יוסי גרינברג, יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ', שלום שמואלי, דניאל קלוסקי,
יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, שחם מגידיש וניצן רוטמן
האביב האחרון התאפיין בפריחה מאוחרת מעט ומתמשכת. מזג האוויר בחודשי האביב ובתחילת הקיץ היה חריג ביותר וכלל טמפרטורות נמוכות יחסית לממוצע הרב-שנתי, וחודש מאי ללא אירועי שרב, כפי שהיה בעבר. ברוב האזורים והזנים התקבלה חנטה יפה, כך שנראה שיתקבל יבול סביר. בתקופה זו תמו הטיפולים לדילול חנטים ולהגדלת ממדי הפרי באמצעות מווסתי צמיחה. בהמשך העונה נבצע דילול פרי ידני, בהתאם לצורך. בחודש הנוכחי קוטפים את זני לימוני הקיץ והליים, ובחודש אוגוסט מתחיל קטיף הסצומות המוקדמות. הפרדסנים מתבקשים להתאים את הטיפולים השונים למצב הפרדס ולגובה היבול בחלקותיהם.
בחודשים הקרובים חשוב להקפיד על פעולות לחיזוק הקליפה ולהפחתת קמטת והיסדקות הפרי. יש להקפיד על הכוונת גודל הפרי באמצעות השקיה ודילול פרי ידני, לפי הצורך. תמורה גבוהה מתקבלת עבור הזן אורי לפרי שקוטרו 80-65 מ"מ, ולכן השאיפה היא להשיג פרי בגודל זה. במהלך הקיץ חשוב מאוד להשקות במדויק כדי למנוע נזקי המלחה, לדשן נכון ולטפל להדברת מזיקים, במטרה לזכות לתגמול המרבי עבור הפרי. בנוסף למידע ולהנחיות התקופתיות, דפון זה כולל עדכון לגבי מצבה של פסילת ההדר האסיאתית והתפשטותה בכל רחבי הארץ. חשוב ביותר לטפל במזיק זה, בהיותו וקטור להפצת מחלת הגרינינג, שבעטייה מושמדים פרדסים רבים בעולם כולו. דיווח מפורט בנושא מופיע בפרק 'מזיקים' שבדפון זה.
גיזום
בחודשים יולי ואוגוסט מומלץ לגזום חלקות שלא נגזמו במהלך האביב. פעולת הגיזום כוללת גיזום דלת, מעברים, גביע צר, הוצאת ענפים במעטפת העץ ליצירת חלונות צד, גיזום יבש וגיזום שמלה. חשוב לבצע גיזום שמלה גבוה בחלקות שבהן השיווק מיועד לסין. בנוסף, יש לגזום ולהסיר צימוח צעיר, הגדל על הגזע ועל הזרועות, באזור התפצלות הזרועות.
יש להימנע מגיזומים החושפים את הזרועות ואת הגזע לקרינת שמש ישירה, בעיקר בזנים הרגישים לכך, כדוגמת סטאר רובי. אם נחשפו הזרועות והגזע – יש להלבינם היטב.
בחלקות הנושאות יבול בינוני ומועט, יש להפחית למינימום את הורדת הענפים נושאי הפרי באמצעות גיזום סלקטיבי, ויש להתמקד בהסרת ענפים יבשים ומנוונים שאינם נושאים פרי.
שימו לב! יש להסיר כל חוט קשירה שלופף על הגזע או על הענפים, כמו חוטים לתמיכת העצים, להצמדת רשתות וכדומה, כיוון שאם יישארו שם לאורך זמן, הם יחגרו את העצים והענפים ויגרמו לתמותת זרועות, ולעתים אף לתמותת העץ כולו.
מווסתי צמיחה
יש להקפיד על השימוש במווסתי צמיחה מורשים בלבד ולפי הרשום בתווית. אין לשלב חומרי צמיחה בחומרים שאינם רשומים בתווית כמותרים לשילוב. כמו כן, יש לקחת בחשבון את יעד הפרי ואת דרישות הקניינים. חובה להקפיד בריסוס על כך שרמת השאריות של מווסתי הצמיחה בפרי לא תעלה על הרמה המותרת ביעדי השיווק השונים.
ריסוס בג'יברלין להפחתת קמטת בוולנסיה ובטבורי
בחלקות ולנסיה וטבורי הנוטות לקמטת, מומלץ לרסס ב- GA3 בריכוז 20 ח"מ + חומצה זרחתית 0.1% + טיבולין 0.025% או BB5 0.05%.
בטבורי יבוצע הריסוס באמצע יולי; ובוולנסיה – במחצית הראשונה של חודש אוגוסט.
ריסוס בג'יברלין במינאולה לשם הפחתת קמטת ועיכוב בהתמוטטות הפרי
בחלקות מינאולה, שהפרי בהן נוטה לקמטת או להתבלות מוקדמת, למעט חלקות המיועדות לקטיף מוקדם, מומלץ לרסס במחצית הראשונה של חודש אוגוסט ב- GA3 בריכוז 10 ח"מ + חומצה זרחתית 0.1% + טיבולין 0.025% או BB5 0.05% .
אם מעוניינים בהארכת עונת הקטיף של המינאולה, מומלץ לבצע ריסוס באותה נוסחה בחודש אוקטובר; אך יש לזכור כי הריסוס באוקטובר גורם לעתים לפחיתה ביבול בשנה העוקבת ואינו מאפשר קטיף של הפרי בעונה הרגילה בשל עיכוב בשינוי הצבע.
שמירת הצבע הירוק בפומלית
לשמירת הצבע הירוק בפומלית יש לגזום את העץ כך שהפרי הפנימי יהיה מואר, ולדשן ברמות גבוהות של חנקן במשך כל עונת ההשקיה. במקרה של מחסורי ברזל יש לטפל בכילאטי ברזל.
מומלץ לרסס ב- GA3 בתוספת חומרים המשפרים את השפעתו הפיזיולוגית לפני שבירת הצבע (בין סוף יולי לספטמבר, בהתאם לאזור ולכנה). בדרך כלל מומלץ לחזור על הריסוס 40-30 יום מתום הריסוס הראשון. בחלקות פומלית הנוטות לשבירת צבע, יש לבצע לעתים ריסוס שלישי.
נוסחת הריסוס: GA3 בריכוז 10 ח"מ + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח BB5 0.05% או טיבולין 0.025%.
אם מרססים נגד מזיקים בשמן 1%-1.75%, מומלץ לשלבו ב- GA3בריכוז 5 ח"מ.
יש להשתמש רק בתכשירי ה-GA3 המורשים על פי הרשום בתווית.
טיפולים לשמירת הצבע הירוק בליים
מומלץ לבצע ארבעה ריסוסים עוקבים ב- GA3 בריכוז 10 ח"מ + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + טיבולין 0.025%. מועדי הריסוסים: אמצע יוני, תחילת יולי, אמצע יולי ותחילת אוגוסט.
טיפול בכלאט ברזל: בכל אחד מהמועדים שהוזכרו יש לדשן ב- 0.5 ק"ג לדונם כלאט ברזל (בסך הכול 2 ק"ג/ד' לעונה). מספקים את כלאט הברזל בשליש האחרון של ההשקיה.
הטיפולים מיועדים לחלקות הנושאות 2 טון/ד' ומעלה.
טיפול ב'קרן-אור' להפחתת צימוח צעיר שאינו רצוי
למניעת צימוח צעיר בלתי רצוי על הענפים או על הגזע, ניתן ליישם את התכשיר 'קרן-אור' במברשת או בריסוס. התכשיר מותר לשימוש רק בעצים מעל גיל 3, לאחר שגזעם התעצה. יש למהול 'קרן-אור' ביחס של 1 ליטר תכשיר ל-2 ליטרים מים.
הדברת מזיקים
אחד הדברים החשובים, המבטיחים את הצלחתה של הדברת המזיקים בפרדס, הוא תקינות הכלי המרסס – המפוח. יש לכייל את המרססים ומדי שנה לבדוק את תקינותם בעזרת מדריך מיכון, כך שחומר ההדברה יגיע ליעדו וידביר ביעילות מרבית את המזיק.
אנשי קשר מקצועיים לצורך כיול מרססים:
אזור שם המדריך מספר טלפון נייד דרום מיטב מאור 052-4535349 מרכז שמשון שמאייב 050-9827362 צפון בוריס בורדמן (גמלאי שה"מ) 050-6241527
כנימות קמחיות
בחודשים אלה נמצאת בשיאה ההדברה הביולוגית של הכנימות הקמחיות, הן באמצעות צרעות טפיליות והן באמצעות טורפים. בדרך כלל יש להתאזר בסבלנות ולאפשר לאוכלוסיות לדעוך, בעיקר במהלך חודש יולי.
להפחתת אוכלוסיית קמחיות ניתן להגמיע תכשירי אימידקלופריד, פעולה אשר בוצעה אצל רבים מהפרדסנים כבר בחודש אפריל. חומרים הניתנים לריסוס על נוף העצים הם מוספילן (אצטמיפריד) המורשה לשימוש כנגד קמחית חבויה וקמחית כדורית, ופלאש (סולפקסאפלור) המורשה לשימוש כנגד קמחית ההדר. נזכיר כי חשוב לבדוק את מספר הימים הדרושים מהקטיף ולהיוועץ במדריך האזורי לפני כל ריסוס.
אזור ההתיישבות של הקמחיות על עלי הגביע מושך פעמים רבות זחלי עשים ממינים שונים, כגון עש החרוב, אנטרכינטיס, עש הקליפה ועוד. בחודש יולי צפויה עלייה ברמת הנגיעות ובנבירות העשים, לכן חשוב לנטר ביצי עש על הפרי ונבירות חדשות באזור עלי הגביע. יש בנמצא כמה חומרים המורשים לשימוש כנגד זחלי עשים בפרדס, כמו ביוטי פלוס (מורשה לעש החרוב ועת"מ), קורגן וארמדה (מורשים לעת"מ), אך יש להיוועץ במדריך האזורי לגבי אופן יישומם.
כנימה אדומה
בחלקות שלא טופלו באביב עלולה להתרבות במהלך חודש אוגוסט אוכלוסיית הדור השני של הכנימה האדומה. חשוב לשמור על ערנות גם בחלקות שבהן רוסס חומר הדברה מוקדם בעונה, וגם בחלקות שבהן נתלו מלכודות לבלבול זכרים – "קליבר". יש באוכלוסיית הכנימות טפילות ונוכחות צרעות טפיליות וטורפים מסדרת החיפושיות.
הטיפול בתכשירי הדברה יעיל כנגד הדרגות הצעירות בלבד. מדבירים באחת האפשרויות שלהלן: בתכשירי PYRIPROXYFEN – טייגר, קוברה וטריגון בריכוז 0.1%; במובנטו בריכוז של 0.09%; בסורנטו במינון 0.04% בנפח תרסיס של 400-300 ליטר לדונם; או בשמן קיצי בריכוז 2% לדונם. יש להקפיד על כך שמועד יישום תכשירי ה- PYRIPROXYFEN לא יתאחר מעבר ל- 90 יום מהקטיף.
אקרית החלודה
תקופה זו מתאפיינת בפעילות ניכרת של המזיק. האוכלוסייה מתפתחת מהר, ומשך דור אחד אורך 10-7 ימים. מרבית התכשירים ניתנים ליישום בימים אלה, אולם יש להשתמש בהם באופן מושכל ולהחליף בין תכשירים בעלי מנגנוני פעולה שונים, כדי למנוע התפתחות תנגודת.
קבוצות התכשירים המומלצים:
ספירודיקלופן: אנווידור, ספידי, אינדיגו; המינון המומלץ מגיע ל-0.03% (לפי 90 סמ"ק/ד').
אבאמקטין: תכשירי אבאמקטין המורשים להדרים, בתוספת שמן (מומלץ לא לרסס אבאמקטין בשעות האור).
גפרית: התכשירים המורשים לשימוש בהדרים.
ספירוטטרמאט: מובנטו/סורנטו.
פירידאבן: נקסטר.
סיהקסאטין: הדר. יש לשים לב למגבלות השימוש בתכשיר:
- אינו מורשה לשימוש בפרי ליצוא – אין לרסס בסמיכות לחלקה שבה פרי המיועד ליצוא.
- לא לרסס לפני ריסוס בשמן או לאחריו מחשש לצריבות.
- מומלץ שלא לשלבו עם חומרים אחרים.
- מיועד רק לעצים מגיל 4-3 ומעלה.
- לא לרסס לימון וליים מחשש לצריבות.
- יש להשתמש בתכשירים השונים בהתאם למינון הרשום בתווית ולשמור על טווח הימים שצריך לחלוף מהקטיף.
אזהרה: יש להימנע מריסוס שמן בסמוך לריסוס תכשירי גופרית ונחושת.
אקרית אדומה מזרחית
אקרית זו עלולה להתפתח ולהסב נזק לעלווה ולפרי. לרוב היא מתפתחת מהר בתנאים של חום, אבק ויובש. במקרה של נגיעות מומלץ לרסס באחד מהתכשירים: שמן אולטראפז, שמן JMS, אנווידור, ספידי, אינדיגו, ספיידר, תכשירי גופרית מורשים (נכון להיום, מדובר רק בתכשירים "סופה" ו"גפרכל"), דפנדר, מטאור או נקסטר.
בחלקות שאינן מיועדות ליצוא ניתן לרסס "הדר", אך תחת כל המגבלות שצוינו בפסקה הקודמת.
ימי המתנה מקטיף – יש להקפיד על ההוראות המפורטות שמתקבלות מבתי האריזה ומהמשווקים, גם אם לעיתים מספר הימים הנדרשים ליישומם, הוא רב מהרשום בתווית.
תכשירי פנבוטטין-אוקסיד נאסרו לשימוש בחלקות שבהן הפרי מיועד ליצוא.
אקרית אדומה שטוחה
אקרית זו מסבה נזק לפרי, בעיקר בקליפת זני קליפים.
תריפס הסחלב
התכשיר להדברת התריפס הוא ספרטה סופר בריכוז 0.08%. יש לנטר ולמצוא את התריפס בחיבורים שבין הפירות או בין העלים לפרי. הרף לטיפול בתריפס הסחלב הוא 10% ויותר של צמדי פירות המאוכלסים בתריפס. עד היום תקף תריפס הסחלב פירות ממשפחת האשכוליות והפומליות והסב להם נזק. להצלחת ההדברה של התריפס חשוב מאוד להקפיד על גיזום מדויק ועל מועד מוקדם של הריסוסים.
תריפס הקיקיון ותריפס ההדר
בחודשי הקיץ והסתיו נראית עלייה ברמת הנגיעות והנזק בצימוחים חדשים שבנטיעות צעירות, הנגרם כתוצאה מהזנת התריפס מהעלים. לפיכך, חשוב לרסס במועד הנכון את העצים כדי לאפשר לצימוח לסיים את התפתחותו. אקסירל ודיקרזול הראו יעילות בהדברת תריפס ההדר בפרדסים צעירים. מומלץ לשלוח דגימה באלכוהול לשירותים להגנת הצומח בבית דגן, לשם זיהוי ודאי של מין התריפס.
הדברת זבוב הים התיכון בזנים מקדימים
בחלקות מבכירות, כמו הזן סטסומה, שלהן היסטוריה של נגיעות בזבוב, יש להתחיל לרסס כנגדו לפני תחילת ריסוסי המועצה ולאחר היוועצות במדריך האזורי.
להדברת הזבוב משתמשים בתכשיר סקסס, המכיל פיתיון ותכשיר הדברה (ספינוזד). יש לערבב 100 סמ"ק סקסס ב-900 סמ"ק מים, ובסך הכול ליישם 1 ליטר לדונם. אופן היישום: ריסוסי כתם בקוטר של כ-1 מטר, כל עץ שני, בכל שורה שנייה. רצוי לרסס על העלווה בלבד ולהימנע מריסוס על הפרי. ניתן לרסס ריסוסי פס בכל שורה שנייה על חלקו העליון של העץ. התכשיר סקסס מסופק על ידי המרכז האזורי להדברת הזבוב, לפי בקשת המגדל, כך שניתן לטפל באופן עצמאי בזנים המוקדמים כמו סטסומה, ניוהול ועוד.
פרדסנים המגדלים זן מוקדם, הנכנס השנה לניבה בפעם הראשונה, מתבקשים ליידע מיד את רכזי ההדברה של ענף ההדרים במועצת הצמחים, כדי שהחלקה תסומן במפות הריסוס.
כיום מאושרים לשימוש חמישה מתקני לכידה: ביופיד, סרטראפ,NMF , טופטראפ ולורטקט. שיטת הדברה זו דורשת ליווי של החלקות ומעקב אינטנסיבי אחר הפרי אחת לשבוע. אם בכל זאת מתגלה נגיעות התחלתית, יש לתגבר את ההדברה בריסוסי סקסס בכתמים.
הנחיות לתליית מתקני לכידת זבוב הים התיכון בהדרים
בכל דונם יש לתלות לפחות 10 מתקני סרטראפ, NMF או ביופיד, או 5 מתקני טופטראפ ולורטקט (מתקן יבש). את המתקנים עם הנוזלים יש לתלות בחובו של העץ, במקום מוצל, בגובה 1.8-1.5 מטרים בערך מפני הקרקע. מתקנים שייתלו בשמש, יתייבשו מהר. החומר במתקנים אמור להספיק ל-5 חודשים לפחות, אך מניסיון העבר עולה כי בחלק מהם מספיק החומר ל-8 חודשים. את המתקנים יש לתלות כמפורט בהמשך לגבי כל מתקן.
המתקנים המלאים בחומר יוצבו עד אמצע חודש ספטמבר; ובזן סצומה – עד תחילת חודש אוגוסט בזנים הרגישים, כמו קלמנטינה מיכל, טבורי ניוהול, טבורי קרה ופומלית, ובזנים המקדימים – ייתלו המתקנים עד אמצע חודש אוגוסט. בזנים הרגישים מומלץ לתלות 20% יותר מתקנים מהרשום לעיל, כלומר: סרטראפ, NMF וביופיד – 12 מתקנים לדונם; טופטראפ ולורטקט – 6 מתקנים לדונם. יש להקפיד על כך שרצועת התלייה של המתקן לא תיצור חיגור בענף שאליו היא קשורה.
בחלקות ליים ולימון אין צורך לתלות מתקנים. שימו לב כי הזנים לימון מאייר ולימקוואט רגישים לזבוב.
מגדלי ההדרים המדבירים בשיטת המתקנים, יוכלו לקבל בחזרה את מלוא ההיטל ששילמו להדברת הזבוב, בהתאם לקבלת אישור מענף ההדרים במועצת הצמחים.
בשטחים רבים, שטופלו עד עכשיו במתקנים, הופיע גם זבוב האפרסק. השירותים להגנת הצומח אינם מתירים את השימוש במתקנים בשטחים אלה, ולכן יש בצפון רק מאות דונמים שיקבלו אישור לשימוש בהם בעונה הקרובה. בנושא זה ניתן ליצור קשר עם חגי לוין, מנהל פרויקט הזבוב בענף ההדרים.
בשנתיים האחרונות מבצעים כמה מדריכים ניסוי נרחב באזור המרכז, בהובלתו של נוה הרצנו. בניסוי זה משווים חלקות שבהן מטפלים במתקני לכידת הזבוב אל מול חלקות המרוססות בסקסס. באזור המרכז יש נוכחות מוגברת של זבוב הים התיכון ושל זבוב האפרסק, ובשנתיים האחרונות של הניסוי נמצא ששיטת ההדברה במתקנים יעילה גם כנגד זבוב האפרסק. בשלב זה ממתינים לאישור השירותים להגנת הצומח לשימוש במתקנים גם בחלקות שבהן מצוי זבוב האפרסק.
עש התפוח המדומה (עת"מ)
מזיק זה נפוץ במרבית אזורי הארץ ונמצא בפרדסים מאזור עמק יזרעאל ועד אזור אשקלון. העת"מ הוא מזיק הסגר, ונוכחותו על גבי הפרי ובתוכו אסורה בכל יעדי השיווק של פירות ההדר מהארץ. פיקוח וניטור המזיק חשובים מאוד, וכך גם הקפדה על מניעת חדירתו לפרדס. אין לקטוף פרי החשוד כנגוע במזיק, ובתי האריזה נדרשים שלא להכניס לתיבות פרי שנחשד בנגיעות בעש התפוח המדומה.
רקע
עש התפוח המדומה הוא מזיק הסגר מסוכן וקשה, המאיים מאוד על המשך היצוא של מיני פירות בכלל, ושל הדרים בפרט, לכל השווקים ברחבי העולם. ביצוא יש דרישה לאפס נגיעות, ואם יתגלה פרי נגוע, ולו בזחל אחד, במהלך בדיקה המבוצעת בהגיעם של הפירות לנמל היעד באיחוד האירופי – ייפסל לאלתר המשלוח כולו; וכאשר יגיע פרי נגוע למדינות הרגישות לנושא, דוגמת ארה"ב, קנדה, סין וקוריאה, עלול להיחסם מיד היצוא כולו מישראל.
מרבית זני ההדרים בישראל רגישים, כשהרגישים ביותר הם הזנים הכתומים, מנדרינות ותפוזים. זני היצוא העיקריים הרגישים הם מנדרינה אורי, מנדרינה נובה ותפוזים שונים.
בשנים האחרונות פרסם האיחוד האירופי דרישה המחייבת את מדינת ישראל להציג בפניו פרוטוקול היערכות ליצוא, אשר יאושר על ידם ויפוקח על ידי השירותים להגנת הצומח. הפרוטוקול מכיל פיקוח וטיפול במזיק בחלקות, רישום של החלקות על ידי השירותים להגנת הצומח, פיקוח ובקרה על בתי האריזה ופיקוח על המשלוחים ליצוא. חלקות שלא יעמדו בדרישות הללו – לא יוכלו לייצא פרי. פרוטוקול עש התפוח המדומה מחייב את כלל הזנים המיוצאים מישראל, שהיא מדינה המוגדרת "כאזור בגישה מערכתית". נוסיף ונציין כי כדאי לטפל גם בחלקות הסמוכות לחלקות היצוא.
https://drive.google.com/file/d/18tmOCiGTPkkyzl97fjgSUjoDH1FzPTVS/view?usp=drive_link
תיאור דרגות המזיק
ביצים: צורתן ככיפה, הן קטנות מאוד, וצבען לבנבן בהיר. הביצים מוטלות על קליפת הפרי, לעתים בסמוך לטבורו. לקראת הבקיעה משתנה צבען לוורוד-אדמדם.
זחלים: הראש בצבע אדום עד חום כהה. לאורך החלק הגבי מצויות גבשושיות אופייניות, דמויות שלפוחיות. צבע הזחל בדרגות הצעירות (3-1) הוא לבנבן-צהבהב; ובדרגות הבוגרות (5-4) הוא ורוד.
סימנים חיצוניים של נגיעות העש בפרי
א. בפירות הנגועים חל שינוי לצבע חריג במועד לא אופייני בטרם ההבשלה (בדומה לעקיצה של זבוב הפירות).
ב. התפתחות הילה צהובה נוצרת במקום חדירת הזחל, על רקע הצבע הכתום של הקליפה. במרכז ההילה הצהובה מופיע כתם חום של הרקמה המתה.
ג. בחיתוך הפרי מבחינים בתוך הציפה במחילה או במחילות הנוצרות מכרסום זחלי העש, ובתוכן גללים שמפריש הזחל בהזנתו. גון הגללים בתחילה לבן, ובהמשך הם משחירים. לא נוצר ריקבון לח בפרי בעקבות חדירת הזחל.
פרי המכיל זחל בדרגה מתקדמת, נושר לרוב לקרקע, אולם לא כל הפירות הנגועים נושרים, כך שהם עלולים להיקטף עם הפרי הבריא ולהגיע למערך האריזה.
מניעה ואמצעי הדברה בפרדס
סניטציה
– השמדה מוחלטת של כל שיחי הקיקיון הסמוכים לפרדס. פירות הקיקיון מהווים כנראה אתרי התפתחות לעש ומוקדים להפצתו לחלקות הדרים סמוכות.
– איסוף והשמדה של פירות נגועים, שזוהו בהם זחלי עש או ביצים, ושל פירות סדוקים (הסדק מהווה מקום נוח לחדירת זחלי העת"מ).
פיקוח וניטור הדוק של פקחי מזיקים
– בחלקות שבהן לא נראתה עד כה נגיעות בעש התפוח המדומה, יש לנטר אחת לשבועיים החל מחודש אוגוסט; ובחלקות שבהן התגלו ביצים או זחלים, יש לנטר אחת לשבוע.
– הפיקוח בכל חלקה וחלקה ייעשה במשך 15 דקות. אם במהלך הפיקוח יימצאו מעל 5 פירות נגועים, יושהה מהלך היצוא מהחלקה עד למועד שבו תפחת משמעותית כמות הפרי הנגוע.
– בקרה קפדנית בקטיף ובאריזה – יש לדווח לבית האריזה על חלקות נגועות, והפרי מהן יעבור בקרה קפדנית נוספת בעת הקטיף והאריזה.
התקנת מלכודות ניטור ללכידת זכרים של עש התפוח המדומה
חובה להתקין מלכודות המכילות בתוכן נדיפית פרומון מין למשיכת הזכרים. על פי לכידת הזכרים ניתן ללמוד על נוכחות עש התפוח המדומה בפרדס.
בחלקה שגודלה עד 25 דונם, יש להציב מלכודת אחת; ובחלקות הגדולות מ-25 דונם, יוצבו שתי מלכודות. את המלכודות יש להתקין בתחילת חודש אוגוסט, ואת הפרומון יש להחליף מדי חודש. כיום מוצעים בשוק שני סוגים של מלכודות:
מלכודות דבק של חברת "ביו-יום", שבה הזכרים נמשכים למלכודת ונדבקים לדבק המרוח על המשטח. לאחר ספירת העשים שנלכדו, מסלקים אותם באמצעות מקלון, כדי לאפשר ספירה מחודשת ומדויקת יותר של העשים שיילכדו בבדיקה הבאה.
מלכודות יבשה IPS של חברת "אורגני שלי", שבה יש להחליף את הרעלן אחת ל-3 חודשים.
אם מלכודות הניטור לא יהיו ריקות לאחר יישום שיטת בלבול זכרים, מומלץ לבדוק את תקינות פעולת הבלבול.
הדברה
הפחתת אוכלוסיית העש מבוססת על בלבול בעזרת תכשירי פרומון ובאמצעות תכשירים ביולוגיים הקוטלים את הזחלים שעל קליפת הפרי. בשיטת הבלבול מומלץ להתחיל כאשר מוצאים לכידות של זכרים בודדים באחת ממלכודות הניטור ברצף של שלוש בדיקות באותו הפרדס. אם נלכדו באחת המלכודות יותר מעשרה פרטים בפעם אחת, יש לנקוט מיד בשיטת הבלבול, גם אם מדובר בלכידה הראשונה.
התכשירים המורשים לבלבול זכרים ולשיבוש ההזדווגות עם הנקבות:
צ'קמייט – המינון המתאים הוא 11 סמ"ק תכשיר לדונם בנפח נמוך של כ-40 ליטר לדונם. התכשיר יעיל עד 21 יום מהיישום. ניתן לרסס גם באמצעות רחפן.
ספלאט – מיושם על השליש העליון של העץ. ניתן לרכישה כמשחה בשפופרת, שאותה יש למרוח על העץ באמצעות אקדח סיליקון. המינון הדרוש הוא 100 גרם לדונם, והוא יינתן ב-50 נקודות המפוזרות בצורה אחידה בכל דונם של החלקה. התכשיר יעיל ל-12-10 שבועות מיישומו, והוא עמיד בכל תנאי מזג אוויר, כולל גשם. ניתן ליישם את הספלאט גם באמצעות רחפן, כאשר ספלאט נוזלי מיועד ליישום רק ברחפנים.
חוטי בלבול – נקשרים לענפים ב-60 נקודות, המפוזרות בצורה אחידה בכל דונם. חוטי הבלבול יעילים במשך 12-10 שבועות מרגע יישומם, והם עמידים בכל מזג אוויר, כולל גשם.
החלקות שבהן יש לבצע טיפול לבלבול העת"מ
1. בחלקות פרדס הסמוכות לחלקות של רימון וגויאבה, אשר התגלו כנגועות במזיק – ה'בלבול' יחל בתחילת חודש אוגוסט.
2. בחלקות הדרים שבהן אותרה נגיעות בשנים שעברו – יחל ה'בלבול' בתחילת חודש אוגוסט.
3. בחלקות הדרים שבהן נצפית עלייה בלכידות של בוגרים במלכודות פרומון, יתחיל ה'בלבול' מיד עם התגלותם.
4. בחלקות שבהן נראתה נגיעות בפרי בביצי העש או בזחלים של העש, יש לרסס בנפח מלא בתכשירים:
קריפטקס – מכיל וירוס הקוטל את הזחלים, במינון של 20 סמ"ק תכשיר לדונם + דבק כל פיקס 0.06%. התכשיר שומר על יעילותו במשך 8 ימים ממועד הריסוס.
ביוטי פלוס – תכשיר בקטריאלי. בריסוס בנפח הגבוה מ-200 ל'/ד' – מומלץ להשתמש ב-750 סמ"ק/דונם; ובנפח תרסיס של עד 200 ל'/ד' – נשתמש ב-0.4%.
תכשירים כימיים – ספרטה סופר בריכוז 0.04%, ארמדה בריכוז 0.04%, מאבריק בריכוז 0.1%, קורגן בריכוז 0.02% – בנפח תרסיס של 400-300 ליטר לדונם.
יש להימנע ככל הניתן מלטפל במזיקים בתכשירי הדברה אשר מפרים את המאזן הביולוגי.
במכון להדברה ביולוגית נעשה גידול רציף של צרעות טפילות המיוחדות להדברת עש התפוח המדומה. בהזדמנות זו אנו פונים לכל המעוניינים לפזר צרעות באזור הפרדס, על שיחי קיקיון ובבוסתנים – ליצור קשר עם עדי שדה [נייד: 052-4423508] מהמכון להדברה ביולוגית, לשם הצטיידות במבחנה עם צרעות לפיזור.
פסילת ההדר האסיאתית – Diaphorina citri
הפסילה ניזונה ומתרבה על הלבלוב הצעיר ואף מטילה עליו את ביציה. על הלבלוב הצעיר גדלות גם הנימפות הצעירות. הנזק הישיר שגורם מזיק זה הוא הפרשת טל דבש ועיוות עלים, אך המאיים העיקרי הוא הנזק המשני: היותה של הפסילה וקטור – נשאית ומפיצה של מחלת הגרינינג, שהיא מחלה בקטריאלית, הקוטלת לחלוטין עצי הדרים במקומות רבים בעולם.
כיום אנו עדים למוקדים פזורים של פסילת ההדר האסיאתית – מצפון הארץ, דרך אזור החוף ועד חלקות פרדס בנגב (הממצא האחרון אותר בדרום הארץ, באזור חצבה).
אנו פונים בבקשה למגדלים לגלות ערנות לנושא בפרדסים ולהודיע למדריכים על כל צימוח חשוד בפרדס. נכון לעכשיו, המשימה היא להדביר ולשמור את המזיק בפרדסים ברמת נגיעות נמוכה ככל האפשר. מוצעים לשימוש תכשירי הדברה המורשים הן להדברת הפסילה והן להדברת מזיקים אחרים בפרדס. להלן טבלת התכשירים המורשים לשימוש כנגד הפסילה ובה בעת גם כנגד מזיקים אחרים (מופיעים בה גם חומרי הדברה כנגד מזיק מסוים, שלא הוכחה יעילותם כנגד פסילת ההדר).
תכשירים אפשריים להדברת פסילת ההדר
מזיק חומר פעיל תכשיר הדברה לדוג' אחוז/מינון ימי המתנה לקטיף כנימת עש צמרית אנדיבאג 1% 3 כנימת עלה Acetamiprid מוספילן 0.075% 120 Imidacloprid קונפידור 1 ליטר לדונם 90 עש מנהרות ההדר Acetamiprid מוספילן 0.075% 120 Imidacloprid קונפידור 1 ליטר לדונם 90 עש תפוח מדומה Spinetoram ספרטה סופר 0.08% 21 קמחית ההדר Sulfoxaflor פלאש 0.03% 15 Imidacloprid קונפידור 1 ליטר לדונם 90 תריפס TAU Fluvalinate מאבריק 0.05% 21 Spinetoram ספרטה סופר+שמן 0.08%+1% 21 עש החרוב Cyfluthtin באיטרואיד 0.15% 7
משרד החקלאות, צוות המדריכים בשה"מ, השירותים להגנת הצומח, המכון להדברה ביולוגית והקרנטינה בחווה של מו"פ צפון (כולל צוות חוקרים וטכנאים) נוקטים מאמצים רבים לניהול פיזור צרעות טפיליות, הייחודיות לפסילת ההדר האסיאתית, במוקדים נגועים, ומקיימים ימי עיון והדרכות פרטניות לחקלאים ולפקחי מזיקים ברחבי הארץ.
ככל הידוע לנו עד כה, מחלת הגרינינג אינה מצויה כיום בארץ. הפסילות שנמצאו ואף החומר הצמחי מהשטח נבדקו לנוכחות מחלת הגרינינג, וכל הממצאים שהתקבלו היו שליליים. עם זאת, מאירועים דומים בעבר, כפי שהתרחשו במדינות המגדלות הדרים בעולם, מחלת הגרינינג הופיעה שנים אחדות לאחר גילוי הפסילה, ולכן יש חשיבות עליונה למלחמת החורמה במזיק זה. אנו מצדנו ממשיכים כל העת לקיים הדרכות בנושא הפסילה ברמה הארצית וברמה האזורית.
בשאלות נוספות ניתן לפנות למדריכי ההדרים באזורים השונים. בכל מקרה של חשד להימצאות פסילה, הנכם מתבקשים לפנות למדריך ההדרים האזורי. אין לשאת את הפסילה בכלי ואין להעבירה מאזור לאזור, אלא המדריך יגיע לפרדס לצורך הזיהוי. יש לסמן את מקום מציאת הפסילה בסרט סימון ברור, כך שניתן יהיה לשוב למקום.
סף הפעולה להדברת פסילת ההדר (נערך ע"י מור סלומון, המכון להדברה ביולוגית):
בהימצאות פסילה בחלקה, יש לדגום 10 לבלובים כדי להעריך את רמת הנגיעות. יש לטפל כשרמת הנגיעות נמוכה (לפחות שלושה מתוך עשרה לבלובים מכילים מעל 5 פרטים (ביצים/נימפות/בוגרות), בהתאם לטבלה שלהלן.
הדברת הפסילה בהתאם לרמת הנגיעות
שכיחות הפסילה אחוזי הלבלובים הנגועים רמת הנגיעות מס' פרטים ללבלוב משמעות להדברה חלקה נקייה 0% 0 פרטים אין הדברה נגיעות נמוכה מאוד 0-20% 0-5 פרטים אין הדברה, נדרש מעקב נגיעות נמוכה 20-30% מעל 5 פרטים הדברה נגיעות בינונית 30-50% 10-20 פרטים הדברה נגיעות גבוהה 50-70% 20< פרטים הדברה
בקישור שלהלן מופיע הסבר על פסילת ההדר האסיאתית שנכתב על ידי איתן רכט מהשירותים להגנת הצומח: https://www.gov.il/he/Departments/news/diaphorina_hula_ajar
(יש לשים לב לכך שפירוט תפוצת הפסילה בישראל אינו מעודכן בקישור הנ"ל)
התכשירים המוזכרים בדפון זה מאושרים מבחינת היצוא, לפי רשימה שהכינה מיכל מזעקי לעונת 2025 – פרטים נוספים בקישור המצורף:
יש לנקוט משנה זהירות בשימוש בחומרים פגומים או בחומרים שלא אוחסנו כהלכה ופג תוקפם.
יש חברות יצוא המחמירות יותר בעניין התכשירים המורשים לשימוש, ולכן על הפרדסן לדאוג לקבל את רשימת החומרים המותרים מהיצואן שעתיד לשווק את הפרי בעונה הקרובה, ולנהוג אך ורק לפיה.
השקיה ודישון
טיפול במערכות טפטוף
מערכת השקיה תקינה, בעלת לחצים וספיקה תואמים, היא תנאי הכרחי לגידול נאות של העצים, ולכן יש להקפיד על טיפולי תחזוקה שלה אחת לשנה. המועד הטוב ביותר לטיפול בתחזוקת מערכת ההשקיה הוא בין סיום עונת ההשקיה לתחילת העונה החדשה, אולם אם נדרש – יש לטפל בהקדם. להרחבה בנושא ראו דפון בפרדס מרס-אפריל 2026.
השקיה
שתי שיטות בהשקיית הדרים
נכון להיום קיימות שתי גישות עיקריות להשקיית הדרים, כאשר שתיהן מיועדות להבטיח יבול מרבי תוך השגת כמות וגודל פרי מיטביים. הגישה הראשונה מבוססת על חישוב מקדם השקיה בהתאם לנתוני ההתאדות היומית (פנמן-מונטיס), ואילו הגישה השנייה מנטרת את קצב גדילת הפרי במשך עונת הגידול ומתאימה את כמויות ההשקיה לקצב זה. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות, אך ללא קשר לשיטה הנבחרת, חשוב לבצע בקרה תקופתית של מצב המים בקרקע, על מנת לוודא כי יישום ההשקיה תואם את דרישות הגידול ומבטיח תנאים אופטימליים להתפתחות העץ והפרי.
מקדמי השקיה לפי התאדות מחושבת בשיטת פנמן-מונטיס
טבלאות מקדמי ההשקיה המובאות להלן מתייחסות לעצים בוגרים (מעל 5 שנים מנטיעה) ובריאים, המניבים בממוצע יבול בינוני עד גבוה. בפרדס שהצפי בו ליבול גבוה, יש להעלות את מנת המים בכ- 10%-15%. מאידך, פרדס שצפוי בו יבול נמוך מהממוצע או שסובל מעקות שונות או מניקוז בעייתי – יש להפחית בו את מנת המים בכ- 20%.
את מקדם ההשקיה לאותו חודש יש להכפיל בהתאדות היומית, וכך לקבל את מנת המים המומלצת לדונם ליום. את נתוני ההתאדות המחושבת ניתן למצוא באתר "אגף שימור הקרקע במשרד החקלאות" בכתובת:
בהמשך מצורפות לדוגמה כמה טבלאות של מקדמי ההשקיה
טבלה 1. אזור השרון, תחנת תל מונד (תת-אזור בית דגן)
חודש קבוצה א' יבול גבוה או חשש לקבלת פרי קטן קבוצה ב' יבול נמוך או
חשש לקבלת פרי גדולזן אורי יוני 0.57 0.55 0.57 יולי 0.66 0.61 0.63 אוגוסט 0.76 0.68 0.71 ספטמבר 0.88 0.77 0.78
טבלה 2. אזור הגליל המערבי, עכו (תת-אזור עכו)
חודש קבוצה א' יבול גבוה או חשש לקבלת פרי קטן קבוצה ב' יבול נמוך או
חשש לקבלת פרי גדולזן אורי יוני 0.58 0.56 0.58 יולי 0.68 0.62 0.65 אוגוסט 0.78 0.70 0.73 ספטמבר 0.88 0.78 0.78
טבלה 3. אזור עמק יזרעאל, ניר העמק (תת-אזור ניר העמק)
חודש קבוצה א' יבול גבוה או חשש לקבלת פרי קטן קבוצה ב' יבול נמוך או
חשש לקבלת פרי גדולזן אורי יוני 0.54 0.51 0.54 יולי 0.63 0.58 0.61 אוגוסט 0.74 0.66 0.69 ספטמבר 0.81 0.71 0.78
טבלה 4. אזור הנגב הצפוני, גילת (תת-אזור הנגב הצפוני)
חודש קבוצה א' יבול גבוה או חשש לקבלת פרי קטן קבוצה ב' יבול נמוך או
חשש לקבלת פרי גדולזן אורי יוני 0.66 0.63 0.66 יולי 0.76 0.70 0.73 אוגוסט 0.87 0.78 0.81 ספטמבר 0.97 0.85 0.84
השקיית הדרים לפי גודל הפרי
התמורה עבור מרבית הזנים נמדדת בקבלת גודל פרי מתאים בעונת השיווק הרצויה. באמצעות מעקב אחר קוטר הפרי במהלך העונה ושליטה בגודל מנת המים המיושמת, ניתן לווסת את גודל הפרי במועד הקטיף. במקרה שהפרי (בממוצע לחלקה) קטן מהנדרש, יש להעלות את מנת ההשקיה מעל המנה המומלצת בטבלת מנות ההשקיה; ואילו במקרה שהפרי גדול מהנדרש לתקופה – יש להפחיתה. תחום השינוי האפשרי הוא עד 20% מהמנה המומלצת. נציין כי עד כה נערך מעקב אחר תשעה זנים. להלן מופיעות טבלאות המציגות את קוטר הפרי שנמצא רצוי לגבי הזנים שנבדקו, על פי מועד הבדיקה והקטיף
ויסות גודל פרי באשכולית אדומה – לקטיף בכיר
קוטר פרי מבוקש: מ-90 מ"מ עד 120 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד אוקטובר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט קטיף ספטמבר 42-72 57-87 67-97 74-104 79-109 83-113 קטיף אוקטובר 36-66 51-81 61-91 68-98 73-103 77-107 חודש קטיף 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר קטיף ספטמבר 87-117 90-120 — — קטיף אוקטובר 81-111 84-114 87-117 90-120
ויסות גודל פרי באשכולית אדומה
לקטיף סלקטיבי בסתיו ולקטיף משלים בסוף העונה
קוטר פרי מבוקש: מ-90 מ"מ עד 105 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד מאי
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט פברואר-מרס 20-50 35-65 45-65 52-82 57-87 61-91 חודש קטיף 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 בנובמבר 15 בנובמבר פברואר-מרס 65-95 68-98 71-101 74-104 76-106 78-108
לאחר קטיף סלקטיבי
חודש קטיף 1 בדצמבר 1 בינואר 1 פברואר 1 במרס 1 באפריל פברואר-מרס 80-97 83-100 86-103 88-105 90-107
ויסות גודל פרי בפומלית ירוקה
קוטר פרי מבוקש: מ-100 מ"מ עד 120 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד אוקטובר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי ספטמבר 44-69 59-84 69-94 76-101 אוקטובר 40-60 55-75 65-85 72-92 חודש קטיף 1 באוגוסט 15 באוגוסט 1 בספטמבר 15 בספטמבר ספטמבר 81-106 95-110 89-114 92-117 אוקטובר 77-97 81-101 85-105 88-108 חודש קטיף 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 לנובמבר ספטמבר 95-120 —- —- אוקטובר 91-111 94-114 96-116
ויסות גודל פרי בפומלית צהובה – שוק מקומי
קוטר פרי מבוקש: 110 מ"מ ומעלה
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד ינואר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי ינואר 49-70 64-85 74-95 81-102 חודש קטיף 1 באוגוסט 15 באוגוסט 1 בספטמבר 15 בספטמבר ינואר 86-107 90-111 94-115 97-118 חודש קטיף 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 בנובמבר 15 בנובמבר ינואר 100-121 103-124 105-126 107-128 חודש קטיף 1 בדצמבר 15 בדצמבר 1 בינואר 15 בינואר ינואר 109-130 111-132 112-133 113-134
ויסות גודל פרי בפומלו אדום
קוטר פרי מבוקש: מ-120 מ"מ עד 160 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן. כמו כן, מחודש יולי יש להפחית את מנות המים בחלקות שבהן יש בעיה של אחוז סוכר נמוך בפרי.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד אוקטובר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט ספטמבר 80-112 95-127 105-137 112-144 117-149 אוקטובר 77-109 92-124 102-134 109-141 114-146 חודש קטיף 15 באוגוסט 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר ספטמבר 121-153 125-157 128-160 131-163 אוקטובר 118-150 122-154 125-157 128-160
ויסות גודל פרי במינאולה
קוטר פרי מבוקש: מ-65 מ"מ עד 85 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד ינואר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט דצמבר 18-38 23-43 28-48 33-53 37-57 41-61 חודש קטיף 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 בנובמבר דצמבר 45-65 49-69 52-72 55-75 58-78 חודש קטיף 15 בנובמבר 1 בדצמבר 15 בדצמבר 1 בינואר דצמבר 61-81 63-83 65-85 67-87
ויסות גודל פרי באורי
קוטר פרי מבוקש: מ-60 מ"מ עד 80 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יולי עד פברואר
חודש קטיף 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט 1 בספטמבר פברואר 14-34 21-41 27-47 32-52 37-57 חודש קטיף 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 בנובמבר פברואר 41-61 45-65 49-69 53-73 חודש קטיף 15 בנובמבר 1 בדצמבר 15 בדצמבר 1 בינואר 1 בפברואר פברואר 56-76 57-77 58-78 59-79 60-80
ויסות גודל פרי בטבורי ניוהול
קוטר פרי מבוקש: מ-80 מ"מ עד 100 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד ינואר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט נובמבר 21-51 29-59 36-66 43-73 48-78 53-83 חודש קטיף 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר נובמבר 57-87 61-91 65-95 69-99
לאחר קטיף סלקטיבי
חודש קטיף 1 בנובמבר 15 בנובמבר 1 בדצמבר 15 בדצמבר 1 בינואר ינואר 72-82 74-84 76-86 78-88 80-90
ויסות גודל פרי בקלמנטינה מיכל
קוטר פרי מבוקש: מ-60 מ"מ עד 80 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד ינואר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט נובמבר 16-36 21-41 26-46 30-50 34-54 38-58 חודש קטיף 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר נובמבר 41-61 44-64 47-67 50-70
לאחר קטיף סלקטיבי
חודש קטיף 1 בנובמבר 15 בנובמבר 1 בדצמבר 15 בדצמבר 1 בינואר ינואר 53-63 56-66 58-68 60-70 61-71
ויסות גודל פרי במנדרינה הדס
קוטר פרי מבוקש: מ-60 מ"מ עד 80 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יולי עד אפריל
חודש קטיף 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט 1 בספטמבר מרס-אפריל 19-39 24-44 29-49 33-53 37-57 חודש קטיף 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 בנובמבר 15 בנובמבר מרס-אפריל 40-60 43-63 46-66 49-69 52-72 חודש קטיף 1 בדצמבר 1 בינואר 1 בפברואר 1 במרס 1 באפריל מרס-אפריל 54-74 56-76 58-78 59-79 60-80
ויסות גודל פרי בליים
קוטר פרי מבוקש: מ-50 מ"מ עד 70 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד אוגוסט
חודש קטיף 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט אמצע יולי באזור הכינרת ובית שאן 36-56 41-61 46-66 50-70 סוף יולי וחודש אוגוסט בעמק החולה 33-53 38-58 43-63 47-67 50-70
ויסות גודל פרי בטבורי קרה קרה שוק מקומי
קוטר פרי מבוקש: מ-85 מ"מ עד 100 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד פברואר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט נובמבר- דצמבר 41-56 46-61 51-66 56-71 61-76 65-80 ינואר-פברואר 39-54 44-59 49-64 54-69 59-74 63-78 חודש קטיף 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 בנובמבר נובמבר- דצמבר 69-84 73-84 76-91 79-94 81-96 ינואר-פברואר 67-82 71-86 74-89 77-92 79-94 חודש קטיף 15 בנובמבר 1 בדצמבר 1 בינואר 1 בפברואר נובמבר- דצמבר 83-98 85-100 ינואר-פברואר 81-96 83-98 84-99 85-100
ויסות גודל פרי בטבורי קרה קרה ליצוא
קוטר פרי מבוקש: מ-70 מ"מ עד 90 מ"מ
מחודש יוני ועד תקופת הגשמים יש למדוד את קוטר הפירות, ובהתאם לתוצאות להגדיל את מנות המים או להפחיתן.
קוטר פרי ממוצע רצוי (במ"מ) – בחודשים יוני עד פברואר
חודש קטיף 1 ביוני 15 ביוני 1 ביולי 15 ביולי 1 באוגוסט 15 באוגוסט ינואר-פברואר 24-44 29-49 34-54 39-59 44-64 48-68 חודש קטיף 1 בספטמבר 15 בספטמבר 1 באוקטובר 15 באוקטובר 1 בנובמבר ינואר-פברואר 52-72 56-76 59-79 62-82 64-84 חודש קטיף 15 בנובמבר 1 בדצמבר 1 בינואר 1 בפברואר ינואר-פברואר 66-86 68-88 69-89 70-90
השקיית הדרים לפי גודל הפרי – טבלה מרכזת
התמורה במרבית הזנים נמדדת לפי גודל הפרי בעונת השיווק. באמצעות מעקב אחר קוטר הפרי במהלך העונה ושליטה במנת המים הניתנת לחלקה, ניתן לווסת את גודל הפרי בעת הקטיף. במקרה שהפרי (בממוצע לחלקה) קטן מהנדרש, יש להעלות את מנת ההשקיה מעל המנה המומלצת בטבלת מנות ההשקיה; ואילו במקרה שהפרי גדול מהנדרש – יש להפחיתה. תחום השינוי הוא עד 20% מהמנה המומלצת. עד כה נערך מעקב אחר תשעה זנים. בטבלה מופיע קוטר הפרי הרצוי בזנים אלה, על פי מועד הבדיקה והקטיף.
זן אורי מיכל טבורי ניוהול אשכולית אדומה פומלית ירוקה פומלית צהובה לשוק המקומי פומלו אדום טבורי קרה קרה לשוק המקומי טבורי קרה קרה ליצוא ליים מינאולה קוטר מבוקש 60-80 60-80 80-100 90-110 90-105 98-120 110 ומעלה 120-160 85-100 70-90 50-70 65-85 צפי קטיף פברואר נובמבר נובמבר אוקטובר אפריל ספטמבר אוקטובר ינואר ספטמבר אוקטובר ינואר פברואר ינואר פברואר יולי אוגוסט דצמבר מועד דיגום 1 ביוני 16-36 21-51 36-66 20-50 44-69 40-60 49-70 80-112 77-109 39-54 24-44 35-56 33-53 18-38 15 ביוני 21-41 29-59 51-81 35-65 59-84 55-75 64-85 95-127 92-124 44-59 24-49 41-61 38-58 23-43 1 ביולי 14-34 26-46 36-66 61-91 45-75 69-94 65-85 74-95 105-137 102-134 49-64 34-54 46-66 43-63 28-48 15ביולי 21-41 30-50 43-73 68-98 52-82 76-101 73-92 81-102 112-144 109-141 54-69 39-59 50-70 47-67 33-53 1 באוגוסט 27-47 34-54 48-78 73-103 57-87 81-106 77-97 86-108 117-149 114-146 59-74 44-64 50-70 37-57 15 באוגוסט 32-52 38-58 53-83 77-107 61-91 85-110 81-101 90-112 121-153 118-150 63-78 48-68 41-61 1 בספטמבר 37-57 41-61 57-87 81-111 65-95 89-114 85-105 94-115 125-157 122-154 67-82 52-72 45-65 15 בספטמבר 41-61 44-64 61-91 84-114 68-98 92-117 88-108 97-118 128-160 125-157 71-86 56-76 49-69 1 באוקטובר 45-65 47-67 65-95 87-117 71-101 95-120 91-111 100-121 131-163 128-160 74-89 59-79 52-72 15 באוקטובר 49-69 50-70 69-99 90-120 74-104 94-114 103-124 77-92 62-82 55-75 1 בנובמבר 53-73 53-63 72-82 76-106 105-126 79-94 64-84 58-78 15 בנובמבר 56-76 56-66 74-84 78-108 107-128 81-96 66-86 61-81 1 בדצמבר 57-77 58-68 76-86 80-97 108-129 83-98 68-88 63-83 15 בדצמבר 58-78 60-70 78-88 109-130 84-99 69-89 65-85 1 בינואר 59-79 61-71 80-90 83-100 110-131 85-100 70-90 67-87 1 בפברואר 60-80 86-102 1 במרס 88-104 1 באפריל 90-107 לאחר קטיף סלקטיבי לאחר קטיף סלקטיבי לאחר קטיף סלקטיבי
המלחה בפרדס ודרכי ההתמודדות עמה
מנת מים שאינה עונה על צורכי הפרדס בתקופה זו, עלולה לפגוע בגידול משני היבטים: האחד, פגיעה בפוטנציאל הצימוח, ובהמשך – בהתפתחות הפרי; והשני, עלייה במליחות הקרקע, שבעקבותיה יורד כושר העץ לקלוט מים, עד שנגרמת פגיעה פיזיולוגית משמעותית בעץ עקב קליטת מלחים לא רצויים, ואף רעילים, המורכבים מיוני כלוריד ונתרן. הנתרן אף פוגע באופן הרסני במבנה הקרקע.
כאשר מתעורר חשד להמלחת קרקעות בפרדס, מומלץ לבצע בדיקת קרקע לניטור מלחים כדי להתמודד מוקדם, נכון ויעיל יותר עם הבעיות הקשורות בכך. יש לבצע דיגום קרקע לשכבות: 30-0 ס"מ ו-60-30 ס"מ; ובמקרים בעייתיים במיוחד יש לדגום את השכבה 90-60 ס"מ. כדי לאפיין היטב ובאופן מייצג את הקרקע, יש לדגום מ-20-15 נקודות במרחק של כ-50-40 ס"מ משורת העצים, ו-10-5 ס"מ או 20-15 ס"מ משלוחת הטפטוף ובמאונך לטפטפת (בקרקעות קלות או כבדות בהתאמה), וזאת ליד הטפטפות הסמוכות ביותר לגזע העץ (ראה איורים להלן).
דיגום בקרקע קלה דיגום בקרקע כבדה
בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע, רצוי להיוועץ במדריכי שירות שדה ובמדריכי ההדרים בעניין ממשק ההשקיה והדחת המלחים בחלקה. לרוב ערך הסף, המעיד על מגמה של תחילת המלחה ופגיעה פוטנציאלית בפרדס, הוא כאשר בבדיקות קרקע בעיסה רוויה רמת המוליכות החשמלית גבוהה מ-2.5 דציסימנס/מטר. בחלקות שבהן נעוצים משאבי תמיסת קרקע, ערך הסף לתחילת ההמלחה יהיה ברמת מוליכות חשמלית הגבוהה מ-3.5-3.0 דציסימנס למטר.
השוני במקורות המליחות בחלקות של פרדסים בישראל נובע משונות הקרקע באזורים שונים, מאיכויות המים השונות והמגוונות המסופקים לחלקות הפרדס, וכן מתנאי ההתאדות המאיצים או מאטים את תהליך ההמלחה. לקבלת מדד ראשוני לרמות שבהן ניתן לזהות מצבי המלחה או תחילת המלחה, ניתן להיעזר בטבלה שלהלן.
טבלת עזר להגדרת ערכי סף למליחות (עומק 60-0 ס"מ)
מליחות מי ההשקיה EC (דציסימנס/מטר) מליחות הקרקע (ברוויה)EC (דציסימנס/מטר) 0.5-0.8 1.0-1.5 1-1.5 1.5-2.0 2.0-2.5 2.5-3.5
הטבלה מייצגת מצב שבו כתוצאה מהשקיה בגירעון מתחילה המלחה, הנמדדת ב-EC. ההמלחה היא נגזרת של איכות המים, ולכן אם איכות המים מלכתחילה ירודה יותר, אזי גם מדידת המליחות בקרקע גבוהה יותר. בטבלה מוצג הערך הצפוי מאיכויות מים שונות בקרקע, ולכן יש להתייחס לתחילת תהליך ההמלחה בחלקה בתלות באיכות מי ההשקיה. בחלקות שבהן מי ההשקיה הם 2.5 דציסמנס/מטר ומעלה, צפויה פחיתה משמעותית ביבול.
טיפולים לקבלת לימון קיצי (הנקטף בקיץ)
הצמאה
לקבלת כמות משמעותית של פרי לימון קיצי נדרשים תנאי עקת מים לשם פריחה. עקה זו ניתן להשיג באמצעות עצירת המים או באמצעות המלחה בגופרת אמון. במרבית האזורים ניתן להשיג עקה זו באמצעות עצירת ההשקיה לתקופה של 10-8 שבועות, תלוי בסוג הקרקע ובאקלים. הלימון הקיצי גדל במשך כ-9-8 חודשים מרגע הופעת הפרחים עד הקטיף.
במהלך תקופת ההצמאה מומלץ לבצע גיזום בגובה של כ-2.5 מטרים, לפתוח את מרכז העץ, ליצור "דלת" ברוחב של 0.7-0.5 מטר, ולהרים את ה"שמלה" לגובה של כ-0.5 מטר מעל פני הקרקע.
גיזום זה כולל גם קיטום ענפים, ומטרתו:
- לעודד התחדשות צימוח ופריצת ענפים חדשים על ידי ביטול השלטון הקודקודי.
- לאפשר חדירה טובה יותר של אור למרכז העץ, מה שיתרום להתעוררות ניצנים ויעודד פריחה וחנטה.
- לשפר את פיזור חומרי ההזנה וההדברה על העץ.
- לסייע ביצירת סביבה פחות נוחה להתפתחות כנימות קמחיות וכנימה אדומה.
נוהל יציאה מהצמאה
ראשית, יש לבצע בדיקה של מערכת ההשקיה, ולאחר מכן לפתוח מים בלבד, ללא דשן, במנה של 30-25 קוב לדונם, לשם הרוויית חתך הקרקע עד לעומק של 90 ס"מ. גודל מנת המים נגזר מסוג הקרקע וממשך תקופת ההצמאה. ניתן להיעזר במקדח קרקע או בטנסיומטר לבדיקת עומק ההרטבה, ובמידת הצורך להגדיל את מנת המים.
לאחר כשבוע (לאחר השקיית ההרוויה) מתחילים בהשקיה סדירה בתדירות של פעמיים בשבוע, עם מנת מים של 5-4 קוב לדונם ליום. לאחר תקופת ההצמאה העץ יחל ללבלב ולפרוח, ולכן יש לספק לו את כמות המינרלים הדרושה לצימוח, בדגש על זרחן וחנקן. החנקן הוא מרכיב הכרחי בצמח הדרוש באופן תדיר למגוון תהליכים, כמו:
- התפתחות וגטטיבית -החנקן הוא אבן הבניין של חלבונים ואנזימים הדרושים לצימוח ולהתחדשות הנוף.
- פעילות פוטוסינתזית – החנקן מרכיב מרכזי בכלורופיל, הפיגמנט האחראי לקליטת אור השמש.
- תמיכה בתהליך הפריחה – בניית חלבוני הפרח, האבקה והצוף.
הזרחן מיועד לשלוש מטרות:
- עידוד צמיחת שורשים והתפתחות מערכת השורשים לאחר תקופת הצמאה.
- תמיכה בתהליכי הפריחה והחנטה – הזרחן מעורב בייצור האנרגיה (ATP) הדרושה לתהליכים אלו.
- שטיפת הטפטפות וניקוי מערכת ההשקיה – החומצה הזרחתית מורידה את ה- pH של המים ומסייעת בפירוק משקעים ואבנית שנצברו בטפטפות.
בהשקיה השנייה בשליש האחרון שלה מוסיפים 2 ליטרים לדונם של חומצה זרחתית, שאותה ממסים בנפרד, ללא דשן נוסף, ורצוי דרך דוד דישון. יש לנהוג בחומצה הזרחתית במשנה זהירות וללבוש כפפות ומשקפי מגן.
שלבי היישום של החומצה:
- ממלאים את הדוד במים עד מחציתו.
- מוסיפים בזהירות את החומצה לדוד.
- ממלאים את הדוד במים עד הסוף.
שטיפת הטפטפות מתבצעת בסוף יישום החומצה הזרחתית. כשהמים עדיין זורמים, פותחים את קצוות שלוחות הטפטוף ולאחר כ-2 דקות, כשזורמים מים נקיים לחלוטין, ניתן לסגור את השלוחות. פעולה זו תסייע בניקוי מערכת ההשקיה בפרדס. לאחר יישום החומצה, יש להוסיף דישון חנקני בכמות כוללת של 5 יחידות חנקן צרוף לדונם, שיתפרשו על פני השקיות אחדות.
דוגמה:
גופרת אמון (21%) – יש ליישם 25 ק"ג לדונם בסך הכול. בתדירות השקיה של פעמיים בשבוע יש להוסיף 7 ק"ג גופרת אמון לכל השקיה. לאחר 4 השקיות מומלץ לחזור לדישון מורכב, על פי תוכנית הדישון.
אמון חנקתי נוזלי (21%) – יש ליישם 18 ליטר לדונם בסך הכול. בתדירות השקיה של פעמיים בשבוע יש להוסיף 4.5 ליטרים של אמון חנקתי לכל השקיה. לאחר 4 השקיות מומלץ לחזור לדישון מורכב, על פי תוכנית הדישון.
לאחר 14-7 יום מתחילת ההשקיה, יתחילו העצים ללבלב, ובלבלובם עלול להופיע בעלים המזיק עש מנהרות ההדר. במקרה שכך, רצוי לרסס באחד מתכשירי ABAMECTIN 0.1% + שמן קיצי 0.5%, ואם הופיעו גם כנימות עלה- באחד מתכשירי ACETAMIPRID (מוספילן, מפיסטו, מוסקיטון) בריכוז של 0.025%.
במהלך תקופת הלבלוב ייתכן שייראו מחסורים בעלים. לפיכך, במקרה הצורך, ניתן לספק ברזל במי ההשקיה באמצעות תוספת של כילט ברזל בכמות של 0.5 ק"ג לדונם. כמו כן, ניתן להוסיף ריסוס הזנה בעלוומיד 1.5% + משטח או בדשן-כל 23-7-23 בריכוז של 2% + משטח.
כעבור חודש בערך מתחילת ההשקיה יופיעו פקעי הפריחה. פקעים אלו עלולים להינזק מעש פרחי ההדר, ולכן יש לבדוק אם הפקעים נגועים בביצים של העש או אם בפרחים הראשונים נראים זחליו. במקרה שנמצאו זחלים או ביצים, מרססים שני ריסוסים עוקבים בהפרש של 10-7 ימים באחד מתכשירי ABAMECTIN 0.1% + שמן קיצי 0.5%.
יצירת פרי קיץ ללא הצמאה: יש לבצע קיטומים עוקבים של הצימוח הצעיר כאשר הוא מגיע לאורך 40-30 ס"מ. ענף צעיר שלא נקטם – יש להסירו בבסיסו למניעת הצטופפות הנוף וגדילת העץ מעבר לממדים הרצויים. יש להלבין ענפים חשופים לשמש כדי למנוע מכות שמש.
קטיף לימון
למניעת מכות קטיף, אין להשקות את הלימון במשך ימים אחדים לפני הקטיף. תקופת ההצמאה תיקבע בהתאם לסוג הקרקע – עד שהפרי לא יהיה רגיש למכות קטיף. רגישות הפרי למכות קטיף נמדדת באמצעות פנטרומטר; ובלימון משתמשים בראש הקטן. מבצעים את הבדיקה במדגם גדול של פירות בחלקה. ככל שהערך המתקבל בלחיצה קטן יותר, הפרי רגיש יותר למכות קטיף. אין לקטוף כאשר הערך המתקבל בלחיצה הוא קטן מ-8 בר.
הדברת עשבייה חד-שנתית ורב-שנתית
ההדברה תיעשה בין השורות. אם העשבייה גבוהה, מומלץ לכסחה. עם התחדשות הצימוח, מרססים בגלייפוסט בריכוז 1%-2%. בנוסף, יש להוסיף תכשיר2,4-D בריכוז המומלץ בתווית, או את החומר היט לפי הרשום בתווית. המלצה זו יעילה כאשר העשבייה כוללת הגה, חבלבל, לפופית, ינבוט, קייצת, יבלית, חלבלוב כעור, סולנום מכסיף, סולנום החדק ועוד. בפרדסים צעירים (עד שלוש שנים) יש לנקוט משנה זהירות: לא לרסס ברוח ולהימנע מהרטבת הגזעים. אם משקים בטפטוף, יש לשמור על מרחב נקי מעשבייה ברוחב של 50 ס"מ לפחות מהגזע; ואם משקים בממטירונים או במתזים, רוחב המרחב הנקי מעשבייה יהיה מטר אחד לפחות מהגזע.
הדברת עשבייה חד-שנתית ורב-שנתית לאורך הטפטפות בפרדסים שגילם מעל שלוש שנים, כאשר ההשקיה היא בטפטוף במים מושבים
הדרך הנוחה ביותר להדברת העשבייה לאורך הטפטפות היא באמצעות התכשיר ברומאסיל (אורגן 80, הנטר) בכמות של 100-50 ג'/ד'; שימו לב להגבלות בתווית – התכשיר אינו מאושר לשימוש באשכולית פומלו ועוד! במים מושבים ניתן לשלב את התכשיר בשליש האחרון של ההשקיה. ניתן לחזור על הטיפול כעבור 40 ימים בערך. אם בוצע גיזום שמלה להרמת הענפים הסמוכים לקרקע, ניתן לרסס במוט משכיב בגלייפוסט 1% + 2,4-D. אין לרסס בדיזה זורקת, המרטיבה את העלווה הנמוכה, בשל הנזק העלול להיגרם לנוף הנמוך ובשל הפיזור הבלתי אחיד של החומר.
הדברת עשבים בפרדס צעיר
לאחר שהוצאו מהשימוש כמה קוטלי עשבים יעילים, יש לנקוט משנה זהירות ביישום התכשירים שנותרו, בהתאם להערות שלהלן:
- תכשירי גלייפוסט נקלטים גם מהשורשים, במיוחד במינון גבוה או בריסוס במינון נמוך בקרקע רטובה, ולכן מומלץ לרסס יום לאחר ההשקיה. תכשירי גלייפוסט אינם מומלצים לריסוס פרדס בשנתו הראשונה.
- אין להשקות לפחות יומיים מהריסוס בגלייפוסט.
ג. ריסוס של כל אחד מהתכשירים לא ייעשה ברוח, ואף הקלה ביותר, ואין להרטיב את הגזעים.
ד. בשימוש בתכשירי אוקסיפלורופן (גול ודומיו) לחץ אדים גבוה עלול להסב פגיעה בלבלוב הצעיר ונשירת עלים, ולכן הם אינם מומלצים לשימוש בקיץ.
ה. להדברת עשבייה קיימת ניתן לרסס בתכשיר Glufosinate Ammoniom(בסטה ודומיו) 1.5%. רצוי לרסס על עשבייה נמוכה, שגובהה 10-5 ס"מ.
ו. בריסוס כתמים במרסס גב ניתן להסתפק בהרטבה קלה, ולא מעבר לכך, כדי להימנע מהגעה של עודף קוטלי העשבים אל הקרקע.
הדברת עשבייה בפרדס בשנתו השנייה
להדברת נבטים ניתן לרסס בגלייפוסט בריכוז 1%-1.5%, ואפשר להוסיף היט + שטח 90.
עשבייה רב-שנתית ניתן להדביר באמצעות ריסוס בתכשירי גלייפוסט בשילוב תכשירי 2,4-D. יש להקפיד שלא לרסס ברוח.
קייצת
מומלץ להדביר את הנבטים הצעירים בתכשיר גלייפוסט בריכוז 1% בשילוב תכשירי 0.5% 2,4-D.
הקייצת המבוגרת אינה מודברת היטב. עשבייה גבוהה, שחמקה מההדברה, יש לכסח לפני יצירת הזרעים.
אין לרסס את נוף העצים במרסס המשמש לריסוס עשבייה, גם אם נשטף היטב!
הדברת מחלות
פיטופטורה ופוזריום
מחלות בצוואר השורש ובשורשים עצמם שנגרמות כתוצאה מפטריות קרקע עלולות להתפתח במהלך עונת ההשקיה כולה, בפרדסים בכל הגילים. התפתחות פטריות אלה מתאפשרת בעיקר בסביבה לחה כתוצאה מהשקיה עודפת, וכן עקב השקיה במרווחים צפופים, היוצרת תנאים נוחים להתפתחותן, בעיקר בקרקעות כבדות. לפיכך, יש להימנע מעודפי מים ולהיוועץ במדריך האזורי בנושא ממשק ההשקיה. בעצים פגועים ניתן להבחין לעתים בזיבות שרף בצוואר השורש ובגזע. בנוסף, סימני הצהבה, נשירת עלים וחוסר יציבות העץ בקרקע עשויים להצביע על ריקבון של השורשים ועל בעיה בעיגון העץ ובהובלת המים עקב כך.
למניעת מחלות אלה מומלץ להרחיק את קו הטפטוף בהדרגה כל שנה – עד כ-40 ס"מ מהגזע.
ריקבון צוואר השורש, לעומת ריקבון כללי של השורשים, עלול להתפתח גם בכמויות מים תקינות, כאשר צוואר השורש אינו מאוורר כראוי, כפי שקורה לעתים קרובות בנטיעת שתילים עמוקה מדיי או בשל סחף קרקע המכסה את השתיל בחלקו התחתון.
אם התפתח ריקבון בצוואר השורש, מומלץ לפתוח "גומות אוויר", כלומר לחשוף את צוואר השורש ולהסיר קרקע מהאזור הנרקב, ולמרוח את הגזע במרק בורדו בריכוז של 2%. אפשר לטפל גם בתכשירי נחושת מורשים אחרים, אך יעילותם פחותה מזו של המרק בורדו. חשוב שצוואר השורש של השתיל יהיה חשוף תמיד. בשתילים עד גיל 3 שנים, אם התפתח ריקבון גם בשורשים עצמם, יש לטפל ברידומיל גולד 480, כלהלן: מכינים תמיסה של 0.04% מהתכשיר ומצניעים אותה מתחת לטפטפת (או לטפטפות) בכמות של 100 סמ"ק לעץ בן שנה אחת; ועד 500 סמ"ק לעץ שגילו שלוש שנים. יש להצניע את החומר בהשקיה.
זיבות שרף בעץ צעיר [צילום: עינת גרזון]
אלטרנריה (חלפת)
מחלת האלטרנריה משגשגת לרוב בסתיו ובאביב. גם בקיץ, כאשר הלחות גבוהה ויש ערפילים וגשמים קיציים, נוצרים תנאים נוחים להדבקה. מומלץ לרסס למניעה או בהתאם לתוצאות הניטור, כאשר מזהים נגיעות חדשה על העלים והפירות. הזנים הרגישים ביותר למחלה הם מינאולה, נובה, מיכל, מירב ומורקוט.
בעונה זו יש להקפיד על השימוש רק בתכשירים המתאימים מבחינת הימים מהקטיף.
טבלת תכשירים להדברת חלפת (אלטרנריה)
שם התכשיר תוארית יצרן / משווק חומר פעיל ריכוז/
מינוןימים לקטיף הערות סיגנום ג"ר אגן PYRACLOSTROBIN 6.7% + BOSCALID 26.7% 0.05% 40 ביצוא: -לקליפים בלבד -אין להשתמש לאחר 15 במאי בליס ג"ר כצ"ט PYRACLOSTROBIN 12.8% + BOSCALID 25.2% 0.04% 40 ביצוא: -לקליפים בלבד -לא לסין – אין להשתמש לאחר 15 במאי סטנגה ת"ר תרסיס PYRACLOSTROBIN 6.7% + BOSCALID 26.7% 0.05% 40 ביצוא: -לקליפים בלבד -אין להשתמש לאחר 15 במאי מרק בורדו אולטרא ג"ר רימי Tri-BasicCopper Sulphate 40% 0.25% 7 קוצייד 2000 ג"ר גדות אגרו COPPER OXYCHLORIDE 53.8% 0.25% 7 פרסול ג"ר אפעל COPPER OXYCHLORIDE 77% 0.18% 7 מאסטרקופ ת"ר מכתשים COPPER SULFATE PENTAHYDRATE 21.46% 0.25% 7 נחושתן ת"ר אגן TRI-BASIC COPPER SULPHATE 19% 0.3% 7 הרקולס / הרקולס G ת"ר לוכסמבורג POTASSIUM PHOSPHATE 580 גרם/ליטר + COPPER OXYCHLORIDE 350 גרם/ליטר 0.4% 7 ג'מבו נוזל תרסיס COPPER CARBONATE 13 גרם/ליטר נחושת SALTS OF
PHOSPHOROUS ACID 254 גרם/ליטר0.4-0.8 אחוז 7 לוודא דרישות ומגבלות ביעדי היצוא לגבי שאריות של אשלגן זרחיתי קנון 50 ת"נ לוכסמבורג POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר 0.25% 3 לוודא דרישות ומגבלות ביעדי היצוא לגבי שאריות של אשלגן זרחיתי קורדון ת"נ כצ"ט POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר 0.25% 3 לוודא דרישות ומגבלות ביעדי היצוא לגבי שאריות של אשלגן זרחיתי ניקון ת"נ אגן POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר 0.25% 3 לוודא דרישות ומגבלות ביעדי היצוא לגבי שאריות של אשלגן זרחיתי פוספירון ת"נ כצ"ט POTASSIUM PHOSPHATE 500 גרם/ליטר 0.25% 3 לוודא דרישות ומגבלות ביעדי היצוא לגבי שאריות של אשלגן זרחיתי קיפ ת"ר דח"כ POTASSIUM PHOSPHATE 780 גרם/ליטר 0.25% 2 לוודא דרישות ומגבלות ביעדי היצוא לגבי שאריות של אשלגן זרחיתי
מאלסקו
בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטות מחלה קשה זו, עד כדי עקירת חלקות שלמות, בזני לימון, ליים ואתרוג. סימני המחלה הם: נשירת עלים ללא הפטוטרת, פיגמנט כתום או ורוד בעצת הענף הנגוע וכן התייבשות ענפונים, העלולה להוביל להתייבשות עצים שלמים.
נבגי המחלה מופצים מגופי פרי, המתפתחים על ענפים יבשים ונפוצים לכל עבר, לכן הפעולה החשובה ביותר להתמודדות עם המחלה היא סניטציה. בחלקות שבהן נמצאה המחלה, יש לנקוט בפעולות סניטציה מוקפדות מיד כשמבחינים בסימנים בכל עץ נגוע. אם נראית התייבשות קלה של ענפון עליון או צדדי, יש להסיר את הזרוע או את הענף כולו; אם העצים נגועים ברמה בינונית או קשה, יש לעקור אותם; יש לאסוף את הגזם הנגוע או החשוד כנגוע במחלה, להרחיקו מהחלקה ולשרוף אותו, משום שנבגי המחלה מתפתחים על הגזם הנגוע והיבש ומתפזרים ברוח. חשוב לסמן עצים אלו ולעקוב אחר מצבם מדי 15-10 יום. אם המחלה תוקפת שוב, רצוי לעקור את העצים שטרם נעקרו. במקרה של ספק לגבי הנגיעות במחלה, יש להיוועץ במדריך האזורי.
זני ההדר העמידים להדבקה במאלסקו מהעלווה, עלולים להידבק במחלה דרך סורים של הכנה הרגישה למחלה, ולכן יש להקפיד להסיר את הסורים בכנות הרגישות (בעיקר בכנות לימוניות).
כדי למנוע הידבקות במחלה, חשוב לרסס בנחושת את כל הנוף של הזנים הרגישים. בשלב זה של העונה החומר המועדף לריסוס נגד המחלה הוא קוצייד 2000 בריכוז 0.25%. גם מרק בורדו בריכוז 1% יעיל להפחתת הדבקה במחלה, אך אין לרסס מרק בורדו בעת הופעת הלבלוב והפריחה, בשלרגישותם של איברי העץ הצעירים לחומר זה. הריסוס הראשון ייעשה לקראת תחילת הגשמים. בחלקות הנגועות כבר במחלה, מומלץ לרסס כמה פעמים במהלך החורף, כל פעם לאחר ירידת 200-150 מ"מ גשם.
במקביל לסניטציה מוקפדת ולריסוסים שהוזכרו, ניתן לטפל בתכשיר "חוסן" (מכתשים-אדמה) בחודשי הסתיו, החורף והאביב (הסבר מפורט מופיע בדפון מאי-יוני 2024) .
החמה
המחלה נגרמת על ידי נבגי פטריית הקולטוטריכום אשר נפוצים מענפי העץ היבשים, ונובטים על החנטים בשלב זה של העונה. הנזק בא לידי ביטוי לאחר ירידת הטמפרטורות וקבלת הצבע הכתום, ולקראת הקטיף, כשהפרי נראה לפתע כנגוע באקרית חלודה ברמה גבוהה מאוד; אף שבחלק גדול מהמקרים לא נמצאה נגיעות באקרית זו, ובמקרה שכן נמצאה, היא רוססה והודברה.
הזן אורי רגיש, כפי הנראה, למחלת ההחמה יותר מזנים אחרים (הזנים אורה, נובה ומיכל רגישים אף הם, אך במידה פחותה).
כדי למנוע את הנזק, יש לרסס חלקות אורי וחלקות בעלות היסטוריה של החמה בתכשירי נחושת. התכשירים המורשים להדברת המחלה הם קוציד בריכוז 0.25%, פונגורן בריכוז 0.2%-0.3%, ופרסול בריכוז 0.2%-0.3%.
מועד הריסוס: מסוף חודש יוני עד השבוע הראשון של יולי. יש להמתין חודש בין ריסוס בשמן לבין ריסוס בתכשיר נחושת.
פירות אורי הנגועים בהחמה [צילום: ניצן רוטמן]
גרינינג (Huanglongbing – HLB)
המחלה לא נמצאה עד כה בארץ, אך עקב גילוי הווקטור המעביר אותה (פסילת ההדר האסייתית) – חשוב לגלות ערנות להופעתה.
מחלת הגרינינג היא מחלה בקטריאלית קשה מאוד של עצי ההדר. בעולם, במקומות שבהם היא כבר מבוססת, היא פוגעת בצורה משמעותית בענף ההדרים. סימני המחלה הם: הצהבת עורקי העלים והיווצרות כתמים צהובים אופייניים עליהם, מיעוט פירות, פירות הנותרים ירוקים בחלקם, פירות במועדי פריחה שונים, פירות קטנים וא-סימטריים, עלים קטנים, עץ קומפקטי והתייבשות ענפונים. נגיעות קשה וממושכת עלולה לגרום לתמותת העצים.
מחלת הגרינינג מועברת על ידי פסילת ההדר האפריקאית (Trioza erytreae) ופסילת ההדר האסייתית (Diaphorina citri). כיום הטיפול העיקרי במחלת הגרינינג ובהתפשטותה הוא הדברת הווקטורים הללו. במהלך השנתיים האחרונות מתקבלים דיווחים על נגיעות בפסילות בחלקות רבות בכל רחבי הארץ.
אנו פונים ומבקשים לדווח למדריכים על כל חשד להימצאות פסילות או לעץ שנראה נגוע במחלה.
סימפטומים למחלת הגרינינג בעלים ובפרי
)Jamie D. Burrow and Magen M. Dewdney – IFAS Extension, University of Florida(
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
©
