במחצית השנייה של חודש נובמבר האחרון ביקרה בארץ משלחת של חקלאים מהאי הצרפתי קורסיקה (אי הולדתו של נפוליאון בונפרטה).
המשלחת ביקרה גם בענף החלב והבקר ויצאה עם תובנות חשובות ומעניינות
המשלחת מנתה 58 חקלאים מענפי החקלאות העיקריים, שמאפיינים את האי ובעיקר ענפי הירקות והפירות, היין והחלב (ובמיוחד ענף הצאן שהוא הדומיננטי מבין ענפי בעלי החיים באי). בראש המשלחת עמדו מנהיגי איגודי החקלאים של האי, מנהלי משרדי החקלאות והמים האזוריים (כנציגי הממשל הצרפתי) וכן משלחת של הנהלת הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת קורסיקה.
ארגון ביקור המשלחת בארץ הובל מן הצד הקורסיקאי, על ידי נשיא אגודת הידידות ישראל-קורסיקה – "טרה ארץ קורסיקה ישראל – Terra Eretz Corsica Israel", (TERRA פירושו ארץ בקורסיקאית) מר פרדריק ביאנקי – ומן הצד הישראלי, על ידי הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל בפאריז והח"מ, כחבר מועצת המנהלים של קרן ישראל צרפת (והממונה על נושא החקלאות בה). מטרתה של הקרן הציבורית הזו, שהוקמה בראשית שנות ה-2000 ביוזמת נשיא צרפת דאז, מר ז'אק שיראק וראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, הינה לקדם השת"פ האזרחי בין שתי המדינות. הקרן פועלת בחסות הממשלות של שתי המדינות (משרדי החוץ שלהן).
למה לבקר דווקא בישראל?
הטריגר לארגון הביקור היה ביקור רשמי של הנספח הכלכלי הישראלי באי, בנובמבר 2021 שבסיומו, התקיים סמינר חקלאי מקוון, ביוזמת מושל המחוז שבו הח"מ נתן הרצאה על "חקלאות ישראל וניהול מקורות המים שלה" ובו נטל חלק גם נציג מכון וולקני ומספר חברות סטארט אפ בתחום החקלאות.
מטרת הביקור, כפי שנוסחה על ידי המארגנים הקורסיקאים, הייתה להתוודע ולהיחשף ל"נס החקלאי הישראלי" ובמיוחד להיבטי הניהול והשימוש היעיל במקורות המים שלה וההצלחה לאורך השנים, של קיום חקלאות משגשגת עם מאפיינים חדשניים ייחודיים, במדינה שרוב שטחה מוגדר כמדברי/חצי מדברי.
האי קורסיקה
לציין שהאי קורסיקה הוא חלק מהמרחב הים תיכוני של האיחוד האירופי, על המשמעויות האקלימיות והגיאוגרפיות שלו והמשתמע מכך, לגבי מאפייני ענפי החקלאות שלו. האי נמצא אומנם, תחת ריבונות צרפתית מלאה, אך עם דפוסי
ניהול אזורי, קצת שונים משאר דפוסי הניהול של שאר אזורי צרפת היבשתית. זאת, בשל ההיסטוריה הייחודית של האי, שבעברו הרחוק היה שייך לאיטליה והשפה השנייה השלטת בו, מאד דומה לאיטלקית. האי ותושביו מתאפיינים כבר מספר שנים בנטיות בדלניות מסוימות, לכיוון של יתר אוטונומיה מנהלית וכלכלית וזה כולל גם, בחינה של יתר עצמאות ואספקה עצמית של תוצרת חקלאית ומזון בכלל.
ההשפעות המצטברות של תופעת שינוי האקלים בשנים האחרונות, כמו גם, הקיץ השחון במיוחד והבצורת הקשה, שאירופה חוותה בשנה האחרונה, היוו כמובן מניע חשוב לקיום הביקור.
תוכנית הסיור וביקור בענף הרפת
התוכנית המקצועית כללה, ביקור במשרד החקלאות ובמכון וולקני, ביקור במתקן ההתפלה שורק, יום שלם באירוח של חברת נטפים בכמה אתרי גידול צמחיים, שהחברה מנהלת בהם מיזמי השקייה חדשניים, סמינר עסקי עם 5 חברות סטארט-אפ מתחום האגרו-טכנולוגיה במכון הייצוא, ביקור התוודעות עם ענף היין הישראלי באזור מטה יהודה ויום שלם של חשיפה לענף החלב הישראלי.
הביקור בענף החלב שהתקיים בחסות מועצת החלב וארגון יצרני החלב ושאורגן בסיועו האקטיבי של לירון תמיר, כלכלן מועצת החלב, כלל את האתרים הבאים:
1. ביקור ברפת חוף השרון באירוח מנהל הרפת גל בן יוסף, שמטרתו הכרת מאפייני ייצור החלב במשק השיתופי הישראלי והתוודעות למאפיינים הטכנולוגיים של תוצרי חברת אפימילק, בכל הקשור לניהול רפת חלב פרטנית – כפי שהוצגו על ידי ענר יעקובי מאגף השיווק של החברה.
2. ביקור בכפר יהושע באירוח החברים, שייקה דרורי וחיים דיין, שמטרתו הייתה להכיר לחברים מקורסיקה את מאפייני המושב הישראלי המסורתי והשורשי ואת מאפייני ייצור החלב, בקר וצאן, במשק המשפחתי הישראלי. בראשית הביקור בכפר יהושע, קיבלו האורחים סקירה מאלפת על המושב וההיסטוריה שלו מפי אחד מוותיקיו, רפי יריב האחד והיחיד. לאחר מכן, היכרות עם אחד ממתקני הפוטו-וולטאים של המושב, עם הסבריו של רפי אודותיו. חשוב לציין, שהאי קורסיקה הינו אחד האזורים הייחודיים בצרפת (ובאירופה בכלל) בכל הקשור למעבר מקיף וכוללני לשימוש באנרגיות מתחדשות – בעיקר טורבינות רוח, אנרגיות הידרו אלקטריות ובשנים האחרונות גם מתקנים פוטו-וולטאיים. גולת הכותרת של הביקור בכפר יהושע הייתה במשק של עמי עמיצור ובמיוחד במשק הצאן שלו, שכן כפי שצוין לעיל, עיקר ייצור בעלי חיים בקורסיקה מתמקד בענף הצאן – חלב ובשר. האורחים התרשמו במיוחד ממרכז המזון של המשק וכמובן, מגודל משקי הצאן והבקר ומכוני החליבה שבו.
3. חלקו האחרון של הסיור הוקדש לביקור במטה ארגון יצרני החלב בקיסריה, שבו שמעו האורחים הרצאות מפי :
– לירון תמיר על מאפייני הענף , פעילות מועצת החלב ודפוסי התכנון שלו.
– ד"ר יניב לבון על פעילות הארגון ובעיקר, על מיזמי ספר העדר ותוכנת נועה.
– ד"ר עמיר בירנבוים מהחקלאית, שסקר את פעילות הארגון הווטרינרי הזה.
מסקנות ראשונות על חברי המשלחת
גם חלק אחרון זה של הביקור וההתוודעות לדפוסי הניהול המרכזי של הענף, כמנוף להישגיו המקצועיים הייחודיים ותוך שיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים בניהולו – היה מרשים. במיוחד, לאור העובדה שדפוסי ניהול אלו אינם נהוגים באירופה, על אף שגם ענף החלב באירופה נוהל במתכונת ריכוזית (תכנון ומכסות ייצור) בעבר.
ממסקנות ראשוניות של חברי המשלחת וראשיה (ובמיוחד מאלו המעורבים בענף החלב), שקיבלתי לפני מספר ימים, סוכם על ידי הקורסיקאים, שיש לבחון ברצינות שת"פ מקצועי עם ישראל בתחום ענף הצאן וכן מחשבות ראשוניות, לגבי הצורך לקדם ולפתח באי, גם את ענף הבקר לחלב.
ביקור המשלחת מקורסיקה סוקר באופן מלא ורציף על ידי השלוחה האזורית של רשת 3, מהטלוויזיה הממלכתית הצרפתית ומספר מאמרים אודות הביקור כבר התפרסמו, במספר אמצעי התקשורת האחרים של האי.
תודות חמות
מבקש לשוב ולהודות על השת"פ היעיל והצמוד בארגון הביקור: למנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר ולמזכיר ארגון יצרני החלב ליאור שמחה, על מתן החסות לביקור, לענבל מזכירת הארגון, ללירון תמיר על הרעיונות לתוכנו והלווי הצמוד לכל אורך הדרך, כולל ההרצאה על מאפייני הענף ומועצת החלב ולמארחים באתרים השונים – גל בן יוסף מנהל רפת חוף השרון, ענר יעקובי מאפימילק, שייקה דרורי, חיים דיין ונעמה יודים מכפר יהושע ולד"ר יניב לבון מהארגון וד"ר עמיר בירנבוים מהחקלאית.
תמונות
2. ביקור בכפר יהושע וקבלת הסבר ברפת על תולדות המושב
איציק בן דוד ותפיסת העולם שלו על ענף החלב
התחלתי את דרכי במשרד ככלכלן צעיר ברשות לתכנון, המשכתי ממנו לכהונה בת 6 שנים כיועץ הכלכלי של 4 מנכ"לי משרד החקלאות (בעידן נשכח שבו למנכ"לי משרדים ממשלתיים, היה יועץ אחד בלבד). תפקיד זה איפשר לי לראשונה, את ההתוודעות הרחבה, לכלל מאפייני החקלאות הישראלית.
מתפקיד זה, המראתי בשנת 1995 לבירת אירופה, בריסל, שבה כיהנתי במשך 5 שנים כנספח/השגריר החקלאי של מדינת ישראל, למוסדות האיחוד האירופי וללא מעט מן המדינות החברות בו. תקופה זו בבריסל, עיצבה במידה רבה מאד את מירב תפישותיי ועמדותיי הכלכליות והמקצועיות, לגבי איך חקלאות של מדינה מפותחת צריכה להתנהל מחד, ובמיוחד לגבי דפוסי התמיכה והסיוע הציבוריים, שענפי החקלאות במדינות המפותחות ראוי שייהנו מהם, מאידך.
בשנת 2009, נבחרתי לשמש כסמנכ"ל המשרד לסחר חוץ וקשרים בין-לאומיים, בתפקיד זה כיהנתי עד למועד פרישתי. מיותר לציין, שגם במהלך תפקידי האחרון במשרד, המשכתי ללוות את תחום החלב ובמיוחד, בהיבטי הסחר והרגולציה הבין-לאומיים שלו.
נלחם על הענף מפני יבוא מוצרי חלב
בתפקידי האחרון במשרד החקלאות כסמנכ"ל לסחר חוץ (כאמור משנת 2009) שימשתי בעיקר כמגן הענף בפני ליברליזציה של יבוא מוצרי חלב ובמיוחד, במסגרת הליכי גיבוש הסכמי הסחר הבין-לאומיים שישראל חתמה בשנים האחרונות, מול שורה ארוכה של מדינות בעולם.
כאחד שידוע ומוכר לאורך שנים, כמחזיק בעמדות ליברליות למדיי ולרבות, בנושאי סחר חוץ, סברתי ועודני סבור כך, שענף החלב, ובשונה משהו מרוב ענפי החקלאות האחרים, הינו ענף כלכלי אסטרטגי למדינת ישראל, הן בשל מאפייניו העיקריים – הצורך בהתמחות ייחודית, ההשקעות הכבדות שבו ושרשרת ייצור ארוכה ומורכבת, מהיצרן לצרכן והן בשל היבטי ביטחון מזון, שגלומים בתוצרת החלב ובהיבטי הפריסה התיישבותית שהענף מילא וממלא. ועקב כך (ובשונה כאמור מעמדותיי הכלכליות האישיות בשאר הענפים), הוא ראוי למירב ההגנה והתמיכה הציבורית.
במיוחד, הסתייגתי לאורך השנים, ממתן עידוד כלשהו לייבא חומרי גלם חלביים (אבקת חלב וחמאה), בהיותם המתחרים העיקריים כנגד ייצור החלב הגולמי.
היבט נוסף, שעסקתי שבו לא מעט (ושאינו מוכר דיו לציבור יצרני החלב ומקצת ממנהיגיו), קשור להתמודדות בזירה הבין-לאומית, עם עובדת החריגה של מדינת ישראל, במשך מספר שנים, במקצת ממחויבויותיה לארגון הסחר העולמי – ה-WTO ובמיוחד, בכל הקשור להיקף ולאופי התמיכה הציבורית-ממשלתית, מעוותת הסחר, שמדינת ישראל מעניקה לחקלאות הישראלית, כששני הענפים הנושאים ברוב רובו של נטל החריגה הזו (ולמעשה במלואו) הם ענפי החלב וביצי המאכל – ובשל משטר המכסות ומחיר המטרה הנהוג בהם מחד, ונוסחאות הארגון לחישוב היקפי התמיכות הללו (המכונות גם תמיכות צהובות), מאידך. התמודדות זו התנהלה ומתנהלת עדיין, הן בתוך זירת ארגון הסחר העולמי (שמושבו בז'נבה) והן ישירות מול מקצת מהמדינות החברות בארגון
2009-.2019 סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ וקשרים בין-לאומיים. בתוקף תפקידי זה הייתי ממונה על מערך הקשרים הבין-לאומיים של משרד החקלאות וענף החקלאות בכלל, לרבות אחריות לאירוח משלחות רשמיות בארץ וייצוג שרי החקלאות ומשרד
