בשיחה עם ד"ר עמיר גבעתי – מנהל השירות המטאורולגי, הוא מתריע על השפעות שינויי האקלים על החקלאות
כולנו נחשפים יום יום לדיווחי השירות המטאורולוגי על מזג האוויר הצפוי ועל כל מה שקשור בו, אך לשירות המטאורולוגי תפקידים חשובים רבים אחרים בכל הקשור לאקלים, חיזוי שינוי האקלים וההשפעות שלו עלינו ועל החקלאות. כדי להבין יותר את השפעת האקלים על החקלאות, שוחחתי עם ד"ר אמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי.
גבעתי הוא בעל תואר שני בהידרולוגיה ותואר שלישי מהמחלקה למדעי האטמוספירה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בעברו שימש כמנהל יחידת המחקרים של רשות המים והיה אחראי על הובלת פרויקטים הידרולוגיים. כמו כן, היה סמנכ"ל ומדען ראשי בחברת "ניהול משאבי סביבה", והיה אחראי על פיתוח כלים בנושא השפעות מזג אוויר עבור רשויות בארץ ובעולם. ההתמחות העיקרית שלו היא בנושא השפעת שינוי האקלים על הקרקע, ובמיוחד על המים. רוב הקריירה שלו עסק בתחום משק המים, והקשר בין מטאורולוגיה למים.
לשאלתי איך הגיע לתחום זה, הוא משיב: כי תמיד עניינו אותו השינויים באקלים ואיך מזג האוויר משפיע באמת על הפעילות היומיומית. הוא רואה חשיבות בשילוב בין חקר האטמוספירה לחקר הקרקע, כדי לקבל תמונה מלאה של תופעות האקלים. כלומר, הוא הגיע לתחום המטאורולוגיה מתוך עניין בחקר השפעות האקלים, תוך שילוב ידע וניסיון בתחומי מדעי האטמוספירה והידרולוגיה.
גבעתי מתריע מפני השפעות שינויי האקלים בישראל, בין היתר בנושא הצפות, שריפות ומזג אוויר קיצוני. הוא מדגיש את הצורך בהיערכות לשינויי האקלים ואת חשיבותו של השירות המטאורולוגי בהתמודדות עם אתגרים אלו.
השנה היבשה ביותר מאז החלו המדידות בישראל
"שנת הגשמים 2024-2025 הסתיימה עם נתונים מדאיגים: השנה היבשה ביותר מאז החלו המדידות בישראל. מאז קום המדינה, משנות ה-50, למעלה מ-70 שנה של מדידות, לא ראינו עד עכשיו שנה כל כך יבשה כמו השנה הזאת, כמות משקעים הנמוכה בהרבה מהממוצע. הממוצע מחושב על פני 30 שנה, ואנחנו נמצאים כרגע על מחצית מהממוצע, זו אינה עוד שנה רגילה", מסביר גבעתי.
"עבור אלה שתוהים מה הכוונה 'מאז שהחלו המדידות', חשוב לציין שהרקורד בצפון, במיוחד בגליל, הוא הארוך ביותר, בעוד שבאזורים אחרים הוא קצר יותר. באופן כללי, אנחנו מתבוננים על נתונים שנאספו במשך למעלה מ-70 שנה".
ברמת הגולן ירדו 280 מ"מ מתוך ממוצע של 800 מ"מ
הנתונים מדברים בעד עצמם: "אנחנו עומדים על 50 אחוזים. זה אומר שבמקום כמו ירושלים ירדו 250-260 מ"מ, לעומת הממוצע של 500-550, ואולי המקום הכי בולט, שאפילו הרבה פחות מ-50 אחוזים, זה רמת הגולן והרי הגליל, 30 אחוז מהכמות השנתית, ירדו שם 280 מ"מ, פחות מ-300 מ"מ מתוך הממוצע של 800, אז זה באמת חסר תקדים".
גבעתי מדגיש כי לא מדובר באירוע חד פעמי, "צריך לחבר את זה למגמה ארוכת שנים, שהחקלאים מכירים ומרגישים, עלייה בטמפרטורות ועלייה בהתאדות, כלומר צריך יותר מים עבור אותה כמות של גידולים. מדברים על עלייה של מעלה עד מעלה וחצי, וזה הרבה, גם בטמפרטורות המינימום, גם במקסימום. ההתאדות עלתה ב-10 אחוזים".
מהן ההשפעות על החקלאות?
"באופן כללי, ישנו דפוס ברור של הפחתה במשקעים, במיוחד פחות באזור החוף. במקביל, אנו עדים לעלייה בטמפרטורות ולעלייה ברמות ההתאדות, וכל זה מקשה מאוד על הגידולים, בעיקר על גידולי השדה".
"לגבי מטעים, הם יכולים להסתדר בעזרת השקיה, אך גידולים כמו תפוחי אדמה, שהם רגישים מאוד, זקוקים לתנאים אופטימליים, הן בטמפרטורות המינימליות והן המקסימליות, כמו גם בכמויות המים. למשל, חיטה זקוקה לפחות ל-250 מ"מ גשם בשנה. השנה, הגשנו למשרד החקלאות נתונים על מספר אזורים בארץ שבהם ירדו פחות מ-250 מ"מ גשם, זהו מצב מאוד משמעותי עבור החקלאות".
אנחנו יודעים לייצר חקלאות בתנאי מדבר ובתנאי הפחתה בגשם
איפה אנחנו נמצאים ביחס להתמודדות עם שינויי האקלים?
גבעתי מבחין בין 'הפחתה' (של פליטות גזי חממה) ל'התמודדות' (עם השפעות שינויי האקלים): "ישראל מובילה בעולם בתחום ההתמודדות עם שינויי האקלים: אנחנו יודעים לייצר חקלאות בתנאי מדבר ובתנאי הפחתה בגשם, או במילים אחרות אנחנו מייצרים יותר תפוקה בפחות מים, כי אנחנו מתייעלים טכנולוגית. אבל בתחום ההפחתה של פליטות גזי חממה, ישראל אינה מהמובילות בעולם".
גבעתי מציין כי "אין לנו עדיין חוק אקלים, על אף ניסיונות, זה הגיע אפילו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אבל לא עבר". הוא מוסיף כי "חוק אקלים היה קובע כמה גזי חממה מותר למדינה לפלוט". כלומר, החוק שמגביל בצורה ברורה ומחייבת את פליטות גזי החממה בישראל טרם עבר".
ישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות רבות בתחום חקיקת חוקי אקלים שמגבילים את פליטות גזי החממה
גבעתי מציין כי "לרוב המדינות המפותחות, יש חוק אקלים שקובע כמה מותר להם לפלוט. כלומר, מדינות רבות בעולם, ובעיקר מדינות מפותחות, כבר חוקקו חוקים דומים, אז בנושא של הפחתה אנחנו לא מהמובילים. לסיכום, ישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות רבות בתחום חקיקת חוקי אקלים שמגבילים את פליטות גזי החממה".
כיצד פועל השירות המטאורולוגי לטובת החקלאים בנושא של שינויי האקלים?
"לאחרונה פיתחנו תוצרים חדשים במסגרת מודל בשיתוף עם משרד החקלאות ומשרדים נוספים, שמטרתו לדמות את האקלים והתחזיות העתידיות. במודלים הללו אנו רואים עלייה גם בסטיות התקן, כלומר באירועי קיצון, ובמיוחד בעוצמת הבצורות. אירועים כמו שראינו השנה, שהם נדירים בדרך כלל, צפויים להיות הרבה יותר תדירים בשנים הקרובות. ככל שהזמן עובר, ישנה עלייה חדה בטמפרטורות, והדבר מציב אתגרים חמורים בפני החקלאות".
אנחנו מספקים מודיעין אקלימי בעזרת לוויינים, כוח מחשוב ולמידת מכונה
הוא מוסיף כי השירות המטאורולוגי מספק לחקלאים מידע וכלים להתמודדות עם שינויי האקלים: "הטכנולוגיות והניטור שלנו הם בעצם כלים לקבלת החלטות, כך אנחנו מספקים מודיעין אקלימי בצורה של תובנות, בעזרת לוויינים, כוח מחשוב ולמידת מכונה".
גבעתי ממליץ לחקלאים להיערך לשינויי האקלים: "אם אנחנו יודעים להגיד עכשיו איזה אזורים יתחממו יותר ואיפה יהיו באמת השינויים העיקריים, אפשר לשנות אזורי גידול. יש כבר מחשבות במשרד החקלאות להזיז את קו החיטה צפונה יותר מהאזור של צפון הנגב".
גבעתי מסכם בקריאה לפעולה: "עד שלא נשנה את ההרגלים האלה, ועד שלא נפחית את פלטות גזי החממה, אז בעצם לא נעצור את ההתחממות. והדרך להפחית את מגמת ההתחממות זה פשוט לשנות את תמהיל האנרגיה, לשרוף פחות גזים ולייצר אנרגיה נקייה ומתחדשת".
