"הייתי ילדה שכל היום מציירת, היה לי צורך כזה", מספרת האמנית פוגי נעים ממושב רמת רזיאל * אחרי לימודים בשנקר ובבצלאל היא היום יוצרת מוכרת ברחבי הארץ ובחו"ל * הסטודיו של פוגי נעים ברמת רזיאל, מזמין אתכם ליצור, להתחבר לאמנות וליהנות דווקא עכשיו מאסקפיזם פרטי
פוגי נעים (51), נשואה ואם לשתי בנות, תושבת רמת רזיאל שבהרי ירושלים, היא אומנית המתמקדת ביצירת אלמנטים מקרמיקה שבמרכזם בובות. הקו הייחודי של יצירותיה, הצבעוניות והסדרות אשר מאפיינות את הבובות, והאלמנטים שפוגי יוצרת – מספקים תחושת אושר פנימי, תמימות מעורבת עם אופל ובעיקר יצירה שונה ומסקרנת בנוף האומנות הישראלי.
במרחב שהקימה פוגי תמצאו סדרות של יצירות קרמיקה מקסימות, עשויות בצבעוניות נהדרת של עשרות יצירות. הסטודיו מאפשר להכנס לשקט פנימי אשר מהווה מקום מרוחק ומרגיע. בה בעת אפשר להירשם לסדנא חד פעמית, וליצור מזכרות מיוחדות במידה ואתם רוצים פעילות קבוצתית נעימה.
ילדות במושב והשראה בעיר
בסטודיו של פוגי, הטובל בירוק, אנו משוחחות על ילדות במושב רמת רזיאל, על יצירתיות, דמיון ותהליכים אומנותיים שיכולים להרחיק מחשבות שליליות: "בגיל 5 עברתי למושב רמת רזיאל, אחרי ילדות קצרה בירושלים," מספרת פוגי. "זאת הייתה תקופה נאיבית, זמנים אחרים לחלוטין. גדלתי סמוך ליער והיו לי מקומות מסתור בתוך החורש שאפשרו לי לברוא עולמות שגם היום כמבוגרת אני משחקת איתם. אני שמחה על האפשרות שהייתה לי כילדה, לגדול כאן."
מה נתנה לך הילדות ברמת רזיאל כאומנית?
"לגדול ברמת רזיאל איפשר לי ליצור עולמות קסומים שאני לא בטוחה שהייתי יכולה ליצור אם הייתי גרה בעיר. כבר בתיכון רציתי ללמוד אומנות, אבל בתקופה הזאת לא היו המון אופציות לילדים שיש להם כישורים אומנותיים. גם לא הייתה אופציה ללכת לבית ספר בעיר כי זה היה פחות נגיש בעיקר למי שגר במושב, אז הלכתי לבית ספר אזורי. כאשר בגרתי התקבלתי לשנקר ובצלאל והחלטתי ללמוד לתואר בבצלאל."
מתי התחיל לצוץ הצד האמנותי שבך?
"אני מרגישה שזה משהו מולד שנולדתי אתו. הייתי ילדה שכל היום מציירת, היה לי צורך כזה. לסבתא שלי בירושלים היו תמיד מזכרות קטנות בבית שהביאה מטיוליה בחו"ל, בעיקר דמויות שונות או בובות. הבובות היו מוצגות אחרי ויטרינה ואסור היה לגעת בהן אלא רק להסתכל.
"הבית של סבתא לא היה מאד עשיר אבל היה מעוצב בטעם טוב, והוויטרינות היו מסודרות מדהים! ממש גדלתי עם האף דבוק לוויטרינות. בוויטרינות היו ערמות של אינפורמציה, זה היה מכלול רחב של פסלונים, בובות ודיאלוגים שפיתחתי בראשי כשהבטתי באריחי הזכוכית. היה שם איזה עולם שדיבר אליי.
"משום שהיה לי צורך לדעת בחומרים, תמיד אספתי בובות שהיו במגוון טקסטורות ויוצרו בתהליכים שונים. דרך המזכרות של סבתא נחשפתי גם לתרבויות אחרות, לפולקלור. הרגשתי שהפריטים הקטנים האלה פותחים עבורי עוד שפה, צבע, טקסטורה.
"כשלמדתי אומנות בבצלאל החלטתי להיות אותנטית ונאמנה למי שאני. התמקדתי בדברים שעניינו אותי: למדתי במחלקת צורפות ואביזרי לבוש, ובשנים הסטודנטיאליות שלי עסקתי 24/7 ביצירה ועשייה. יצרתי פרוייקטים שאני מאד גאה בהם ועבודות שקשורות לעבודת עמלנות, כמו עבודה עם הידיים. זה היה דווקא בשנים שהכיוון היה תעשייה ופחות מסורת. אבל המסורת, הבסיס של אומנות ו'קראפט' זה משהו שהיה לי חשוב לחזור אליו. היום בניגוד לפעם, שלא היה אפשר לגעת בבובות של סבתא, אני מאד נוגעת. אני ממש אוהבת להתעסק בחומר. אני מרגישה שצריך לחוות את החומרים, לגעת, להכיר חומרים חדשים."
התנור שליווה אותי
"לפני 14 שנה חברה נתנה לי תנור קרמיקה," פוגי ממשיכה לספר, "לא ידעתי מה הפוטנציאל הגלום בחומר קרמי. במקביל התחלתי בסדנא שלי במושב לתת שיעורי פסיפס, ובשלב מסוים שילבנו קרמיקה עם פסיפס והתחלנו להשתמש בתנור. התחלתי לגעת בחומר וללמוד טכניקות של עבודה בחמר עם תבניות, שכפול, הכנת פרצוף של בובה ועוד.
"משם עברתי מהר מאד ליצירת דמויות. לימדתי את עצמי טכניקות עבודה עם חמר, ומהר מאד הבנתי איך לייצר את האומנות שלי בצורה שהכי נכונה לי. בעולם של יצירת בובות חזרתי לוויטרינות של סבתי. חזרתי לחומרים כמו חרסינות שהיו ממש פופולאריות בעבר, והכל התחבר לחמר. יכולתי להכניס את כל החומרים שנגעתי בהם בעבר, בחומר אחד שנקרא חמר והופך לקרמיקה או חרסינה."
הצלחת לאורך השנים לשווק את הבובות? למכור יצירות?
"אני בעיקר עסוקה ביצירה לכן פחות מתפנה לשיווק. ובכול זאת, הצגתי בתערוכות שונות כמו בתערוכת הביאנלה לאומנות במוזיאון ארץ ישראל. הבובות שלי נמצאות בבתים רבים בארץ וגם בחו״ל, ואני מודה על כך בכל ליבי."
"רואה לך בעיניים"
העבודות של פוגי מאופיינות בחתימה באזור העיניים. הקווים, הריסים והמבע של הבובות, יוצרות אפיון ייחודי לעבודותיה. מי שמגיע לסדנא, יכול לצייר על בובות וליהנות מהטאץ' הסופי הייחודי של פוגי.
"חמר מאפשר שכפול של אלמנטים," מסבירה פוגי, "לכן ביצירת הבובות ניתן לחזור למקום של ילדות נוסטלגי שמדבר אליי, כמו בובות וינטג' ישנות שאני רוכשת באינטרנט, או כאלה שיש לי באוספים ובובות שרכשתי בשוק הפשפשים.
"אני אוהבת לשכפל וליצור בובות שכבר לא מייצרים היום. לכל בובה אני נותנת חיים חדשים בעזרת תבנית גבס. אני יוצקת אליה חמר נוזלי, מעתיקה את הצורה שלה בחומר (את הפורמה) והיא יוצאת מהתבנית במצב לח עדיין. לאחר מכן אני עובדת כדי לעצב אותה בצורה פלסטית. הבובה עוברת שריפה אחת בתנור, צביעה וציור (לפי הדמיון או לפי קונספט שבחרתי) ואז נעשית שריפה נוספת לקבלת תוצאה סופית.
"מבחינתי, המקום היצירתי מתחיל באינסופיות בעיצוב וביצירתיות שאפשר ליצור לאחר שהבובה מוכנה לעבודה. בסדנאות שלי אנשים בוחרים בובה או פריט שכבר מוכן לצביעה, והמשתתפים מציירים, מתייעצים לגבי היצירה ולוקחים חלק בחוויה שאני נהנית ממנה מאד. האפשרות להנגיש לאנשים עבודה עם חמר, דווקא עכשיו אחרי מה שעברנו, מאפשרת למי שמגיע לסדנא להכנס למעין בועה שמאפשרת ניתוק נעים מחיי היום יום.
"בנוסף לכך, זה שמדובר בבובה ולא בפריט רנדומלי, שיוצר יותר עניין, מיקוד, חיבור – מה שמאפשר ריכוז, חיבור ויצירה הרבה יותר עמוקה. הבובות מקבלות חיים משל עצמן. ברגע שמציירים על דמות, נוצר סיפור חדש שהסתתר מאחורי הפריט, כי מדובר בדמות."
למה חשוב לך כל הזמן ליצור?
"המקום של היצירה שומר עליי וממקד אותי, הוא גם עזר להיפראקטיביות שלי. אני יכולה להיות כאן שעות. לכל אדם שיש לו בעיות קשב וריכוז יש את המקום שלו שם הוא "מתפקס" ומתרכז, הסטודיו זה המקום שלי. היום אני רוצה לחלוק את האומנות שלי, אני משחררת את האחיזה ביצירה שלי ומאפשרת לאנשים להגיע, ליצור, להשתמש בתבניות שלי ולהנות מיצירה שהיא גם שלהם וגם ייחודית מהליין שלי."
זה יכול לרפא קצת את הפצע של המדינה שלנו?
"זה נכון, אנחנו נמצאים במקום רע מאד ואנשים רוצים להחלים, כי יש סדק גדול בנפש. אבל אני חושבת שדווקא עכשיו יצירה יכולה להביא הקלה, גם אם רגעית. להכנס לאיזה מקום כזה של יצירה לכמה שעות, במפגש חד פעמי, להגיע עם חברות בני זוג או משפחות, ולהתמקד במשהו שכל כולו יצירה – יכול לעזור לשכוח את המחשבות הקשות.
"בסדנה מקבלים בובה שכבר עברה שריפה אחת, מעוצבת ומוכנה לצביעה. יש כמה אופציות לבובות במחירים משתנים. לאחר מכן מתחיל תהליך היצירה של צביעה, הסבר, הנחיה, התבוננות. בין לבין אני מספרת את הסיפור של הסטודיו והמוזמנים עוברים בין האוספים של הבובות שלי ונהנים מהטבע הירוק והשקט שקיים במושב רמת רזיאל."
הסדנאות של פוגי פתוחות לקהל הרחב בתיאום מראש. הסדנאות מתאימות לקבוצות המחפשות פעילות כיפית חד פעמית אשר בסופה יוצאים עם מזכרת שיצרתם במו ידיכם. פרטים נוספים אפשר למצוא כאן: למעקב אחרי Fugi naim studio, Fugi Naim בפייסבוק או באינסטגרם.
