להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי זה המוטו של "אנרג'יקס", אומר אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל החברה, שמאמין כי ניתן להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד ל-2030. מאז הקמתה הייתה אנרג'יקס חלוצה בתחום האנרגיה הסולארית – הקימה את הגג הסולארי במתח גבוה הראשון בישראל וכן את הפרויקט הקרקעי הסולארי הראשון במתח עליון שחובר לרשת. במסגרת פעילותה בחו"ל – בפולין מפעילה החברה את חוות הרוח השנייה בגודלה ובווירג'יניה, ארה"ב, אנרג'יקס היא שחקן מוביל היום באנרגיה סולארית
"הקמנו את אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות לפני 11 שנה, בספטמבר 2009, תחת השם 'אמות אנרג'י'," נזכר אסי לוינגר, מנכ"ל חברת אנרג'יקס. "באותה תקופה הייתי עוזר מנכ"ל 'אמות'. אז, החלו האסדרות של מתקנים סולאריים על גגות, וכאשר למדתי את התחום הגעתי עם רעיון חדש – להקים חברה, בתוך הקבוצה, שתתקין מערכות סולאריות על הגגות של אמות. כך הוקמה 'אנרג'יקס' – התחלנו להקים מערכות של KW50 על גגות הנכסים שלנו. אחד מהישגינו הראשונים היה הקמתו של גג סולארי עבור חברת 'בסט קרטון', השוכנת בפארק התעשייה של קיסריה, שהיה לגג הסולארי הגדול הראשון במתח גבוה. בהמשך חתמנו על הסכם שיתוף פעולה ראשון עם קאופרטיב 'גרנות' – הקמנו חברה של 50%-50%, והתקנו יחד מערכות על גבי שישה גגות.
"ב-2011, הנפקנו את אנרג'יקס בבורסה. המטרה הייתה להפריד את אנרג'יקס מ'אמות' – בעוד שאמות התמקדה בנדל"ן בישראל, אנחנו התפתחנו והתחלנו לכוון גם לשוק הבינלאומי. באותה הנפקה אנרג'יקס הנפיקה מניות בשווי 144 מיליון שקלים – היום היא נסחרת בכ-7.5 מיליארד שקלים. לפני שבועיים אף נכנסנו לקבוצת החברות המכובדת של מדד תל אביב 35 בבורסה."
אתם חברה בינלאומית. תוכל לספר לנו על פרויקטים שלכם בביצוע בעולם?
"היום אנחנו פעילים בישראל, ארצות הברית ופולין. בישראל אנחנו מקימים פרויקטים של אנרגיה סולארית ורוח, בפולין אנחנו עוסקים באנרגיית רוח ובארה"ב, הטריטוריה הכי חדשה שלנו, באנרגיה סולארית."
פרויקט הדגל שלכם הוא המתקן במועצה איזורית נאות חובב. אתה יכול לספר עליו?
"המתקן בנאות חובב הוא למעשה פרויקט הדגל הראשון שלנו, שהיווה קפיצת מדרגה משמעותית עבור אנרג'יקס. לאחר שביססנו את יכולותינו בהקמת מערכות במתח גבוה על גגות, הקמנו בשנת 2014 את המערכת הסולארית הקרקעית הראשונה במתח עליון, שמחוברת לרשת ההולכה.
מדובר בפרויקט מרתק שהוקם על כ-500 דונמים של בריכות אידוי משוקמות. במשך שנים הוזרמה הפסולת הכימית של מפעלי נאות חובב לבריכה אחת גדולה, וכתוצאה מכך נוצרו תגובות כימיות שגרמו למטרדי ריח קשים באיזור.
כאשר באנו להקים את הפרויקט, היה לנו ברור שצריך להכניס פה הרבה יצירתיות וחשיבה. בסופו של דבר, הקמנו פרויקט יפייפה מבחינה סביבתית – הכסף ששילמנו מראש עבור הקרקע, כ-35 מיליוני שקלים, שימש להקמת בריכות אידוי נפרדות לכל מפעל ובכך פתר את המטרד הסביבתי.
"לקחנו קרקע מזוהמת שאפילו פרח לא יצמח בה, ונטענו 400 אלף פאנלים שמספקים MWp37.5 – חשמל ירוק ונקי לכרבע מבאר שבע. ההשקעה שלנו בהקמת הפרויקט יצרה מעגל שלם של פעולות חיוביות למען הסביבה. אנחנו מאוד גאים בפרויקט הזה, גם בפן הסביבתי וגם כאבן דרך משמעותית לחברה – המתקן בנאות חובב היה לפרויקט הקרקעי הגדול הראשון שלנו."
את כל הדברים האלה אנחנו עושים על בסיס האמונה שלנו, להקים פרויקטים אשר מייצרים מצב של win-win-win – win לסביבה, win לקהילה ו-win ליזם – בעצם אתה יוצר את 'משולש הקסמים להצלחה', מצב שבו כולם נהנים ומנצחים.
"מהפרויקט בנאות חובב עברנו לפולין, שם הקמנו את חוות טורבינות הרוח השניה בגודלה במדינה בהספק של MW106, פרויקט Banie. לא מזמן דיווחנו שאנחנו צפויים להגדיל את הפרויקט הזה בכ-MW82 נוספים. חוות הטורבינות תהפוך לפרויקט של MW188 – אלו מימדים גדולים ומשמעותיים, גם בקנה מידה אירופאי.
"לאורך ההיסטוריה, ובאופן טבעי – אנשים לא התיישבו במקומות שיש בהם הרבה רוח. לכן, אזורים עם תנאי רוח מיטביים להפקת אנרגיה הם לרוב גם אזורים עם אוכלוסיה דלילה.
הפרויקט שלנו בפולין נמצא סמוך לגבול גרמניה ולהשקעה שלנו באזור הייתה השפעה כלכלית משמעותית על האוכלוסייה המקומית – לרבות שדרוג הכבישים והדרכים החקלאיות, שדרוג תשתיות החשמל, יצירת הזדמנויות תעסוקתיות ומקומות עבודה, וכן תשלום הארנונה.
היום אנחנו משלמים לעירייה מיסים מקומיים שמהווים יותר משליש מהתקציב השנתי שלה. אחרי שסיימנו את הפרויקט, הקמנו מגרש כדורגל ותרמנו לשיפוץ מוסדות ציבוריים נוספים, לרווחת האוכלוסייה המקומית.
"אני בן לניצולי שואה והתרומה שלנו לאוכלוסיה המקומית מרגשת אותי. אנחנו משקיעים בכל הדברים הללו בשאיפה שהחקלאי המקומי שחוזר לביתו, יסתכל על חוות הטורבינות ויחשוב על ההשפעה החיובית שהייתה לה על האזור כולו כלל ועליו בפרט.
"בארה"ב סיימנו זה עתה את הקמתם של ארבעה פרויקטים סולאריים בווירג'יניה. גם שם, אנחנו שואפים לתת ערך מוסף לכל מיזם. למשל, אנחנו עתידים להקים פרויקטים על מכרות פחם שננטשו ולהפוך, כמו בנאות חובב, איזור שחור לאיזור ירוק. בימים אלה אנחנו מקדמים פרויקט על אדמות של בית יתומים, שנמצא כרגע על סף פשיטת רגל כי הוא קורס תחת נטל המשכנתא שהוא משלם מידי חודש. הסכמנו לשלם לו מראש את השכירות ולפרוע את המשכנתא. בנוסף הצענו לתת להם מלגות ולעזור עד כמה שאפשר.
"את כל הדברים האלה אנחנו עושים על בסיס האמונה שלנו, להקים פרויקטים אשר מייצרים מצב של win-win-win – win לסביבה, win לקהילה ו-win ליזם – בעצם אתה יוצר את 'משולש הקסמים להצלחה', מצב שבו כולם נהנים ומנצחים. פרויקטים של תשתיות הם בדרך כלל מאתגרים ומלווים בקשיים לא צפויים: הן ברמה הסטטוטורית, הן ברמה הרגולטורית והן בצד הפרקטי של ההקמה– אלו פרויקטים עתירי הון ומשאבים. לכן, רק אם נייצר את המשולש הזה שבו כולם רוצים בטובת הפרויקט, נצליח להתגבר ביחד על האתגרים שכל הזמן נמצאים שם."
לעניין אחר, לאחרונה היה בישראל מכרז ראשון של סולארי+אגירה, בו זכו דוראל, אנלייט ואלומיי. האם אנרג'יקס תיכנס גם לתחום האגירה?
"אנרג'יקס היא היום השחקן הסולארי הגדול ביותר בישראל. עד היום בכל האסדרות בשלוש השנים האחרונות – אנרג'יקס זכתה בכשליש מהמכסה וזה נבע מסיבות רבות, כשהסיבה המרכזית היא שאנחנו למעשה מהווים one stop shop לכל הפרויקטים האלו. זה מאפשר לנו להיות יותר יעילים, יותר זריזים ולראות את התמונה הכוללת משלב הייזום, דרך ההקמה ועד התפעול של הפרויקט. איך זה קורה? יש לאנרג'יקס הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית הפאנלים המובילה בעולם, First Solar, חברה אמריקאית. בנוסף אנחנו קבלן ההקמה הגדול בישראל למתקנים סולאריים – אנחנו היזם, הקבלן, מבצעים את הרכש – עושים את כל התהליך מ-A to Z, וזה נותן לנו יתרון גדול מבחינת עלויות. אין אף אחד שנמצא באמצע וגורף עמלות מיותרות. כך, הודות ליעילות אשר מתבטאת ישירות במחירים, זכינו בכשליש מהמכסות הכוללות לפרויקטים קרקעיים סולארים בישראל.
"במכרז סולארי+אגירה שהיה עכשיו, שכמובן שהשתתפנו בו, אך לא זכינו. להערכתנו המכרז הסתיים במחירים מאוד אגרסיביים, מאוד נמוכים, ואחת הסיבות לכך, כך אמרו חלק מהזוכים, שהם לקחו בחשבון הנחות מאוד אגרסיביות במחירי הציוד לעתיד. המחירים הנמוכים הללו נובעים משני פרמטרים – עלות האגירה ועלות הפאנלים. עלות האגירה אמנם יורדת מידי שנה אך אני מאמין שעדין אחרים לקחו בחשבון הנחות יותר אגרסיביות מהצפי שלנו.
"לגבי הפאנלים, הסינים בדיוק הורידו מחירים בצורה משמעותית בגלל הקורונה, ומשיקולים שונים שלא כולם כלכליים. להערכתינו, מחירים אלו לא שיקפו מחירים ריאליים, וראייה לכך היא שמאז המכרז הייתה עליה של בין 25%-30% במחירי הפנלים הסיניים, כתוצאה מאירוע של פיצוץ במפעל לייצור סיליקון לתעשיה הסולארית בסין. פיצוץ זה גרם להרס של כ-10% מכוח הייצור של סיליקון לתעשיה הסולארית בסין.
"First Solar, חברת הפנלים איתה אנחנו עובדים הנה חברה בורסאית בשווי של 8 מיליארד דולר. אנחנו איתם בשיתוף פעולה ארוך טווח, ואנחנו יודעים שאם הם מתחייבים לנו על מחיר מסוים, המחיר לא ישתנה. בכל מקרה אסכם, שאנחנו כשחקן לטווח ארוך, שכבר הוכיח את עצמו ושיודע to deliver, לא חשבנו שזה נכון לקחת סיכונים במכרז האגירה הראשון. אני בטוח שאתה תיראה אותנו במכרז האגירה השני או השלישי, כי באמונה שלי בעוד מספר שנים לא יהיה פרויקט לאנרגיה מתחדשת ללא אגירה, זה יהיה סטנדרט בתעשיה."
הקורונה האטה את הפעילות שלכם בשנה האחרונה?
"לנו אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות יש שנה מאוד פעילה. אפשר לראות שהקורונה בעצם רק חידדה את הצורך של העולם באנרגיה מתחדשת. בכל הטריטוריות שאנחנו עובדים בהן אנחנו רואים עליה ניכרת בדרישה לאנרגיה ירוקה, אם זה במכרזים, אם זה חברות שמבקשות אנרגיה ירוקה ואם זה דרישה שמגיעה מהצרכנים, שאומרים: 'הקורונה הבהירה לנו כמה חשובה השמירה על כדור הארץ שלנו'. אנחנו גם מבינים שהעולם הולך למיתון ואנשים רואים בהשקעה בתשתיות ובאנרגיה מתחדשת כאחת הדרכים המרכזיות ליציאה ממיתון. כך גם בישראל כמובן, אשר פרסמה תכנית להוצאת המשק מהמשבר, בין השאר על ידי הקמה של פרויקטי תשתית ואנרגיה מתחדשת."
היעד ל-2030 הוא 30%, כאשר החסמים העיקריים הם הקרקע וזמינות הרשת. נעמוד באתגר הזה?
"המוטו באנרג'יקס הוא תמיד: Let's make the impossible possible! את זה הוכחנו בפרויקטים שהקמנו לאורך השנים. הקמנו את הגג הסולארי הראשון במתח גבוה ואת הפרויקט הקרקעי הראשון בנאות חובב במתח עליון. אנחנו הבעלים של חוות הרוח השניה בגודלה בפולין ושחקן מוביל באנרגיה סולארית בווירג'יניה. אין מקריות בהצלחות הללו. הן מגיעות כי אנחנו אנשים שעושים! יש אתגר? אז בואו נפשיל שרוולים ונדאג לבצע על הדרך הטובה ביותר.
"אני חושב שהיעד שהשר שטייניץ הציג הוא יעד בהחלט אפשרי. לגבי הקרקע – אני לא חושב שיש מחסור אמיתי מאחר ועובדתית בין 7%-8% מאדמות הנגב יכולות להספיק להקמת מתקנים סולאריים שיספקו את כלל צריכת החשמל בישראל. לגבי רשת החשמל – העלאת היעד תדרוש השקעות מאסיביות בתשתיות ובשדרוג רשת החשמל, גם בהולכה וגם ברשת החלוקה. על אתגרים אלו כולם עובדים במטרה לתת רוח גבית להעלאת היעדים. אני מאמין שחלק מהיתרונות הכלכליים שהאנרגיה הסולארית מביאה, בהורדת מחירי החשמל, יופנו למימון ההשקעות שידרשו בתשתיות כי בסוף אני חושב ומאמין שזה ישתלם לכולם."
אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות – אופק ירוק, אנרגיות מתחדשות וקיימות
