יבול שיא
הרפת והחלב
20160504 193249

בין המוכר לנסתר מצוי פתרון, שאינו תמיד הברור מאליו

3 דק' קריאה

שיתוף:

צעד אחר צעד התחלנו לפתור את האתגרים שצצו מפה ומשם * חלקם הנכבד נבעו מהפערים שחלו במהלך 15 השנים בהתייחס לתקנות וחוקים מסוימים, כי מה שהתאים והיה נכון לתקופת כתיבת הצוואה, התגלה כתלוש מהמציאות כיום 

ההשתלשלות של סיפור האחים מהגליל המערבי והפתרון שהצעתי להם, ולשמחתי התקבל בסופה של הדרך, הזכיר לי במידה רבה את האמירה של אלברט איינשטיין: "לא נוכל לפתור בעיה באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו, כשיצרנו אותה".  

אני מניחה שלא פעם אנחנו "נופלים בפח" של תפיסת עולם מפעם, תפיסת עולם מוכרת ובטוחה; ובעצם לא שמים לב שהיא בכלל כבר לא משקפת את מי שאנחנו כיום… ורק כשמסכימים לזוז ימינה או שמאלה, מתגלה פתרון שמשתלם לכולם. 

אלעד, תמר ויעל הגיעו אליי לפני כחצי שנה עם צוואת ההורים שנכתבה לפני כ־15 שנה, צוואה שנשכחה לה אי שם בערמת המסמכים ולא עודכנה מאז. לצד הוותק של הצוואה הייתה גם ההחלטה שקיבל הבן הממשיך יונתן לפני הרבה מאוד שנים, והיא שמחובתו למלא ולממש את המשמעות שנובעת מהיותו בן ממשיך. עם הכוונה הזו יצאנו לדרך – לממש את החזון של יונתן בנוגע לנחלת הוריו, וככה צעד אחר צעד התחלנו לפתור את האתגרים שצצו מפה ומשם. חלקם הנכבד נבעו מהפערים שחלו במהלך 15 השנים בהתייחס לתקנות וחוקים מסוימים, כי מה שהתאים והיה נכון לאותה תקופה שבה נכתבה הצוואה, התגלה כתלוש מהמציאות כיום. ובכל זאת, לאחר שגישרנו על פערי התקנות והחוקים, גילינו שעדיין נותרנו רחוקים מאוד מהיעד… 

משלושה יוצאת אחת 

אני תמיד אומרת, שהסדרים על נחלות אומנם מייצרים בסופו של דבר מסמך הסכמות; אבל צריך תמיד לזכור שפיסת הנייר הזו משקפת מחשבות, רגשות, אמונות ועוד הרבה מאוד דברים שמתרחשים בתוך האינטראקציה המשפחתית.  

במקרה הזה, תמר, ילדת הסנדוויץ', לא דיברה עם האחים שלה כבר כמה שנים. הסכסוך שלהם היה עמוק כל כך, כשלדברי תמר הסדק הראשון נפער ככל הנראה, כשההורים נתנו את הסכמתם לכך שהיא תבנה חדר עבודה קטן בקצה המשק. היחידה הקטנה הזו טפחה עם השנים, והתרחבה ליחידה משפחתית ולצידה המשרד.  

כשנכנסתי לתמונה שוחחנו על עלויות הפיצול וההסדרה שתמר תצטרך לשאת, והסתכמו בכ־2 מיליון שקלים לפי הערכת שמאי. אבל כיוון שיונתן היה נחוש לקנות את המשק מאחיותיו, הוסרה הדאגה מליבה, והיא שמחה לגלות שהסכום שאחיה יישלם לה כפיצוי, יכסה כמעט באופן מלא את הסכום שיידרש ממנה לשלם לרמ"י.  

בשלב הזה, אפשר היה לחשוב שעלינו על דרך המלך… אבל כפי שאמרתי, הסדר על נחלה לא מסתכם רק בנתונים יבשים, ומכאן החלו להסתמן הקשיים שהם שמרו בבטן לאורך השנים. 

יונתן אמר "זה לא פייר. אני אשלם סכומי עתק, והיא תישאר בניחותא בבית שאיכשהו היא הוציאה מההורים שלנו?! עד היום אני לא מבין איך זה בכלל קרה." יעל הנהנה בהסכמה ואמרה: "אני עם אחי," ותמר רק שתקה שתיקה כבדה. 

כך מצאנו את עצמנו במבוי סתום ומתמשך. הם כל כך כעסו אחד על השנייה, שאפילו לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע להשכרת הבית שהשאירו ההורים; ובמשך כמעט שנה הוא עמד ריק, ורק צבר וצבר תשלומי ארנונה, שהם נדרשו לשלם מכיסם.  

להגיע לפתרון מדרך חדשה 

היה ברור לי שהבעיה נוצרה מתוך תפיסות ישנות, ובנקודה הבלתי פתירה הזו הצעתי דרך שונה לחלוטין להסתכל על כל העניין. בשלב הראשון הזמנתי את יונתן אליי למשרד לפגישה אישית, ושאלתי אותו למה הוא חושב שהוא צריך לממש את מהות "הבן הממשיך". הוא ענה לי בקול מגומגם: "את יודעת, זה מה שאני צריך לעשות…"  

התעקשתי עוד קצת להבין מאיפה באה תפיסת העולם הזו, ושאלתי האם הוא חושב ששני הבנים שלו ימצאו את עצמם במושב. דיברנו ודיברנו, ואחרי שסימן הקריאה שהציב יונתן הפך לאיטו לסימן שאלה, הסברתי לו שמהניסיון שלי בעסקאות נדל"ן במושבים, אני סמוכה ובטוחה שיש פתרון אחד, כזה שישתלם לשלושתם משמעותית. 

ראיתי שהכיוון של מכירת המשק של הוריו היה קשה מאוד לעיכול עבורו. אבל לצד זה, אי אפשר היה לפספס את העייפות שהוא חש מהמאבק מול אחותו, ואת הרצון לשים סוף לסכסוך המתמשך הזה. מה גם שנטל הפיצוי של אחיותיו על המשק היה כבד מדי עבור הכנסותיו והיה מביא אותו להלוואות גדולות ומכבידות. 

אחרי הסכמה עקרונית קראנו לשתי האחיות, והצגתי בפניהם את הפתרון מנוקדת מבט חדשה – מכירת הנחלה לגורם שלישי תעביר את האחריות על היוון המשק לקונה, ותסיר מתמר את הצורך לשלם על מרבית עלויות הפיצול. כך שהיא תזכה בבעלות על ביתה כמעט ללא צורך לשלם עלויות נוספות; ואילו יונתן ויעל יקבלו מהקונה, כל אחד בנפרד, קרוב ל־4 מיליון שקלים.  

בטח תחשבו שהמספרים הגדולים מדברים בעד עצמם, וזה אכן נכון… ובכל זאת נדרש לעשות תהליך. זאת אומרת לקבל את השינוי שמשתמע מהפתרון, לשחרר את המוכר והברור מאליו, ולתת לחדש להיכנס במקומו. זה לא קורה ביום אחד, וזה אכן הבשיל לאט־לאט, ולשמחתי התרחש במקרה של שלושת האחים מהגליל.  

במבט מהצד יכולתי לשים לב, שככל שהתקדמנו עם עסקת מכירת הנחלה, כך הונחו בצד המאבקים הבלתי פתורים ביניהם. אני מניחה שאיחוד משפחתי מרגש לא יתרחש במקרה הזה, אבל צריך לזכור שלגישור יש פנים רבות, ולפעמים היכולת לעצור את החרפת הסכסוך מתגלה כהישג אדיר בפני עצמו. 

* הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן