יואב גולן, דניאל ביקל, יונתן עמנואל, אור רם, צליל שץ, דודי שמש – שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), משרד החקלאות וביטחון המזון;
עוזי נפתליהו, ליאור גבר – גידולי שדה נגב ומגדלי הדרום; יורם שטיינברג – מרכז חקלאי העמק.
תקציר
מבחני הזנים הארציים בחיטה למספוא מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובמגוון סוגי קרקעות. החיטה היא גידול המספוא העיקרי בארץ,
בעיקר בשל היותה גידול בעל חורפי, עובדה המוזילה משמעותית את עלות מנת המזון הגס. כ- 2/3
מהתחמיצים מבוססים על חיטה, ובנוסף כמחצית ואף יותר מהשחתות הן שחת חיטה. מדי שנה נערכים מבחנים של זני חיטה למספוא, שמטרתם לבחון את קווי החיטה החדשים בהשוואה לזנים מסחריים. מרבית הזנים הנבחנים הם דו-תכליתיים, כלומר משמשים הן כגידול לגרגרים והן כגידול למספוא, ובהתאם לכך נבחנים גורמים כמו: יבול חומר יבש, יבול גרגרים ואינדקס קציר (היחס בין מרכיבי היבול) גובה מועד השתבלות וקצב מילוי הגרגר. בנוסף לכך, נבחן יבול החומר היבש של החיטה בשני מועדי קציר: פריחה וגמר הבשלת חלב. המבחנים ממוקמים בארבעה אתרים המייצגים את אזורי הגידול בכל הארץ באופן הטוב ביותר. תוצאות המבחנים משמשות ככלי להמלצות בנושא זני טיפוח חדשים והמשך טיפוח של קווים מובילים. כמו כן, אתרי המבחנים משמשים ככלי הדרכתי, ובהם נחשפים החקלאים לזנים החדשים בהתאם לאזורם. השנה התקיימו המבחנים בארבעה אתרים: בני דרום, גבעת השלושה, מערב עמק יזרעאל וחוות עכו, המתאפיינים בגידול בעל, במחזור שלחין ובגשמים בכמות רבה יחסית. השנה ירדו גשמים מוקדמים במהלך חודש נובמבר
בכל הארץ וגידול החיטה החל במועדו, אך בהמשך נפגעה התפתחותה של החיטה בשל הפסקה בגשמים
וכמותם המעטה בחודשים דצמבר וינואר. החורף השנה התאפיין בטמפרטורות גבוהות ובפיזור משקעים גרוע, מה שהוביל להתפתחות לא תקינה של מרבית חלקות המבחן. האתר שמוקם בצמוד לקיבוץ גבעת השלושה, ננטש לאחר שנפגע לאורך כל תקופת הגידול הראשונה ממיעוט משקעים, מטמפרטורות גבוהות ומנזקי ציפורים. המבחנים נקצרו במקצרה ידנית ממוכנת ונבדקו למדדים המקובלים בגידול חיטה למספוא. לא נמצאו רביצות באף אחד מן האתרים. זנים וקווים רבים הניבו יבולים טובים. הקווים: הזרע 284 והזרע של חברת הזרע ,102 והזן יז 28 של מכון וולקני – בלטו בכל המבחנים מבחינת יבולם הגבוה. המבחן שבחוות עכו נפגע מהפסקת הגשמים הממושכת בתחילת החורף, מטמפרטורות גבוהות ומפיזור משקעים גרוע, ובמבחן זה בלט ביבול החומר היבש של קו חיטת הדורום ,IL20 המתאפיין ביכולת התפתחות מיטבית בתנאי הפסקת גשמים ויובש.
מבוא
החיטה מהווה גידול עיקרי בישראל מבחינת היקף שטחיה, כששטחי המזרע נאמדים בכ- 1,000,000 דונם מדי שנה, ומתפלגים בממוצע ל- 400,000 דונם חיטה לגרגרים, ול- 600,000 דונם חיטה לתחמיץ ולשחת. ההתפלגות בין גרגרים לתחמיץ ולשחת משתנה משנה לשנה, והדבר תלוי בגורמים שונים, בעיקר בגשם ובמחירי השוק. מבחני הזנים הארציים נערכים בחלקות המייצגות תנאי גידול שונים, תוך התייחסות לשטחי הגידול העיקריים למספוא בארץ לפי ביקוש ועצה. בני דרום וגבעת השלושה מייצגים את אזור דרום השרון והשפלה; עמק יזרעאל ועכו מייצגים קרקעות פוריות עם משטר גשמים טוב. מטרתו העיקרית של המחקר היא לבחון וללמוד את תכונות הזנים/הקווים החדשים ואת התאמתם לתנאי הגידול בארץ בכמה אתרים. המבחן כלל 7 קווים חדשים של המטפחים בארץ ו- 3 זנים ותיקים להשוואה. תנאי האקלים השנה גרמו לכך שמבחנים מסוימים נפגעו יותר, ומבחנים אחרים – פחות, ולכן בחוות עכו התקבלו יבולים נמוכים משאר האתרים בארץ, שהתאפיינו ביבולים גבוהים מאוד.
שיטות וחומרים
.1 מבנה המבחן: נערכו ארבעה מבחנים באזורים שונים: חוות עכו ומערב עמק יזרעאל בצפון, גבעת השלושה ובני דרום במרכז-דרום הארץ. מבנה המבחן הוא חד-גורמי (זן), במתכונת בלוקים באקראי ב6- חזרות. במבחנים השנה נכללו 10 זנים וקווים של חיטת הלחם (ראה טבלה .( 1
.2 זנים
טבלה :1 זנים וקווים במבחנים
שנים במבחן יצרן זרעים חברת טיפוח שם מטפח שם הזן 1 הזרע 39 הזרע 39 א. הירשמן הז. 284 1 הזרע 39 הזרע 39 א. הירשמן הז. 102 יותר מ- 3 הזרע הזרע ג'נטיקס א. מידן יוגב 2 אגרידרה אגרידרה א. הירשמן אג. 90 1 אגרידרה אגרידרה א. הירשמן אג98. 1 דליה זרעים מכון וולקני רואי בן דוד יז 28 1 דליה זרעים מכון וולקני רואי בן דוד 33ס 2 אגרידרה אגרידרה א. הירשמן IL20 יותר מ- 3 הזרע הזרע ג'נטיקס א. מידן גדיש יותר מ- 3 הזרע הזרע ג'נטיקס א. מידן איתם
.3 אגרוטכניקה
טבלה :2 נתוני אגרוטכניקה במבחנים
יזרעאל חוות עכו בני דרום מקום אפונה לתעשייה חיטה כותנה גידול קודם דיסוק דיסוק קלטור עיבוד יסוד 7 יח' חנקן 5 יח' חנקן 10 יח' חנקן דישון יסוד 3 יח' חנקן 10 יח' חנקן 5 יח' חנקן דישון ראש 20 קוב/ד' הנבטה ב,12/12/22- ותוספת של 50 קוב/ד' למילוי גרגר ב1/3/23- 40 קוב/ד' 24/01/23-ב ללא השקיית עזר 22/11/22 22/11/22 21/11/22 תאריך זריעה 4/12/22 4/12/22 4/12/22 תאריך הצצה
הזריעה התבצעה בתאריך 22/11/22 במזרעה ייעודית לניסויים, המוציאה כמות זרעים נתונה ושקולה מראש עבור כל חלקה, לפי משקל 1000 לזן, שיעור הזריעה הנדרש ואורך החלקה הנתון. רוחב חלקה זרועה: 1.65 מ;' אורכה: כ12- מ;' שטח החלקה: כ20- מ"ר. המבחנים טופלו על ידי המשק או החווה שבהם מוקמו, תוך הקפדה יתרה על טיפול בעשבייה ועל מניעת מזיקים ומחלות.
.4 קציר: הקציר למספוא בוצע במקצרה ידנית ממוכנת ייעודית בעלת שולחן ברוחב 1.1 מ.' שטח החלקהשנקצר היה 3-2 מ"ר. היבול נשקל בשדה ונלקחו דגימות לקביעת אחוז החומר היבש ולהכנתן לביצוע בדיקות האיכות במעבדה בחו"ל.
.5 בדיקות
א. במהלך עונת הגידול נבחנו המדדים: מועד הצצה, עומד נבטים, מועד השתבלות, נגיעות במחלות, גובה קמה, נטייה לרביצה וקצב מילוי הגרגר עד לשלב חלד"ג.
ב. בדיקות איכות הזנה – בוצעו במעבדת One ,Dairy אשר באתיקה, ניו-יורק, ארה"ב.
.6 ניתוח התוצאות: ניתוח סטטיסטי לשונות נערך עפ"י Kramer & Tukey בחבילת תוכנה ,JMP-7.0
למובהקות סטטיסטית של .P<0.05 אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים.
.7 מזג האוויר: כמויות הגשם שירדו בחורף 2022/23 בשלשות האתרים ואחוז הגשם ביחס לממוצע הרב- שנתי
סה"כ (כולל השקיות עזר) אפריל מרס פברואר ינואר דצמבר נובמבר 527.9 46.6 46.3 95 179.9 100.9 59.2 בני דרום 456.4 71.3 61.9 50+) קוב/ד') 111.7 133.5 20+) 39.5 קוב/ד(' 69.9 יזרעאל 386.7 75.6 38.7 102 40+) 133.1 קוב/ד(' 46.9 83.5 עכו טבלה :3 התפלגות המשקעים לפי חודשי השנה בעונת החורף בשלושת האתרים של המבחן (כולל השקיות עזר)
איור :1 אחוז הגשם ביחס לממוצע הרב-שנתי במשך עונת 2022/23
הנתונים בטבלה 3 נלקחו מתחנות השירות המטאורולוגי הסמוכות לחלקות המבחנים או לתחנת מדידה קרובה, כלהלן: בני דרום וחוות עכו – תחנת השירות המטאורולוגי; יזרעאל – תחנת מדידה במנפטת העמק. ניתן לראות בטבלה 3 כי מלבד האתר של בני דרום, בשאר האתרים התאפיין החורף בפריסת משקעים גרועה, אשר השפיעה על תוצאות המבחן. מאיור 1 עולה כי עד תחילת מרס במרבית אזורי הארץ נמדדו בתחנות המדידה כמויות גשם של כ70-50- אחוזים מהממוצע הרב-שנתי, מה שמצביע על כך שחודשי החורף ינואר- פברואר היו שחונים, אולם באותן תחנות הייתה כמות הגשם המדודה כחודשיים לאחר מכן, בסוף אפריל, 130- 80 אחוזים מהממוצע הרב-שנתי. מכך ניתן ללמוד כי חודשי האביב מרס ואפריל היו גשומים במיוחד.
תוצאות
טבלה :4 ספירת נבטים בשני אתרים: יזרעאל ועכו
| עכו | יזרעאל | ||||
| מספר נבטים למ"ר | זן | מספר נבטים למ"ר | זן | ||
| 173 | A | יז28- | 210 | A | יוגב |
| 170 | A | אג. 90 | 197 | AB | הזרע 284 |
| 170 | A | גדיש | 196 | AB | הזרע 102 |
| 162 | A | אג. 98 | 192 | AB | אג. 90 |
| 157 | A | איתם | 185 | AB | יז28- |
| 157 | A | הזרע 284 | 179 | AB | גדיש |
| 153 | A | IL20 | 171 | AB | איתם |
| 153 | A | הזרע 102 | 161 | AB | 33-ס |
| 148 | A | יוגב )1007( | 159 | AB | אג. 98 |
| 145 | A | 33-ס | 142 | B | IL20 |
| ממוצע 179.1 ממוצע 158.8 | |||||
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של .P<0.05
המלצות הזריעה ותוכנית הזריעה לפי מזרעת הניסיונות מכוונות את הזריעה לשיעור זרעים של 250 זרעים למ"ר, כדי להגיע לעומד צמחים של 250-200 צמחים למ"ר. מטבלה 4 עולה כי עומד הצמחים בשלב הנביטה בשני האתרים של חוות עכו ויזרעאל נמוך מהמומלץ ומתוכנית הזריעה, ורק הזן יוגב באתר יזרעאל נמצא בעומד הצמחים הרצוי.
טבלה :5 פנולוגיה – ימים מהצצה להשתבלות ומהשתבלות לקציר בשני אתרים: יזרעאל ועכו
| עכו | יזרעאל | ||||||||||
| ימים מהשתבלות לקציר | זן | השתבלות ימים מהצצה | זן | ימים מהשתבלות לקציר | זן | השתבלות ימים מהצצה | זן | ||||
| 39 | A | IL20 | 96 | A | איתם | 38 | A | IL20 | 97 | A | אג. 90 |
| 32 | B | אג. 98 | 95 | A | אג. 90 | 36 | A | הזרע 284 | 97 | A | איתם |
| 32 | B | איתם | 94 | A | 33-ס | 33 | A | יז28- | 96 | A | 33-ס |
| 31 | BC | הזרע 102 | 90 | B | הזרע 102 | 32 | A | הזרע 102 | 94 | A | הזרע 102 |
| 29 | CD | גדיש | 90 | B | יז28- | 31 | A | גדיש | 93 | A | אג. 98 |
| 28 | DE | הזרע 284 | 89 | EF | אג. 98 | 30 | A | 33-ס | 93 | A | יז28- |
| 28 | DE | יוגב (1007 ) | 89 | FG | IL20 | 29 | A | אג. 90 | 92 | A | יוגב |
| 27 | DE | 33-ס | 89 | G | הזרע 284 | 29 | A | איתם | 90 | A | הזרע 284 |
| 27 | DE | אג. 90 | 89 | H | יוגב (1007 ) | 28 | A | יוגב )1007( | 89 | A | גדיש |
| 26 | E | יז28- | 88 | H | גדיש | 27 | A | אג. 98 | 88 | A | IL20 |
| ממוצע 29.5 | ממוצע 90.7 | ממוצע 31.3 | ממוצע 92.9 | ||||||||
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של .P<0.05
טבלה 5 מציגה את מספר הימים שחלפו מההצצה לשלב ההשתבלות ומשלב ההשתבלות לקציר. הצצה הייתה בכל המבחנים ב- 4 בדצמבר .2022
הזנים/הקווים מסודרים בסדר יורד – מהאפילים ביותר: אג. ,90 איתם וס,33- ועד לבינוניים במבחן: הזרע ,284
,IL20 יוגב וגדיש. עוד ניתן לראות כי הקו IL20 מתאפיין בשלב מילוי גרגר ארוך, וישנם זנים/קווים אשר
מתנהגים באופן שונה במילוי הגרגר בתנאי סביבה שונים.
טבלה :6 גובה קמה (ס"מ) בשלושה אתרים: בני דרום, יזרעאל ועכו
| בני דרום | יזרעאל | עכו | ||||||
| גובה (ס"מ) | זן | גובה (ס"מ) | זן | גובה (ס"מ) | זן | |||
| 113 | A | יוגב | 123 | A | איתם | 108 | A | 33-ס |
| 113 | A | איתם | 122 | AB | 33-ס | 107 | A | הזרע 102 |
| 114 | A | 33 – ס | 121 | AB | יז28- | 106 | AB | איתם |
| 114 | A | יז – 28 | 119 | AB | הזרע 102 | 105 | AB | יז28- |
| 111 | AB | הזרע 102 | 118 | AB | יוגב | 103 | ABC | יוגב )1007( |
| 107 | ABC | הזרע 284 | 117 | BC | הזרע 284 | 99 | BCD | הזרע 284 |
| 109 | ABC | אג. 98 | 112 | CD | אג. 98 | 98 | CDE | אג. 98 |
| 106 | ABC | IL20 | 107 | D | IL20 | 97 | CDE | IL20 |
| 103 | BC | אג. 90 | 107 | D | אג. 90 | 94 | DE | אג. 90 |
| 100 | C | גדיש | 107 | D | גדיש | 92 | E | גדיש |
| ממוצע 108.8 | ממוצע 115.1 | ממוצע 100.8 | ||||||
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של .P<0.05
לא נצפו רביצות במבחנים באף אחד מן האתרים.
ניתן לראות כי באתר עכו הזנים/הקווים נמדדו בגובה נמוך יחסית לאתרים האחרים. הזנים/הקווים הגבוהים במבחן בשלושת האתרים הם: יז28- וס33- של מכון וולקני; ואיתם, יוגב והזרע 102 של חברת הזרע.
טבלה :7 אחוז חומר יבש בשלב חלד"ג במועד הקציר לתחמיץ בשלושת האתרים: בני-דרום, יזרעאל ועכו
| עכו | יזרעאל | בני דרום | ||||||
| אחוז חומר יבש | זן | אחוז חומר יבש | זן | אחוז חומר יבש | זן | |||
| 45% | A | IL20 | 36% | A | יוגב | 32% | A | יז28- |
| 44% | AB | איתם | 34% | AB | יז28- | 31% | A | הזרע 284 |
| 42% | ABC | אג. 90 | 34% | ABC | IL20 | 29% | A | הזרע 102 |
| 42% | ABC | הזרע 102 | 32% | BCD | 33-ס | 33% | A | IL20 |
| 41% | BC | אג. 98 | 32% | BCD | הזרע 284 | 32% | A | אג. 90 |
| 41% | BC | 33-ס | 32% | BCD | איתם | 32% | A | יוגב |
| 40% | C | יוגב )1007( | 32% | BCD | הזרע 102 | 30% | A | איתם |
| 40% | C | גדיש | 31% | CDE | אג. 90 | 27% | A | 33-ס |
| 39% | C | יז28- | 31% | DE | גדיש | 29% | A | גדיש |
| 38% | C | הזרע 284 | 28% | E | אג. 98 | 28% | A | אג. 98 |
| ממוצע 41.1% | ממוצע 32.1% | ממוצע 30.3% | ||||||
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של .P<0.05
בטבלה 7 מוצג אחוז החומר היבש שהתקבל בכל מבחן. ניתן לראות כי במבחן באתר עכו היה אחוז החומר היבש גבוה בהרבה מהאתרים האחרים, על אף העובדה שכלל המבחנים נקצרו לפי שלב פנולוגי של סוף חלב עד תחילת דונג (חלד"ג). עובדה זו מצביעה על כך שהזנים/הקווים שנקצרו באתר עכו היו בתנאי יובש גבוהים מאשר המבחנים באתרים האחרים. תוצאה נוספת העולה מטבלה 7 היא שהקו אג98. במבחנים בבני דרום וביזרעאל נקצר בשלב חלד"ג כאשר אחוז החומר היבש היה הנמוך ביותר, דבר המעיד על כך שקו זה שמר
על לחות גבוהה בצמח עד שלב הקציר לתחמיץ, למעט במבחן בעכו אשר סבל מעקת יובש, ולכן ככל הנראה, לא הצליח להציג נתונים דומים.
עכו יזרעאל בני דרום יבול חומר יבש (ק"ג/ד(' זן יבול חומר יבש זן יבול חומר יבש זן 1,082 A IL20 1,604 A הזרע 284 1,473 A יז28- 1,034 A איתם 1,527 AB יז28- 1,448 A הזרע 284 1,017 A 33-ס 1,517 AB הזרע 102 1,436 A הזרע 102 965 A הזרע 102 1,476 AB 33-ס 1,398 A IL20 961 A יז28- 1,394 ABC יוגב 1,388 A אג. 90 931 A הזרע 284 1,384 ABC איתם 1,351 A יוגב 881 A גדיש 1,318 BC IL20 1,343 A איתם 880 A יוגב )1007( 1,317 BC אג. 90 1,342 A 33-ס 866 A אג. 90 1,240 C אג. 98 1,302 A גדיש 846 A אג. 98 1,232 C גדיש 1,301 A אג. 98 ממוצע 946.3 ממוצע 1,401.1 ממוצע 1,378.3 טבלה :8 יבול חומר יבש בשלב חלד"ג (ק"ג/ח"י/דונם) במועד הקציר לתחמיץ בשלושה אתרים: בני דרום, יזרעאל ועכו
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של .P<0.05
בטבלה 8 מוצג יבול החומר היבש שהתקבל בכל מבחן, כשהוא מדורג מהגבוה לנמוך. זנים וקווים רבים הניבו יבולים טובים. הקווים: הזרע ,284 הזרע 102 של חברת הזרע והזן יז 28 של מכון וולקני, בלטו בכל המבחנים מבחינת יבולם הגבוה. ניתן לראות כי במבחן בעכו היה יבול החומר היבש נמוך בהרבה מהאתרים האחרים. עובדה זו מצביעה על כך שהזנים/הקווים שנקצרו באתר עכו היו בתנאי יובש נחותים במשך תקופת הגידול. תוצאה נוספת העולה מטבלה 8 היא שהזן גדיש והקו אג98. בכל המבחנים הניבו יבול נמוך יחסית לשאר הזנים/הקווים באותו המבחן. בנוסף, ניתן לראות כי בתנאי יובש בשלבי הגידול המוקדמים אשר היו במבחן בעכו, הקו IL20 הניב את יבול החומר היבש הגבוה ביותר, אך בתנאי גידול מיטביים אותו הקו נמצא במקום ביניים בטבלה.
דיון ומסקנות
מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים שטופחו על ידי המטפחים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואת איכותה לגידול מספוא. מבחני זני החיטה הארציים בוצעו ברחבי הארץ בתנאי אקלים שונים. ממוצע היבול באתרים השונים שונה וניתן להסביר זאת על פי רמת המשקעים ופריסתם במשך עונת החורף. באתר שבבני דרום ובאזור המערבי של עמק יזרעאל ניתן למצוא את היבולים הגבוהים ביותר הודות לכמויות הגשם וההשקיה. בשני אתרים מיטביים אלו הזנים/הקווים המצטיינים היו הקווים של חברת הזרע: הזרע 284 והזרע ,102 והקו של מכון וולקני: יז.28- במבחן בחוות הניסיונות של הגליל המערבי אשר בעכו היה הקו המוביל חיטת דורום של הפקולטה לחקלאות: .IL20 קו זה טופח על ידי פרופ' צביקה פלג והתאפיין ביצירת בית שורשים עמוקים מוקדם בעונת הגידול, דבר אשר מקנה לו את היכולת להתבסס על מים בעומק רב יותר ובכך להתגבר/לשרוד תקופת יובש ארוכה בתחילת הגידול. באתר בעכו תקופת היובש הייתה ארוכה וההשקיה ניתנה מאוחר יותר בשלבי גידול מאוחרים, וייתכן שמצב זה היווה יתרון לקו .IL20
מרבית הזנים/הקווים שנבחנים במבחן המספוא הם אפילים-בינוניים או אפילים עד אפילים מאוד. הקו IL20 שייך אמנם לקבוצת הזנים הבינוניים, אך משך מילוי הגרגר שלו עד לשלב סוף חלב-תחילת דונג הוא ארוך משאר זני/קווי חיטת הלחם, דבר המאפשר גמישות במועד הקציר לתחמיץ, אם תכונה זו איננה פוגעת ביבול.
גובה הקווים/הזנים המשתתפים במבחני חיטה למספוא, הוא מטר ומעלה, שזה מדד גבוה יחסית. למרות זאת, בעונת 2022/23 לא נצפתה רביצה באף אחד מן האתרים, למרות ששררו תנאים תומכי רביצה: מערכות גשם ורוח חזקות מאוד בשלבי הגידול המאוחרים, לקראת קציר.
משני האתרים המיטביים: בני דרום ויזרעאל, נלקחו דגימות ונבחנה איכות ההזנה של החומר במעבדות one Dairy אשר בארה"ב. תוצאות מדדי האיכות מפורסמות בעבודה מקבילה של שותף לעבודה זו: דניאל ביקל מתחום ההזנה של אגף בע"ח בשה"מ, משרד החקלאות.
תודות
לצוות הגד"ש בני-דרום; לצוות גד"ש העמק ולצוות חוות הניסיונות בגליל המערבי. לעדי סלוניקו על העריכה הלשונית וללובה קמנצקי על העיצוב; לקרן המחקרים של שירות ההדרכה והמקצוע על מימון עבודת המחקר.
