יבול שיא
הרפת והחלב
שפך הירדן לים המלח צילום דני בר

בעקבות ראשוני ים המלח 

5 דק' קריאה

שיתוף:

צעדה בארץ המנזרים, בית הערבה ההיסטורי ושפך הירדן * 3 מסלולי טיול ייחודיים שהגישה אליהם סגורה לקהל בימי שגרה 361 ימים בשנה * בשני סופי שבוע של חודש מרץ, יפתחו האתרים בצעדה בעקבות ראשוני ים המלח * כל הפרטים והחוויות בהמשך…

צעדת בעקבות ראשוני ים המלח 

אחד מאירועי הדגל המסורתיים של המועצה האזורית מגילות שבצפון ים המלח היא הצעדה הייחודית הזו. הצעדה מתקיימת זו השנה השביעית והחלה כאירוע קהילתי קטן, שצמח לאירוע גדול ומשמעותי המושך קהל גדול מכל רחבי הארץ. המועצה מקיימת את צעדת ראשוני ים המלח, בעקבות ראשוני המתיישבים, שבאו להפיח חיים בצפון ים המלח בתחילת המאה הקודמת. בסוף השבוע הראשון והשני של מרץ, בימי שישי-שבת, המטיילים מוזמנים לאחד מארבעת ימי הצעדה, להכיר מקומות נסתרים ולא מוכרים בנופי בראשית, לצד סיפורי חלוצים מרתקים. אתרים אלה אשר נמצאים מעבר לגדר המערכת וסגורים לקהל בימי שגרה, נפתחים לרגל האירוע על ידי צה"ל למשתתפי הצעדה ומאפשרים לאירוע הייחודי להתקיים. ייחודה של הצעדה הוא בכך שהיא מתקיימת בשני אזורים יוצאי דופן שבדרך כלל סגורים לקהל. 

מארץ המרדפים לארץ המנזרים 

חבל ארץ יפהפה זה משובץ במנזרים שננטשו לפני למעלה מ-50 שנה על-ידי הנזירים שחיו בהם. עד מלחמת ששת הימים היה האזור בשליטה ירדנית, אז נכבש ע"י צה"ל ובמשך תקופה ארוכה חדרו דרכו מסתננים ומפגעים, מה שהעניק לו את כינויו: ארץ המרדפים, עד שנסגר לחלוטין למבקרים והנזירים שחיו במנזרים נאלצו לנטוש חיש קל את מקום מגוריהם. בספטמבר השחור של שנת 1970 הפך האזור לשטח צבאי סגור וממוקש. המנזרים המרהיבים שבתחומו הפכו לחלומם של מטיילים שוחרי טבע והשיר "מרדף" שנכתב בשנת 1969 (מילים: ירון לונדון, לחן: נחום היימן) מספר על ארץ המרדפים והיה שיר הנושא לסרטו התיעודי של מיכה שגריר (שווגר – בן דוד של אבי) – "המלחמה שלאחר המלחמה". 

בחורף 1974, לאחר סיום קורס מ"כים בחיל הנדסה במדבר יהודה ולפני קורס מ"שקי חבלה, קיבלנו משימה לרדת לאזור קליה. נקראנו להניח שדות מוקשים באזור גשר עבדאללה, על מנת למנוע חדירות מחבלים וכחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. לימים, המוקשים שהנחנו הפכו להיות מכשלה לתיירים ורק חלקם הקטן פונה בשנים האחרונות. 

נכון להיום, השטח ממוקש משני צידי הדרך שמובילה לשרידי המנזר האתיופי אורתודוקסי (Ethiopian Orthodox Monastery), שרידי הכנסייה הרומנית אורתודוקסית (The Romanian Orthodox Church), שרידי הכנסייה רוסית אורתודוקסית (The Russian Orthodox Monastery of John the Baptist). לא להתבלבל עם בית הארחה של הכנסייה הרוסית (Russian Pilgrim Residence راشن بيلجرم ريزيدنس), שהוא הבניין עם הכיפה המוזהבת שבולטת מעבר לנהר הירדן, בשטח הממלכה הירדנית. שרידי המנזר הקופטי (Coptic Orthodox Monastery), שרידי כנסיית יוחנן המטביל האורתודוקסית ארמנית (St. Karabet’s Armenian Orthdox Church), שרידי המנזר הסורי אורתודוקסי ((The Syriac Orthodox Monastery, והמתחם הפעיל של כנסיית יוחנן המטביל היוונית אורתודוקסית (St. John the Baptist Greek Orthodox Church). 

שרידי המנזר הקופטי Coptic Orthodox Monastery צילום דני בר
שרידי המנזר הקופטי Coptic Orthodox Monastery. צילום: דני בר 

מעבר לשדה המוקשים וסבך השיחים שהוא נהר הירדן, נמצאים מנזרים משוקמים ומפוארים בצד הירדני. ביקור בארץ המנזרים שסגור לכולם פרט לכוחות הבטחון כל ימות השנה אפשרי רק בשני סופי שבוע בחודש מרץ, למשתתפי צעדת בעקבות ראשוני ים המלח. כאמור, זו הזדמנות יחידה לטייל בארץ המנזרים בביטחון ובכיף. אתרים נוספים באזור הם:  

גשר עבדאללה – גשר חוגים 

גשר עבדאללה, על שמו של עבדאללה הראשון, מלך ירדן שנרצח בהר הבית בשנת 1951, נבנה בשנת 1950 בתקופת השלטון הירדני כחלק מהכביש הראשי בין ירושלים לרבת עמון. במהלך מלחמת ששת הימים ב-7 ביוני 1967 פוצץ הגשר בידי חבלנים מחטיבת הראל, ומאז עומדות חורבות הגשר על מקומן. בעברית ניתן לגשר השם גשר חוגים, על שם תנועת הנוער המחנות העולים, שחבריה הקימו את קיבוץ בית הערבה הסמוך לגשר. 

גשר עבדללה על נהר הירדן היבש צילום דני בר
גשר עבדללה על נהר הירדן היבש. צילום: דני בר 

עבודות ים המלחקליה 1945 

מפעל הפוספטים של צפון ים המלח שרק שרידים ממנו קיימים עד היום, פעל במקום עד פינויו יחד עם בית הערבה בשנת 1948. עד פינויו עבדו במפעל יהודים תושבי ירושלים וחברי קיבוץ בית הערבה. חברת אשלג א"י דאגה להעביר את האשלג בשיירות משאיות לתחנת הרכבת בירושלים, ומשם ברכבת לחיפה ולשווקי היעד באירופה. עובדי המפעל היו נוסעים בשיירות אלה על המשאיות ולעיתים באוטובוס שהתלווה לשיירות אלה, אבל לכל עובד היה צורך בכרטיס נסיעה וכך גם אבא שלי – גדליה בר (אוטו ברגר בימי טרום המדינה) עבד במפעל זה ועדות לכך היא כרטיס הנסיעה של המפעל, מירושלים למפעל. המפעל כונה "עבודות ים המלח" ושם גם גרו העובדים בחום הלוהט של ים המלח. כרטיס הנסיעה המקורי של הנסיעה ל"עבודות ים המלח" משנת 1945 עדיין שמור בידי, מורשת מאבי שאיתו נסע מירושלים למחנה העובדים והמפעל בקליה. 

קיבוץ בית הערבה 

הקיבוץ, שעלה לקרקע ב-8 במאי 1939, עסק בחקלאות וחלק מחברי הקיבוץ עבדו גם במפעל כריית האשלג שבשטחו היה הקיבוץ. הקיבוץ הוקם סמוך לגשר עבדאללה עד פינויו, עם פרוץ מלחמת השחרור בשל חוסר היכולת הצבאית להגן עליו במקום מרוחק זה. השריד היחיד שנותר מהקבוץ הוא בית העלמין בו נקברו 5 נפטרים. לאחר קום המדינה היה המקום בתחום ירדן, שרידי הקיבוץ נהרסו והקברים חוללו. לאחר מלחמת ששת הימים הוקם קבר אחים לנפטרים. 

שפך הירדן אל ים המלח 

נהר הירדן נשפך לצפון ים המלח, בערוץ שנמצא עמוק עקב ירידת המפלס והן מחתירת הנהר במשך השנים לעומק עשרות מטרים. כך נוצר קניון מרשים בשכבות הסחף. הקניון ברובו חשוף מצמחייה ורק בסוף הדרך נפתח הנקיק לאפיק רדוד ולצידו מעט צמחיית נחלים, בנקודות אחדות. לאורך הנקיק ניתן לזהות נביעות קטנות המצטרפות לנהר. 

צעדת ראשוני ים המלח 

כאמור, השנה זו השנה השלישית שבמיוחד לרגל הצעדה נפתחים האתרים שסיפרתי עליהם, ל-4 ימים בלבד, לטובת הצעידה מותאמת במיוחד לכל המשפחה ומתקיימת על רקע נוף עוצר נשימה בשלושה מסלולי טיול שונים וייחודיים: 

  • * מסלול ארץ המנזרים: 4.5 ק"מ. מותאם למשפחות. המסלול מוביל את המבקרים מאתר הטבילה (קאסר אל יהוד) אל המנזרים המרשימים שנבנו על גדות הירדן ונסגרו לביקור מאז תקופת המרדפים אחרי 1967 (לא תתאפשר כניסה אל המנזרים). 
  • * מסלול ארץ המנזרים ובית הערבה ההיסטורי: 6.5 ק"מ. מותאם למשפחות אוהבות לכת. המסלול משלב בתוכו את אתרי המנזרים הסגורים בדרום הירדן, גשר עבדאללה וביקור בקבר האחים בקיבוץ בית הערבה ההיסטורי. 
  • * מסלול שפך הירדן: 7.5 ק"מ. מותאם למשפחות אוהבות לכת. המסלול כולל הליכה ייחודית אל אפיק נחל הירדן בין משקעי הימה הקדומה שכיסתה את המרחב, הצועדים יזכו לצפות בעצמם בשפך הירדן אל ים המלח. 

חוויות נוספות לפני ואחרי הצעדה 

בעבר טיילנו באזור קליה וסיפרנו על מקומות בהם ניתן לבקר ולהתארח בגלריה 430, מבנים עטורי גרפיטי באזור ועוד ועוד.  

בנוסף, כדאי ומומלץ לטבול בעין פאשחה או בשמה שמורת טבע עינות צוקים. זה נווה מדבר ירוק ובו מספר בריכות קסומות וצמחייה שופעת למרגלות מצוקים נישאים בלב נווה המדבר הנמוך בעולם. עינות צוקים שבצפון ים המלח היא אחת השמורות הייחודיות והמעניינות ביותר בארץ, הן בשל עושר מיני החי והצומח שבה, הן בשל שרידי הפעילות האנושית שהתגלו בה. 

אנחנו ממליצים לצועדים והמטיילים לבקר באתר הטבילה קאסר אל יהוד – אתר טבילה שמהווה מקור משיכה למאות אלפי תיירים בשנה מהצד הישראלי (בנוסף לצליינים רבים נוספים המגיעים מהצד הירדני) ושם ניתנת הזדמנות לצליינים לצעוד בעקבות ישוע ולטבול בירדן, בדיוק במקום שלפי המסורת יוחנן המטביל הטביל את ישוע.  

הצעדה 

נקודת ההתכנסות המשותפת בצומת לידו, שעל יד בניין המועצה האזורית מגילות. שם יקבל כל משתתף ערכת צועדים הכוללת: צמיד בצבע המסלול אליו נרשם, מפה עם פירוט המסלולים (בצבעי הצמידים), בקבוק מים והפתעות נוספות. לאורך המסלולים יפגשו הצועדים בשלטי הסברה, תמונות עבר, הפעלות מיוחדות ומדריכים מקצועיים שיסבירו וינחו את הצועדים ומטיילים. 

כאמור, בנוסף לצעדה, המטיילים מוזמנים ליהנות משלל האטרקציות והפעילויות המוצעות על ידי התיירנים המקומיים: טיולי אופניים, חופי הרחצה של צפון ים המלח, פיינטבול, שיט בים המלח, סדנאות אומנות, סיורי חקלאות, מסעדות, מקומות לינה מיוחדים ועוד. הצעדה בשיתוף של המועצה האזורית מגילות ים המלח עם קק"ל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, צה"ל, מרכז הפועל, משרדי ממשלה, משטרת ישראל ועוד. 

הערה: אם לא תתאפשר הצעידה בשל תנאי מזג האוויר, תדחה הצעדה לסוף השבוע העוקב באותה מתכונת. 

צעדת ראשוני ים המלח | שישי שבת 3-4.3.2023 | שישי-שבת 10-11.3.2023 . היציאה למסלולים בין השעות 08:00-11:00 בכל שעה עגולה. 

לפרטים ורכישת כרטיסים בקישור www.dead-sea.org.il 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן