דנה עלתה מארה"ב ב-2021 כחיילת בודדה במסגרת גרעין צבר ונקלטה בקיבוץ ארז. היא התגייסה לצבא והוכשרה כלוחמת איסוף קרבי, ולמרות המלחמה היא מתכוונת להישאר
עוד בטרם הצטרפה לגרעין צבר ביקרה דנה בארץ מספר פעמים על אף שהוריה אינם ישראלים. היא טיילה והשתתפה בתוכנית חילופי סטודנטים וכיום, כחיילת בודדה בגרעין צבר, היא מרגישה חיבור לארץ גם מהמקום האידיאולוגי והציוני וגם מתוך חיבור אישי לחברים. "ישראל היא מקום חשוב עבור יהודים מכל העולם".
יחד עם חברי הגרעין היא נקלטה בקיבוץ ארז וכאשר התגייסה לצה"ל הוכשרה כלוחמת בחיל איסוף קרבי. ההכשרה נעשית במשותף לחיילים ולחיילות, ובהמשך יש צוותים נפרדים לגברים ולנשים. דנה שובצה לגדוד לוחמות באזור אילת ובמהלך הכשרתה הצבאית יצאה למספר מבצעים.
שמענו טילים
בשבת של ה-7 באוקטובר הייתה דנה בקיבוץ ארז. "קמנו בבוקר ושמענו את הטילים ובהתחלה חשבנו שזה לא שונה ממה שכבר הכרנו. לאט לאט הבנו שזו סיטואציה אחרת. המחבלים הגיעו לשדות הקיבוץ והחלו חילופי ירי. בזכות כיתת הכוננות לא הגיעו המחבלים לבתים". תושבי הקיבוץ פונו למצפה רמון ודנה התפנתה יחד איתם ומשם המשיכה לבסיס.
"איסוף קרבי הוא תפקיד דינאמי, אומרת דנה. "גם בשוטף אנחנו עושות משימה במקום אחד של הגזרה ועוברות למשימה במקום אחר בחלק השני של השבוע. מה שעלה עם פרוץ הלחימה זו רמת האינטנסיביות, הסיכון ומסת העבודה. אנחנו נדרשות להשתמש בכל מה שלמדנו בהכשרה".
ואיך ההורים ששומעים על הכול ממרחק?
"ההורים דואגים ולכן אני משתדלת להיות כמה שאפשר בקשר איתם, זה מרגיע אותם. כמו ההורים של כולם הם דואגים על המצב ועל הביטחון, אבל הם גם יודעים שאם התחלתי משהו אני אסיים אותו. בשביל זה באתי ובשביל זה אשאר. הם תומכים בי כי הם מבינים שזה חשוב לי".
דנה אמורה להשתחרר בקרוב לאחר שנתיים של שירות צבאי סדיר. היא רוצה להשתלב בעבודה במרכז, לעשות מילואים, ובינתיים לא מתכוונת לחזור לארה"ב. לחברי קהילת ארז שקלטו אותה ואת חבריה היא לא מפסיקה להודות "זכינו להיות בקהילת ארז ותמיד נרגיש שארז זה הבית. האנשים, הקהילה, כולם נחמדים, חמים. הם עזרנו להשתלב ועטפו אותנו ואנחנו ממש אוהבים אותם. אנחנו גם כל כך מודים וכל כך מעריכים את כיתת הכוננות שנלחמה והגנה על הקיבוץ".
