוב על ידי אנשי מקצוע של משרד הביטחון והצבא, אבל יש משפחות של חטופים שהיו במסיבה שהן במעמד אחר וצריך לעזור להן. גם נושא שמירת הקהילתיות של כפר עזה אינו פשוט בכלל. חלק גדול של המשפחות עם הילדים נמצא בשפיים, אנחנו המבוגרים נמצאים במלון דן פנורמה בתל אביב, ויש משפחות שמתארחות אצל קרובים או במקומות אחרים שנקראות אצלנו הפזורה. המבחן יהיה בהמשך במציאת פתרונות קהילתיים שיהיו מקובלים על כולם, ולא יעוררו ויכוחים שכבר מתחילים לצוץ כיום".            

מאמצים בין-לאומיים 

עמרי אלמוג, אחיה של חן גולדשטיין אלמוג, הגיע עם נציגי משפחות נוספים לאיחוד האירופי  

מתוך הפייסבוק של עמרי אלמוג 

צילום מסך 2023 11 14 162729
עמרי אלמוג עם תמונות בני המשפחה החטופים בפרלמנט האירופי 

נפגשנו עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה ועם עוד חברי פרלמנט מצרפת, הולנד, גרמניה, בולגריה ויוון בפגישה אישית.  

באיחוד יש 27 מדינות, מטבע אחד, חוקים ובית משפט והוא מתנהל כמו עסק ענק לכל דבר. ב-2012 האיחוד זכה בפרס נובל לשלום על תרומה של קידום זכויות אדם. באיחוד יש 445 מיליון תושבים. לפני פחות מחודש האיחוד הגדיר את חמאס כארגון טרור!" 

אלה הדברים שאמרתי להם: 

האיחוד האירופי מתגאה בקידום חוקים לזכויות אדם, זאת העת לאכוף אותם.  

אתם אוהבים לשבת לקדם עסקים ולהעביר מיליונים לעזה, כעת הגיעה השעה לחנוק את החמאס. צריך למצוא את ברזי החמצן הפיננסי שלהם ולסגור אותם עד שאחרון החטופים ישוב לישראל.  

קטאר קנתה את אירופה והיא משחקת בשני מגרשים, תורמת לטרור ומתגאה באירוח מונדיאל ואחזקת קבוצות ספורט במיליונים באנגליה צרפת וארה״ב. הגיע העת להחתים את קטאר על אמנה שהיא אינה יכולה לממן טרור בשום דרך וצורה.  

אנשים מחזיקים בתפקידים במשך חיים שלמים, הם מגיעים לגיל 80 מבלי שעשו משהו אחד. אנשים חולמים ומחליטים אבל לבצע זה כבר קשה יותר.  

האיחוד האירופי חייב עכשיו לבצע, לעשות. לא בשבילי, בשביל אירופה, בשביל העולם החופשי. הביצוע יגרום לאנשים באירופה להבין שיש כאן משחק אחר אחרת המפלצת תגיע גם לכאן! 

כשאתם הולכים לישון הערב מנשקים את האישה, מכניסים את הילדים למיטות, אוכלים יחד ארוחת ערב, תחשבו על 242 חטופים – נשים, זקנים וילדים, שאיש לא יודע איפה הם.  

אני תיכף אצא כאן מהדלת ואתם תשכחו שהייתי כאן. כשתקומו מחר בבוקר הגישה של כל אחד ואחת מכם צריכה להיות "היום אני עושה, היום אני מבצע". אתם לא יכולים יותר לשבת בלי לעשות! 

אני באתי לכאן, החלטתי ועשיתי. זה הזמן שלכם לעשות. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן