יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2463728023

בשלהי עונת ההדרים 2024/25

3 דק' קריאה

שיתוף:

מבוא

עונת ההדרים מתקרבת לסיומה. נתוני הפתיחה של העונה לא היו מבטיחים כמו בתחילת העונה הקודמת: היבולים מתונים, המחירים לא גבוהים, שערי מטבעות פחות גבוהים, מתחרים עם יבול יותר גבוה, לוגיסטיקה בעייתית למזרח הרחוק ונושאים על גבינו את תלאות ומוראות המלחמה שנכפתה ועדיין לא הסתיימה. קטיף הפרי של העונה הקודמת הסתיים מאוחר (עד יוני) ועיכב התפתחות הפרי של העונה הנוכחית.

ובמקביל, הדרום אפריקאים לא "פינו" את השוק באירופה מוקדם ולא אפשרו לאשכוליות אדומות מישראל להשיא את המחירים בתחילת עונת הפרי.

מזג האוויר החורף היה נוח עם פחות ימי גשם.

יצוא

היצוא דשדש לכל אורכה של העונה. נכון לשבוע 18 (המסתיים ב–3/5/25) ישראל ייצאה 102,759 טון פרי ביחס ל–91,718 טון בעונת 2023/24 ול–137,511 טון בתקופה המקבילה בעונת 2022/23. זוהי עליה של 12% ביחס לעונת המלחמה, אך ירידה של 25% ביחס לעונה שלפניה 2022/23. בתוך כך הירידה הבולטת ביותר היא ביעדים של המזרח הרחוק – יפן וסין. הירידה ליעדים אלה היא ב–80%!

כתוצאה של המשך המלחמה, נותרנו ללא יכולת לשנע את הפרי באוניות בנתיב דרך הים האדום. הפגיעה ביעדי המזרח הרחוק השפיעה בעיקר על אשכוליות אדומות, אשכוליות לבנות ופומלית.

אשכוליות

יצוא האשכוליות הלבנות, עם פחות מאלף טון בסך הכל, עלה מעט ביחס לשנה שעברה, אך ירד ב–65%  ביחס לעונת 2022/23.

יצוא האשכוליות האדומות עמד על 26.8 אלף טון ביחס ל–23.7 אלף טון בשנה שעברה – עליה של 13%, ו-30 אלף טון ב-2022/23 – ירידה של 11%. יצוא הפומלית עמד על 8.7 אלף טון ביחס ל-7.7 אלף טון לפני שנה – עליה של 13%,  ול–10.9 אלף טון בעונת 2022/23 – ירידה של 20%.

לגבי היצוא של האשכולית האדומה צריך לציין כי מחירי הפרי באירופה לא היו נמוכים לאורך כל העונה עם מחיר שלא ירד מ–1 יורו לק"ג, כשלמתחרים כמו טורקיה המחיר היה נמוך ב-0.15 יורו לק"ג. אציין כי הביקוש לאשכוליות ממשיך את מגמת הירידה בשווקים באירופה ומכאן היו קשיים לייצא כמויות נוספות במחיר המשאיר רווח למגדל.

יצוא הפומלית (סוויטי) עמד על 8.6 אלף טון – 13% יותר מהעונה החולפת, ביחס ל-10.9 אלף טון בעונת  2022/23 – 20%  פחות. איומי החות'ים מנעו שנה נוספת שיווק פרי באמצעות אוניה ייעודית למזרח הרחוק.

קליפים – אורי

יצוא הקליפים הצטמצם במספר זנים (סנטינה, הדס, מיכל, אורה, מירב, אודם ומעט פחות מינאולה) למעט הזן אורי. היצוא שלו נכון לשבוע 18 עומד על 62.4 אלף טון לעומת 55.2 אלף טון בשנה שעברה (12%+) וביחס ל–85.3 אלף טון לפני שנתיים (2022/23) או 71 אלף טון בעונת 2021/22.

מחירי האורי היו לכל אורך העונה גבוהים. המחירים שצוטטו באירופה עמדו על 1.8-2.3 יורו לק"ג. מחירים אלו התעלו בצורה מכובדת מעל למחירי הקליפים המאוחרים מספרד מרוקו וטורקיה (טנגו, נדורקוט, ואורי). הבעיה השנה היתה יבול נמוך יותר משנה שעברה.

שוק מקומי

השוק המקומי המהווה את היעד המרכזי לפרי ההדר זכה השנה לכמויות הפרי הרגילות ואפילו בעודף לאורך העונה. קצב האספקה היה גדול וכנראה הייתה לכך השפעה מקטינה על המחיר למגדל. בתפוזים היו מחירים טובים יותר בין היתר בגלל הביקוש והמחיר הגבוה יותר בתעשייה. מה שניתן לומר בוודאות הוא שהצרכן  הישראלי קיבל אספקת פרי הדר טרי לאורך כל העונה ובאיכות טובה בדר"כ. זהו נושא חשוב במשרד החקלאות הרואה היום באבטחת מזון טרי לאזרחים כנושא בעל חשיבות לאומית ומוביל את התכנית הלאומית לביטחון המזון של ישראל כחלק מתפקידיו של המשרד. לאחרונה שונה שמו של המשרד ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". לאחרונה גובשה תכנית לאומית לביטחון מזון ל-2050 שצריכה עדיין לעבור תהליך של תקצוב וחקיקה מתאימה כי היא נוגעת למספר משרדי ממשלה.

תעשייה

מפעלי התעשייה בעונה זו קלטו יותר פרי מבעונות רגילות. כמות הפרי שנקלטה במפעלים עד אפריל היתה גבוהה ב-12% מהעונה הקודמת הדבר ניכר בכל המינים למעט בקליפים. כ–125 אלף טון ביחס ל–112 אלף טון בעונה שעברה. הפער הגדול ביותר (הגידול) הוא באשכוליות ובתפוזים, לעומת זאת בקליפים יש הפחתה זו שנה שניה. למעלה מ-65% מהפרי שנקלט בתעשייה הוא אשכוליות. התמורה עבור אשכוליות בתעשייה עומדת על 70-80 אג' לק"ג. לעומת זאת לתפוזים הביקוש העולמי בשנתיים האחרונות גבוה, בגלל גרינינג בברזיל ופלורידה ולפיכך התמורה עלתה העונה ל-1.50 ₪ לק"ג, ולכן נותר עוד זמן קצר לקליטת פרי הדר במפעלים. מתום חודש מאי המפעלים קולטים עגבניות לתעשייה.

סיכום

לצד תיאור הקשיים שנקלע אליהם הענף בעל כורחו, קשיים בלוגיסטיקה, ואף חרם על תוצרת ישראלית בחלק מהיעדים ומהרשתות, כדאי לציין כי התמורות בקליפים ששווקו היו טובות. לעומת זאת באשכוליות קיימת נסיגה מתמשכת בביקוש הצרכנים. ניכר היה מאמץ אצל כל הגורמים בענף לתת מענה לבעיות שהתעוררו. לאחרונה התבשרנו על הטלת מכס על יבוא מישראל לארה"ב. המהלך ישפיע על פרי הדר ובעיקר אורי ויהווה מכשול נוסף על כ-9% מכמות פרי ההדר המיוצא לשם. לא ברור עדיין מה יצליחו נציגי משרד החקלאות לעשות לגבי תוצרת חקלאית בכלל ופרי הדר בפרט בענין זה.

בתקופת הלבלוב ולקראת העונה החדשה נשתדל לעשות את מיטב הפעולות הדרושות להעלאת היבול ושיפור איכות הפרי כדי להתמודד טוב יותר עם המזיקים ועם דרישות השיווק בתחרות הגוברת. מאמצים מניבים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שר החקלאות: "כל מי שעתיד מדינת ישראל עומד לנגד עיניו יודע היום, יותר מתמיד, שלצד הביטחון, הכלכלה והחינוך, החשובים כל אחד בזכות עצמו, החקלאות הייתה ותישאר הגרעין שממנו צומח החוסן הלאומי של מדינת ישראל"
4 דק' קריאה
פאנל המנכ״לים בכנס החקלאות של התנועה הקיבוצית עסק בחוזקה של החקלאות הישראלית, במכסים של טראמפ, במשק המים, באנרגיה הסולרית ובחשמל *תמונה ראשית: יעקב בכר, יו״ר התאגידים הכלכליים בתנועה הקיבוצית. צילום: אמנון גוטמן יעקב בכר,
2 דק' קריאה
הדברים נאמרו ביום עיון מיוחד שהתקיים ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים ** בישראל ישנו כיום היקף שטח נטוע של כ-30 אלף דונם בננות הפרוסים בכל רחבי הארץ ומניבים יבול של כ-200 אלף טון בננות
3 דק' קריאה
בשבוע שעבר זכיתי לבקר בתערוכה החקלאית הבינלאומית “סייאם” בעיר מקנס שבמרוקו – התערוכה החקלאית הגדולה ביותר באפריקה. שטח התערוכה 375 דונם. יותר ממיליון מבקרים ו-77 מדינות השתתפו באירוע מרשים שממחיש את הדינמיקה והחדשנות בתחום
< 1 דק' קריאה
הצמח (Striga asiatica (L.) Kuntze (Witchweed מתפשט בנילוס במצרים בסוג Striga spp. (משפחת העלקתיים Orobanchaceae) מוכרים כ-42 מינים. צמחי הסוג הם טפילי שורש אובליגטורים (Obligat parasites)1 לצמחים ממשפחות הדגניים והקטניות. לצמחים חיבור קבוע למערכת ההובלה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן