בפרדס

הדפון הוכן ע"י מדריכי ההדרים:
יוסי גרינברג, שלום שמואלי, יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ', דניאל קלוסקי, עינת גרזון, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, אופיר אטינגר, שקד כוכבא וניצן רוטמן

אגף הפירות, תחום הדרים, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הטמפרטורות בקיץ שחלף היו יחסית בטווח הממוצע הרב-שנתי, ללא אירועי קיצון ייחודיים. אין ספק כי הממוצע הרב-שנתי של הטמפרטורות בעשור האחרון גבוה יותר מהממוצע הרב-שנתי שרווח כאן לפני עשרות שנים. בחודשים האחרונים נמכרו לימוני הקיץ והליים במחירים בינוניים יחסית למחירם הרב-שנתי, בשל עודף בלימון, שנגרם עקב הנטיעות המרובות שהיו בעשור האחרון. היבול הקיים גבוה מפוטנציאל הצריכה. בעונה הנוכחית יבול האשכוליות והתפוזים בינוני, וזאת בעקבות היבולים הגבוהים שהתקבלו בזנים הללו בעונה שעברה. בתקופה הקרובה יחל קטיף האשכוליות בעמקים הפנימיים, והצפי הוא שהעונה תחל במחירים בינוניים בשל האשכולית מדרום אפריקה שנמכרה במהלך הקיץ במחירים נמוכים ביותר. בנוסף לכך, אנו נמצאים בשיא התחזקות השקל מול המטבעות הזרים, בעיקר מול היורו ומול הדולר, דבר שיקשה מאוד על השגת מחירים סבירים בשער הפרדס. גם ייקור מחירי התובלה הימית, כפי שאירע בעונה הקודמת, בעיקר ליעדים הרחוקים כמו המזרח הרחוק וצפון אמריקה, עלול לפגוע משמעותית בתמורה בשער הפרדס. אנו מקווים שהתמורה עבור האשכולית האדומה תהיה טובה בהמשך העונה, בעיקר הודות לשווקים במזרח הרחוק, כמו סין, דרום קוריאה ויפן. יש לזכור שהשווקים קפדניים ביותר ודורשים פרי איכותי. פירות קטנים או נגועים במזיקים ובפטריות (אלטרנריה, פייחת) נפסלים ליצוא ומוגדרים כ"בררה". הצטברות מלחים באזור בית השורשים עלולה להסב נזקי המלחה, המתבטאים בנשירת עלים ובפגיעה ביבול, לכן יש לשטוף את הקרקע במנות מים גדולות, בהתאם לסוג הקרקע ולאופן ההשקיה. גשמים מוקדמים בחודשים החמימים – אוקטובר ונובמבר, עלולים לגרום להתפרצות מחלת האלטרנריה ולפגיעה בפרי בזנים הרגישים, ומשום כך יש לרסס נגד אלטרנריה לפני הגשם. בתקופה זו נתמקד, אם כן, בפיקוח צמוד על המזיקים והאלטרנריה, בדילול פרי ידני ובהשקיה נכונה. בחלקות עם עודף פרי מומלץ לבצע דילול ידני, ובכך להימנע מעודף פרי, מפרי קטן ומחוסר יבול בשנה הבאה. במחסור במגנזיום חשוב לרסס על הלבלוב הסתווי. אנחנו ממשיכים בפעילות הגישה המערכתית בנושא הטיפול המוקפד בעש התפוח המדומה ובזבוב האפרסק.

לסיכום, נאחל לעצמנו שהשנה הקרובה, שנת תשפ"ג, תאיר פניה אלינו, שמזג האוויר יהיה נטול סערות ונזקי טבע, שהתמורה שתתקבל עבור פירות ההדר תהיה גבוהה, ושנפיק מהפרדסים גם רווחים טובים.

 השלמת דילול ידני בזני קליפים

עצים, שנותר עליהם פרי רב מדי לאחר הטיפולים במווסתי צמיחה או לאחר דילול ידני שנעשה מוקדם העונה, מומלץ לדלל שוב מוקדם ככל האפשר.

בחלקות שבהן יש עודף פרי, יתקבל פרי קטן השנה, וייפגע יבול השנה העוקבת. המטרה היא לקבל 32,000 פירות לדונם בפרדס מבוגר, כלומר כ-300 פירות לעץ מבוגר בנטיעת 2X5; וכ-600 פירות לעץ בנטיעת 4X5. הדילול ייעשה כך שהמרחק בין הפירות הנותרים יהיה לפחות 5 ס"מ מפרי לפרי. בנוסף לכך, מומלץ לעתים לחתוך קצות ענפים הנושאים פרי רב מדי.

השקיה

את נתוני ההתאדות המחושבת בזמן אמת ניתן למצוא באתר שימור קרקע של משרד החקלאות בכתובת:

https://www.meteo.co.il/home/EvaporationMap

וביישומון (אפליקציה) המותאם לטלפונים ניידים, הקרוי 'אגרומטאו – Agrometeo'. 

יבושת סתווית

בחודשי הסתיו צפויות רוחות מזרחיות שרביות, העלולות לגרום ליבושת סתווית בעיקר בזנים הרגישים. היבושת הסתווית מתאפיינת בנשירת עלים ובהתייבשות ענפים. שמירה על השקיה נכונה תפחית את הנזק.

השקיית פרדס צעיר לאחר הנטיעה

בתום שנת השמיטה (א' בתשרי תשפ"ג, 26/9/22) ניתן יהיה לשתול חלקות חדשות. יש להכין את השטח כנדרש לנטיעה ולוודא שהשתילים שהתקבלו מהמשתלה איכותיים ובריאים. התבססות השתילים בנטיעה סתווית חשובה מאוד לפני הכניסה לעונת החורף, המלווה ברוחות עזות הפוגעות בהתפתחות העצים, ולכן יש להימנע משתילה באזור החשוף לרוחות ובמקומות המועדים לקרה.

השקיה נכונה וטיפול מתאים בשתילים לאחר נטיעתם יאפשרו להם להצמיח שורשים חדשים, ולאחר מכן להצמיח ענפים חדשים ולהתבסס היטב בקרקע. מיד לאחר נטיעת השתילים יש להשקות במנת 'רוויה' בכמות של כ-20-15 ליטר לעץ (גודל מנת המים נגזר מכמות הטפטפות בשטח) במטרה להרטיב את כל החתך סביב בית השורשים. כמויות המים ותדירות ההשקיה לאחר ההשקיה הראשונה ישתנו בהתאם לשתי תקופות:

• התקופה הראשונה היא כ-4-3 שבועות מהנטיעה – טרם פריצת שורשונים מחוץ לגוש. בתקופה זו יש להשקות מדי 3-2 ימים, למעט קרקעות חוליות, שבהן יושקו העצים מדי יום, תוך הקפדה על כך שהטפטפת תמוקם על גוש השורשים. כמות המים להשקיה היא כ-2 ליטרים לעץ ליום, בהתאם לגודל השתיל ולאזור הגידול. במקרה שמנת המים נמוכה או גבוהה מדיי ונוצר גירעון או עודף במים, יש להתאים את כמות מי ההשקיה לשתילים. בקרקעות חרסיתיות כבדות הגורם המגביל את התפתחות השתיל הוא לרוב עודף מים. במקרים אלה יש חשיבות רבה לבדיקה פיזית של רטיבות הקרקע באמצעות חפירה מסביב לגוש ומישוש הקרקע לשם אבחון עודפי מים. בנטיעות סתוויות בקרקעות כבדות, במקרה של ספק, עדיפה השקיה חסרה מאשר עודפת. נזקים הנגרמים לשתיל כתוצאה מעודפי מים בשלבים אלו, קשים יותר לתיקון מאלה הנגרמים כתוצאה מגירעון כלשהו במים, הניתן לתיקון ביתר קלות בהשקיה העוקבת.
• התקופה השנייה היא לאחר פריצת השורשונים אל מחוץ לגוש. בתקופה זו יש להגדיל את מנת המים ל-4-2 ליטרים לעץ ליום, בהתאם לגודל השתיל ולאזור הגידול. את תדירות ההשקיה יש להתאים לסוג הקרקע: בקרקעות חוליות – פעם ביום; בקרקעות קלות ובינוניות 3-2 פעמים בשבוע; בקרקעות כבדות אחת ל-5 ימים.

דישון

בדיקות עלים

בשנים האחרונות חלה עלייה בריכוז החנקן בעלים בחלק מהפרדסים שמרביתם באזור הנגב. ככל הנראה, עלייה זו נגרמה עם המעבר להשקיה בשפד"ן ובמים ממקורות שעל רקע של התפלה. במקביל, חלה עליית מחירים משמעותית במחיר התשומות, כולל מחיר הדשנים. לאור האמור, אנו ממליצים לבצע בדיקות עלים ככלי מרכזי לניטור ולבקרת המצב המינרלי של העצים. דישון חנקני עודף עלול להזיק לבריאות העץ ולפגוע ברמות היבול, אך דישון מדויק, המבוסס על תוצאות בדיקות עלים, יחסוך בעלויות, יעלה את רמת היבול ויפחית את זיהום מי התהום.

אופן הבדיקה

• את הבדיקה יש לערוך בעלים שגילם 6-4 חודשים בחודשים אוגוסט-אוקטובר.

• דוגמים מכ-50 עצים בכל החלקה 100 עלים שלמים ובריאים מצמיחה אביבית, ללא סימני מחסור או עודף, הצמודים לפרי או שמצויים פרק או שניים מעל העלים הצמודים לפרי (ראה באיור את העלים הצבועים בשחור).

• בוחרים בעלים הנמצאים בגובה של 2.0-1.5 מ' מעל פני הקרקע. דוגמים את העלים מהצד הצפוני של השורה.
• יש לארוז את הדגימות בשקית נייר ולהעבירן מיד למעבדה.
• יש לבדוק בעלים את רמת היסודות: סידן, חנקן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, אבץ ומנגן.
• בחלקות שרוססו באבץ ובמנגן במהלך האביב – תוצאות הבדיקות חסרות משמעות, ולכן אין טעם בבדיקת אבץ ומנגן בעלים בשנה זו.
• בחלקות המושקות במי קולחין, במים מושבים או במים מליחים – הכרחי לדגום את הכלור, הנתרן והבורון בעלים. בקרקעות הידועות ברמות בורון גבוהות, יש להמשיך ולמדוד את רמת הבורון בעלים, גם אם ריכוז הבורון במי ההשקיה נמוך.
• בחלקות שמתעורר בהן חשש להמלחה או שבעבר ניזוקו מעודפי מלחים – יש לדגום את הכלור, הנתרן והבורון בעלים, ולעקוב מדי שנה אחר הצטברות לא רצויה של יסודות אלו.
• בדיקת הסידן בעלים הכרחית להערכת גיל העלה הנדגם ולאיכות הדגימה כולה. כאשר העלה הנדגם צעיר מדי – ריכוז הסידן שיימדד בו יהיה נמוך; ובעלה מבוגר מדיי ריכוז הסידן יהיה גבוה. רמת הסידן בעלה מצביעה במקרים רבים על מהימנות מועד הדגימה או על סוג העלה הדיאגנוסטי שנבחר בחלקה. במקרה שהערכים חריגים יש להתייחס לדגימה כבלתי מייצגת גם עבור שאר היסודות.

הערה: מגדלים שמסרו את דגימות העלים מוקדם וקיבלו את תוצאות הבדיקות לפני החורף, יכולים לדשן בהתאם להנחיות שנמסרו בהמלצות לפני עונת החורף. בכל מקרה, מנת הדשן לא תעלה על 1/3 מהמנה המומלצת. יש לדשן לאחר שבירת צבע הפרי.

מספרי הטלפון של מעבדות שירות השדה, שבהן ניתן לבצע את בדיקות העלים:

– נווה יער: 04-9830214

– חדרה: 04-6303411

– חוות גילת: 08-9928680

– צמח: 04-6773210

דישון  סתווי

בתקופה זו עלולה להתרחש המלחה בפרדס. הדרכים לזהות את ההמלחה ולהתמודד עמה מופיעות בדפון הקודם: "בפרדס יולי-אוגוסט 2022".

דישון חנקני סתווי – בזנים המבכירים, שהופסק בהם הדישון בחודש יוני, יש לחדש את הדישון עם שבירת הצבע או בסיום הקטיף, תוך התחשבות בחנקן (אמוניקלי וחנקתי) שבמי ההשקיה. בזנים שבהם מעוניינים לדחות את שבירת הצבע, ובזנים שבהם לא קיימת בעיה של צבע ירוק בקטיף – מומלץ להמשיך בדישון חנקני רצוף עד תום ההשקיה, תוך התחשבות בכמות החנקן האמוניקלי והחנקתי במי ההשקיה. בחלקות שיבולן גבוה, מומלץ להוסיף 20% חנקן למנה השנתית המתוכננת.

מגנזיום, אבץ ומנגן – בעונה זו, בחודש אוקטובר, קל להבחין בעלים בסימני המחסור ביסודות אלה. יש לסמן את החלקות שבהן אובחן מחסור קל ובינוני במגנזיום, ולטפל באביב.

במחסור קשה במגנזיום, באבץ ובמנגן רצוי לרסס גם בסתיו (רק אם יש עלים צעירים שיקלטו את המגנזיום).

הזרקת ברזל – כאשר לא מצליחים לתקן מחסורי ברזל חמורים באמצעים הרגילים, ניתן להזריק לגזע גופרת ברזל. בתקופת הסתיו המאוחרת, כאשר אין לבלוב צעיר בעצים, אפשר להזריק לגזע 20 סמ"ק של תמיסת גופרת ברזל בריכוז 20%.

אזהרה: הזרקת ברזל במועד אחר, כאשר יש לבלוב צעיר בעצים, תשרוף את הלבלוב.

שיטה זו של הזרקת הברזל לגזע פותחה על ידי מדריך ההדרים יאיר אורן, בשיתוף משפחת עפרוני.

סיום הצמאת לימון

כאשר נראים בעצים סימני מחסור קשים במים בשעות הבוקר המוקדמות, יש לסיים את ההצמאה ולהתחיל להשקות. ראשית, יש לבצע בדיקה של מערכת ההשקיה, ולאחר מכן לפתוח מים בלבד, ללא דשן, במנה של 25-20 קוב לדונם באדמות קלות, ועד 30 קוב לדונם באדמות בינוניות-כבדות, לשם הרוויית חתך הקרקע עד לעומק של 90 ס"מ. ניתן להיעזר במקדח קרקע או בטנסיומטר לבדיקת עומק ההרטבה, ובמקרה הצורך – להגדיל את מנת המים. כעבור כשבוע ימים מהשקיית ההרוויה מתחילים בהשקיה סדירה בתדירות של פעמיים בשבוע, עם מנת מים של 5-4 קוב לדונם ליום, כשבהשקיה השנייה מוסיפים חומצה זרחתית במנה של 3 ליטרים לדונם, בשליש האחרון של ההשקיה.

הזרחן מיועד למלא שלוש מטרות:

1. תוספת זרחן לקרקע לשם הזנת העצים בזרחן
2. עידוד צמיחת שורשים
3. שטיפת הטפטפות

את החומצה הזרחתית ממסים בנפרד, ללא דשן נוסף, ורצוי דרך דוד דישון. בחומצה הזרחתית צריך לנהוג משנה זהירות, לעטות כפפות ולהרכיב משקפי מגן.

שלבי היישום של החומצה:

1. ממלאים את הדוד במים עד מחציתו
2. מוסיפים בזהירות את החומצה לדוד
3. ממלאים את הדוד במים

שטיפת הטפטפות תתבצע בסוף יישום החומצה הזרחתית. כשהמים עדיין זורמים, פותחים את קצות שלוחות הטפטוף, ולאחר כ-2 דקות, כשזורמים מים נקיים לחלוטין, ניתן לחזור ולסגור אותן. פעולה זו תסייע בניקוי מערכת ההשקיה בפרדס.

מההשקיה השלישית מוסיפים דשן חנקני בכמות כוללת של 5 ק"ג חנקן צרוף לדונם. מנה זו תחולק על פני 10 ימי השקיה. ניתן להוסיף 0.5 ק"ג גופרת אמון לקוב מים או 0.4 ליטר אמון חנקתי נוזלי 21% לקוב מים. לאחר מכן ניתן לעבור לדישון חנקני בכמות רגילה, לפי תוכנית הדישון.

לאחר 14-7 יום מתחילת ההשקיה, יתחילו העצים ללבלב, ובלבלובם עלול להופיע בעלים המזיק עש מנהרות ההדר. במקרה שכך, רצוי לרסס באחד מתכשירי ABAMECTIN בריכוז 0.1% + שמן קיצי 0.5% או באחד מתכשירי  ACETAMIPRID(מוספילן, מפיסטו, מוסקיטון) בריכוז של 0.025% ,אם הופיעו גם כנימות עלה.

במהלך תקופת הלבלוב ייתכן שיופיעו מחסורי ברזל בעלים, ובמקרה הצורך ניתן להגמיע כילאט ברזל עם מי ההשקיה בכמות של 0.5 ק"ג לדונם. כמו כן, ניתן להוסיף ריסוס הזנה בעלוומיד 1.5% + משטח או בדשן-כל 23-7-23 בריכוז של 2% + משטח.

מווסתי צמיחה

ריסוס בג'יברלין לשמירת הצבע הירוק בפומלית

מומלץ להמשיך ולדשן בחנקן במהלך עונת ההשקיה כולה. בתקופה זו בוצע כבר לרוב הריסוס הראשון בג'יברלין, לשם שמירת הצבע הירוק בפומלית. את הריסוס השני מבצעים 30-40 יום ממועד ביצוע הריסוס הראשון. לעתים יש לבצע גם ריסוס שלישי.

מומלץ לרסס באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. GA₃ בריכוז 10 ח"מ + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח (טריטון 1956 B בריכוז 0.025% או  BB5 בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%)

2. GA₃ בריכוז 5 ח"מ + משטח  BB5בריכוז 0.15%

יש להשתמש אך ורק בתכשירי GA₃ המורשים על פי הרשום בתווית.

