יבול שיא
הרפת והחלב
ברק ברושי קיבוץ גבת

סא"ל ברק ברושי, 38, קיבוץ גבת, סמח"ט חטיבת "גיבור"

2 דק' קריאה

שיתוף:

אל"ם שאול ישראלי, מפקד עוצבת "אגרוף הברזל", בן קיבוץ כנרת

האדם הוא תבנית נוף מולדתו" – זהו סא"ל ברק ברושי מקיבוץ גבת. כבן לקיבוץ שורשי ולמשפחה שורשית, נטל ברק את ההובלה והשלים בענייניות כוח משימה, תוך שהעניין האישי והאגו אינם חלק מהמשוואה. 

ברק מסמל עבורי את ארץ ישראל היפה ובראש ובראשונה מבטא בתפקודו את ערך האחריות הלכה למעשה.  

סיבת שירותו – ההכרח לקחת את האחריות על קיומנו, לצד חינוך החיילים להדגשת המכנה הערכי המשותף היו מצפן ברור שכל המתבונן הבחין בו. בנוסף מאפיינים אותו ערכי המקצועיות, השיפור המתמיד, הערבות ההדדית והדוגמה האישית. 

ברק משפיע על סביבתו באופן האותנטי ביותר. הוא נותן דוגמה  באופן בו הוא מפקד, מתכנן ומבצע משימות ולא פחות באופן בו הוא מחנך ודואג לפרט. 

ברק מעולם לא עיגל פינה או בחר בדרך הקלה. הוא "צבר" אמיתי, מחוספס, דורש, עקשן, אך בנוי מיושר וטוב לב. יכולתו לחשוב מחוץ לקופסה ולתווך את מעשיו באופן שאחרים יוכלו להתחבר, גם אם אינם מצויים בפרטי הנושא מהווים סגולה משמעותית המסייעת לו להצטיין. 

סא"ל ברק ברושי הינו דוגמה למימוש החזון והרוח של התנועה הקיבוצית. במיוחד בעת הזו, תקופת שפע בה הנתינה וההקרבה למען הכלל אינם ברורים מאליהם, חשובה כל כך הדוגמה החלוצית שנדרש לחדשה ולהפיצה עוד יותר. 

 
הוא ניכר בגאוות יחידה מחד אך יודע ונחוש לתחקר, ללמוד ולהודות בטעות ואף לחנך לשקיפות והוא מכיר בחשיבותה כבסיס לבניית אמון ולחינוך הדור הבא. 

 
מורשת התנועה וחלקה בתקומת העם, המדינה, ההעפלה, ההגנה וצה"ל אינם מודגשים ומוסברים כראוי (לעניות דעתי). אחת הסיבות לכך היא הצניעות והענייניות המאפיינים את התנועה וערכיה, אולם בעת הזו בה רוחות רעות משכתבות ומפלגות, מקטינות ומסיתות, נדרשים אנשים כמו ברק שיראו את הדרך, יגבשו את חלקי החברה כפי שהוא עושה ויבטיחו שאת הדרך הנכונה תאיר דרכה של התנועה.  

על כן, ברק ראוי לדעתי לכל הוקרה וגיבוי על פועלו המשמעותי. על התנועה בנותיה ובניה להיות גאים בעצמם, במורשת ובברק. אין להניח שהמורשת ידועה ואין כאן מלאכה שמסתיימת, אלא תהליך שיטתי ומחזורי, לפי התהליך שמקיים ברק ללמד ולחנך לדרך. 

ברק ברושי קיבוץ גבת | צילום: דובר צהל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן