לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד
אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת הכושר הווגטטיבי ובירידה ביבול. התגובה הראשונית למליחות מתבטאת בדיכוי מערכת השורשים, ורק לאחר מכן ניכרים סימנים לנזקים גם בנוף (נירית ברנשטיין וחוב', 2009). נמצא כי יסודות כגון סידן, מגנזיום ואבץ עשויים לעודד מנגנונים להגברת עמידות העץ לתנאי עקה — חום, קור ומליחות.(Ahmed et al. 2023)
הנדוסאר הוא תכשיר מסחרי המכיל תערובת של חנקן, סידן, מגנזיום, מנגן ואבץ. לאחרונה דווח כי התכשיר מפחית נזקי מליחות בגידול בננות, בין היתר באמצעות הפחתת כלורוזה והגברת הצימוח (מחקר של חברת אגרו בשיתוף תרביות רה"ן, 2022). בעבודת המחקר הנוכחית נבחן את השפעת התכשיר הנדוסאר על אבוקדו בתנאי מליחות.
שיטות וחומרים
●מיקום ומשך המחקר: במרחב פתוח ליד החממה הטכנולוגית בקיבוץ עין שמר. משך המחקר מה-15 בינואר עד 21 ביולי 2025. חלק מהשתילים אשר שימשו לבחינת מינונים שונים של הנדוסאר הובאו לאתר הניסוי ב- 1 במאי ולא בתחילת התהליך, וזאת בשל השפעות פיטוטוקסיות של הנדוסאר במינונים הגבוהים שהשתמשנו בתחילת המחקר.
●חומר צמחי: שתילי האס מורכבים על כנה מריבוי וגטטיבי המכונה קנקאדו 330נשתלו בנפח שקית של 21 ליטר.
●השקיה: מי ההשקיה עם ריכוז כלורידים של 160 מיליגרם כלורידים לליטר. ההשקיות בתכיפות יומית עם כמויות שהשאירו 0.5 ליטר מי נקז בכל יום.
●דישון: השתמשנו בדשן בשחרור מבוקר בשם "מולטיקוט" בהרכב של 17-7-14 המתאים לשחרור למשך שמונה חודשים. לכל שתיל יישמנו 50 גרם גרגירי דשן עם הגעת השתילים.
●המלחה: כל השתילים במחקר הושקו במים בעלי ריכוז כלורידים של 160 מ"ג לליטר. כדי ליצור תנאים מלוחים יותר, פעם בשבוע הוספה למי ההשקיה תערובת מאוזנת של שלושה מלחים — אשלגן כלורי, מגנזיום כלוריד וסידן כלוריד — כדי למנוע חוסר איזון קיצוני של קטיונים. המלחים נוספו בכמויות שהביאו לריכוזי כלורידים ממוצעים של 300, 350 או 400 מ"ג לליטר, והוספה זו בוצעה באופן פרופורציונלי לכמות המים שצורך כל שתיל במהלך השבוע.
●הרכב הנדוסאר:
חנקן כללי (N) 9% ניטריט (N) 9% תחמוצת אשלגן (K2O) 6% תחמוצת סידן (CaO) 10% תחמוצת מגנזיום (MgO) 2% מנגן מסיס במים (Mn) 0.015% מנגן בכילאציה עם EDTA 0.015% אבץ מסיס במים (Zn) 0.015% אבץ בכילאציה עם EDTA 0.015% טווח החומציות בו המוצר יציב pH 3-9
●תוספת הנדוסאר: מכיוון שלא היה ניסיון קודם עם הנדוסאר באבוקדו, תחילה נבדקו מינונים של 80, 160 ו-240 סמ"ק לשתיל לשבוע, אשר התבררו כפיטוטוקסיים לשתילים. שתילים אלו לא יכלו עוד לשמש בניסוי, ולכן הוחלפו בשתילים חדשים בראשית מאי, ששימשו עד סוף המחקר ביולי 2025. לאחר בחינה מחודשת של פיטוטוקסיות, המינונים בהם נעשה שימוש בניסוי סוכמו כ-10, 20 או 30 סמ"ק לשתיל לשבוע.
תוצאות
●השפעות המליחות: הגברת המליחות מ- 300 ל- 350 ו- 400 מ"ג כלוריד לליטר בממוצע הפחיתה באופן משמעותי את מסת הנוף והשורשים באופן מאוד משמעותי (איור 1).
●פיטוטוקסיות של הנדוסאר: בטווחי המינונים של הנדוסאר שהשתמשנו (בין 10 ל- 30 סמ"ק לשתיל לשבוע), נצפו השפעות טוקסיות מתונות שהתבטאו בצריבות עלים עם העלייה במינון. בתיאור התוצאות של השפעת הנדוסאר על מסת הנוף והשורש (איור 2 ו- 3), השמטנו את הביקורת מכיוון ששתילי הביקורת כבר היו בעין שמר החל מה-15 בינואר עד 21 ביולי 2025. מאחר שהשתמשנו במינונים גבוהים מדי, השתילים שטיפלנו עם הנדוסאר החל מה-15 בינואר הוחלפו עם שתילים חדשים אשר טופלו עם מינונים מתונים יותר החל מראשית חודש מאי 2025.
●השפעות הנדוסאר על הנוף: בתנאים רגילים של מליחות לא נרשמה השפעה של תוספת מינונים שונים על מסת הנוף (איור 2). לעומת זאת בתנאים של הגברת המליחות מ- 160 לממוצע של 350 מיליגרם כלוריד לליטר נרשמה הפחתה ברורה של מסת הנוף רק כאשר מינון הנדוסאר שיושם היה 20 סמ"ק לשתיל לשבוע (איור 3). הגברת מינון הנדוסאר ל- 30 סמ"ק לשתיל בשבוע הפחית את מסת הנוף גם בתנאי מליחות של 160 מיליגרם כלוריד לליטר מ- 613.1 ל- 450.1 גרם (איור 3). בתנאים אלה של יישום הנדוסאר במינון של 30 סמ"ק בשבוע לא נרשם שינוי במסת הנוף כתוצאה מהגברת המליחות לממוצע של 350 מיליגרם כלוריד לליטר (איור 3).
●השפעות הנדוסאר על שורש: בתנאי מליחות רגילים לא נצפתה השפעה של מינונים שונים של הנדוסאר על מסת הנוף (איור 2). לעומת זאת, כאשר המליחות הוגברה מ-160 ל-350 מ"ג כלוריד לליטר, נרשמה הפחתה ברורה במסת הנוף רק במינון הנדוסאר של 20 סמ"ק לשתיל לשבוע (איור 3). הגברת המינון ל-30 סמ"ק לשתיל לשבוע הפחיתה את מסת הנוף גם בתנאי מליחות של 160 מ"ג כלוריד לליטר, מ-613.1 ל-450.1 גרם (איור 3). תחת תנאים אלו, יישום הנדוסאר במינון 30 סמ"ק לשבוע לא גרם לשינוי נוסף במסת הנוף כאשר המליחות הוגברה ל-350 מ"ג כלוריד לליטר (איור 3).
מסקנות
נמצא שלתכשיר הנדוסאר פוטנציאל לנטרל, לפחות בחלקו, את העיכוב הווגטטיבי המתרחש בעצי אבוקדו המושקים בתנאי מליחות גבוהים. כדי להפוך את התכשיר לשימושי באופן מיטבי, יש לבצע התאמה ואופטימיזציה של המינון בהתאם לגודל הצמחים.
איור 1. השפעת הגמעת מלח על התפתחות שתילי אבוקדו מזן האס מורכבים על קנקאדו 330 איור 2. השפעת הגמעת הנדוסאר על התפתחות שתילי אבוקדו מזן האס מורכבים על קנקאדו 330 בתנאי מליחות מי השקיה של 160 מ"ג כלורידים לליטר איור 3. השפעת יישום שבועי של הנדוסאר, בשני משטרים שונים של ריכוז כלורידים במי ההשקיה, על התפתחות שתילי אבוקדו מזן האס מורכבים על קנקאדו 330
ספרות
נירית ברנשטיין, אברהם מאירי ומרים זילברשטיין (2009). השפעת מליחות על צימוח עצי אבוקדו. 'עלון הנוטע', שנה ס"ג, נובמבר 2009, עמ' 41-44
The effect of Hendosar on Banana plants under salinity (2022). Research report by Gadot-Agro and Rahan Meristem.
N. Ahmed, Baige Zhang, Bilquees Bozdar, Sadaruddin Chachar, Mehtab Rai, Juan Li, Yongquan Li, Faisal Hayat, Zaid Chachar and Panfeng Tu (2023). Review article. Front. Plant Sci, 24 October 2023 meeting. Sec. Crop and Product Physiology. Volume 14 -2023. http://doi.org/10.3389/fpls.2023.1285512
תודות
לצוות החממה הטכנולוגית בעין שמר שהיוו אכסנייה לאתר המחקר ותמכו לאורך כל הדרך, גרנות אבוקדו על חלק מהמימון והתמיכה המקצועית, חברת דשנים וחומרים כימיים על שסיפקו את המלחים ליצירת תנאי מליחות שונים, חברת חיפה כימיקליים אשר סיפקו לנו את המולטיקוט לדישון
וחברת גדות-אגרו על שסיפקה את החומרים והתמיכה הטכנית אשר אפשרו את ביצוע המחקר.