ריסוס  ב-2,4-D   להפחתת נשירת פרי ולהארכת עונת הקטיף בהדרים

בחלקות הדרים, שבהן הפרי נוטה לנשור טרם הקטיף, מומלץ לרסס מסוף חודש אוקטובר עד מחצית דצמבר ב- 2,4-D  (18 ח"מ) + משטח. הריסוס יבוצע בנפח תרסיס של כ-300 ליטר לדונם בפרדס מבוגר. ריסוס זה מפחית גם נשירת פירות באזור הניתוק במצעית, הנגרמת כתוצאה מרוחות חזקות. בחלקות, הנקטפות בסוף חודש פברואר ולאחריו, מומלץ לבצע בחודש ינואר ריסוס נוסף באותה נוסחת ריסוס.

תכשיר ה- 2,4-D המשווק עתה בארץ הוא פאסט פרוט. לקבלת ריכוז של 18 ח"מ ח"פ, יש להוסיף 18 סמ"ק תכשיר ל-100 ליטר מים (ריכוז הפאסט פרוט בתמיסה: 0.018%). יש לשלב את הפאסט פרוט עם משטח טיבולין בריכוז 0.025%, כפי שרשום בתווית.

ריסוס בג'יברלין לשמירת חיוניות הפרי

כאשר מעוניינים לשמור על חיוניות הפרי, כלומר לשמר את מוצקותו ולעכב הופעת צבע מתקדמת, מומלץ לרסס בין סוף חודש אוקטובר למחצית חודש דצמבר בג'יברלין (10 ח"מ של ₃GA) + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח  (טריטון B 1956 בריכוז 0.025% או 5BB בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%).

חשוב לציין כי הג'יברלין, בנוסף להשפעתו החיובית, מעכב את שינוי צבע הפרי ופוגע בהבחלתו, כך שאם מתוכנן קטיף סלקטיבי, מומלץ לבצע את הריסוס לאחר הקטיף הסלקטיבי של הפרי הגדול.

הערה: ריסוס בחומרים מווסתי צמיחה ייעשה אך ורק בזנים ובחומרים המורשים, בהתאם לרשום בתוויות.

מוטציות

בעונה זו אנו מתחילים לעקוב אחר המוטציות בזנים המוקדמים: קווי סטסומה, טבורי ניוהול, ראשון ומיכל. עיקר תשומת הלב בחודשיים הקרובים תתמקד בגילוי מוטציות מבכירות בזנים מיכל ואורי, כמו פירות המבשילים מוקדם יותר, פירות גדולים, פירות מתוקים ופירות חסרי זרעים. כדי לאתר מוטציות, יש לסרוק היטב את כל העצים בפרדס ולשים לב לשינויים, כמו גודל הפרי, צורתו, צבע הקליפה והציפה, הקדמה או איחור בשבירת צבע, חוסר זרעים או מיעוט זרעים וטעם משובח יותר, בהשוואה לפירות האחרים. אם מתגלה מוטציה בענף בודד או בכל העץ, יש לסמנה באופן בולט לעין בסרט סימון ולפנות בהקדם למדריך האזורי.

הדברת מזיקים

בפרי המיועד ליצוא יש לטפל אך ורק בהתאם ל"רשימת תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בתוצרת חקלאית המיועדת ליצוא", שפורסמה ע"י מיכל מזעקי. הרשימה לעונת 2022/23 מופיעה בקישור:

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/pesticides-are-allowed-for-use-i-citrus-for-export/he/Professional_information_pesticides-are-allowed-for-use-i-citrus-for-export_april2022.pdf

קניינים ורשתות בחו"ל לעתים מחמירים מאוד בדרישותיהם, וכדי לשווק להם, הטילו היצואנים מגבלות נוספות לשימוש בתכשירים, כך שהמגדלים חייבים לטפל רק בחומרים המורשים על ידם. על המגדלים להיצמד גם לרשימת החומרים המותרים לשימוש בחברת השיווק שעמה הם עובדים. ייתכנו הבדלים בין חברות השיווק השונות ביחס לחלק מהתכשירים. בבחירת התכשירים לריסוס יש לדייק בנושא מספר הימים המותר לריסוס לפני הקטיף.

להדברת המזיקים באופן הטוב ביותר, אין לעבור את מהירות הנסיעה המומלצת למרסס, שבאמצעותו מיושם הריסוס.

אקרית החלודה – יש להמשיך לנטר בקפדנות ולזהות התחדשות. במקרה שנתגלתה נגיעות, יש לבדוק אם עלול להיגרם נזק כלכלי לפי מועד הקטיף. בזנים הנקטפים בתקופה זו, יש לשקול את כדאיות ההדברה, וכמובן להקפיד על ימי ההמתנה עד לקטיף, בהתאם לתכשירים המיושמים. יש לרסס בקפידה ולדייק בכיסוי פנים העץ ומקומות המגע בין הפירות, בעיקר בזני האשכולית והפומלית. מתברר שהכישלונות בהדברת מזיק זה נובעים בעיקר מיישום לקוי של הריסוס. בתקופה זו ניתן להשתמש בכל התכשירים המומלצים, בהתאם למינונים ועל פי המועד מהקטיף. רצוי שלא להשתמש בעונה אחת באותו תכשיר ברצף אלא לבחור לסירוגין תכשיר מקבוצה שונה.

נמלים – בתקופת הקיץ יש נהירה לפרדס של נמלים, הנמשכות לטל הדבש שמפיקות הכנימות. הנמלים מסבות נזק גם למערכת השורשים של שתילים צעירים, ומדי פעם נראה כרסום בעלוותם. יש לטפל בקיני נמלים וצמוד לגזעים, לפי הנחיות המדריכים.

אקריות קורים (מזרחית, ארגמנית, שטוחה ומצויה) – נגיעות ברמה גבוהה באקריות אלה עלולה להסב נזק לקליפת הפרי ולעלווה עד כדי התייבשות ונשירת עלים. להדברת אקריות קורים יש להשתמש בתכשירים המיועדים לכך.

כנימה אדומה – יש לשים לב להתפתחות הדור הסתווי. בעת השימוש בתכשירי ההדברה השונים נדרשת הקפדה על ימי ההמתנה המופיעים בתווית וברשימות המפורסמות על ידי חברות היצוא. אם אוכלוסיית הכנימה האדומה בחלקה גבוהה, מומלץ להיוועץ במדריך.

זבוב הפירות הים-תיכוני – יש לעקוב אחר נגיעות חריגה. בחלקות שאינן מטופלות מהאוויר (בשל מגבלות שונות), יש לוודא כי מועצת הצמחים ביצעה ריסוס מהקרקע בטרקטורונים; ובמקרה שלא – באחריותו הבלעדית של הפרדסן לטפל בכתמים.

חקלאים המעוניינים להדביר באמצעות מתקני לכידה וקטילה, יעשו זאת רק לאחר תיאום עם המכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים ובאישורו. לתיאום יש לפנות לגלעד גפן מהמכון להדברה ביולוגית. הוראות מפורטות בנושא מתקני הקטילה והלכידה פורסמו בדפון "בפרדס, יולי-אוגוסט 2022".

זבוב האפרסק – Bactrocera zonata – מזיק זה נמצא שנים אחדות באזור גוש דן, אך הוא מאיים להתפרץ גם לאזורי הארץ האחרים. בפרדסים הנמצאים באזור הנגוע, פועלים להדברתו בשיטה מערכתית, שגובשה על ידי השירותים להגנת הצומח, כדי לאפשר יצוא הדרים מאזור זה לאיחוד האירופי. את מרבית הפעולות מבצעים בגישה המערכתית אנשי השירותים להגנת הצומח והמכון להדברה של ענף ההדרים במועצת הצמחים. פעולת הניטור מבוצעת על ידי עובדי השירותים להגנת הצומח בכל הארץ. באזורים שנמצאו נגועים, מבוצעת משיכה של הזכרים וקטילתם באמצעות התכשיר מתיל יוגנול, המרוסס אף הוא על ידי השירותים להגנת הצומח. הדברת זבוב האפרסק נעשית בדומה להדברה של זבוב הים-התיכון, כלומר באמצעות ריסוסים אוויריים וקרקעיים בתכשיר סקסס, על ידי המכון להדברה של ענף ההדרים. על הפרדסנים באזור הנגוע לבצע ניטור פירות לאיתור נגיעות בזבוב מדי שבועיים החל מחודש ספטמבר; ומדי שבוע מחודש נובמבר. הניטור לאיתור זבוב האפרסק נעשה במשולב עם הניטור לאיתור העת"מ, כך שלא נדרשת תוספת כוח אדם לביצוע משימה זו. בדיקות הפרי בבתי האריזה מבוצעות בדומה לבדיקות העת"מ: מבדק שער, מבדק קו (מבדק קנ"ט) ומבדק המוצר המוגמר. כאשר נמצא פרי נגוע ברימת הזבוב, יש לשלוח אותו לבדיקה לשירותים להגנת הצומח, כדי לבצע בדיקה גנטית לזיהוי מדויק של זבוב האפרסק או זבוב הים התיכון. נכון להיום, אין בדיקת שדה ויזואלית להבחנה בין רימות שני הזבובים.

 תריפס הקיקיון – התריפס פוגע בחנטים ובצימוח הצעיר של זני לימון החונטים בסתיו. בנטיעות צעירות ובהחלפת זן עלול התריפס לפתח בתקופה זו אוכלוסייה גבוהה. עם זיהוי אוכלוסייה משמעותית, יש לרסס בתכשירי אבמקטין בשילוב שמן קיצי. במקרה שלא נראה שיפור, יש לשקול ריסוס בחומר מקבוצה אחרת, דוגמת ספרטה סופר ומאבריק, בהתאם לשיקולי ימי ההמתנה ממועד הקטיף.

כנימות עש צמרית – כנימות אלה גורמות בשנים האחרונות להיווצרות רבה של טל דבש ופייחת. הכנימה מתפתחת בסתיו, ובמרבית המקרים – על עלווה צעירה שהגיעה לגודלה הסופי. בשנים האחרונות נראתה בחודשי הקיץ בכמה חלקות הדברה טבעית טובה. יש לעקוב אחר התפתחות הכנימה ואחר מידת הדברתה הטבעית, בעיקר בחלקות שהיו נגועות בכנימות עש בשנה שעברה. לעתים ניתן להסתפק בטיפול בפייחת באמצעות ריסוס בשמן. במידת הצורך מומלץ להיוועץ במדריך.

פייחת – בחלקות שבהן הפרי נקטף מאוחר או ירוק (פומלית), והוא מכוסה בפייחת רבה, ניתן לרסס בשמן בריכוז שלא יפחת מ-1%. יש לזכור כי בזנים שקליפת פריים נוטה להיות גסה ומחוספסת, כמו טופז, אורי, אורה ושמוטי בחלקו העליון, שטיפת הפייחת בבתי האריזה חלקית בלבד, גם לאחר ריסוס בשמן. בכל הזנים, ובמיוחד באלה שהוזכרו לעיל, יש לנקוט בכל דרך אפשרית למניעת אילוח בפייחת מבעוד מועד.

עש התפוח המדומה ( העת"מ) – עש התפוח המדומה נפוץ במרבית אזורי הארץ – מפרדסי עמק יזרעאל ועד פרדסי הנגב המערבי. העת"מ הוא מזיק הסגר מסוכן וקשה, ונוכחותו על הפרי ובתוכו אסורה כמעט בכל יעדי השיווק של פירות ההדר מהארץ. המזיק מאיים מאוד על המשך היצוא לשוקי העולם של מיני פירות בכלל, ושל הדרים בפרט, ולכן חשוב ביותר לפקח ולנטר את העש ולהקפיד על מניעת חדירתו לפרדס. אין לקטוף פרי החשוד כנגוע במזיק, ובתי האריזה נדרשים שלא להכניס לתיבות פרי החשוד בנגיעות בעש התפוח המדומה.

כאמור, ביצוא יש דרישה לאפס נגיעות. אם יתגלה פרי נגוע, ולו גם בזחל אחד, במהלך בדיקה המבוצעת בהגיע הפרי לנמל היעד, ייפסל מיד המשלוח כולו, כאשר מדובר באיחוד האירופי, ועלול להיאסר מיד היצוא כולו למדינות הרגישות לנושא, דוגמת ארה"ב, קנדה, סין וקוריאה.

בארץ הזנים הרגישים יותר לעש הם הזנים הכתומים – מנדרינות ותפוזים. זני היצוא העיקריים הרגישים הם מנדרינה אורי, מנדרינה נובה ותפוזים שונים. בכל מקרה, את כל פעילות הגישה המערכתית נגד העת"מ יש לבצע בכל חלקות ההדרים באזור הנגוע, למעט חלקות ליים ולימון.

האיחוד האירופי פרסם דרישה המחייבת את מדינת ישראל להציג בפניו פרוטוקול היערכות ליצוא, אשר יאושר על ידו ויפוקח על ידי השירותים להגנת הצומח. הפרוטוקול מכיל פיקוח וטיפול במזיק בחלקות, רישום של החלקות על ידי השירותים להגנת הצומח, פיקוח ובקרה על בתי האריזה ופיקוח על המשלוחים ליצוא. חלקות שלא יעמדו בדרישות הללו – לא יוכלו לייצא פרי.

בחודש אוגוסט פורסם דפון מעודכן בנושא הטיפול בעש התפוח המדומה בפרדס. הדפון נשלח למגדלים ומפורסם גם באתר תחום ההדרים בקישור:

https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/the_imaginary_apple_moth_in_citrus_coping_prevention_and_pest_control

פסילת ההדר האסיאתית – Diaphorina citri

הפסילה היא מזיק הדומה לכנימות עלה, והיא ניזונה ומתרבה על לבלוב צעיר, מטילה עליו את הביצים, ועליו גדלות הנימפות הצעירות. הנזק הישיר של מזיק זה נגרם מהפרשת טל דבש ומיצירת פייחת. הנזק העקיף, הוא רב יותר ומאיים על גידול ההדרים בגלל  היותה של הפסילה וקטור, כלומר נשאית ומפיצה של מחלת הגרינינג, שהיא מחלה בקטריאלית, הקוטלת עצי הדרים במקומות נרחבים בעולם. לפני שנה נמצאו פסילות במספר פרדסים באזור עמק חפר. הפרדסים הללו קבלו ומקבלים עדיין טיפולים במסגרת תוכנית ההכחדה של מזיק זה, בניהולם של השירותים להגנת הצומח. מאז נובמבר האחרון לא נראתה אף פסילה בפרדסים אלה, אנחנו מקווים שהכחדה של מזיק חשוב זה הכן הצליחה.

להלן קישור העוסק בפסילת ההדר האסיאתית: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/plant-diaphorina-citri/he/pests_in_plants_diaphorina-citri.pdf

בכל מקרה של חשד להימצאות פסילה באחד האזורים, אתם מתבקשים לפנות למדריך ההדרים האזורי. אין לשאת את הפסילה בכלים כלשהם ואין להעבירה מאזור לאזור; המדריך יגיע אליכם לפרדס לזיהויה. יש לסמן את מקום מציאת הפסילה בסרט סימון ברור, כדי שתוכלו לשוב למקום.

הדברת עשבים

פרדסים בשנה הראשונה

מומלץ לרסס בתכשיר גליפוסינאט אמוניום (בסטה, פאסטר ודומיו) 1.5%-2% + היט 3.5 סמ"ק לדונם + שטח  90 בריכוז 0.1%. יש להגן על הגזעים מפני הרטבה בתרסיס.

הדברה בעצים צעירים בני שנתיים עד שלוש שנים

מומלץ לרסס בתכשיר גלייפוסט בריכוז 1% + תכשיר D-2,4 0.5%.

במקום 2,4-D ניתן לשלב היט 3.5 סמ"ק לדונם + שטח 90 בריכוז 0.1%. בריסוסים שיבוצעו מאוחר יותר, לאחר ירידת הטמפרטורות, ניתן לטפל בתכשירי אוקסיפלורופן (גול ודומיו).

אין לרסס בתכשירי אוקסיפלורופן כל עוד קיים לבלוב צעיר ולפני ירידת הטמפרטורות!

כללי זהירות

*  בכמה פרדסים צעירים פסק הצימוח והתפתחותם נעצרה עקב שימוש שגוי בגלייפוסט (שהתבטא בריסוס במינונים גבוהים, ברחף ובפגיעה ישירה בנוף השתיל, בריסוס על קרקע רטובה מאוד ובהשקיה מיד לאחר הריסוס). לעתים היה צורך בהחלפת שתילים שסבלו מכך קשות. יש לשמור על כללי הריסוס ולזכור שתכשירי גלייפוסט נקלטים גם מהשורשים, במיוחד אם מפריזים במינון. הגלייפוסט מורשה לשימוש רק בפרדס שגילו שנתיים ומעלה.

*  בשימוש בקוטלי עשבייה, יש להקפיד על כמות מדויקת של החומר ליחידת שטח (אין להגדילה), גם אם מרססים בריכוז נמוך. כמות תרסיס גדולה עלולה לפגוע בעצים.

הערות

ההדברה תבוצע לאחר נביטת עשבי החורף. נוסחאות הריסוס יפורסמו בדפון הבא. אנו מזכירים כי הריסוס בתכשירי אוקסיפלורופן יבוצע רק לאחר ירידת הטמפרטורות, ואין לרסס בתכשירי אוקסיפלורופן בימים חמים.

ינבוט והגה – חלקות המשובשות בינבוט ובהגה, מומלץ לרסס לפני כניסת עשבים אלה לתרדמת החורף בתכשירי D-2,4 (בר, שרדול, אמינובר, אלבר סופר או אמינופיליק ודומיהם) בריכוז 0.5%. בשולי החלקות יש לרסס בתכשיריFLUROXYPYR  (טומהוק, סטרן, פלאטון, טנדוס) 0.5%.

אמברוסיה – יש לטפל בעשב זה רק בריסוס. אין לכסח את העשב כל עוד הוא חי, מפני יכולת התפשטותו הלאה באמצעות "ייחורים" שנוצרו בפעולת הכיסוח. באמברוסיה ניתן לטפל בתכשיר גלייפוסט בריכוז 2% + תכשיר D-2,4 0.5%. כתחליף לתכשיר 2,4-D ניתן לשלב היט 3.5 סמ"ק לדונם + שטח 90 בריכוז 0.1%.
קיקיון – הקיקיון הוא פונדקאי יעיל מאד של עש התפוח המדומה. להפחתת אוכלוסיית העת"מ, יש לטפל בכל שיחי הקיקיון המצויים בסביבת הפרדס, בשתי דרכים: 1. בתכשיר גלייפוסט בריכוז 2% + תכשיר D-2,4 0.5%; 2. בריסוס נקודתי של אורגן 80 או הנטר בריכוז 0.5%-0.3%.

זהירות! בכל ריסוס להדברת עשבייה בפרדס, ובעיקר כאשר משתמשים לשם כך בתכשירים שנדיפותם גבוהה, יש לוודא שלא ייגרם נזק לגידולים הסמוכים. מפעם לפעם אנו עדים לנזקים קשים שנגרמו לגידולים רגישים, אשר נמצאו בסמוך לחלקות הדרים, כתוצאה מריסוסים להדברת עשבים.

מחלות

עלעלת

תקופת הסתיו היא המועד המתאים ביותר לזיהוי עצים הנגועים במחלת העלעלת. בתקופה זו נראים היטב סימני העלעלת האופייניים: עצים קטנים יותר, עלים קטנים ופירות קטנים, מעוותים וא-סימטריים. יש לסמן את העצים הנגועים, ובנגיעות קשה – לעקור אותם.

ריקבון צוואר השורש והשורשים

החל מסוף החורף ובמהלך עונת ההשקיה עלולות להתפתח בפרדסים בכל הגילים מחלות בצוואר השורש ובשורשים עצמם כתוצאה מפטריות קרקע, המשגשגות בסביבה לחה מהשקיה בעודף. יתר על כן, גם השקיה במרווחים צפופים יוצרת תנאים נוחים להתפתחות מחלות אלה. לפיכך, יש להימנע מעודפי מים ולהיוועץ במדריך האזורי בנושא ממשק ההשקיה. בעצים פגועים ניתן להבחין לעתים בזיבות שרף בצוואר השורש ובגזע. בנוסף, סימני הצהבה, נשירת עלים וחוסר יציבות העץ בקרקע עשויים להעיד על ריקבון של השורשים ובעיה בעיגון העץ ובהובלת המים עקב כך.

ריקבון צוואר השורש, לעומת ריקבון כללי של שורשים, עלול להתפתח גם כאשר כמויות המים תקינות אך צוואר השורש אינו מאוורר כראוי, כפי שקורה לעתים קרובות בנטיעת שתילים נמוכה מדי או במקרים של סחף קרקע המכסה את השתיל בחלקו התחתון. במקרים כאלה מומלץ לעצור את ההשקיה ולבצע "גומות אוויר", כלומר חשיפת צוואר השורש והסרת הקרקע מהאזור הנרקב.

למניעת מחלות אלה מומלץ כל שנה בהדרגה להרחיק את קו הטפטוף עד כ-40 ס"מ מהגזע.

בשתילים (עד 3 שנים) ניתן להדביר את הפטרייה על ידי הגמעה ברידומיל גולד 480 ת"נ (48% חומר פעיל) בריכוז 0.04%, בכמות של 500-200 סמ"ק לשתיל (0.2-0.08 סמ"ק תכשיר לשתיל), בהתאם לגודלו.

אלטרנריה

המחלה מתפתחת במהירות בתנאים של לחות גבוהה וטמפרטורה נוחה, המתאימים לעונה זו. מניסיון העבר עולה כי ירידת גשם, ואף גשם קל, בחודשי הסתיו, גורמת לאילוח קשה מאוד של הפטרייה על הפרי. הנביטה של נבגי המחלה וחדירת התפטיר לעלה או לפרי מתבצעות תוך שעות ספורות. לאחר שלב החדירה של הנבגים לעלה או לקליפת הפרי, יעילות הריסוסים להדברת הפטרייה והסיכויים למניעת הנזק הנגרם בעטיה – נמוכים מאוד, ולכן מומלץ לרסס לפני הגשם. בינתיים יש לבצע ניטור לגילוי הדבקות חדשות בעלים צעירים ובפרי שבתוך נוף העץ ומחוצה לו.

הזנים הרגישים לאלטרנריה הם: מינאולה, נובה, ינוב, מיכל, מורקוט, מור, מירב, ועידית.

מומלץ לבצע תחלופה בין התכשירים בחומר הפעיל ולהקפיד על זמן הטיפול לפני הקטיף בכל תכשיר ותכשיר. רצוי להשתמש בתכשירי נחושת בסמוך לאירועי גשם ומיד לאחריהם.

טבלת תכשירים להדברת חלפת (אלטרנריה)

שם התכשיר	תוארית	יצרן / משווק	חומר פעיל	ריכוז/ מינון	ימים לקטיף
קוציד 2000	ג"ר	גדות אגרו	COPPER OXYCHLORIDE 53.8%	0.25%	7
פרסול	ג"ר	אפעל	COPPER OXYCHLORIDE 77%	018%	7
מאסטרקופ	ת"ר	מכתשים	Copper sulphate pentahydrate 21.46%	0.25%	7
מרק בורדו אולטרא	ג"ר	רימי	TRI-BASIC COPPER SULPHATE 40%	0.25%	7
הרקולס	ת"ר	לוכסמבורג	POTASSIUM PHOSPHATE 500 גרם/ליטר  COPPER OXYCHLORIDE   350 גרם/ליטר	0.4%	7
קנון 50	ת"נ	לוכסמבורג	POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר	0.25%	7
קורדון	ת"ר	גן מור	POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר	0.25%	7
קיפ	ת"ר	דח"כ	POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר	0.25%	7
ניקון	ת"נ	אגן	POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר	0.25%	7
פוספירון	ת"נ	כצ"ט	POTASSIUM PHOSPHATE 500 גרם/ליטר	0.25%	7

ריקבון חום

מחולל המחלה נמצא בעומקים שונים בקרקע ומופיע על פני השטח כאשר יורדות הטמפרטורות ועולה הרטיבות עם הגברת ההשקיה או ריבוי הגשמים. ההדבקה העיקרית של הפירות מתקיימת בעיקר לאחר הגשם השני, בהופעת שלוליות מים או בזרימת מים בפרדס. נבגי הפטרייה מודברים בריכוזים נמוכים של יוני נחושת. יש לרסס למניעת הדבקת הפרי, במיוחד בפרי המיועד ליצוא, לפחות שבועיים טרם הגעתו לבית האריזה. ריסוס נוף העץ בתכשיר נחושת יתבצע  לגובה של 1.5-1 מטר מהקרקע. יש להקפיד מאוד על מניעת המחלה בחלקות המיועדות לשיווק לסין, כיוון ששם מדובר במחלת הסגר, על גיזום שמלת העץ לגובה 40 ס"מ ועל ריסוסי נחושת.

התכשירים המומלצים:

1. מרק בורדו 1% בזנים אפילים, ו-0.5% בזנים בכירים.

להכנת 1% מרק בורדו ב-100 ליטר מים – ממיסים 1 ק"ג של גופרת נחושת בצורת אבקה טחונה דק, ומוסיפים 1 ק"ג סיד כבוי. אם הסיד טרי, ניתן להשתמש בפחות סיד כבוי (בערך 0.6 ק"ג), אך יש לבדוק אם ה-pH הגיע ל-11. כשאין עודפי גופרת נחושת, ה-pH עולה ל-11.

• תכשירי גופרת נחושת – בורדוזול, מרק בורדו אולטרא (שונה ממרק הבורדו המופיע בסעיף 1).
• תכשיר גופרת נחושת בתוארית נוזלית:  נחושתן, טריו, מאסטרקופ.
• תכשירי הידרוקסיד הנחושת: בלו שילד, פנגרון, פרסול, קוצייד 2000, תמנע, קופרפורס, סופרקופ.
• תכשירי אשלגן זרחיתי: קנון 50, קורדון, פוספירון, קיפ, ניקון.
• אשלגן זרחיתי + נחושת:  הרקולס (קנון נחושת).

     אין לרסס בתכשירי נחושת לפני הריסוס בשמן או לאחריו.

מאלסקו

המחלה פוגעת בעיקר בלימונים, באתרוגים ובליים, אך עלולה לפגוע גם בקליפים שונים, באשכולית ובפומלית. מניעת המחלה תתמקד באיתור עצים נגועים בשלבי ההידבקות הראשונים, המאופיינים בנשירת עלים ירוקים והתייבשויות בקצוות ענפים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. לאחר איתור העצים הנגועים יש לבצע גיזום של כל הענפים היבשים, עד הנקודה הנמוכה ביותר, שבה פנים הענף נראה בריא. אם לאחר הורדה של ענף רואים את סימני המחלה בגזע (גוון ורדרד באזור השיפה והשחרה של העצה), יש לעקור את העץ כולו. מכיוון שהתפשטות המחלה נעשית באמצעות נבגים, המתפתחים על הענפים היבשים בעץ הנגוע, בעונה זו ובמהלך השנה כולה, יש לשמור על סניטציה קפדנית, לגזום ענפים יבשים, להרחיק את הגזם הנגוע ולשרוף אותו מחוץ לחלקה.

גם זני ההדר, שלרוב אינם נדבקים במאלסקו דרך העלווה, עלולים להידבק במחלה דרך סורים של הכנה הרגישה למחלה, ולכן יש להקפיד להסיר את הסורים בכנות הרגישות (כנות לימוניות).

כדי למנוע הידבקות במחלה, חשוב לרסס בנחושת את כל הנוף של הזנים הרגישים. הריסוס ייעשה לקראת תחילת הגשמים. התכשירים המומלצים למניעת הידבקות בנבגי המאלסקו הם מרק בורדו 1% וקוצייד 0.25%. בחלקות הנגועות כבר במחלה מומלץ לרסס כמה פעמים במהלך החורף לאחר ירידת 200-150 מ"מ גשם.

בנוסף לסניטציה הקפדנית ולריסוסים, ניתן לטפל גם בתכשיר 'חוסן' (מתוצרת מכתשים – אדמה). ה'חוסן' מעכב את התפתחות המחלה בעצים נגועים, אך אינו מדביר אותה, ולכן נדרשת גם סניטציה קפדנית למנוע ככל הניתן הדבקות חדשות. בחלקה המטופלת ב'חוסן' צפויה התפשטות איטית יותר של המאלסקו בין העצים בחלקה ותמותת עצים פחותה מזו העלולה להתרחש בהיעדר טיפול.

דגשים לעבודה עם התכשיר 'חוסן':

1. מומלץ להגמיע 'חוסן' בחלקה הנגועה במאלסקו ברמות שבין 5%-30%.
   1. ה'חוסן' משפיע ביעילות רבה יותר על מחלת המאלסקו בעצים צעירים או גזומים כהלכה.
   1. חובה להקפיד על סניטציה בכדי להפחית נגיעות בחלקה.
   1. מומלץ להגמיע 5 פעמים בשנה, בסתיו ובאביב, בחודשים: אוקטובר, נובמבר, מרס, אפריל ומאי, 200 סמ"ק לכל דונם בכל הגמעה. 

גנודרמה וריקבון ספוגי

גנודרמה היא פטריית מדף, המופיעה על גזעי עצים או על גדמים בתנאים מסוימים. המחלה העלולה להתפתח כתוצאה מנגיעות בגנודרמה היא ריקבון ספוגי, ותיתכן תמותת עצים בשל כך. הימצאות גופי הפרי על גדמים או על עצים (תמונות בהמשך) מעידה על נוכחותה של הפטרייה בחלקה, אך לא בהכרח על התפתחות מחלת הריקבון הספוגי. במקרה שקיימת נגיעות בחלקה, יש לאסוף את גופי הפרי של הפטרייה, להוציאם מהחלקה ולהשתדל שלא לפזר את הנבגים. את האזורים הנגועים יש לרסס בתכשירי נחושת.

בחלקות אשר ניטעו מחדש, כאשר לא נעקרו גדמי עצים קודמים שהיו נגועים בפטרייה, היא עלולה להדביק את השתילים או את העצים החדשים ולהביא להתמוטטותם. אם כן, כאשר נוטעים מחדש, מומלץ לעקור את הגדמים והשורשים של העצים הקודמים.