בפרדס

הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים:
יוסי גרינברג , יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ', דניאל קלוסקי, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, שחם מגידיש , שלום שמואלי  וניצן רוטמן  

שירות ההדרכה והמקצוע, תחום הדרים

מלחמת חרבות ברזל ממשיכה ועדיין מתנהלים קרבות ברצועת עזה. 48 אזרחים, חיילים וחללים בשבי החמאס. מקווים לשחרורם בהקדם ולשיבתם לחיק משפחותיהם.

מזג האוויר באביב ובתחילת הקיץ היה נוח לפריחה ולחנטה, הקיץ ברובו היה עם טמפרטורות סבירות, אולם בשבועיים הראשונים של חודש אוגוסט חווינו כמעט בכל הארץ באירוע חום קיצוני.

בחודשים האחרונים נמכרו לימוני הקיץ והליים במחירים טובים יחסית למחירם הרב-שנתי, בגלל מחסור בלימוני הקיץ וילפרנקה, יוריקה אלן ואיילת. בחודש אוגוסט התחיל קטיף לימון האינטרדונטו באזורים המקדימים, גם זן זה נמצא בחסר בהרבה מהחלקות.

בעונה הנוכחית יבול האשכוליות הוא טוב ברוב האזורים. בתקופה הקרובה יחל קטיף האשכוליות בעמקים הפנימיים, והצפי הוא שהעונה תחל במחירים בינוניים, יש נוכחות של אשכוליות מדרום אפריקה בשווקים השונים, דרום אפריקה היא ספקית האשכוליות העיקרית מחצי הכדור הדרומי.

יש לזכור כי השווקים קפדניים ביותר ודורשים פרי איכותי. פירות קטנים או נגועים במזיקים ובפטריות (אלטרנריה, פייחת) נפסלים ליצוא ומוגדרים כ"בררה".

הצטברות מלחים באזור בית השורשים עלולה להסב נזקי המלחה, המתבטאים בנשירת עלים ובפגיעה ביבול, ולכן יש לשטוף את הקרקע במנות מים גדולות, בהתאם לסוג הקרקע ולאופן ההשקיה.

גשמים מוקדמים בחודשים החמימים – אוקטובר ונובמבר, עלולים לגרום להתפרצות מחלת האלטרנריה ולפגיעה בפרי בזנים הרגישים, ומשום כך יש לרסס נגד אלטרנריה לפני הגשם.

בתקופה זו נתמקד, אם כן, בפיקוח צמוד על המזיקים והאלטרנריה, בדילול פרי ידני ובהשקיה נכונה. בחלקות עם עודף פרי מומלץ לבצע דילול ידני, ובכך להימנע מעודף פרי, מפרי קטן ומחוסר יבול בשנה הבאה. כאשר נמצא מחסור במגנזיום, חשוב לרסס על הלבלוב הסתווי. אנחנו ממשיכים בפעילות הגישה המערכתית בנושא הטיפול המוקפד בעש התפוח המדומה ובזבוב האפרסק.

לסיכום, נאחל לעצמנו שהשנה הקרובה, שנת תשפ"ו, תאיר פניה אלינו בכל המובנים, שהשקט והשלווה יחזרו לארצנו הקטנטונת, שתהא השנה הקרובה גשומה וברוכה, שהתמורה שתתקבל עבור פירות ההדר תהיה גבוהה, ושנפיק  מהפרדסים גם רווחים נאים.

השלמת דילול ידני בזני קליפים

עצים אשר נותר עליהם פרי רב מדי לאחר הטיפולים במווסתי צמיחה או לאחר דילול ידני שנעשה בראשית העונה – מומלץ לדלל שוב ומוקדם ככל האפשר.

בחלקות אורי, שבהן יש עודף פרי, יתקבל פרי קטן, וייפגע יבול השנה העוקבת. המטרה היא לקבל 32,000 פירות לדונם בפרדס מבוגר, כלומר כ-300 פירות לעץ מבוגר בנטיעת 2X5; וכ-600 פירות לעץ בנטיעת 4X5. הדילול ייעשה כך שהמרחק בין הפירות הנותרים יהיה לפחות 5 ס"מ בין פרי לפרי. בנוסף לכך, מומלץ לעתים לחתוך קצות ענפים הנושאים פרי רב מדי. לטובת קטיף של פרי בגודל הרצוי מבחינת האריזה, יש להסיר ולהוריד בימים אלה את הפרי הקטן בזני המנדרינות השונות, על פי טבלת גודל הפרי שפורסמה בדפון "בפרדס" מאי-יוני. כך לדוגמה, בחלקות אורי, שבהן יש לדלל פרי, יש להסיר ב-1 בספטמבר את הפירות שגודלם כ-37 מ"מ ופחות מכך; ב-1 באוקטובר יש להסיר פירות שגודלם 45 מ"מ ופחות; וב-1 בנובמבר יש להסיר פירות בקוטר של 53 מ"מ ומטה.

השקיה

את נתוני ההתאדות המחושבת בזמן אמת ניתן למצוא ביישומון (אפליקציה) המותאם לטלפונים ניידים, הקרוי 'אגרומטאו – Agrometeo' , וכן באתר של משרד החקלאות – מטאורולוגיה חקלאית בכתובת:

https://www.agrometeorology.co.il

יבושת סתווית

בחודשי הסתיו צפויות רוחות מזרחיות שרביות, העלולות לגרום ליבושת סתווית בעיקר בזנים הרגישים, המאופיינת בנשירת עלים ובהתייבשות ענפים. שמירה על השקיה נכונה תפחית את הנזק.

השקיית פרדס צעיר לאחר הנטיעה

טרם נטיעת הדרים חדשה יש להכין את השטח כנדרש, ולוודא שהשתילים שהתקבלו מהמשתלה איכותיים ובריאים. התבססות השתילים בנטיעה סתווית חשובה מאוד לפני הכניסה לעונת החורף, המלווה ברוחות עזות, שבעטיין תינזק התפתחות העצים. לפיכך, יש להימנע משתילה באזור החשוף לרוחות ובמקומות המועדים לקרה.

השקיה נכונה וטיפול מתאים לאחר הנטיעה יסייעו לשתילים לפתח מערכת שורשים חדשה, להצמיח ענפים ולהתבסס היטב בקרקע. מיד לאחר הנטיעה, יש להשקות במנת רוויה של כ־15–20 ליטר לעץ (בהתאם למספר הטפטפות), כדי להרטיב את כל חתך בית השורשים.

לאחרונה נכנסו לשימוש שתילי "פלאג" – שתילים עם נפח בית שורשים קטן (כ־1 ליטר) ומעטפת דקה הניתנת לשתילה ישירה ללא הסרה. מצע השתילה בפלאגים שונה ומחזיק מים בצורה פחות טובה, וגוש השורשים קטן יחסית. לכן, בשתילים אלה נדרש להקפיד במיוחד על הרטבה מלאה ומדויקת של סביבת השורש ועל תדירות השקיה מותאמת.

כמויות המים ותדירות ההשקיה לאחר ההשקיה הראשונה ישתנו בהתאם לשתי תקופות:

• התקופה הראשונה היא כ-4-3 שבועות מהנטיעה – טרם פריצת שורשונים מחוץ לגוש. בתקופה זו יש להשקות מדי 3-2 ימים למעט קרקעות חוליות, שאת העצים בהן יש להשקות מדי יום, תוך הקפדה על כך שהטפטפת תהיה על גוש השורשים. כמות המים להשקיה היא כ-2 ליטרים לעץ ליום, בהתאם לגודל השתיל ולאזור הגידול. במקרה שמנת המים נמוכה מדיי או גבוהה מדיי ונוצרים גירעון או עודף מים, יש להתאים את כמות מי ההשקיה לשתילים. בקרקעות חרסיתיות כבדות הגורם המגביל את התפתחות השתיל הוא לרוב עודף מים. במקרים אלה יש חשיבות רבה לבדיקה פיזית של רטיבות הקרקע באמצעות חפירה מסביב לגוש ומישוש הקרקע לאבחון עודפי מים. בנטיעות סתוויות בקרקעות כבדות, במקרה של ספק, עדיפה השקיה חסרה מאשר עודפת. נזקים הנגרמים לשתיל כתוצאה מעודפי מים בשלבים אלו, קשים יותר לתיקון מאלה הנגרמים כתוצאה מגירעון כלשהו במים, הניתן לתיקון ביתר קלות בהשקיה העוקבת.
• התקופה השנייה היא לאחר פריצת השורשונים אל מחוץ לגוש. בתקופה זו יש להגדיל את מנת המים ל-4-2 ליטרים לעץ ליום, בהתאם לגודל השתיל ולאזור הגידול. את תדירות ההשקיה יש להתאים לסוג הקרקע: בקרקעות חוליות – פעם ביום; בקרקעות קלות ובינוניות – 3-2 פעמים בשבוע; בקרקעות כבדות – אחת ל-5 ימים.

דישון

בדיקות עלים

בדיקות עלים הם כלי מרכזי לניטור ולבקרת המצב המינראלי של העצי ם. דישון מדויק המבוסס על תוצאות בדיקות עלים יחסוך עלויות, יעלה את רמת הפרודוקטיביות ויפחית זיהום מי-תהום. בנוסף, חלה עליית מחירים משמעותית במחיר התשומות ובתוכם מחיר הדשנים. לאור האמור אנו ממליצים לבצע בדיקות עלים אחת לשנה על מנת לשפר ולדייק הדישון לעונה הבאה.

אופן בדיקת העלים

• לשם הבדיקה יש לדגום עלים שגילם 6-4 חודשים בתקופת החודשים אוגוסט-אוקטובר.
• הדגימות ייאספו מכ-50 עצים בכל החלקה, ויכללו 100 עלים שלמים ובריאים, מצמיחה אביבית, ללא סימני מחסור או עודף, הצמודים לפרי או מצויים פרק אחד או שניים מעל העלים הצמודים לפרי (ראה באיור שלהלן את העלים הצבועים שחור).

• בוחרים בעלים הנמצאים בגובה של 2.0-1.5 מ' מעל פני הקרקע. יש לדגום מספר שווה של עלים משני צדי השורה.
• יש לארוז את הדגימות בשקית נייר ולהעבירן מיד למעבדה.
• בעלים תיבדק רמת היסודות: סידן, חנקן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, אבץ ומנגן.
• בחלקות שרוססו באבץ ובמנגן במהלך האביב – תוצאות הבדיקות חסרות משמעות, ולכן אין טעם לבדוק אבץ ומנגן בעלים בשנה זו.
• בחלקות המושקות במי קולחין, במים מושבים או במים מליחים – הכרחי לדגום את הכלור, הנתרן והבורון בעלים. בקרקעות הידועות ברמות בורון גבוהות, יש להמשיך ולמדוד את רמת הבורון בעלים, גם אם ריכוז הבורון במי ההשקיה נמוך.
• חלקות עם חשש להמלחה או שניזוקו בעבר מעודפי מלחים – הכרחי לדגום בעלים בהן את הכלור, הנתרן והבורון, ולעקוב מדי שנה אחר הצטברות לא רצויה של יסודות אלו.
• בדיקת הסידן בעלים הכרחית להערכת גיל העלה הנדגם ולאיכות הדגימה כולה. כאשר העלה הנדגם צעיר מדיי – ריכוז הסידן נמוך; בעלה מבוגר מדיי ריכוז הסידן גבוה. רמת הסידן בעלה מצביעה במקרים רבים על מהימנות הדגימה. במקרה שהערכים חריגים, יש להתייחס לדגימה כבלתי מייצגת גם עבור שאר היסודות.

הערה: מגדלים שמסרו את בדיקות העלים מוקדם וקיבלו תוצאות לפני החורף, יכולים לדשן בהתאם להנחיות שנמסרו בהמלצות בטרם עונת החורף. בכל מקרה, מנת הדשן לא תעלה על 1/3 מהמנה המומלצת.

מספרי הטלפון של מעבדות שירות השדה שבהן ניתן לבצע את בדיקות העלים:

נווה יער: 04-9830214, חדרה: 6303411, צמח: 04-6773210,

חוות גילת: 08-9928680

דישון סתווי

בתקופה זו עלולה להתרחש המלחה בפרדס, הדרכים לזהותה ולהתמודדות עמה מופיעים בדפון הקודם "בפרדס יולי-אוגוסט 2024".

דישון חנקני סתווי – בזנים המבכירים, שהופסק בהם הדישון בחודש יוני, יש לחדשו עם שבירת הצבע או בסיום הקטיף, תוך התחשבות בחנקן (אמוניאקלי וחנקתי) שבמי ההשקיה. בזנים שבהם מעוניינים לדחות את שבירת הצבע, ובזנים שבהם לא קיימת בעיה של צבע ירוק בקטיף – מומלץ להמשיך בדישון חנקני רצוף עד תום ההשקיה, תוך התחשבות בכמות החנקן האמוניקלי והחנקתי במי ההשקיה.

מגנזיום, אבץ ומנגן – בעונה זו (בחודש אוקטובר) קל להבחין בעלים בסימני המחסור של יסודות אלה. יש לסמן את החלקות שבהן אובחן מחסור קל ובינוני במגנזיום, ולטפל באביב.

במחסור קשה במגנזיום, אבץ ובמנגן רצוי לרסס גם בסתיו (רק אם יש עלים צעירים שיקלטו את המגנזיום).

הזרקת ברזל – כאשר לא מצליחים לתקן מחסורי ברזל חמורים באמצעים הרגילים, ניתן להזריק לגזע גופרת ברזל. בתקופת הסתיו המאוחרת, כאשר אין לבלוב צעיר בעצים, אפשר להזריק לגזע 20 סמ"ק של תמיסת גופרת ברזל בריכוז 20%.

אזהרה: הזרקת ברזל במועד אחר, כאשר יש לבלוב צעיר בעצים, תשרוף את הלבלוב.

שיטה זו של הזרקת הברזל לגזע פותחה בשנים האחרונות על ידי מדריך ההדרים יאיר אורן, בשיתוף משפחת עפרוני.

סיום הצמאת לימון

כאשר נראים בעצים סימני מחסור קשים במים בשעות הבוקר המוקדמות, יש לסיים את ההצמאה ולהתחיל להשקות. ראשית, יש לבצע בדיקה של מערכת ההשקיה, ולאחר מכן לפתוח מים בלבד, ללא דשן, במנה של 25-20 קוב לדונם באדמות קלות, ועד 30 קוב לדונם באדמות בינוניות-כבדות, לשם הרוויית חתך הקרקע עד לעומק של 90 ס"מ. ניתן להיעזר במקדח קרקע או בטנסיומטר לבדיקת עומק ההרטבה, ובמידת הצורך להגדיל את מנת המים. לאחר כשבוע ימים (לאחר השקיית ההרוויה) מתחילים בהשקיה סדירה בתדירות של פעמיים בשבוע, עם מנת מים של 5-4 קוב לדונם ליום, כשבהשקיה השנייה מוסיפים חומצה זרחתית במנה של 2 ליטרים לדונם, בשליש האחרון של ההשקיה. פרדסים המושקים במים מושבים המכילים זרחן גבוה יש להוסיף 1 ליטר זרחן עבור ניקוי הטפטפות בלבד.

הזרחן מיועד למלא שלוש מטרות:

1. תוספת זרחן לקרקע לשם הזנת העצים בזרחן
2. עידוד צמיחת שורשים
3. שטיפת הטפטפות

את החומצה הזרחתית ממסים בנפרד, ללא דשן נוסף, ורצוי דרך דוד דישון. בחומצה הזרחתית צריך לנהוג משנה זהירות, לעטות כפפות ולהרכיב משקפי מגן.

שלבי היישום של החומצה:

1. ממלאים את הדוד במים עד מחציתו
2. מוסיפים בזהירות את החומצה לדוד
3. ממלאים את הדוד במים

שטיפת הטפטפות תתבצע בסוף יישום החומצה הזרחתית. כשהמים עדיין זורמים, פותחים את קצות שלוחות הטפטוף, ולאחר כ-2 דקות, כשזורמים מים נקיים לחלוטין, ניתן לחזור ולסגור אותן. פעולה זו תסייע בניקוי מערכת ההשקיה בפרדס.

מההשקיה השלישית מוסיפים דשן חנקני בכמות כוללת של 5 ק"ג חנקן צרוף לדונם (לדוגמא 24 ק״ג גופרת אמון או 19 ליטר אמון חנקתי נוזלי 21%). מנה זו תחולק על פני כ- 10 ימי השקיה. אחרי כן ניתן לעבור לדשן חנקני בכמות רגילה, על פי תוכנית הדישון.

לאחר 14-7 יום מתחילת ההשקיה, יתחילו העצים ללבלב, ובשלב זה עלולים להופיע מזיקים בעלים:  עש מנהרות ההדר, כנימות עלה, וייתכן אף פסילת ההדר האסיאתית המצויה בעיקר בלבלובים צעירים. במקרה שכך, רצוי להשתמש באחד מתכשירי ההדברה  ACETAMIPRID(מוספילן, מפיסטו, מוסקיטון) או IMIDACLOPRID (קונפידור, קודקוד, קוהינור, סייפן, קונפידנס).

במהלך תקופת הלבלוב ייתכן שייראו בעלים מחסורי ברזל. במקרה הצורך ניתן להגמיע כילאט ברזל עם מי ההשקיה בכמות של 0.5 ק"ג לדונם. כמו כן, ניתן להוסיף ריסוס הזנה בעלוומיד 1.5% + משטח או בדשן-כל 23-7-23 בריכוז של 2% + משטח.

מווסתי צמיחה

ריסוס בג'יברלין לשמירת הצבע הירוק בפומלית

מומלץ להמשיך ולדשן בחנקן במהלך עונת ההשקיה כולה. בתקופה זו בוצע כבר לרוב הריסוס הראשון בג'יברלין, לשם שמירת הצבע הירוק בפומלית. את הריסוס השני מבצעים כעבור 40-30 יום ממועד ביצוע הריסוס הראשון. לעתים יש לבצע גם ריסוס שלישי.

מומלץ לרסס באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. GA₃ בריכוז 10 ח"מ + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% +משטח (  BB5בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%)

2. GA₃ בריכוז 5 ח"מ + משטח  BB5בריכוז 0.15%

יש להשתמש אך ורק בתכשירי GA₃ המורשים לפי הרשום בתווית.

ריסוס  ב-2,4-D   להפחתת נשירת פרי טרם קטיף ולהארכת עונת הקטיף בהדרים

בחלקות הדרים, שבהן הפרי נוטה לנשור טרם הקטיף, מומלץ לרסס מסוף חודש אוקטובר עד מחצית דצמבר ב- 2,4-D  (18 ח"מ) + משטח. הריסוס יבוצע בנפח תרסיס של כ-300 ליטר לדונם בפרדס מבוגר. ריסוס זה מפחית גם נשירת פירות באזור הניתוק במצעית, הנגרמת כתוצאה מרוחות חזקות.

בחלקות, הנקטפות בסוף חודש פברואר ולאחריו, מומלץ לבצע בחודש ינואר ריסוס נוסף באותה נוסחת ריסוס.

תכשיר ה- 2,4-D המשווק עתה בארץ הוא פאסטפרוט. לקבלת ריכוז של 18 ח"מ חומר פעיל, יש להוסיף 18 סמ"ק תכשיר ל-100 ליטר מים (ריכוז הפאסטפרוט בתמיסה: 0.018%). יש לשלב פאסטפרוט ומשטח טיבולין בריכוז 0.025%, כפי שרשום בתווית.

ריסוס בג'יברלין לשמירת חיוניות הפרי

כאשר מעוניינים לשמור על חיוניות הפרי, כלומר לשמר את מוצקותו ולעכב הופעת צבע מתקדם, מומלץ לרסס בין סוף חודש אוקטובר למחצית חודש דצמבר בג'יברלין (10 ח"מ של ₃GA) + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח  (5BB בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%).

חשוב לציין כי הג'יברלין, בנוסף להשפעתו החיובית, מעכב את שינוי צבע הפרי ופוגע בהבחלתו, כך שאם מתוכנן קטיף סלקטיבי, מומלץ לבצע את הריסוס לאחר הקטיף הסלקטיבי של הפרי הגדול.

הערה: ריסוס בחומרים מווסתי צמיחה ייעשה אך ורק בזנים ובחומרים המורשים, בהתאם לרשום בתוויות.

מוטציות

בעונה זו אנו מתחילים לעקוב אחר המוטציות בזנים המוקדמים: קווי סטסומה, טבורי ניוהול, ראשון ומיכל. עיקר תשומת הלב בחודשיים הקרובים תתמקד בגילוי מוטציות מבכירות בזנים מיכל ואורי, כמו פירות המבשילים מוקדם יותר, פירות גדולים, פירות מתוקים ופירות חסרי זרעים. כדי לאתר מוטציות, יש לסרוק היטב את כל העצים בפרדס ולשים לב לשינויים, כמו גודל הפרי, צורתו, צבע הקליפה והציפה, הקדמה או איחור בשבירת צבע, חוסר זרעים או מיעוט זרעים וטעם משובח יותר, בהשוואה לפירות האחרים. אם מתגלה מוטציה בענף בודד או בכל העץ, יש לסמנה באופן בולט לעין בסרט סימון ולפנות בהקדם למדריך האזורי.

הדברת מזיקים

בפרי המיועד ליצוא יש לטפל אך ורק בהתאם ל"רשימת תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בתוצרת חקלאית המיועדת ליצוא", שפורסמה על ידי מיכל מזעקי. הרשימה הרלוונטית לעונת 2025/26 מופיעה בקישור:

https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/pesticides-are-allowed-for-use-i-citrus-for-export

לעתים קניינים ורשתות בחו"ל מחמירים מאוד בדרישותיהם, וכדי לשווק להם, הטילו היצואנים מגבלות נוספות לשימוש בתכשירים, כך שהמגדלים חייבים לטפל רק בחומרים שמתירים היצואנים. על המגדלים להיצמד גם לרשימת החומרים המותרים לשימוש בחברת השיווק שעמה הם עובדים. ייתכנו הבדלים בין חברות השיווק השונות ביחס לחלק מהתכשירים. בבחירת התכשירים לריסוס יש לדייק בנושא מספר הימים המותר לריסוס לפני הקטיף.

להדברת המזיקים באופן הטוב ביותר, אין לעבור את מהירות הנסיעה המומלצת למרסס, שבאמצעותו מיושם הריסוס.

אקרית החלודה – יש להמשיך לנטר בקפדנות ולזהות התחדשות. במקרה שנתגלתה נגיעות, בדקו אם עלול להיגרם נזק כלכלי, בהתאם למועד הקטיף. בזנים הנקטפים בתקופה זו, יש לשקול את כדאיות ההדברה, וכמובן להקפיד על ימי ההמתנה עד לקטיף, בהתאם לתכשירים המיושמים. יש לרסס בקפידה ולדייק בכיסוי פנים העץ ומקומות המגע בין הפירות, בעיקר בזני האשכולית והפומלית. מתברר שהכישלונות בהדברת אקרית החלודה נובעים בעיקר מיישום לקוי של הריסוס. בתקופה זו ניתן להשתמש בכל התכשירים המומלצים, בהתאם למינונים ועל פי המועד מהקטיף. רצוי שלא להשתמש בעונה אחת באותו תכשיר ברצף אלא לבחור גם תכשיר מקבוצה שונה ולרסס בהם לסירוגין.  חשוב לזכור כי בשלב מתקדם זה של העונה, כאשר פעמים רבות נסגר פתח הדלת ופתחים אחרים שנגזמו מוקדם, העץ הופך להיות סגור לחדירת תרסיס לחלק האמצעי/עליון שלו. בעיה זו בנוסף על קוטר הפרי שגדל ואשכולות של פירות צמודים, מקשה על הגעת חומר ההדברה לכל חלקי הפרי ומורידה מיעילותו. כפי שצוין כבר בחלק זה, שמירה על מהירות נסיעה מקסימלית של 1.5 קמ"ש ונפח תרסיס (לעצים בוגרים עם נוף מלא) של בין 300-400 ליטר לדונם תביא לתוצאות טובות יותר בהדברה.

נמלים – בתקופת הקיץ הנמלים נוהרות לפרדס, כיוון שהן נמשכות לטל הדבש שמפיקות הכנימות. הנמלים מסבות נזק גם למערכת השורשים של שתילים צעירים, ומדי פעם נראה כרסום בעלוותם. יש לטפל בקיני נמלים וכן בצמוד לגזעים, לפי הנחיות המדריכים. שמירה על מעברים גזומים בין עצים ועל הדברת עשביה צמוד לעצים תשבש את תנועת הנמלים למעלה ובין העצים.

אקריות קורים (מזרחית, ארגמנית, שטוחה ומצויה) – נגיעות ברמה גבוהה באקריות אלה עלולה להסב נזק לקליפת הפרי ולעלווה עד כדי התייבשות ונשירת עלים. בשנה האחרונה נצפתה עלייה מסוימת בנזקי שטוחנית בפרי וגם בעלווה. מוזמנים להתייעץ איתנו במקרים של בעיות בהדברה. אקרית מצויה, נכון למידע שקיים, מהווה בעיה באזורים בודדים ולא בכל הזנים. אקרית אדומה מזרחית תמשיך לגרום נזק גם עד חודש נובמבר, כל עוד יש חום, יובש ואבק בפרדסים.

להדברת אקריות קורים יש להשתמש בתכשירים המיועדים לכך:

מזרחית: שמן אולטראפז, שמן JMS, אנווידור, ספידי, אינדיגו, תכשירי גופרית מורשים (עד כה מדובר רק בתכשירים סופה ו-גפרכל), דפנדר או מטאור ונקסטר. ספיידר נבדק על ידנו, ונמצא כלא יעיל בכלל.

ארגמנית: שמן JMS, אנווידור, דפנדר ונקסטר.

שטוחנית: נקסטר.

כנימה אדומה – יש לשים לב להתפתחות הדור הסתווי. בעת השימוש בתכשירי ההדברה השונים נדרשת הקפדה על ימי ההמתנה המופיעים בתווית וברשימות המפורסמות על ידי חברות היצוא. אם רמת אוכלוסיית הכנימה האדומה בחלקה היא גבוהה, מומלץ להיוועץ במדריך לגבי דרכי ההתמודדות עמה. תכשירי pyriproxyfen  מומלץ לרסס רק בחלקות אפילות המיועדות לייצוא מינואר והלאה.

זבוב הפירות הים-תיכוני – יש לעקוב אחר נגיעות חריגה. בחלקות שאינן מטופלות מהאוויר (בשל מגבלות שונות), יש לוודא כי מועצת הצמחים ביצעה ריסוס מהקרקע בטרקטורונים; ובמקרה שלא, אחראי רק הפרדסן לטפל בכתמים.

מגדלי ההדרים, המדבירים בשיטת המתקנים, יוכלו לקבל בחזרה את מלוא ההיטל ששילמו להדברת הזבוב, בהתאם לקבלת אישור מענף ההדרים במועצת הצמחים.

הוראות מפורטות בנושא מתקני הקטילה והלכידה פורסמו בדפון "בפרדס, יולי-אוגוסט 2025".

זבוב האפרסק – Bactrocera zonata – התפשט בשנים האחרונות לרוב אזורי הפרדסים באזור החוף, בנוסף לכך לאזור עמק הירדן וסובב כנרת. בפרדסים הנמצאים באזור הנגוע, פועלים להדברתו בשיטת הגישה המערכתית, שגובשה על ידי השירותים להגנת הצומח, כדי לאפשר יצוא הדרים מאזור זה לאיחוד האירופי. את מרבית הפעולות מבצעים בגישה המערכתית אנשי השירותים להגנת הצומח והמכון להדברה של ענף ההדרים במועצת הצמחים. פעולת הניטור מבוצעת על ידי עובדי השירותים להגנת הצומח בכל הארץ. באזורים שנמצאו נגועים, מבוצעת משיכה של הזכרים וקטילתם באמצעות התכשיר מתיל יוגנול, המרוסס אף הוא על ידי השירותים להגנת הצומח. הדברת זבוב האפרסק נעשית בדומה להדברה של הזבוב הים-תיכוני, כלומר באמצעות ריסוסים אוויריים וקרקעיים בתכשיר סקסס על ידי המכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים. על פרדסנים המגדלים באזור נגוע, חלה החובה לבצע ניטור פירות לאיתור נגיעות בזבוב מדי שבועיים החל מחודש ספטמבר; ומדי שבוע מחודש נובמבר. הניטור לאיתור זבוב האפרסק נעשה במשולב לניטור העת"מ, כך שלא נדרשת תוספת כוח אדם לביצוע משימה זו. בדיקות הפרי בבתי האריזה מבוצעות בדומה לבדיקות העת"מ: מבדק שער, מבדק קו (מבדק קנ"ט) ומבדק המוצר המוגמר. כאשר נמצא פרי נגוע ברימת הזבוב, יש לשלוח אותו לבדיקה לשירותים להגנת הצומח, שם תבוצע בדיקה גנטית לזיהוי מדויק של זבוב האפרסק או הזבוב הים-תיכוני. נכון להיום, אין בדיקת שדה ויזואלית המתאימה להבחנה בין רימות שני הזבובים.

אנו פונים אליכם, המגדלים, לדווח על נגיעות זבובי פרי בחלקות, על מנת שנוכל, להדגיר, לזהות איזה מין עקץ את הפרי וללמוד מהתוצאות לגבי פיזור המינים השונים בארץ. נודה על שיתוף פעולה מצדכם.

תריפס הקיקיון ותריפס ההדר – תריפס הקיקיון פוגע בצימוח צעיר של זנים שונים ובחנטים של זני לימון החונטים בסתיו. בתקופה זו עלולים מיני תריפס אלה (הקיקיון וההדר) לפתח אוכלוסייה גבוהה בנטיעות צעירות ובהחלפות זן. עם זיהוי אוכלוסייה משמעותית, יש לרסס בתכשירי אבמקטין בשילוב שמן קיצי. במקרה שלא נראה שיפור, יש לשקול ריסוס בחומר מקבוצה אחרת, דוגמת ספרטה סופר ומאבריק, בהתאם לשיקולי ימי ההמתנה ממועד הקטיף. לאחרונה ניתן רישוי חירום לשימוש באקסירל ובדיקרזול לנטיעות צעירות בעצים לא מניבים.

כנימת עש צמרית – כנימות אלה גורמות בשנים האחרונות להיווצרות רבה של טל דבש ופייחת. הכנימה מתפתחת בסתיו, ובמרבית המקרים – על עלווה צעירה שהגיעה לגודלה הסופי. בשנים האחרונות נראתה בחודשי הקיץ בכמה חלקות הדברה טבעית, לא תמיד היא מספיקה על מנת להוריד את רמת האוכלוסייה מתחת לסף נזק. יש לעקוב אחר התפתחות הכנימה ואחר מידת הדברתה הטבעית, בעיקר בחלקות שהיו נגועות בכנימות עש בשנה שעברה. לעתים ניתן להסתפק בטיפול בפייחת באמצעות ריסוס בשמן. במידת הצורך מומלץ להיוועץ במדריך. חלקות שלא מיועדות לייצוא ניתן לרסס בחומרי הדברה נוספים.

פייחת – בחלקות שבהן הפרי נקטף מאוחר או ירוק (פומלית), והוא מכוסה בפייחת רבה, ניתן לרסס בשמן בריכוז מינימאלי של  1% . יש לזכור כי בזנים שקליפת פריים נוטה להיות גסה ומחוספסת, כמו אורי, אורה ושמוטי בחלקו העליון, שטיפת הפייחת בבתי האריזה חלקית בלבד, גם לאחר ריסוס בשמן. בכל הזנים, ובמיוחד באלה שהוזכרו לעיל, יש לנקוט בכל דרך אפשרית למניעת אילוח בפייחת מבעוד מועד.

עש התפוח המדומה (העת"מ) – עש התפוח המדומה נפוץ במרבית אזורי הארץ – מפרדסי עמק יזרעאל ועד פרדסי הנגב המערבי. העת"מ הוא מזיק הסגר מסוכן וקשה, ונוכחותו על הפרי ובתוכו אסורה כמעט בכל יעדי השיווק של פירות ההדר מהארץ. המזיק מאיים מאוד על המשך היצוא לשוקי העולם של מיני פירות בכלל, ושל הדרים בפרט, ולכן חשוב ביותר לפקח ולנטר את העש ולהקפיד על מניעת חדירתו לפרדס. אין לקטוף פרי החשוד כנגוע במזיק, ובתי האריזה נדרשים שלא להכניס לתיבות פרי החשוד בנגיעות בעש התפוח המדומה.

כאמור, ביצוא יש דרישה לאפס נגיעות. אם יתגלה פרי נגוע, ולו גם בזחל אחד, במהלך בדיקה המבוצעת בהגיע הפרי לנמל היעד, ייפסל מיד המשלוח כולו, כאשר מדובר באיחוד האירופי, ועלול להיאסר מיד היצוא כולו למדינות הרגישות לנושא, דוגמת ארה"ב, קנדה, סין וקוריאה.

הזנים הרגישים יותר לעש בארץ הם הזנים הכתומים: מנדרינות ותפוזים. זני היצוא העיקריים הרגישים הם מנדרינה אורי, זני מנדרינות נוספים ותפוזים שונים. בכל מקרה, את כל פעילות הגישה המערכתית נגד העת"מ יש לבצע בכל חלקות ההדרים באזור הנגוע, למעט חלקות ליים ולימון.

האיחוד האירופי פרסם דרישה המחייבת את מדינת ישראל להציג בפניו פרוטוקול היערכות ליצוא, אשר יאושר על ידו ויפוקח על ידי השירותים להגנת הצומח. הפרוטוקול מכיל פיקוח וטיפול במזיק בחלקות, רישום של החלקות על ידי השירותים להגנת הצומח, פיקוח ובקרה על בתי האריזה ופיקוח על המשלוחים ליצוא. חלקות שלא יעמדו בדרישות הללו – לא יוכלו לייצא פרי.

פיקוח וניטור הדוק של פקחי מזיקים:

– בחלקות שלא נמצאה בהן עד כה נגיעות בעש התפוח המדומה, יש לנטר אחת לשבועיים החל מחודש אוגוסט. בחלקות שבהן התגלו ביצים או זחלים, יש לנטר אחת לשבוע.

– הפיקוח בכל חלקה וחלקה ייעשה במשך 15 דקות. אם במהלך הפיקוח יימצאו יותר מ-5 פירות נגועים, תושהה החלקה מאפשרות היצוא למשך 5 שבועות.  לאחר ההשהיה יותר הקטיף בחלקה רק אם תפחת משמעותית רמת הפירות הנגועים, כלומר פחות מ-5 פירות לפיקוח בחלקה.

– בקרה קפדנית בקטיף ובאריזה – על חלקות נגועות יש לדווח לבית האריזה, ופירותיהן יעברו בקרה קפדנית נוספת בעת הקטיף והאריזה.

הדברה

הפחתת אוכלוסיית העש מבוססת על בלבול בעזרת תכשירי פרומון ובאמצעות תכשירים ביולוגיים וכימיים הקוטלים את הזחלים שעל קליפת הפרי.

בשיטת הבלבול מומלץ להתחיל כאשר מוצאים לכידות של זכרים אחדים באחת ממלכודות הניטור ברצף של 3 בדיקות באותו הפרדס. בלכידות באחת המלכודות שבה נראים מעל 10 פרטים ללכידה, יש לנקוט מיד בשיטת הבלבול, גם אם זו הלכידה הראשונה.

פסילת ההדר האסיאתית – Diaphorina citri – הפסילה ניזונה ומתרבה על הלבלוב הצעיר ואף מטילה עליו את ביציה. על הלבלוב הצעיר גדלות גם הנימפות הצעירות. הנזק הישיר שגורם מזיק זה הוא הפרשת טל דבש ויצירת פייחת, אך מאיים יותר הנזק המשני: היותה של הפסילה וקטור – נשאית ומפיצה של מחלת הגרינינג, שהיא מחלה בקטריאלית, הקוטלת לחלוטין עצי הדרים במקומות רבים בעולם.

כיום אנו עדים למוקדים פזורים של פסילת ההדר האסיאתית – מצפון הארץ, דרך אזור החוף ועד חלקות פרדס בנגב (הממצא האחרון אותר בדרום הארץ, באזור כרם שלום).

אנו פונים בבקשה למגדלים לגלות ערנות לנושא בפרדסים ולהודיע למדריכים על כל צימוח חשוד בפרדס. נכון לעכשיו המשימה היא להדביר ולשמור את המזיק בפרדסים ברמת נגיעות נמוכה ככל האפשר. יש תכשירי הדברה המורשים להדברת הפסילה שמתאימים גם להדברה של מזיקים נוספים שיש בפרדס ( טבלה מצורפת). כאשר מחליטים לרסס להדברת אחד מהמזיקים האחרים רצוי לבחור בתכשיר שמדביר גם את הפסילה.

תכשירים המדבירים מזיקים אחרים בפרדס שמדבירים את פסילת ההדר

ישנם מאמצים רבים של משרד החקלאות, צוות המדריכים בשה"מ, השירותים להגנת הצומח, המכון להדברה ביולוגית והקרנטינה בחווה של מו"פ צפון (כולל צוות חוקרים וטכנאים) לנהל פיזור צרעות טפיליות ספציפיות לפסילת ההדר האסיאתית במוקדים נגועים, בנוסף על קיום ימי עיון והדרכות פרטניים לחקלאים ופקחי מזיקים ברחבי הארץ.

ככל הידוע לנו עד כה, מחלת הגרינינג אינה מצויה כיום בארץ. הפסילות שנמצאו ואף החומר הצמחי מהשטח נבדקו לנוכחות מחלת הגרינינג, וכל הממצאים שהתקבלו היו שליליים. עם זאת, מאירועים דומים בעבר, כפי שהתרחשו במדינות המגדלות הדרים בעולם, מחלת הגרינינג הופיעה שנים אחדות לאחר גילוי הפסילה, ולכן יש חשיבות עליונה למלחמת החורמה במזיק זה. אנו מצדנו ממשיכים כל העת לקיים הדרכות בנושא הפסילה ברמה הארצית וברמה האזורית.

בשאלות נוספות ובכל מקרה של חשד להימצאות פסילה, הנכם מתבקשים לפנות למדריך ההדרים האזורי. אין לשאת את הפסילה בכלי ואין להעבירה מאזור לאזור, אלא המדריך יגיע לפרדס לצורך הזיהוי. יש לסמן את מקום מציאת הפסילה בסרט סימון ברור, כך שניתן יהיה לשוב למקום.

בעת הלבלוב האביבי יש להגביר פיקוח בחלקות, כדי לאתר מבעוד מועד ביצים, נימפות או בוגרות פסילה, ובמקרה של זיהוי, יש להעביר דיווח מסודר בהקדם למדריך האזורי.

מחלות

עלעלת

תקופת הסתיו היא המועד המתאים ביותר לזיהוי עצים הנגועים במחלת העלעלת. בתקופה זו נראים היטב סימני העלעלת האופייניים: עצים קטנים יותר, עלים קטנים ופירות קטנים, מעוותים וא-סימטריים. יש לסמן את העצים הנגועים, ובנגיעות קשה לעקור אותם.

ריקבון צוואר השורש והשורשים

החל מסוף החורף ובמהלך עונת ההשקיה עלולות להתפתח בפרדסים בכל הגילים מחלות בצוואר השורש ובשורשים עצמם כתוצאה מפטריות קרקע, המשגשגות בסביבה לחה שנוצרה מהשקיה בעודף. יתר על כן, גם השקיה במרווחים צפופים יוצרת תנאים נוחים להתפתחות מחלות אלה. לפיכך, יש להימנע מעודפי מים ולהיוועץ במדריך האזורי בנושא ממשק ההשקיה. בעצים פגועים ניתן להבחין לעתים בזיבות שרף בצוואר השורש ובגזע. בנוסף, סימני הצהבה, נשירת עלים וחוסר יציבות העץ בקרקע עשויים להעיד על ריקבון של השורשים ועל בעיה בעיגון העץ ובהובלת המים עקב כך.

ריקבון צוואר השורש, לעומת ריקבון כללי של השורשים, עלול להתפתח גם כאשר כמויות המים תקינות, אך צוואר השורש אינו מאוורר כראוי, כפי שקורה לעתים קרובות בנטיעת שתילים נמוכה מדיי או במקרים של סחף קרקע המכסה את השתיל בחלקו התחתון. במקרים כאלה מומלץ לעצור את ההשקיה ולבצע "גומות אוויר", כלומר חשיפת צוואר השורש והסרת הקרקע מהאזור הנרקב.

