אל תקנו קיווי בוסר ישראלי מסוג "היווארד" שנקטף טרם זמנו ומגיע למדפים
*תמונה ראשית: קיווי מזן ברונו. צילום: מועצת הצמחים
מועצת הצמחים מזהירה את הצרכנים מפני קניית קיווי "בוסר" שעלה על המדפים: בימים אלה עולה על המדפים "קיווי" מקומי מסוג "היווארד". מועצת הצמחים מזהירה את הצרכנים שלא לרכוש את זן הקיווי הזה בעת הזו, מאחר והוא מגיע למדפים בטרם הבשיל.
שי גולני, יו"ר שולחן הקיווי במועצת הצמחים במועצת הצמחים, מסביר כי "הקיווי בארץ נקטף ומשווק רק החל מחודש אוקטובר, אחרי שעבר את כל הבדיקות המחייבות שמצאו אותו ראוי לקטיף ולמאכל. לצערי, ישנם בימים אלה כמה מגדלים מקומיים שמיהרו לשווק לצרכנים פרי מוקדם (בוסר) מסוג "היווארד". מי שירכוש כעת קיווי יתאכזב מאוד; הפרי לא יבשיל, יישאר בלתי אכיל, וקנייתו תסתיים במפח נפש. לכן, אנו ממליצים לא לקנות כעת קיווי ישראלי עד תחילת אוקטובר, ובמקביל – מבקשים מאותם חקלאים לחדול מהמעשה באופן מיידי. מעשה זה פוגע קודם כל בצרכנים, ובנוסף – גורם נזק גם למגדלי הקיווי ההוגנים, שהם כמובן הרוב המכריע של המגדלים".
ארנה סנדל, מנהלת איכות וסטנדרטים בענף הפירות במועצת הצמחים, מציינת כי "הקיווי הישראלי נמצא על המדפים במשך כ-10 חודשים בשנה, כאשר אוגוסט וספטמבר הם תקופת מעבר בין סיום עונה לתחילת עונה חדשה. שני זני הקיווי הפופולאריים ביותר שגדלים בארץ הם 'היווארד' (הזן הנפוץ בישראל; צורתו עגלגלה) ו'ברונו' (קיווי מוארך שטעמו מתוק יחסית). אנו ממליצים לצרכנים להמתין לקיווי הישראלי הבשל שישווק מתחילת אוקטובר, אז הקיווי הישראלי יהיה בשיאו, וטעמו יהיה מתוק ונהדר".
ענף הקיווי בישראל מהווה מרכיב חשוב בכלכלת הצפון, וגדל בעיקר בגליל ובגולן. יבול הקיווי השנתי בישראל עומד על כ-10,000 טון המשווקים כולם לשוק המקומי, בהיקף שטח נטוע של כ-3,200 דונם מניב. הקיווי הישראלי נקי כמעט לגמרי ממזיקים וממחלות, וגידולו בארץ אינו מצריך שימוש בחומרי הדברה. את הקיווי עדיף לקנות כשהוא קשה יחסית, ולאפשר לו להתרכך בטמפרטורת החדר. כאשר הוא רך – הוא מוכן לאכילה. הקיווי נחשב לפרי דל-קלוריות ובריא מאוד; הוא עשיר בוויטמינים, יעיל למניעת מחלות, תורם לבריאות העצם, מכיל השפעות נוגדות סרטן ואף מסייע לתפקוד תקין של מערכת העיכול.
מועצת הצמחים פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים של ענף החקלאות כגורם מרכזי לצד משרד החקלאות וארגוני המגדלים. היא הוקמה בשנת 2004, וכיום מורכבת מ-4 ענפים שונים: פירות, ירקות, פרי ההדר וענף הזית. זוהי מועצה הפועלת על פי חוק הקובע שלמגדלים יהיה רוב במוסדות המנהלים אותה, ולצידם מכהנים במוסדות המועצה נציגי ממשלה, משווקים, יצואנים וצרכנים.
