יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה5

אנרגיית חיים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ליאור ברזל, 43, נשוי+שלושה, גניגר

מבשל ארוחות לאירועים משפחתיים עם התמחות באוכל הונגרי, מנחה סדנאות מיניות חיובית לנוער ומנחה טנטרה-תרפיה ליחידים ולזוגות

הוא בן קיבוץ כפר החורש, קיבוץ של הונגרים, ואוכל הונגרי זה משהו שהוא בא איתו מהבית. אבא שלו היה הטבח של הקיבוץ וליאור למד מהנשים המבוגרות שם להכין את האוכל ההונגרי והמשיך גם אחרי שכל המשפחה עזבה את הקיבוץ. "זה האוכל שגדלתי עליו, אוכל שכמעט ולא עבר בירושה ויש מעט מאוד שמבשלים ממש את האוכל ההונגרי המקורי". הוא גאה להמשיך את המסורת ולהיות אחד היחידים בארץ.

ליאור מספר שתמיד אהב לבשל, ולאחר שאימו נפטרה, לפני כמעט 12 שנים, הבין שיש עוד לחיים האלה שהוא רוצה לחיות. "אוכל קשור לאנרגיית חיים, יש בו המון תשוקה. גם במיניות. גם בעבודה עם בני נוער ובטיפול שנעשה בקליניקה. הכול קשור לאנרגיית החיים".

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?

כפות הידיים. יש לי כפות ידיים מחוספסות כאלה, שיודעות עבודה פיזית.

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ?

אבא שלי היה הטבח של הקיבוץ, אחד הזיכרונות הכי מתוקים שלי זה שאני, בתור הבן של הטבח, הייתי יכול להיכנס למטבח לקחת מה שאני רוצה. לא שהיה הרבה מה… אבל התחושה הזו שמותר לי.

המאכל שהכי אהבת והכי שנאת שהכינו בחדר אוכל?

הכי שנאתי קורקבנים. ברור. למרות שהגישו אותם עם נוקדלי (בצקיות הונגריות), אז מאוד אהבתי את הרוטב שלהם על הנוקדלי. המאכל שהכי אהבתי הוא אטריות עם בוטנים, פרג וסוכר ביום שישי.

משפט שאמרו לך על הקיבוץ שבחיים לא תשכח?

אי אפשר להוציא את הקיבוץ מהקיבוצניק.

תמונה 2 שאלון ליאור ברזל

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית?

תסמוך על הלב שלך.

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?

כשהייתי ילד עזבנו את הקיבוץ וחזרתי אחרי שנולדו לי הילדים שלי. למה? בגלל הירוק, החינוך, המרחבים, הקהילה.

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?

חשובה לי ההוגנות בין אנשים.

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?

על הים.

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך?

דווקא אני, השף, לא בררן באוכל.

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים?

מטבח ילדים.

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?

פורים. לראות את המבוגרים משילים מעצמם את ארשת הרצינות, מתחפשים. בכפר החורש הייתה הצגה קבועה שעשו כל שנה ואני עדיין זוכר ממנה משפטים וסצנות. הייתה לי הרבה גאווה כשאבא שלי שיחק בהצגה.

תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?

גלגול לחמניות במאפיה, גלגול קניידלעך לפסח.

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?

אהוב אדם באשר הוא אדם, חפש את הטוב באדם שמולך. ככה גדלתי, עם המוטו הזה של סבא שלי.

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?

סבא אמנון, שהיה מחפש את הטוב בכל אדם שפגש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מסורת חינוכית ארוכת שנים בבית החינוך אופק, מייצרת חינוך שבו חניכים הופכים ממקבלי ידע לשותפים אמיתיים ביצירת המציאות החינוכית. הפעם הסמינר שלהם עסק בצה"ל  *בית חינוך אופק. חניכים הופכים ממקבלי ידע לשותפים אמיתיים ביצירת
איך מבצעים הערכת שווי למפעל, מי באמת מחליט על המכירה ומה הקשר לתשלומי השיוך? אחרי חמש שנות אקזיטים מניבים לשמיר, שער העמקים, דליה, המעפיל וקיבוצים נוספים, "זמן קיבוץ" עושה קצת סדר ברגעים שקודמים להנפקה ולדיבידנדים  *תמונה
5 דק' קריאה
איזהו גיבור? זה שמצליח לשרוד את הקפה האמריקאי ואולי דווקא זה שקונה קפה אינדונזי ב-590 ש"ח למאה גרם  ב-2006 הגעתי לראשונה לביקור בארה"ב כתייר מן המניין.  הרבה קראתי בעבר סיפורים על אנשים שהגשימו את "החלום האמריקאי": אנשים שנחתו בחופי אמריקה עם 20 דולר
3 דק' קריאה
בין הפסקת חשמל להפסקת חשמל יושבים בפאב של הקיבוץ עם הקבועים שבאים קבוע ועם אלה שבאים קבוע באופן בלתי קבוע  *תמונה ראשית: הכלב, שאולי הגיע מעזה. צילום: מיכל הלמן יצחקי  הפסקת חשמל ראשונה  אז חורף. משב רוח עז אחד, החשמל מצמץ וכבה, טוב, לפחות יש גז.   בארי, (אימפריה בעיני עצמו, כבר אמרנו, לא?)
3 דק' קריאה
נעמה בדיחי הובילה את "הדבורות"  מהגליל (המתאמנות בקיבוצי האיזור) שלוש זכיות רצופות בגביע המדינה  *תמונה ראשית: נעה בדיחי. "אימון אחד הספיק לי כדי להבין". צילום: rugby europa  נעמה בדיחי (35, יפתח) גדלה ביישוב נטף שבהרי ירושלים והגיעה לצפון
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!