למניעת מחלות אלה מומלץ כל שנה בהדרגה להרחיק את קו הטפטוף עד כ-40 ס"מ מהגזע.

בשתילים (עד 3 שנים) ניתן להדביר את הפטרייה על ידי הגמעה ברידומיל גולד 480 ת"נ (48% חומר פעיל) בריכוז 0.04%, בכמות של 500-200 סמ"ק לשתיל (0.2-0.08 סמ"ק תכשיר לשתיל), בהתאם לגודלו.

אלטרנריה

המחלה מתפתחת במהירות בלחות גבוהה ובטמפרטורה נוחה, שהן התנאים המתאימים לעונה זו. מניסיון העבר עולה כי ירידת גשם, גם גשם קל, בחודשי הסתיו, גורמת לאילוח קשה מאוד של הפטרייה על הפרי. הנביטה של נבגי המחלה וחדירת התפטיר לעלה או לפרי מתבצעות תוך שעות ספורות. לאחר שלב החדירה של הנבגים לעלה או לקליפת הפרי, יעילות הריסוסים להדברת הפטרייה והסיכויים למניעת הנזק הנגרם בעטיה – נמוכים מאוד, ולכן מומלץ לרסס לפני הגשם. בינתיים יש לבצע ניטור לגילוי הדבקות חדשות בעלים צעירים ובפרי שבתוך נוף העץ ומחוצה לו.

הזנים הרגישים לאלטרנריה הם: מינאולה, נובה, ינוב, מיכל, מורקוט, מור, מירב, ועידית.

מומלץ לבצע תחלופה בין התכשירים בחומר הפעיל ולהקפיד על זמן הטיפול לפני הקטיף בכל תכשיר ותכשיר. רצוי להשתמש בתכשירי נחושת בסמוך לאירועי גשם ומיד לאחריהם.

טבלת תכשירים להדברת חלפת (אלטרנריה)

ריקבון חום

מחולל המחלה נמצא בעומקים שונים בקרקע ומופיע על פני השטח כאשר יורדות הטמפרטורות ועולה הרטיבות, עם הגברת ההשקיה או התרבות הגשמים. ההדבקה העיקרית של הפירות מתקיימת בעיקר לאחר הגשם השני, כאשר מצטברות שלוליות מים או זורמים מי גשם בפרדס. נבגי הפטרייה מודברים בריכוזים נמוכים של יוני נחושת. יש לרסס למניעת הדבקת הפרי, במיוחד בפרי המיועד ליצוא, לפחות שבועיים טרם הגעתו לבית האריזה. ריסוס נוף העץ בתכשיר נחושת יתבצע לגובה של 1.5-1 מטר מהקרקע. יש להקפיד מאוד על מניעת המחלה בחלקות המיועדות לשיווק לסין, כיוון ששם הריקבון החום נחשב מחלת הסגר. כמו כן, למניעתה נדרשים גיזום של שמלת העץ לגובה 40 ס"מ וריסוסי נחושת –

מרק בורדו 1% בזנים אפילים, ו-0.5% בזנים בכירים.

להכנת 1% מרק בורדו ב-100 ליטר מים – ממיסים 1 ק"ג של גופרת נחושת בצורת אבקה טחונה דק, ומוסיפים 1 ק"ג סיד כבוי. אם הסיד טרי, ניתן להשתמש בפחות סיד כבוי (בערך 0.6 ק"ג), אך יש לבדוק אם ה-pH הגיע ל-11. כשאין עודפי גופרת נחושת, ה-pH עולה ל-11.

אין לרסס בתכשירי נחושת לפני הריסוס בשמן או לאחריו.

טבלת תכשירים להדברת ריקבון חום

מאלסקו

המחלה פוגעת בעיקר בלימונים, באתרוגים ובליים, אך עלולה לפגוע גם בקליפים שונים, באשכולית ובפומלית. מניעת המחלה תתמקד באיתור עצים נגועים בשלבי ההידבקות הראשונים, המאופיינים בנשירת עלים ירוקים והתייבשויות בקצוות ענפים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. לאחר איתור העצים הנגועים יש לבצע גיזום של כל הענפים היבשים, עד הנקודה הנמוכה ביותר, שבה פנים הענף נראה בריא. אם לאחר הורדה של ענף רואים את סימני המחלה בגזע (גוון ורדרד באזור השיפה והשחרה של העצה), יש לעקור את העץ כולו. מכיוון שהתפשטות המחלה נעשית באמצעות נבגים, המתפתחים על הענפים היבשים בעץ הנגוע, בעונה זו ובמהלך השנה כולה, יש לשמור על סניטציה קפדנית, לגזום ענפים יבשים, להרחיק את הגזם הנגוע ולשרוף אותו מחוץ לחלקה.

גם זני ההדר, שלרוב אינם נדבקים במאלסקו דרך העלווה, עלולים להידבק במחלה דרך סורים של הכנה הרגישה למחלה, ולכן יש להקפיד להסיר את הסורים בכנות הרגישות (כנות לימוניות).

כדי למנוע הידבקות במחלה, חשוב לרסס בנחושת את כל הנוף של הזנים הרגישים. הריסוס ייעשה לקראת תחילת הגשמים. התכשירים המומלצים למניעת הידבקות בנבגי המאלסקו הם מרק בורדו 1% וקוצייד 0.25%. בחלקות הנגועות כבר במחלה מומלץ לרסס כמה פעמים במהלך החורף לאחר ירידת 200-150 מ"מ גשם. בנוסף לסניטציה הקפדנית ולריסוסים, ניתן לטפל גם בתכשיר 'חוסן' (מתוצרת מכתשים – אדמה). ה'חוסן' מעכב את התפתחות המחלה בעצים נגועים, אך אינו מדביר אותה, ולכן נדרשת גם סניטציה קפדנית כדי למנוע ככל הניתן הדבקות חדשות. בחלקה המטופלת ב'חוסן' צפויה התפשטות איטית יותר של המאלסקו בין העצים בחלקה ותמותת עצים פחותה מזו העלולה להתרחש בהיעדר טיפול.

דגשים לעבודה עם התכשיר 'חוסן':

1. מומלץ להגמיע 'חוסן' בחלקה הנגועה במאלסקו ברמה שבין 5%-30%.
   1. ה'חוסן' משפיע ביעילות רבה יותר על מחלת המאלסקו בעצים צעירים או גזומים כהלכה.
   1. חובה להקפיד על סניטציה בכדי להפחית נגיעות בחלקה.
   1. מומלץ להגמיע 5 פעמים בשנה, בסתיו ובאביב, בחודשים: אוקטובר, נובמבר, מרס, אפריל ומאי – 200 סמ"ק לכל דונם בכל הגמעה. 

גנודרמה וריקבון ספוגי

גנודרמה היא פטריית מדף המופיעה על גזעי עצים או על גדמים בתנאים מסוימים. המחלה, העלולה להתפתח כתוצאה מנגיעות בגנודרמה, היא ריקבון ספוגי, ותיתכן תמותת עצים בעטיה. הימצאות גופי הפרי על גדמים או על עצים (תמונות בהמשך) מעידה על נוכחותה של הפטרייה בחלקה, אך לא בהכרח על התפתחות מחלת הריקבון הספוגי. במקרה שקיימת נגיעות בחלקה, יש לאסוף את גופי הפרי של הפטרייה, להוציאם מהחלקה ולהשתדל שלא לפזר את הנבגים. את האזורים הנגועים יש לרסס בתכשירי נחושת.

בחלקות אשר ניטעו מחדש, כאשר לא נעקרו גדמי עצים קודמים שהיו נגועים בפטרייה, היא עלולה להדביק את השתילים או את העצים החדשים ולהביא להתמוטטותם. אם כן, כאשר נוטעים מחדש, מומלץ לעקור את הגדמים והשורשים של העצים הקודמים.

גרינינג (Huanglongbing – HLB)

המחלה אינה נמצאת בארץ, אך עקב גילוי הווקטור המעביר אותה (פסילת ההדר האסייתית בישראל ותפוצתו ההולכת וגוברת – חשוב לגלות ערנות. הגרינינג היא מחלה בקטריאלית קשה מאוד של עצי ההדר. במקומות בעולם, שבהם היא קיימת ומבוססת, היא פוגעת בצורה משמעותית בענף ההדרים. סימני המחלה הם: הצהבת עורקי העלים והיווצרות כתמים צהובים אופייניים עליהם, מיעוט פירות, פירות הנותרים ירוקים בחלקם, פירות במועדי פריחה שונים, פירות קטנים וא-סימטריים, עלים קטנים, עץ קומפקטי והתייבשות ענפונים. במקרים מסויימים תיתכן נשירת פירות וירידה באיכות הפנימית של הפרי (טעמים מרים ואי-הגעה לערכי סוכר סטנדרטיים) נגיעות קשה וממושכת עשויה לגרום לתמותת עצים. כאמור, מחלת הגרינינג מועברת על ידי פסילת ההדר האפריקאית (Trioza erytreae) ופסילת ההדר האסייתית (Diaphorina citri), והטיפול העיקרי בה ובהתפשטותה מתמקד בהדברת הווקטורים הללו. כפי שנכתב בפרק 'מזיקים' בדפון זה, פסילת ההדר האסייתית נמצאת באזורים נרחבים בישראל, מצפון עד דרום. אנו פונים ומבקשים לדווח למדריכים על כל חשד להימצאות פסילות ועל כל עץ הנראה נגוע בגרינינג.

הדברת עשבים

פרדסים בשנה הראשונה

מומלץ לרסס בתכשיר גליפוסינאט אמוניום (בסטה, פאסטר ודומיו) 1.5%-2% + היט 3.5 סמ"ק לדונם + שטח 90 בריכוז 0.1%. יש להגן על הגזעים מפני הרטבה בתרסיס.

הדברה בעצים צעירים בני שנתיים עד שלוש שנים

 מומלץ לרסס באחת מהנוסחאות הבאות:

1. תכשיר גלייפוסט בריכוז 1% + תכשיר D-2,4 בריכוז 0.5%.
2. תכשיר גלייפוסט בריכוז 1% + היט 3.5 סמ"ק לדונם + שטח 90 בריכוז 0.1%.

בריסוסים שיבוצעו מאוחר יותר, לאחר ירידת הטמפרטורות, ניתן יהיה  לטפל בתכשירי אוקסיפלורופן* (גול ודומיו). נוסחאות הריסוס תפורסמנה בדפון "בפרדס, נובמבר-דצמבר 2024".

*אין לרסס בתכשירי אוקסיפלורופן כל עוד קיים לבלוב צעיר ולפני ירידת הטמפרטורות!

כללי זהירות

• בכמה פרדסים צעירים פסק הצימוח והתפתחותם נעצרה עקב שימוש שגוי בגלייפוסט (שהתבטא בריסוס במינונים גבוהים, ברחף ובפגיעה ישירה בנוף השתיל, בריסוס על קרקע רטובה מאוד ובהשקיה מיד לאחר הריסוס). לעתים היה צורך בהחלפת שתילים שסבלו מכך קשות. יש לשמור על כללי הריסוס ולזכור שתכשירי גלייפוסט נקלטים גם מהשורשים, במיוחד אם מפריזים במינון. הגלייפוסט מורשה לשימוש רק בפרדס שגילו שנתיים ומעלה.
• בשימוש בקוטלי עשבייה יש להקפיד על כמות מדויקת של החומר ליחידת שטח (אין להגדילה), גם אם מרססים בריכוז נמוך. כמות תרסיס גדולה עלולה לפגוע בעצים.

ינבוט והגה – חלקות המשובשות בינבוט ובהגה, מומלץ לרסס לפני כניסת עשבים אלה לתרדמת החורף בתכשירי D-2,4 (בר, שרדול, אמינובר, אלבר סופר או אמינופיליק ודומיהם) בריכוז 0.5%. בשולי החלקות יש לרסס בתכשיריFLUROXYPYR  (טומהוק, סטרן, פלאטון, טנדוס) בריכוז 0.5%.

אמברוסיה – יש לטפל בעשב זה רק בריסוס. אין לכסח את העשב כל עוד הוא חי, בשל יכולת התפשטותו הלאה באמצעות "ייחורים" שנוצרו בפעולת הכיסוח. באמברוסיה ניתן לטפל בתכשיר גלייפוסט בריכוז 2% + תכשיר D-2,4 0.5%. כתחליף לתכשיר 2,4-D ניתן לשלב היט 3.5 סמ"ק לדונם + שטח 90 בריכוז 0.1%.

קיקיון – הקיקיון הוא פונדקאי מיטבי לעש התפוח המדומה. להפחתת אוכלוסיית העת"מ, יש לטפל בכל שיחי הקיקיון המצויים בסביבת הפרדס, בשתי דרכים: האחת, בתכשיר גלייפוסט בריכוז 2% + תכשיר D-2,4 0.5%; השנייה, בריסוס נקודתי של אורגן 80 או הנטר בריכוז 0.3%-0.5%.

זהירות! בכל ריסוס להדברת עשבייה בפרדס, ובעיקר כאשר משתמשים לשם כך בתכשירים שנדיפותם גבוהה, יש לוודא שלא ייגרם נזק לגידולים הסמוכים. מפעם לפעם אנו עדים לנזקים קשים שנגרמו לגידולים רגישים, אשר נמצאו בסמוך לחלקות הדרים, כתוצאה מריסוסים להדברת עשבים.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך

הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.