יבול שיא
הרפת והחלב
בית התנועה 1

בית התנועה מתקלף

3 דק' קריאה

שיתוף:

בית התנועה מתקלף: עברו כבר 81 שנה מאז החל ״בית התנועה״ במרחביה את תפקודו המקורי. מאז תוכנן כיצירה אדריכלית מלאת השראה, הוא חווה משימות התיישבות, מאבקים פוליטיים, הישגים חברתיים – והשאר היסטוריה.

היום, יוני 2019, כשהבית כבר אינו מה שהיה, בית התנועה מתקלף, הטיח מתקלף וחזותו הדהויה מביישת את הערכים שאצורים בין כתליו, הציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל את השלט הכחול, המשודרג, הכולל טקסט ותמונות.

בית התנועה מתקלף

משרדו המשוחזר של מאיר יערי הועבר למבנה אבן ב״חצר הגדולה״, היא חצר הקואופרציה, בסמוך ל״חדר של גולדה״.
האם לתנועה הקיבוצית, או למה שהיה פעם הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, יש בכלל עניין לשקם ולשמר את רוחו של בית התנועה חסר התנועה, או שה״מותג״ יתמוסס ויחלוף מן התודעה, ישמים בנכותו בכניסה לקיבוץ?

זאב הררי, מרחביה

 

ההסבר על השלט

מבנה זה תוכנן ע"י האדריכל יעקב פינקרפלד בסגנון בין-לאומי, בהשפעת ה"באוהאוס". בשנת 1936 נבנה הבית על ידי תנועת הקיבוץ הארצי ומשנת 1938 הוא שימש מרכז לפעילות התנועה. בקומה העליונה שכנו מזכירות התנועה והנהגת השומר הצעיר. גם משרדו של המנהיג מאיר יערי היה שם, ובו תפקד יערי עד מותו ב-1987.

ב-1940 החל לפעול בקומה התחתונה "דפוס השומר הצעיר". כאן הודפסו הספרים של "ספריית פועלים", העיתונות התנועתית, בולים קונסולריים בריטיים, דפי פספורטים ורישיונות שונים לצורכי ה"הגנה".

עם פינוי הקומה העליונה, שכן בה ארכיון התנועה, עד 1981. בית הדפוס נסגר באמצע שנות ה-80. בהמשך, הקיבוץ אִכלס בבית זה מוסדות וענפי מלאכה שונים.

כיום משכיר הקיבוץ את שתי הקומות לעסקים חיצוניים.

פלאי השיתופי

יגאל פרנקל, רשפים. מקיש ממקרה בודד מוצלח למערכת שלמה. (פלאי ההפרטה, הזמן הירוק 27.06. ). בכל שיטה יש מעלות לצד חסרונות.

בקיבוצי השיתופי, (רק מספר דוגמאות מיני רבות),השתתפנו בקניית דירה לאמא של חבר שחיה במצוקה, עזרנו בסכום נכבד למשפחה שעזבה בגלל בעיה ייחודית, גם עזרנו לסופרים ומשוררים בתוכנו להוציא לאור פרסומיהם.

אני כגנן למדתי על חשבון הקיבוץ באקדמיה, הקמתי גן בוטני "נקודה ירוקה" בו נבדקים לגידולם ללא השקיה במדבר 500 מינים ובעוד 500 נבדקת צריכת המים בגן הקיבוץ. כאשר הקיבוץ השיתופי תרם למטרה זו 120 ד' קרקע חקלאית, ואל יקל בענייכם דבר זה, בנגב הגשמנו חלומו של בן-גוריון, חסרה קרקע לחקלאות והכל מושקה במי שפד"ן (= ביוב גוש דן המטוהר לרמת מי-שתיה). הקיבוץ מזה עשרות שנים,  תורם למטרה זו עשרות אלפי שקלים מידי שנה. מקצוע הגינון החשוב לאיכות החיים, מאוד נפגע ברמתו במעבר לקיבוצים המופרטים.

חלילה להקיש מדברי, שאין לשנות ביצועים גם כאשר מנסים לשמר חזון נעלה של שוויון ערך האדם. החברה והסביבה משתנים. ככל שנרבה הפרטה גם בקיבוץ השיתופי, ירבה המשותף שכן צרכינו שונים זה מזה, זאת בתנאי ששומרים על רמת תקציב אחידה ע"פ  גיל וגודל משפחה. ראוי לזכור, שגם רכז המשק שבקיבוץ המופרט משכורתו כפולה אם לא יותר מזו של השרברב והגנן, לא יוכל לחיות ולתפקד באיכות חיים מודרנית, כל זמן שהשרברב והגנן לא ידאגו שהמים והביוב יזרמו כנדרש, ושבילי הקיבוץ יהיו נקיים ופנויים למעבר נוח. גם עליהם ללמוד ולהשכיל לתפקודם היעיל.

"האמנם טחו עיניכם מלראות את פלאי השיתופיות?"

 

רן פאוקר, ניר עוז
וזה קרה באיסטנבול…

…אז חבריי, תנו את לבכם למהפך שהתרחש,

כיצד חכמת ההמונים הכריעה ככה את הכף,

כיצד גם "מלך" כול יכול עומד לו כך ומתבושש,

כשבמעוז ביתו ממש, הוא כך הובס, נוצח, כופף!

 

נכון, עדיין זה לא כאן, רק בפינה, באיסטנבול,

אך הדמיון הן כה ברור, בחירות חוזרות, יוזמת שליט,

כן, הוא דרש, לחץ בלי גבול, איים בלי סוף כמו במבול,

עכשיו, "המלך הוא ערום", גם מבויש, פניו מליט.

 

אז אם קרה המהפך שם, במעוז השולטנות,

ממש ממש שוב אין סיבה שלא יקרה אצלנו גם,

רק לאחד את הכוחות, לא לפצל – ובנחישות,

לצאת לקרב בעוז כולם, ולעשות את זה חכם!

 

זוכרים, קרה זה רק אתמול, בתל אביב צעד מצעד,

ורבע, כן, רבע מיליון, פוטנציאל עצום ורב,

אז בל יחסר מכם אחד! כולכם לקלפי – כול אחד!

זה המתכון לניצחון, רק כך נכריע את הקרב.

 

במחנה הזה ממול, הן יתייצבו – כול כך מוכר,

מאה ועשרה אחוז, למדנו זאת הן זה מכבר,

אז נא לזכור, הם לא הרוב, הכול תלוי הן במספר,

לא יישאר איש בביתו, גם לא בים או בכיכר.

 

כך זה קרה באיסטנבול, ושם הוכח, כן, יש עתיד

אם נאמין ואם נפעל, נביא סוף סוף למהפך,

וארבעים שנות המדבר, שלטון ימין שחור, מחריד

יגיעו סוף סוף לקיצם, ושמש חדשה תזרח.

 

מעוז חביב, צרעה
צעד גדול למלחמה וצעד קטן לשלום.

 

ראי רעי ענני

היש כסילים

גדולים ממני?

כל שאבקש:

חמש עשרה מילים

תמורת הפסקת אש

לסירוגין.

יש ונדמה לי

מבליח מאי שם אור

יש דברים בגו,

בשביל שלום צריכים

שניים לטנגו,

שני צעדים קטנים לאחור

וצעד אחד גדול קדימה

למלחמה.

 

יעקב פרידמן, מעין צבי
הקרקס

מוקם שוב אוהל הקרקס,

הוא מהודר ומפורכס,

החבורות מתקהלות

סביבו לשמע הקולות.

יופיעו שם הלוליינים

המבינים בעניינים,

האריות והקופים

בעצם הם מאולפים.

תאמר: נחוץ הרבה ממון

להפגת השיממון,

סח המנהל: שיעלה

אם הבידור הוא מעולה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן