אלעד פורמן, בעלים ומנהל חברת מעוף המייצגים
אלעד בן 45, נשוי לענבל אב לשלושה ילדים וסב לשלושה נכדים.
במקור מכפר חסידים, בן למשפחה חקלאית בתחומי הצומח (מטעים וגד"ש) ובעל ניסיון עבודה ברפת של חמיו במושב נוב, שנסגרה בשנת 2015. הוא מציין שהאהבה לבעלי-חיים תמיד הייתה שם, גם כפינת חי בבית ילדותו.
למד הנדסאי בניין במכללת כנרת ועובד במקצוע כ-9 שנים. המשרד שבבעלותו קיים כבר 30 שנה ולפני 7 שנים רכש אותו מחיים רוקח אשר התמודד על ראשות מועצה אזורית גולן.,
המשרד עוסק בתכנון בתחום החקלאי בכלל ובתחום הרפת בפרט. כ-70% מעבודת המשרד היא תכנון מבנים בענף הרפת, לצד תכנון בתי אריזה, לולים ועוד.
לצידו של אלעד שלוש עובדות: הדס- מנהלת המשרד, יאנה ומעיין אדריכליות שאמונות על ביצוע השרטוטים. כמו כן, העבודה מתבצעת בשיתוף פעולה עם יוחאי אקדע, מהנדס שמתמחה בפלדה ומלווה את תהליכי התכנון והעבודה של המשרד.
איך מתחילים?
אלעד מציין: "נקודת החוזקה אצלנו היא, שאנחנו אוהבים לשתף ולהיות שותפים בכל תהליך התכנון עם היזם/רפתן. לכל רפתן יש את הגישה והדרך שלו, חלק מהתהליך זה לשאול את השאלות, לקיים דו שיח על התכנון, שמצד אחד יכול לפתוח את הראש לרפתן ומצד שני מספר לנו מידע חשוב אודות המשק ותנאי הבנייה. בנוסף, בחשיבה התכנונית אני נוהג לשתף במבנים מוצלחים שתכננו במקומות אחרים ובוחן יחד עם הרפתן האם ניתנים ליישום גם במשק המדובר, באופן מלא או חלקי על בסיס יכולות התפעול, כוח האדם, טופוגרפיה וכיוב'". הוא מוסיף: "לא תמצאי שתי סככות זהות שבנינו. אמנם יש חוקיות בסיסית והמלצות שה"מ שמהוות את הבסיס בתכנון, אך חיבור כלל ממשק הרפת בהיבט הבנייה ייחודי לכל מקום. התהליך כרוך בהשקעת זמן רבה כי כל לקוח מקבל ליווי ויחס אישי ותכנון פרטני. יש להקצות זמן לתכנון וגם פרק זמן לא מבוטל לצליחת הבירוקרטיה."
אלעד מדגיש שהאתגר המרכזי בתכנון כיום, הינו הטיפול בזבל ובשפכים. בתחום משרדו משתדלים לתת מעטפת מלאה ללקוח, החל מתכנון מתוכנית אב ראשונית לרפת, ממנה גוזרים תוכנית למבנה שצפוי להיבנות ועד ליווי לאורך תהליך הבנייה.
הוא מספר שמבחינתו לראות את התכנון שעל הנייר צומח בשטח ומקבל צורה זה מרגש בכל פעם מחדש. "אני אוהב להסתובב ברפתות תוך כדי הבניה וגם ברפתות שבנינו בהן בעבר, לדבר עם הרפתן ולדעת האם הוא מרוצה, האם יש לו לקחים או תובנות בדיעבד, כדי שנוכל להשתפר בעתיד".
עדיין בונים רפתות?
למרות ואולי בגלל חוסר הודאות לגבי עתיד הענף, אלעד מרגיש שיש התפתחות רבה שבאה לידי ביטוי בבנייה, מי שיכול משקיע. בעקבות תנופת הבניה, גם העסק מתפתח וגדל בעיקר מהמלצות מפה לאוזן. בנוסף, בעקבות הרפורמה האחרונה בוצעו איחודי רפתות שהצריכו תכנון מרחבי רפת חדשים מה שגם הוביל לעליה בעבודה.
כמה זמן זה לוקח?
אלעד מסביר: "בהיבט הבירוקרטי, קיים קושי אמיתי כאשר מדובר בבנייה בתחום הרפת וקבלת היתר בנייה עשויה לארוך 2-3 שנים. האתגר מגיע משני כיוונים עיקריים. האחד, הינו שהוועדות שדנות בבקשות לא מכירות ולא מבינות את ענף הרפת וצרכיו ולוקח להם זמן לאשר את הבקשות. אתגר נוסף, הוא קיום דו-שיח ארוך ויקר עם משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה עד שמקבלים מהם אישור לפתרונות המוצעים טיפול בזבל ובשפכים..
יתר על כן, בכל המגזר הציבורי יש מחסור בכוח אדם, מה שגם מוביל להאטה של כל התהליך".
כמה זה עולה לנו?
לא מעט…כשמתחילים תהליך תכנון ובנייה חשוב לדעת שעלויות קבלת היתר בנייה עלו באופן משמעותי לפני כשנה וחצי, מאז שהוחלט להטיל "היטל השבחה" גם על מבנים חקלאיים. ההשבחה המדוברת היא בגין הפיכת קרקע חקלאית למבנה חקלאי והמס הגבוה נובע מעצם היות המבנים גדולים מאוד.
בנוסף, עלויות הבניה עצמן עלו משמעותית בשנים האחרונות, בכ-25%. לפני כ-7 שנים עלות הבנייה עמדה על כ-600 ₪/מטר וכיום עומדת על כ-750 ₪/מטר. אלעד מסביר שההתייקרות נובעת בעיקרה מעלייה במחירי הפלדה. פועל יוצא של עליית המחירים, הינו תהליכי עבודה מדויקים יותר כי כל שקל חשוב.
הוא מדגיש: "למרות העלויות הרפת חייבת להשקיע כדי להתקדם ולהשתפר, לספק לפרות את התנאים המיטביים לרווחתן ויצרנותן. בפועל, אנחנו רואים שככל שמגדילים את שטח המחייה של הפרות, כך גם תנובת החלב עולה. לכן מבחינתו, הסככות המרחביות מוכיחות את עצמן, הן בטיפול בזבל והן מבחינת יצרנות חלב ובשל כך זו ההמלצה המובילה לרפתן. עם זאת, לא תמיד תוואי השטח וגודלו מתאימים לסככה מרחבית, וזהו השיקול העיקר בהחלטה איזו סככה לתכנן".
אלעד מסכם: " אנחנו לא מתכננים סככות, אנחנו מתכננים רפתות. לא "מנחיתים" סככה, אלא יש תכנון של מערך כולל- שבילי הולכה, חצר צינון, גודל העדר וכן הלאה.
אני נותן את המבנה האופטימאלי לגידול, אבל בסוף הכי חשוב זה הרפתן, בו תלויה הצלחת הרפת.
התחום מרתק ומאתגר אותי, מצד אחד התכנון והמחשבה ומצד שני, עולם בעלי-החיים, מאוד מעניין, אני אוהב להיות שותף למחשבות ולדילמות של הרפתן ולמצוא יחד פתרונות, כולל התמודדות עם הסחבת הבירוקרטית!".
