בחרו להיות יהודים 

קבוצת נוצרים בכפר קטן בדרום איטליה בחרה להתגייר דווקא בתקופת שלטונה של המפלגה הנאצית * בשנת 1949 – כמה מהמשפחות האיטלקיות שהתגיירו עלו ארצה * אחת מהן היא משפחת ויצ'דומיני, שבנתה את ביתה במושב גיאה בדרום * עדינה בר-אל פגשה את לאה מרדכי ויצ'דומיני, צאצאית למשפחה זו, ושמעה מפיה את הסיפור 

על הפרשייה המיוחדת הזו בתולדות עמנו שמעתי לראשונה מפי לאה מרדכי ויצ'דומיני, חברת מושב גיאה בדרום, יועצת משפחתית ומפענחת ציורי ילדים והורים. בפגישתנו מספרת לאה סיפור מרתק על הקהילה של הוריה באיטליה, שמוצאם מכפר בדרום איטליה: "הוריי לא סיפרו לנו את הסיפור הזה מיוזמתם," מספרת לאה. "רק אחרי שנודע לי ולאחותי הסיפור במקרה, הם הסכימו לספר לנו את פרטיו. עד היום אמי לוצ'יה בת ה-88 לא מעוניינת לספר על קורותיה בשום מסגרת. לכן לקחתי על עצמי את המשימה להפיץ סיפור בלתי רגיל זה."  

לאחר השיחה עם לאה חיפשתי מקורות נוספים. אחד מהם היא כתבתו של הרב אליהו בירנבוים, אשר ביקר בכפר זה לפני מספר שנים. ("מקור ראשון", 29 ביוני 2007).  

משפחת ויצ'דומיני מוצאה ממחוז פוליה בדרום איטליה, מכפר בשם סן ניקָנְדָרוֹ ((San Nicandro. אחד הראשונים שגילה את הקבוצה היה הסופר פנחס לפיד (1922-1997), שהיה תיאולוג, היסטוריון ולימים דיפלומט ישראלי באיטליה.  

לפיד שירת בבריגדה היהודית באיטליה. בשנת 1943 הגיעו הוא וחבריו לדרום איטליה. בכל פעם שעברו בכפר סן ניקנדרו יצאו תושבי הכפר ונפנפו לכבודם בדגלי ישראל. וכך הם גילו את הקהילה המיוחדת הזו. פנחס לפיד החל לפגוש אותם ולימים כתב עליהם ספר בשם "הנביא מסן ניקנדרו" (1952).  

גיור קבוצתי  

אנשי הכפר הזה התחילו בתהליך שינוי הדת שלהם בעקבות אדם בשם דונאטו מנדוצ'יו (1885 – 1948), הוא הנביא שלפיד מספר עליו בספרו. "מנדוצ'יו הוביל אותם מנצרות ליהדות," מספרת לאה ויצ'ידומיני. "יש כל מיני גרסאות* לגבי הדרך בה הוא עצמו גילה את היהדות. אבל ברור שזה התחיל אצלו כאשר הוא התחיל ללמוד לקרוא וקרא את ספר התנ"ך. אנשי הכפר הזה היו איכרים עובדי אדמה. והוא, כמו רבים אחרים, לא ידע קרוא וכתוב עד גיל מאוחר," היא מציינת.  

מסתבר שמנדוצ'יו התגייס לצבא האיטלקי ונפצע בעת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1918. "לפי הסיפור שאני מכירה, בבית החולים שכב לידו אדם שקרא בתנ"ך. אדם זה לימד אותו לקרוא באיטלקית, ואז נשבה מנדוצ'יו בקסם התנ"ך."  

מנדוצ'יו היה איכר פשוט, כאמור לא ידע לקרוא ולכתוב ומצא עצמו שוכב פצוע על מיטתו. אז החליט ללמוד את יסודות הקריאה ולאחר שקרא מספר רומנים פשוטים התחיל לקרוא את התנ"ך. כך גילה את היהדות למרות שתחילה חשב שהיהדות נעלמה מזמן מהעולם. 

איכרים ואיכרות מהאזור הצטרפו אליו והקימו קהילה בת 74 חברים, בעיקר נשים. חברי קהילה ניסו לקיים אורח חיים יהודי בהתאם למה שלמדו בתורה, עד שיום אחד הגיע לכפר סוחר שגרם לשינוי עמוק בתמונת המצב שלהם. לתדהמתם, הוא בישר להם שהיהודים חיים וקיימים וכי בערים, בפירנצה, רומא וטורינו קיימות קהילות יהודיות משגשגות. למעשה, עד לרגע זה האמין מנדוצ'יו כי הוא היהודי היחיד שנותר עוד בעולם. 

הרב אליהו בירנבוים זכה לקרוא את יומניו של מנדוצ'יו, בהם תיאור החזון הראשון שגילה לו את היהדות וגרם לו להפיץ אותה בין אנשי כפרו.  

"ואכן קומץ  אנשים הלך אחריו, בעיקר נשים," מספרת לאה. "בתחילה הם לא עברו גיור כהלכה אלא התבססו במנהגיהם רק על הכתוב בתורה. הם גם 'המציאו' לעצמם תפילות ופיוטים משלהם."  

מאוחר יותר הם ביקשו מהרב של רומא לגייר אותם, אולם זה רצה להניא אותם מצעד זה בתקופה המסוכנת של הנאציזם. בסופו של דבר, בשנת 1946 גוירו 74 אנשים על ידי רב שנשלח לכפר מטעם הרב הראשי של רומא.  

העלייה לארץ 

מספרת לאה: "הקומץ הקטן שהתגייר חווה את השואה בכפר הולדתם. נידו אותם. אמי ואחותה סולקו מבית הספר, ושניים מאחיה נהרגו במלחמה מרימון שהושלך על ידי חיילים גרמנים." 

בשנת 1949, זמן קצר לאחר מותו של מנדוצ'יו, עלתה קבוצה מבני הכפר היהודיים ארצה: "סבתי היתה אז אלמנה בת 29. היא עלתה עם אמי, שהייתה אז בת ה-14 ושני אחיה. הם הגיעו עם קבוצה מבני כפרם למושב עלמה בגליל. אחרים הגיעו לעכו ולאשקלון. לא חיבקו אותם כאן בארץ," היא מוסיפה, "התייחסו אליהם כאל לא-יהודים. אמי סיפרה שפגעו בהם, ואפילו זרקו עליהם אבנים." 

גם אביה של לאה הגיע בקבוצה זו. משפחתו השתקעה באשקלון: "הוא הכיר את אמי. הם נישאו בשנת 1953 וקיבלו משק במושב גיאה." 

במושב 

"ההורים לא סיפרו לנו דבר. רק כשהייתי בת 12 גילינו, אחותי ואני, כמה פרטים על העבר הנוצרי של המשפחה. אני עברתי אז משבר זהות של ממש. ובסופו של דבר הכרחנו את ההורים לספר לנו." והיא מוסיפה: "נראה לי, שהפגיעה שנפגעו בארץ לאחר העלייה, גרמה להם לשתוק. ואולי בגלל זה מסרבת אמי להתראיין עד היום."  

במושב גיאה חברו ההורים לחבריהם האיטלקים: "להורים שלי לא היה ידע עמוק בדת. היתה להם תפילה משלהם. בימי שישי ובחגים הם לא הגיעו להתפלל בבית הכנסת של המושב. אני זוכרת שביום שישי אחר הצהריים – אבא היה מסיים את החליבה במהירות, מתקלח, עוטה על עצמו טלית והולך לביתו של השכן. שם כל הגברים האיטלקים התפללו." 

אין ספק שהמקרה של יהודי סן  ניקנדרו הוא יוצא דופן. קבוצת נוצרים שהחליטה לקבל על עצמה את הדת היהודית, בלי כל השפעה חיצונית ועוד בתקופה כה קשה למי שהיה יהודי. יש להעריך גם את הגשמת חלומם לעלות ארצה ולהשתלב בה.  

הנשים היהודיות בסן ניקנדרו 

הרב אליהו בירנבוים מספר בכתבה שפורסמה תחת הכותרת: "הנביא מסן ניקנדרו / יהדות של נשים" (דעת: לימודי יהדות ורוח", מכללת הרצוג) על ביקורו בסן ניקנדרו בשנת תרס"ז.  

באחת השבתות הוא הגיע לבית הכנסת הקטן של הקהילה שנמצא ברחוב מרכזי בעיר. שם התפללו ארבעים איש, מתוכם 37 נשים(!) ורק שלושה גברים. "למעשה התקיים 'מניין נשים', עם חזנית בדמותה של קונסטנטינה, אישה אלמנה כבת 50 שידעה לסחוף אחריה את כל הציבור, עם מנגינות שובות לב ועם קטעי תפילה ושירה, אשר נוספו לתפילה הקלאסית על ידי המנהיג הרוחני והמייסד של הקהילה, מר דונאטו מנדוצ'יו, לימים לוי מנדוצ'יו."  

הסיבה לריבוי הנשים בקהילה נעוצה בעובדה שמרבית נשות הקהילה נשואות לגברים איטלקיים לא יהודיים ולרוב הצאצאים הבנים העדיפו ללכת בדרכי אביהם ואילו הבנות בחרו לרוב לדגול באמנות האם. 

והרב בירנבוים תוהה: "מה סוד הקיום והשמירה של קהילת המתגיירים שנשארה בסן ניקנדרו? כיצד ניתן להסביר שיחידים המשיכו לשמור על יהדותם באופן אישי והקהילה המשיכה לשמור על חיי דת, שמירת מצוות, תפילות, מועדים ובית כנסת פעיל ללא הנהגה רוחנית?"  

ותשובתו היא: "כוחן של נשים. […]  לפי הידוע לנו כיום, כבר מראשית הדרך רוב החסידים של מנדוצ'יו היו נשים. הן אלו שהחלו ללמוד, להתפלל ולשמור מצוות והיו התלמידות הנאמנות של דרכו היהודית."  

רוב הנשים שפגש הרב אליהו בירנבוים בבית הכנסת נשואות לגברים לא יהודים, אבל: "הם מכבדים את אמונתן של הנשים, ומוכנים לתת להן בחירה לחיות את חייהם היהודיים," הוא מעיד.  

* לפי הגרסה הכי מקובלת, "הנביא" דונטו מנדוציו, חלם בשנת 1930 שהוא ניצב בשדה, אוחז פנס כבוי בידו ואדם זקן מצווה עליו: "שא נא את הנר ברַמָה והפץ את אוֹרי". ביומנו האישי מתאר מנדוצ'יו כיצד אותו אדם ביקש ממנו להדליק את הפנס וכשהדליק חזה התגלות. הוא החל ללמוד את התנ"ך (הברית הישנה) – הגיע למסקנה כי היהדות היא הדת האמיתית, והחל לשמור שבת ובהדרגה מצוות נוספות. את תורתו החדשה העביר לחסידיו וכך יצר את קהילת יהודי סן ניקנדרו.