סא"ל דור בן שמחון מבית השיטה, בן למשפחה שבה חמישה מאחיו שירתו בחטיבה 401 ואח נוסף בחטיבת גולני, נהרג באסון הטנק בלבנון. הוא הובא למנוחות ביום שישי בקיבוצו, בית השיטה
הלחימה בדרום לבנון ממשיכה לגבות מחיר כבד. טנק של כוחות גדוד 52 נפגע בלילה שבין חמישי לשישי במרחב הכפר תבנית. ארבעה לוחמים נהרגו: המג"ד דור בן שמחון (32) מבית השיטה, סמ"ר נוה חבשוש, סמ"ר יואב קליין וסמ"ר ליאב כבביה. בתקרית נוספת של פגיעת רחפן נפץ נהרג רס"ל ניר בן ארי. שני לוחמי צה"ל נוספים נפצעו באורח קשה וקצין לוחם נפצע באורח בינוני.
הלווייתו של דור בן שמחון נערכה ביום שישי בקיבוצו בית השיטה – קיבוץ למוד שכול שאיבד במלחמת יום הכיפורים 11 מבניו.
קיבל על עצמו את הפיקוד בשעה מורכבת
סא"ל דור גדליה בן שמחון נכנס לתפקידו כמג"ד 52 לפני כחודשיים, במקום סא"ל א' שנפצע קשה בקרב בדרום לבנון. המג"ד שנפל קיבל על עצמו את הפיקוד בשעה מורכבת, והוביל את לוחמי הגדוד בנחישות ובאחריות לאורך תקופת הלחימה בחודשיים האחרונים.
בן שמחון גדל בחיל השריון, בחטיבה 401, וביצע בה את מרבית תפקידי הפיקוד המשמעותיים לאורך שירותו. הוא פיקד על לוחמים ומפקדים בשורה של תפקידים מבצעיים, בלט במקצועיותו ובמנהיגותו, ובהמשך מונה לראש לשכת מפקד פיקוד הצפון במהלך מבצע "חיצי הצפון" ועד להחזרת התושבים. את תפקידו סיים באוגוסט בשנה שעברה. לאחר מכן יצא לקורס פיקוד ומטה, ובאפריל שב לשדה הפיקוד ומונה למפקד גדוד 52.
סא"ל בן שמחון גדל במשפחה של לוחמים – הוא וארבעת אחיו התגייסו לחטיבה 401, ואח נוסף התגייס לחטיבת גולני. אשתו משרתת כקצינה קרבית בחיל האיסוף הקרבי והגבולות.
"אשתו של דב"ש"
דור הותיר אחריו את אשתו אריאל, סמג"דית בחיל האיסוף הקרבי, ושתי בנות – איילה וגאיה.
"אהובי", כתבה אשתו בפוסט קורע לב, "בתור משפחה לוחמת, אומנם בנטו היינו כמה חודשים ביחד, אבל בברוטו, הענקת לי את 7 השנים הכי יפות של חיי.
7 שנים של אהבה אמיתית, של תמימות לא מוסברת, של בנייה משותפת, של הקמת משפחה. והנה השארת לי שתי בנות הכי הכי מדהימות בעולם. אולי עכשיו אפסיק להתבאס שיגידו לי כמה הן דומות לך, כי הלוואי שהן רק ינכיחו אותך איתי בכל יום מחדש. תודה שעשית אותי אדם טוב יותר, שהיית לי בעל מפרגן ושלימדת אותי איך לכסח את הדשא.
דורצ׳יק, כבר כשאני כותבת את זה אני יודעת שיש פה טונות אנשים. כי אי אפשר שלא להתאהב בך. כל סופ״ש בבית הייתי צריכה לחלוק אותך עם מלא אנשים שאוהבים אותך, ואני שמחה שהרגשת אהוב בחייך ושאנשים לא חסכו את זה ממך.
היית מפקד שהוא בנאדם של אנשים, היית מפקד של משימה. המחויבות שלך מעוררת הערצה, התבונה שלך שירתה את המדינה הזאת טוב טוב. הייתי מסתובבת בחזה נפוח להגיד שאני 'אשתו של דב״ש', היו לך לא מעט התלבטויות במהלך הדרך וגם כשהלב שלך לא היה שלם, עשית כל תפקיד במסירות מטורפת ולעיתים אפילו גם התייעצת עם אחרים, אבל תמיד ידעת – שאתה כנראה יודע קצת יותר טוב. עדיין, זה לא מנע מהמפקדים ומהחיילים שלך להתאהב בך. אני יכולה להבין אותם…
מג״ד חודשיים זה לא מספיק, שלא תתלהב, אני בטוחה שאתה קצת מובך, אבל לפחות שברת את השרשרת. הקרבת מספיק. אני יודעת שלא היית רוצה למות אחרת. אתה המפקד שאני מאחלת לכל חיילי צה״ל בעת הזו.
אהובי שלי, אני מבטיחה לך שאהיה חזקה, כי ככה נבנינו, אני לא חצי בנאדם, הרי אנחנו שלם שגדול מסך חלקיו, אבל חלק מאוד גדול מהלב שלי נקרע היום.
אני מבטיחה לך שהבנות יכירו אותך, איילה הבוקר כבר אמרה שהיא רוצה שתחזור, אתה חייב לה מתנה ליומולדת 3, וגאיה עשתה את הבלאגן הרגיל שעוד לא הספקת לחוות מספיק, אבל עשית לנו תקופת הסתגלות לא רעה, חודש בלעדיך הורגש טוב טוב…
אסיים במשפט שאמרתי לך תחת החופה: 'דור, אני לא רק רוצה אותך בחיים שלי, אני גם צריכה אותך בחיים שלי', רק שעכשיו ארגנת לי חיים אחרים. תודה לך אהוב שלי, אתה כבר יודע על מה. סליחה שלא הרמתי לך מספיק כמו שבטוח ציפית. הייתה לי הזכות להיות בחירת ליבך בחייך.
אז בפעם האחרונה:
קודקוד אהובי, כאן קודקוד אהובה
אני אוהבת אותך ואוהב אותך לנצח
סוף".
"הייתה בך מנהיגות סוחפת, כזו שכולם הולכים אחריה"
האלוף אורי גורדין, אלוף פיקוד הצפון לשעבר, ספד לסא״ל דור בן שמחון, שבתפקידו הקודם היה ראש לשכתו של גורדין: ״גם כשחיפשתי ועברתי בין התמונות שלך אצלי בטלפון, לא מצאתי אפילו אחת בלי החיוך הזה – חיוך של מלאך, לפעמים מאופק, לפעמים עצוב, ולפעמים שמח – אבל תמיד תמיד, מביט קדימה, לעתיד עם חיוך שמסמן עוצמה ותקווה״.
״בשנתיים של המלחמה שפיקדנו ביחד על הפיקוד, אתה היית לי כעזר כנגדי, ואני גם ניסיתי לעזור לך לנהל ולפקד על הפיקוד. כן, אני לא מתבלבל בגלל הדמעות, אתה היית שם, אתה היית ההתגשמות של מה שהיה צריך. הייתה לך מסירות שלא הייתה שנייה לה״.
״הייתה בך מנהיגות סוחפת, כזו שכולם הולכים אחריה, האמנת בצדקת הדרך, נלחמת והקרבת כל השנים האלה בשביל להגן על המדינה והאנשים שכל כך אהבת, ובעבור זה היית מוכן למסור הכל. עם ישראל, תושבי הצפון, אולי לא יודעים את זה, אבל הם חבים לך תודה גדולה״.
״בשיחות שלנו מאז שנכנסת לתפקיד, שמעתי כמה היית מסור למשימה, הגנה וביטחון לתושבי ויישובי הצפון. בחרת להיות ולפקד מתוך הבנה עמוקה של הסיכונים, וגם כשנפלת – היית בראש אנשיך. אני מקווה שהפגיעה הקטלנית והארורה הזאת, לא הותירה לך שניות של סבל, אך מהיכרות עמוקה איתך אני יודע, שאם היה הרף בין הפגיעה לבין מותך, מה שתסכל אותך זה שלא הצלחת להחזיר את אנשיך בשלום – כזה היית, מקצוען, קשוח ונחוש, אבל בעיקר אוהב חיים, ואיש של אנשים״.
״אהבתי אותך כמפקד, אהבתי אותך כחבר קרוב, אהבתי אותך כאח גדול, אהבתי אותך גם קצת כמו אב, אהבתי אותך מאוד. הבוקר כשפגשתי את אמא שלך – ובכינו זו על כתפו של זה, איריס שאלה אותי – 'איך ממשיכים מכאן?', ולמרות שאני כבר בדרגת אלוף ודי מבוגר, אני מרגיש שאין לי תשובה טובה לשאלה הזו, שאלה של אם שאיבדה את בנה האהוב והיקר לה מכל. אבל אני כן יודע להגיד את מורשתו של דור – וגם להתחייב, שנמשיך ללכת בדרכו, נמשיך ונילחם על זכותנו לחיות בשלום פה בארץ שלנו, נמשיך ונבנה חברה חזקה וערכית – כזו שתהיה ראויה למורשת של דור וחייליו״.
