יבול שיא
הרפת והחלב
ספינת אגוז

בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון לנספי ספינת אגוז

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

יום הזיכרון לעולי מרוקו שנספו בטביעת הספינה הוא סמל ציוני שעליו ראוי וחובה לחנך" בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון לנספי ספינת אגוז ומחנכים לסיפור העליה מצפון אפריקה

בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון: מדריכים וחניכים מרחבי חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד ציינו את יום טביעת ספינת המעפילים 'אגוז', החל בכ"ג בטבת, בפעילויות חינוכיות, היכרות עם סיפור העליה מצפון אפריקה ובחלק מהישובים – אף נערכו טקסים לזכר 44 הנספים. במשך שנים ארוכות נאסרה על יהודי מרוקו העלייה לארץ ישראל. המחתרת הציונית עזרה לגברים, נשים וטף לעלות בחשאי. כדי להגיע לארץ ישראל נאלצו יהודי מרוקו לוותר על הונם ובתיהם ולהתנגב בחשיכה תוך סיכון חיים.

בבני המושבים מציינים את יום הזיכרון

ספינת 'אגוז' נשכרה על ידי המוסד כדי לסייע ביציאה ממרוקו לגיברלטר הקרובה. בפעם ה-13 שבה הפליגה הספינה, בליל ה-10 בינואר 1961, טבעה הספינה ועליה 44 עולים, מחציתם ילדים ממשפחות צרפתי, אדרי, אלמליח, בן הרוש, דדון, ממן, אזולאי, בן לולו ונוספים. מלבד העולים נספו אלחוטן ישראלי ואחד מאנשי הצוות הספרדים. היחידים ששרדו היו שלושה מאנשי הצוות הספרדים. 22 גופות נמצאו, והשאר אבדו במצולות. עם נוסעי הספינה נמנה איש "המוסד" חיים צרפתי שליווה את המעפילים על הספינה ונספה בטביעתה.

טביעת הספינה ומותם של 44 המעפילים הציוניים זירז את השגת ההסכם ליציאת היהודים ממרוקו, ורבים המשיכו את מפעל העלייה הציוני, התיישבו ברחבי הארץ ובנו אותה.

"מבחינתנו, יום הזיכרון לעולי מרוקו שנספו בטביעת הספינה הוא סמל ציוני שעליו ראוי וחובה לחנך," אומר אור פישר, ממרכז הדרכה של החטיבה. "אנחנו מזמינים את חניכינו להרחיב את האתוס הציוני, ולהכיר את סיפורי העדות והקהילות השונות שהגיעו לארץ ישראל. כולן מתוך ציונות עמוקה, רצון לבנות את הארץ ומוכנות לשלם מחירים על כך. תנועת המושבים קלטה במאות ממושביה עולים רבים. התפקיד שלנו הוא לספר את סיפורם, להוקיר אותם, ולחנך על המורשת שהותירו לנו."

העולים שהגיעו באמצע הלילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן