יבול שיא
הרפת והחלב
pexels pixabay 265216

בחינת יעילות קוטלי עשבים בהדברת אוכלוסיות חפורית (Phalaris) עמידות בחיטה (בית ניר 2025)

2 דק' קריאה

שיתוף:

עוזי נפתליהו, סתיו רום, איתי לקס ורונן גיל מוסד: גידולי שדה נגב, אגודה חקלאית שיתופית "מגדלי הדרום"

תקציר

התמודדות עם עשבים דגניים עמידים מהווה אתגר הולך וגבר בחקלאות המודרנית. ניסוי זה נערך בשדה מסחרי בבית ניר במטרה להשוות את יעילותו של התכשיר החדש "אדפטיס" אל מול תכשירים מקובלים (טופיק, אקסיל, אטריביוט קומבי ופולסווינג) בהדברת חפורית מצויה ומוזרה המפגינות עמידות למעכבי ACCase. התוצאות מצביעות על עליונות מובהקת של אדפטיס, אטריביוט קומבי ופולסווינג על פני התכשירים הוותיקים, אשר כשלו בהדברה.

מבוא ורקע

התפשטות דגניים עמידים בשדות החיטה מחייבת בחינה מתמדת של פרוטוקולי ההדברה הקיימים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יעילות ההדברה של חפורית מצויה ומוזרה בחלקה שבה זוהתה אוכלוסייה עמידה למעכבי האנזים ACCase. בניסוי זה הושוו תכשירים מקובלים בשוק לתכשיר חדש בשם אדפטיס (Adaptis).

פירוט התכשירים שנבחנו:

מס'תכשירחברה משווקתריכוז וחומר פעיל
1טופיקאדמה מכתשיםClodinafop-Propargyl 100 g/l
2אקסילאדמה מכתשיםPinoxaden 30 g/l + Safener
3פולסווינגגדות אגרוPyroxasulfone 85%
4אטריביוט קומבילידורPropoxycarbazone-Sodium 6.75% + Mesosulfuron-Methyl 4.5%
6אדפטיסאדמה אגןPinoxaden 60 g/l + Mesosulfuron 22 g/l + Mefenpyr 35 g/l

שיטות וחומרים

אופן היישום: מרסס גב, דיזות T-jet, בנפח תרסיס של 20 ליטר לדונם.

הניסוי נערך בשדה מסחרי (זן "גדיש") במחזור פלחה של שנה שנייה לאחר חיטה. מערך הניסוי כלל 7 טיפולים ב-4 חזרות, כולל חלקת ביקורת (היקש).

  • תאריך ריסוס: 21 בינואר 2025,
  • מצב הצמיחה: הן החיטה והן העשבייה (חפורית) היו בשלב של 4-5 עלים בעת היישום.

תנאים אקלימיים והפעלת גשם

השנה הוגדרה כשחונה עם סך משקעים עונתי של 228 מ"מ. פיזור הגשמים במהלך חודשי הניסוי היה: ינואר (22 מ"מ) ופברואר (57 מ"מ).

 תוצאות ודיון

בטיחות לחיטה (פיטוטוקסיות)

הערכה שנערכה 14 יום לאחר הריסוס (4 בפברואר) הראתה כי כל התכשירים בטוחים לשימוש בחיטה (מדד בריאות של 91.3-100). עם זאת, נצפתה החוורה ועיכוב צמיחה קל בתכשירים המכילים Mesosulfuron (אדפטיס ואטריביוט), ככל הנראה בשל רגישות לחומר פעיל זה.

יעילות הדברת החפורית

הערכת יעילות ההדברה (17 במרץ) העלתה תוצאות חד-משמעיות לגבי עמידות העשבייה:

  • טופיק ואקסיל: הציגו יעילות אפסית (אחוז כיסוי עשבייה גבוה של 55%-65%), מה שמאשש את עמידות האוכלוסייה למעכבי ACCase.
  • אדפטיס ואטריביוט קומבי: הציגו יעילות גבוהה מאוד עם אחוזי כיסוי נמוכים ביותר (0.3%-2.5%).
  • פולסווינג: הפגין פעילות טובה למרות תנאי הפעלה חלקיים (6.3% כיסוי). שילוב פולסווינג עם אדפטיס או אטריביוט שיפר במעט את התוצאות.

יבול ואיכות גרעינים

בשל השנה השחונה, היבולים היו נמוכים מאוד בכל הטיפולים (141-176 ק"ג/דונם) ולא נמצאו הבדלים מובהקים בגובה הקמה או במשקל הגרעינים.

  • חלבון וגלוטן: נמדדו ערכים גבוהים מאוד (חלבון מעל 15%), הנובעים ממחסור במים ועודפי חנקן. בטיפולי הטופיק והאקסיל נמדדו ערכים נמוכים במעט, ככל הנראה עקב תחרות מוגברת עם העשבייה שלא הודברה.

מסקנות

  1. יעילות הדברה: התכשירים אדפטיס, אטריביוט קומבי ופולסווינג נמצאו יעילים ביותר נגד אוכלוסיות החפורית העמידות.
  2. כישלון תכשירים ותיקים: טופיק ואקסיל אינם מהווים פתרון יעיל בחלקה זו בשל עמידות העשבייה.
  3. המלצות להמשך: מומלץ להמשיך את בחינת תכשיר האדפטיס, תוך שימת דגש על בדיקת שארתיותו בקרקע ופוטנציאל הפגיעה בגידולי המשך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!