ראש הממשלה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחיה, לשמור על החקלאות ולא לשבת עם אף מפלגה שלא מכירה במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. לדבריו, הוא החזיר את הקיבוצניקים אל שולחן הממשלה לאחר שנים שלא היו שם
לראש הממשלה יאיר לפיד חשוב לפרט בראיון ל"זמן קיבוץ" את התייחסותו למרחב הכפרי, לאתגרים ולקשיים הניצבים בפניו. "המרחב הכפרי הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו. מיש עתיד. ומהעתיד של המדינה שלנו. כמעט מיליון ישראלים בוחרים כל יום מחדש במרחב הכפרי בישראל. הם עושים זאת כי טוב ביישובי המרחב הכפרי, ועם זאת יש הרבה אתגרים. הביטחון האישי הוא המרכיב החשוב ביותר לביסוס חיים של מיצוי עצמי במרחב, ובממשלה האחרונה שמנו על כך דגש. במבצע עלות השחר, יצאנו למבצע צבאי בעזה שנגמר בשלושה ימים מדויקים וקטלניים שבהם סוכלה כל ההנהגה של הג'יהאד האסלאמי.
כדי לחזק את הביטחון האישי תפיסות הנשק בעלייה, תפיסות של עברייני תנועה ואנחנו מנהלים מלחמת חורמה בנשק בלתי חוקי. הקמנו צוות בין משרדי שנלחם באלימות בחברה הערבית. הטיפול בזה הוא אינטרס שלנו. עשרות עבריינים כבר ברחו מהארץ. פגענו בכסף שלהם, הורדנו את היקפי הפעילות שלהם. שמנו על השולחן תוכנית "חוק וסדר" – גיוס של עוד 5,000 שוטרים, עוד 26 פלוגות מג"ב ומשמר ישראלי של 30 אלף איש. זה מה שיעזור. זה מה שיעשה את השינוי.
חיזוק החקלאות וביטחון המזון זה לא רק אינטרס של המרחב הכפרי, אלא של מדינת ישראל כולה. אני יודע שלמרחב הכפרי יש אתגרים גם מעבר לזה, כמו השארת דור ההמשך, יצירת מקורות הכנסה גבוהה וקרובה, שירותים אזרחיים מצוינים, פתרון חסמים לבנייה וקליטה ועוד. האנשים ביש עתיד הם מנוסים, חרוצים והגונים. הם מבינים את מגוון האתגרים האלה והם קמים כל בוקר ועובדים בזה. הם אוהבים את המדינה, שמים את טובת המדינה לפני הכול, זו המשימה שלהם. זו משימת החיים שלנו".
לא כולם חושבים אותו דבר
יאיר לפיד (58), נשוי בשנית לליהי ואב לשלושה, הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. כאדם בוגר הלך בדרכי הוריו ולפני כניסתו לפוליטיקה היה סופר, עיתונאי ששירת בצה"ל ככתב במחנה ובהמשך היה בעל טור שבועי בידיעות אחרונות, עורך, תסריטאי, מחזאי, פזמונאי, שחקן קולנוע ומנחה טלוויזיה. ב-2012 הקים את מפלגת יש עתיד, ומאז ועד היום הוא עומד בראשה. ב-2013 הוא נבחר לראשונה לכנסת ה-19, והתמנה לשר האוצר בממשלה בראשות בנימין נתניהו לאחר שיש עתיד זכתה ב-19 מנדטים והייתה המפלגה השנייה בגודלה לאחר הליכוד. בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה על ידי בנימין נתניהו. בכנסת ה-20 ירדה מפלגתו ל-11 מנדטים והוא כיהן כחבר אופוזיציה. בכנסת ה-21 חברה יש עתיד לחוסן לישראל של בני גנץ ותל"ם בראשות משה (בוגי) יעלון, ולאחר מכן התמודדה במתכונת דומה לכנסת ה-22 וה-23. דרכיהם של לפיד וגנץ נפרדו בכנסת ה-23, לאחר שגנץ החליט לחבור לממשלת נתניהו שנפלה כעבור למעלה משנה. לאחר הבחירות לכנסת ה-24 ב-2021 הוטל על לפיד להרכיב ממשלה, והוא הצליח לעשות זאת עם מספר מפלגות מימין ומשמאל כולל רע"מ. בממשלה שהוקמה כיהן נפתלי בנט כראש ממשלה ראשון ברוטציה, ולפיד כראש ממשלה חליפי ושר החוץ. לפיד התמנה לתפקיד ראש ממשלת ישראל ה-14 ב-1 ביולי 2022, לאחר קבלת חוק התפזרות הכנסת ה-24 וקביעת מועד הבחירות לכנסת ה-25. במקביל הוא ממשיך לכהן כשר החוץ.
האם אתה מקיים קשר עם התנועה הקיבוצית?
"כמובן, באופן רצוף ובתקופתי כראש ממשלה אף יותר. יש לנו חברי כנסת מתוך התנועה, וגם אלו שאינם קיבוצניקים מאוד קשובים לתנועה ולאנשיה. כדי לנצח את נתניהו חיברתי חלקים מגוונים בעם ישראל, ולא כולם חושבים אותו דבר, לכן לא את הכול הצלחנו להעביר, אבל בהחלט שיפרנו את המצב ביחס למה שקיבלנו. אני ויש עתיד החזרנו את הקיבוצניקים אל שולחן הממשלה לאחר שנים שלא היו שם. לא כולם קיבלו הכול, אבל תשאל את ראשי התנועות וראשי רשויות בצפון ובדרום אם הם העדיפו את השנה האחרונה או את 12 השנים שקדמו לה".
על אף שהוא משתבח בקשריו הרצופים עם התנועה הקיבוצית, שני אירועים שהיו לאחרונה מציבים סימני שאלה על התייחסותו של לפיד לתנועה. האחד, תמיכתה של יש עתיד בהעברת 3,500 דונם משער הנגב לשדרות, על אף שלדברי אנשי שער הנגב עדיין לא מוצו הקרקעות שהועברו לשדרות על ידם בעבר. השני, העברתן של ח"כ נירה שפק מכפר עזה ושל ח"כ ענבר בזק, בת קיבוץ דן ותושבת משגב, למקום לא ריאלי ברשימת יש עתיד לכנסת ה-25, מה שהביא לפרישתן מהרשימה והותיר את יש עתיד ללא נציגות קיבוצית בכנסת הבאה.
"יש עתיד מחויבת לתנועה ההתיישבות ולקיבוצים" מגיב לפיד, ״הממשלה שאנו מובילים בימים אלו ממשיכה לעסוק בנושא ולכן לא נכון לצאת בהצהרות פומביות. אני מאמין שנדע להגיע לפשרה שתבטיח שהשטח המדובר לא ייבנה בעתיד הנראה לעין והשטח הפתוח סביב קיבוץ ניר-עם יישמר. בנוגע לכל השמות שציינת הם חברי יש עתיד יקרים והם נשארים ביש עתיד. אני לא מקבל את הטענה שבבסיס השאלה הזאת, כאילו רק קיבוצניקים עובדים למען הקיבוצים. לא חייבים לגור בקיבוץ כדי להבין שחיים שם אזרחים ישראלים ולעבוד בשבילם כל בוקר. יואב סגלוביץ' סגן השר לביטחון פנים, שהוביל עם עמר בר לב את מלחמת החרמה, הוא לא קיבוצניק, ועדיין ביצע עבודה מצוינת למען כלל המרחב הכפרי. בנוסף, הדרך היחידה של מפלגות עם נציגים מקיבוצים להקים ממשלה היא בדיוק כמו בפעם הקודמת, שאני ויש עתיד נהיה אלו שמרכיבים אותה".
המאבק מול הרפורמה הכפויה בחקלאות הסתיים בהסכם שלטענת החקלאים לא כובד על ידי האוצר. מה עמדתך בנושא הזה?
"הרפורמה בחקלאות, כמו בתחומים אחרים, היא כורח המציאות, היא נדרשת, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים ובוודאי שלא להביא להרס של דבר חשוב כל כך כמו החקלאות. חקלאות היא הביטחון שלנו. חקלאות היא הביטחון התזונתי שלנו. חקלאות היא חלק בלתי נפרד מהמפעל הציוני. ח"כ רם בן ברק פעל ללא לאות בשנה האחרונה כדי להגיע לרפורמה שתצמצם את יוקר המחייה מבלי לפגוע בחקלאים. הוא יזם את חוק סימון המוצרים החקלאיים שנועד לאפשר לצרכנים לזהות תוצרת כחול לבן, הוא ניהל משאו מתן עם כל הגורמים המעורבים. יש עתיד מחויבת להורדת יוקר המחיה וגם לשמירה על החקלאות. אני יודע שזה לא מספיק, אבל זו התחלה. נמשיך לעסוק ולטפל בזה בממשלה הבאה, ונמצא את האיזונים הנכונים".
יריבים הפכו לשותפים
בני גנץ טוען שרק הוא יוכל להקים ממשלה בזכות קשריו עם החרדים. האם יש מצב שתוותר שוב על ראשות הממשלה בקדנציה ראשונה?
"בני גנץ הוא שותף שלנו בממשלה הזו, אנחנו עובדים מצוין ביחד, והוא יהיה גם שר הביטחון בממשלה הבאה שנקים. אני חושב שיש לקח חשוב שכולנו צריכים לזכור מהממשלה האחרונה: ממשלה יציבה אפשר להשיג רק אם ראש הממשלה עומד בראש המפלגה הגדולה בגוש. היינו בסרט שבו ראש הממשלה אינו עומד בראש מפלגת השלטון הגדולה בגוש הדמוקרטי – יציבות זה לא הביא לנו, אלא בדיוק להיפך. יש עתיד היא כיום מפלגת השלטון הישראלית הגדולה. זו מפלגה ותיקה עם עמוד שדרה אידיאולוגי חזק, מפלגה שנבחרי הציבור שלה כולם אנשים הגונים שאכפת להם ושאוהבים את המדינה ועובדים קשה כדי שיהיה פה יותר טוב. אני מזכיר לכולנו שגם בבחירות הקודמות טענו עיתונאים ופוליטיקאים שלא נוכל להקים ממשלה, אמרו לנו שהמספרים מהסקרים לא מתכנסים, אבל ביום שאחרי הבחירות, כשהגיעו תוצאות האמת, הצלחתי לחבר בין חלקים שונים בפוליטיקה ולהקים ממשלה. הצלחנו להרכיב ממשלה שמחברת בין חלקים שונים בפוליטיקה הישראלית: יריבים הפכו לשותפים כי מה שחיבר בין כולנו זו האהבה למדינה והדאגה לעתידה. כולנו שמנו את טובת המדינה לפני הכל. ואת זה אני רוצה להמשיך – את העשייה וההגנה על המדינה".
במפלגת המחנה הממלכתי כבר לא מדברים על מדינה פלסטינית אלא רק על צמצום הסכסוך. מה העמדה של יש עתיד בנושא המדיני?
"בנאומי באו"ם דיברתי על חזון ועל תקווה. אמרתי שמדינת ישראל היא מדינה חזקה שמעוניינת בשלום ומושיטה יד לשלום, אבל לא נוותר במילימטר על הביטחון שלנו. אם נתעלם מהבעיות שלנו הן לא ייעלמו. הבעיה הפלסטינית שם, ואני לא רוצה להשאיר אותה לילדים שלנו. כדי לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו צריכים לראות כפתרון ארוך טווח את ההיפרדות מהפלסטינים. זה אינטרס ישראלי וציוני וגם אם הוא כרגע לא ניתן ליישום אנחנו לא יכולים לוותר עליו. לא מדאגה לפלסטינים אני רוצה היפרדות, אלא כדי לשמר את חזון הציונות כי האופציה השנייה היא מדינה דו-לאומית שמסכנת את מדינת ישראל כמדינתו של הלאום היהודי ואת החזון הציוני. כל אלה דברים שהעולם צריך לדעת ושהציבור בישראל צריך לדעת".
האם עדיין אתה חושב שזו טעות שמרצ והעבודה לא התאחדו?
"העבודה ומרצ מפלגות חשובות מאוד בנוף הפוליטי של מדינת ישראל ונציגיהן עשו עבודה נפלאה בממשלה האחרונה. הקריאה לאיחוד נבעה מחשש שאחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה, ונכון לעכשיו הן שתיהן במקום בטוח מעל אחוז החסימה, ואני מברך על כך. שתיהן יהיו שותפות מרכזיות שלנו לדרך גם בממשלה הבאה שנקים. אנחנו כולנו גרים באותו הבית, ונשמור עליו ביחד".
האם תצרף את המפלגות הערביות לקואליציה אם יתאפשר?
"אנחנו לא נשב עם אף מפלגה שלא מכירה במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, אבל אנחנו נמשיך לפעול למען שוויון וטיפול בפשיעה בחברה הערבית. זה אינטרס שלנו כמפלגת השלטון הישראלית שמובילה את הגוש הדמוקרטי. ממשלת השינוי טיפלה באלימות ברחובות. לא יכול להיות שאנשים יפחדו לצאת לרחוב בערים המעורבות, או לנסוע בכבישי הדרום. לא יכול להיות שבחברה הערבית יהיו רציחות על בסיס יומיומי. הקמנו צוות בין משרדי שנלחם באלימות בחברה הערבית. עשרות עבריינים כבר ברחו מהארץ. פגענו בכסף שלהם, הורדנו את היקפי הפעילות שלהם".
הייתה הזנחה פושעת
מה תרצה להגיד בפנייה ישירה לקוראי העיתון חברי הקיבוצים?
"אני רוצה לומר להם שעוד כמה ימים הבחירות, ואנחנו כולנו צריכים להילחם על הבית. אני רוצה לומר להם שיש תקווה ואסור להתייאש. בעוד כמה ימים, ביום שלישי ה-1 בנובמבר תהיה לכולנו האפשרות לקבוע את עתיד המדינה. הבחירות האלה הן לא על נתניהו, הבחירות האלה הן גם לא עליי. הבחירות האלה הן על העתיד של כולנו כאן. על היכולת שלנו לפעול יחד כדי להתמודד עם האתגרים שמוצבים בפנינו.
הבחירות האלה הן באמת בין שתי אפשרויות: בין העתיד לבין העבר. הדרך שאנחנו מציעים פונה אל העתיד והאחרת רוצה להחזיר אותנו אחורה, אל העבר. מדינת ישראל יקרה לכולנו. נלחמנו עליה. נהרגנו עליה. ומוטלת עלינו החובה לשמור עליה מכל משמר. אבל אנחנו חייבים לדאוג לא רק שהיא תהיה חזקה ובטוחה, אלא שהיא תהיה גם דמוקרטית, חזקה ומתקדמת ולא תלך אחורה אל העבר ונהיה מדינה חשוכה, מסוכסכת ושונאת, מפולגת וענייה.
אני רוצה אחרי הבחירות להקים ממשלה יציבה אחראית, ביצועיסטית שפועלת למען האזרחים. רובם המוחלט של אזרחי המדינה רוצים לחיות פה בביטחון ובשלווה, להתפרנס, לגדל ילדים, לבלות עם המשפחה. הסחרור הפוליטי שבו אנחנו נמצאים לא טוב לאף אחד והוא זה שמחריף את ההקצנה, את הקיטוב ואת השסעים בעם. בשנה האחרונה הייתה פה ממשלה טובה לישראל. התחלנו לטפל בכל מה שחשוב והוזנח פה במשך כמעט עשור וחצי – מיוקר המחייה והפנסיה לאזרחים ותיקים, דרך המאבק בפשיעה ועד להסכם הימי עם לבנון. ההזנחה הייתה חמורה. זו הזנחה פושעת, אין דרך אחרת לתאר את זה. כן, צריך שתהיה פה ממשלה יציבה, ממשלה שעוסקת במה שטוב לאזרחים ולא במצבו המשפטי של אדם אחד. מגיע לאזרחיות ואזרחי ישראל ממשלה שדואגת להם, שאכפת לה כדי שנוכל לחזור להתמקד בעיקר ולחזור ולמצוא את המכנה המשותף שהוא הרבה יותר רחב ממה שלפעמים נדמה לנו. אני רוצה להמשיך את מה שהתחלנו בממשלת השינוי – לעבוד למען המדינה ואזרחיה. זו המשימה שלי. זו משימת חיי".
