במושב באר-טוביה הסבו מבנים חקלאיים ישנים לבתי תרבות עבור מפגשים חברתיים, מופעים והצגת יצירות אמנות. החברים התגייסו לערוך את השיפוצים, לתרום רהיטים ולנהל את הפעילות – הכול נעשה בהתנדבות למען המושב. קהילה שוחרת תרבות
הכול יודעים מהי מחלבה ומהי ביצייה? לא מה שאתם חושבים. במושב .באר-טוביה וביישובים כפריים נוספים "הביצייה" היתה בעצם מחסן הביצים, מקום איסוף הביצים שמגיעות מהלולים השונים, מיונן והעברתן לקמעונאים. ומה עושים עם מבנים שכבר אינם בשימוש חקלאי ועומדים שנים בשיממונם? אם יש יזמים בעלי תעוזה ורעיונות מקוריים, משפצים אותם ומכשירים אותם לשימוש חברתי-תרבותי לקהילה.
חיים גבסו: "בשנים האחרונות הפכה 'הביצייה' למקום המרכזי בחיי הקהילה בבאר טוביה. באופן טבעי גם ישיבות הוועדות השונות נקבעות כאן. האספות הכלליות של האגודות מתקיימות, כאשר כוס בירה קרה מוצעת לחברים"
"הביצייה"
מתי וכיצד נוסד המועדון החברתי הזה? על כך מספר חיים גבסו, חבר המושב: "באביב 2016 החליטו כמה חברים מהמושב, שנמאס לחפש מקום בעיר הגדולה בכל פעם שהם רוצים לשבת על בירה קרה, או להיפגש באחד הבתים בכל פעם שרוצים לראות משחק כדורגל. הוחלט שמקימים מועדון חברתי במושב."
מבנה הביצייה הישן שופץ במהירות, בתקופה של חודשיים, וזאת באמצעות אנשי מקצוע ומתנדבים רבים. המועדון החברתי החדש נחנך ב-17 ביולי 2016 והמקום משמש רק את תושבי באר טוביה וחברים מוזמנים שלהם. "הביצייה" פתוחה במשך ארבעה ערבים בשבוע. שם מתכנסים חברים, יושבים סביב שולחנות, שותים משקה, נהנים ושרים בערבי שירה, צופים בסרטים ונהנים מאירועים רבים נוספים. יש ועדה שאחראית על המקום ועל הפעילויות בו ומתנדבים רבים שמפעילים את המקום. אנחנו פגשנו באחד הערבים את המוזגת הצעירה מיטל אליעזר.
גבסו מפרט: "בימי השגרה אפשר לבוא ל'ביצייה', לפגוש חברים, לשתות ולאכול משהו קטן, לשחק סנוקר או משחק קופסא ולחזור הביתה מאושר. חוץ מהפעילות השגרתית מתקיימים במועדון זה אירועי תרבות, הכל למען חברי באר טוביה. והוא מסכם: "בשנים האחרונות הפכה 'הביצייה' למקום המרכזי בחיי הקהילה בבאר טוביה. באופן טבעי גם ישיבות הוועדות השונות נקבעות כאן. האספות הכלליות של האגודות מתקיימות, כאשר כוס בירה קרה מוצעת לחברים. 'מועדון הסרט הטוב' מתקיים פעם בחודש, ג'אם מקומי עם מיטב הכישרונות מתכנס אחת לשבועיים בימי שני ועוד."
לאחר השיפוץ התנדבו חברים רבים מהמושב, תרמו רהיטים מהבתים וחפצים מהרפתות ומהמחלבה – התגייסו לעזרה ואכן החלום התגשם. האולם המרכזי של "המחלבה" הישנה והמחודשת הפך לגלריה לאמנות, בה מציגים תושבי המקום את יצירותיהם, ובעתיד מתכננים שיהיו בו תערוכות אמנות, ערבי קריאה, סדנאות וחוגים שונים
"המחלבה"
המבנה השני ששופץ בבאר טוביה וקיבל ייעוד חדש הוא "המחלבה". שני חברים תכננו לשפץ אותו וחלמו להפכו לבית תרבות ואמנות. השניים הם: חיים גבסו, שהינו קבלן בניין במקצועו (וחבר המושב "רק" עשר שנים), ואורי עמיר יליד המושב, דור שלישי בבאר-טוביה.
לאחר השיפוץ התנדבו חברים רבים מהמושב, תרמו רהיטים מהבתים וחפצים מהרפתות ומהמחלבה – התגייסו לעזרה ואכן החלום התגשם. האולם המרכזי של "המחלבה" הישנה והמחודשת הפך לגלריה לאמנות, בה מציגים תושבי המושב את יצירותיהם, ובעתיד מתכננים שיהיו בו עוד תערוכות אמנות, ערבי קריאה, סדנאות וחוגים שונים. הוועדה האחראית לתפעול הגלריה מורכבת מארבע חברות: דורון חנין, יעל רחמילביץ', ענת גבסו וענת פוליבודה. הן מדגישות בהערכה רבה את ההתנדבות של החברים.
לתערוכה הראשונה הוזמנו האמנים להציג מיצירותיהם, כל אמן הציג יצירה אחת בלבד. חברות הוועדה מציינות, שבעתיד תוצגנה במקום תערוכות אישיות. כאמור, כל יצירות האומנות ב"המחלבה" הן פרי יצירה של אנשי באר טוביה. הפתיחה החגיגית של הגלריה היתה במוצאי שבת, ה-11 בינואר, בהשתתפות חברי באר טוביה ותיקים ותושבים חדשים ובנוכחות ראש המועצה האזורית, קובי אביבי.
בכניסה לגלריה תלויה תמונה גדולה בה ניתן לקרוא טקסט על תולדות המחלבה ולראות את תמונת הבניין בעת תפקודו בעבר. באולם רחב הידיים והמואר יש יצירות רבות. על הקירות – מגוון ציורים, במגוון נושאים, פרי עבודתם של האמנים המקומיים.
הנה תיאור כמה מן העבודות:
ענת גבסו ציירה בצבעים עזים לוחם שוורים ליד שור; צחי בוצ'לין צייר שלושה חמורים אפורים מסבים (על כסאות…) מתחת לעץ ענק; בציור של דורון חנין נראים שני תרנגולים אדומי כרבולת, עזי מבע; מיכל אבניאל ציירה בצבעים עדינים שתי נשים צועדות, והן נראות מאחור;
ובציור של מלכה גולדמן נראות נשים מוסלמיות הולכות בנוף מדברי, כאשר האישה הראשונה מובילה חמור; ניצה רחמילביץ' צילמה עצים בשלכת. אורנה גולן יצרה עבודה מעניינת מרשת מתכת: גבר ואישה חבוקים. מלבד תמונות על הקירות פזורות במתחם עבודות אמנות מחומרים שונים – דמויות של אנשים מקרמיקה, כדי קרמיקה גדולים, כד ענק עשוי פסיפס של עדינה ויין. נירה יניב יצרה זוג מגפיים ענקיות מצופות בפסיפס צבעוני. המגפיים מונחים על רדיו-פטיפון גדול עתיק.
אלו הן, כמובן, רק חלק מהעבודות. יקצר המצע מלתאר את כולן. היצירות מסודרות באולם זה בצורה נאה ביותר, בשילוב של ריהוט מעניין, שנתרם, כאמור על ידי תושבי המקום. בחדר נוסף יש תערוכה יפה המספרת את תולדות ענף הרפת בבאר טוביה, ובה מוצגים אביזרים הקשורים לחליבה ולחלב ותמונות של רפתנים ברפתות ובחצר המחלבה.
לסיום, יש לציין שבאותו מתחם של "המחלבה" ו-"הביצייה" נמצאים גם הסילו ומחסן האספקה לשעבר. לדברי חברות ועדת הגלריה, "מצפים" גם שני המבנים הללו לשיפוץ, וכך יהיה בבאר טוביה מרחב ייחודי לתרבות ואמנות. חשוב לציין, אומרים לנו בבאר טוביה, כל האירועים ב"הביצייה" וב"המחלבה" מיועדים לחברי המושב – למטרות חברתיות ותרבותיות בלבד ואינם למטרות רווח.
תולדות המחלבה במושב באר-טוביה – בניית המחלבה החלה בשנת 1959 והסתיימה ב–1960
עם הקמת המושב חשבו מייסדיו שענף ההדרים יהיה הענף העיקרי. מהפרדס תבוא הפרנסה ואילו הרפת תספק בעיקר את הצריכה העצמית של המשפחה. מהר מאוד התברר שדווקא לרפת החלב יש סיכוי גדול יותר. הרפתות גדלו והוקמה המחלבה הראשונה בחלק המערבי של אותו המבנה שלימים הפך לביצייה. בשנת 1958, עם צמיחת ענף החלב במושב והצטרפות מושב אורות לשיווק החלב של באר טוביה, הוחלט על בניית מחלבה חדשה. בניית "המחלבה" החלה בשנת 1959 והסתיימה ב-1960. המחלבה הפכה למרכז הכפר המתפתח, מידי בוקר היו מגיעים החקלאים בעגלות עמוסות כדי חלב ולאחר מכן עם מיכלי חלב רתומים לטרקטורים לנקודת איסוף החלב וחיכו לתורם.
בעוד ילדי הכפר היו נהנים מקילוח מים קרים אינסופי שזרם ממיכלי הקירור, היו החקלאים בולשים לכל הכיוונים – לראות איזה רפת נתנה הבוקר יותר חלב ולמי אחוזי השומן בחלב יותר גבוהים. פעילות המחלבה שיקפה באופן הטוב ביותר את המבנה המיוחד של מושב שיתופי באותם ימים: ייצור עצמי והתארגנות רכש ושיווק כקולקטיב, הכל באווירה כפרית ייחודית, באחווה וערבות הדדית. עם תום עידן היישוב השיתופי והתפרקות האגודה סיימה המחלבה את תפקידה. ביום שני 22.10.01 עזבה המיכלית האחרונה את עמדת הפריקה ושיווק החלב עבר למשקים. במשך 19 שנה עמד מבנה המחלבה בשיממונו וכמעט שחרב. לקראת חגיגות ה-90 להקמת באר טוביה שוקם המבנה והותאם לאופי הקהילתי המתפתח של הכפר. ב-11.1.2020 נפתחה מחדש המחלבה הפעם כ"בית תרבות ואומנות". במושב באר-טוביה יודעים איך לחגוג
