יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2129763542

אקרית הלבד בליצ'י

3 דק' קריאה

שיתוף:

כרמית סופר-ארד, מדריכת הגנת הצומח (מטעים;) דוא"ל[email protected]:

נועה זכריה, מדריכת גידול מטעים סובטרופיים; דוא"ל: [email protected]

שי צעידי, מדריך גידול מטעים סובטרופיים; דוא"ל: [email protected]

איתן רכט, אגף אבחון מזיקים, השירותים להגנת הצומח וביקורת; דוא"ל: [email protected]

גלעד גפן, השירותים להגנת הצומח וביקורת; דוא"ל: [email protected]

לאחרונה התגלתה אקרית הלבד של הליצ'י במטעי ליצ'י בצפון הארץ. האקרית מהווה מזיק משמעותי לגידול הליצ'י ברמה העולמית. נזקה העיקרי מתבטא ביצירת עפצים (בליטות לבדיות) על

הלבלוב הצעיר, הגורמים לעלים להתעוות, להתייבש ולנשור. ברמת אוכלוסייה גבוהה עשויים

להיפגע גם ענפים צעירים, פקעי פרחים ופירות. אקרית הלבד עלולה לגרום לירידה משמעותית ביבול וכן לעלייה בעלויות הייצור. האקרית היא ספציפית לליצ'י ואינה מתפתחת על צמחים אחרים. בימים אלה מתבצע סקר של השירותים להגנת הצומח ולביקורת למיפוי חלקות נגועות ולגיבוש תוכנית פעולה. נכון להיום, גידול הליצ'י בישראל נחשב יחסית נקי ממזיקים, ולכן חשוב לשמור על ערנות ולמנוע את התפשטות המזיק.

ביולוגיית אקרית הלבד

·  אקריות הלבד נמצאות על עץ הליצ'י במשך השנה כולה.

·  בחורף האקריות שוהות באזורים נסתרים על העץ.

·  האוכלוסייה מתפתחת בעיקר בתקופת הלבלוב.

·  טמפרטורות נוחות ולחות יחסית נמוכה מהווים תנאים מיטביים להתפתחות האקריות.

צילום מסך 2025 06 22 112503
כשהאוכלוסייה נמוכה, הלבד עם מעט שערות, ירקרק ובהיר יותר מהעלה עצמו
image 1
כשהאוכלוסייה גדלה, הלבד מתעבה והופך כסוף-לבן

image 4
כשהלבד בגוון חום כהה, העפץ יבש והאקריות נוטשות את המקום ועוברות לאזור חדש בעץ. צילום: איתן רכט
image 3
ברמת שיא של האוכלוסייה גוון העלה חום ענברי. צילום: איתן רכט

עקרונות הדברה משולבת להתמודדות עם אקרית הלבד של הליצ'י בעולם (IPM – Integrated Pest Management)

· מעקב וזיהוי מוקדם ביצוע ניטור שוטף של העצים, במיוחד בתקופות הלבלוב, לזיהוי סימני נגיעות, כמו עפצים (erinea) על העלים, הפטוטרות, הענפים והפירות.

· סניטציה -גיזום ענפים נגועים והסרת עלים עם סימני נגיעות לתוך שקית כפולה כדי לסייע בצמצום התפשטות האקרית. את השקיות יש לקבור או לשרוף. לאחר הסניטציה יש:

o  לחטא את כלי הגיזום עם תמיסת 10% אקונומיקה לפני שימוש נוסף.

o  לשטוף נעליים ולכבס בגדים ששימשו לפעולות הביעור לפני שימוש נוסף. o  לנקות את כלי העבודה והרכבים ששימשו לביעור.

o  למנוע הכנסת ציוד, כלי עבודה ורכבים ששימשו לביעור לחלקות ליצ'י אחרות למשך 4 ימים.

· טיפולי הדברה -ייעשו בתכשירים מבוססי גופרית. יש להתחיל בריסוסים בצמוד לגיזום ולהמשיך בריסוס כל 14 יום עד התבגרות והתקשות הלבלוב. במידה והנגיעות ממוקדת בעץ בודד יש לרסס את כל העצים הסמוכים אליו. במידה והנגיעות מפוזרת על כל החלקה יש לרסס את כל החלקה.

· חשיבות הטיפול המשולב הלבד בעפצים מספק הגנה פיזית לאקרית נגד חדירת חומרי הדברה, לכן ריסוס ללא גיזום והסרת החלקים הנגועים ההדברה אינה יעילה. ריסוסי הגופרית מגנים על הלבלוב ומונעים את ההדבקה במזיק. אחרי שהעלים מסיימים להתבגר ולהתקשות הם אינם זמינים לאקרית.

תנועה והפצת המזיק

· טווח קצר – האקריות יכולות לעבור מנקודה לנקודה בהליכה. כמו כן, נמצא שאקרית הלבד של הליצ'י נעה על גבי דבורי דבש בעונת הפריחה.

· טווח ארוך – האקרית עלולה לעבור מחלקה לחלקה באמצעות עובדי חקלאות, כלים מכניים או רוח.

· חומר ריבוי – הברכות אוויר מעצי אם נגועים הן אחת הדרכים העיקריות להעברת האקרית לאזורים חדשים ורחוקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מיודובניק מעניק לנשיא הרצוג את הטפטפת הראשונה. צילום: עמוס בן גרשום לעמ נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ביקר באתר נטפים בקיבוץ חצרים, לציון 60 שנה להקמת החברה, שהחלה שם את דרכה. נטפים פיתחה
2 דק' קריאה
חוקרת ראשית: סבטלנה דוברינין, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון שותפי המחקר: דרול ג'ילט, ינאי זאוסמר, יובל אוסטרובסקי – מו"פ ערבה דרומית תקציר המחקר עוסק בנושא הדברת המזיק דאקוס הדלועיים – ciliatus Dacus
8 דק' קריאה
כ-200 תיבות קינון לתנשמות הוצבו בחבל תקומה; המטרה – גם שמירה על אוכלוסיית התנשמות בדרום הארץ וגם "הדברה ביולוגית" בחקלאות *תמונה ראשית: עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים. צילום: בועז רבינוביץ             במסגרת פרויקט משותף
2 דק' קריאה
ד"ר איתי גונדה, היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני, ד"ר דוד חיימוביץ', היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני; ד"ר עומר פרנקל, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים,
7 דק' קריאה
ארגון השומר החדש מזמין את כלל החקלאים בישראל – בין אם חוו פשיעה חקלאית ובין אם לא – לקחת חלק בכתיבת דו”ח הפשיעה החקלאית השנתי, שיוצג לגורמי קובעי מדיניות, רשויות החוק והציבור הרחב. במסגרת
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן