גלעד פרוינד, [email protected]
נעם מייזליש, [email protected]
ד"ר מיכל שרון כהן
רקע
ענף גידול פטל אדום בישראל התפתח מאוד בעשור האחרון. הביקוש מצד הצרכנים עולה מדי שנה, והפטל נעשה למוצר מדף מבוקש ומוכר בקרב הצרכן הישראלי. עונת הגידול מתפתחת בהתאם, ממוצר עונתי למוצר שקיים בשוק הישראלי במשך רוב חודשי השנה.
מו"פ ההר המרכזי, ביחד עם שותפים למחקר, הצליח לפתח פרוטוקול גידול שמותאם לתנאי הגידול בארץ – מהצפון ועד לערבה בדרום. הפרוטוקול כולל גידול אינטנסיבי במצע מנותק בבתי גידול, מתחת לרשתות צל. בנוסף, פיתחנו שיטות להשקיה ודישון מדויקים, בשילוב עם אגרוטכניקה לגידול מירבי ומיטבי.
כיום חקלאי ישראל יכולים לבחור לגדל מתוך מגוון זנים של פטל. בנוסף לזנים המובילים באיטליה – אמירה וקלריטה, נכנסים לסל זנים אחרים מאירופה וגם זנים ראשונים מפיתוח ישראלי.
מצב הענף
נכון להיום בישראל יש יותר מ-80 מגדלים של פטל הפרוסים מצפון הגולן ועד לערבה. מספר זה הולך וגדל מדי שנה ובקרוב נגיע ל-100 מגדלים בפריסה ארצית. מדובר במספר מרשים, בהתחשב במצב הבסיסי שהענף היה בו לפני 10 שנים.
עקב הביקוש לפרי מצד הצרכנים יש גם ייבוא של פטל טרי מחו"ל, בעיקר מספרד ומפורטוגל. לא כל הפרי מייבוא מגיע לישראל במצב טוב, במיוחד בחודשים החמים, עקב בעיות בשמירת שרשרת הקירור. התחרות של הפרי הישראלי מול היבוא מהווה אתגר רציני למגדלים המקומיים. בינתיים, בשנת 2023 הייבוא לא היווה איום להתפתחות הייצור הישראלי.
רוב המגדלים הישראלים נמצאים בתצורה של משקים משפחתיים. חלק מהם מתעסקים בשיווק ישיר ושוקי איכרים. יש גם תהליך מתפתח של תיירות חקלאית ומשקים עם קטיף עצמי של הפירות. בשנה האחרונה ישנה גם מגמה של הקמת חלקות יותר גדולות של פטל על ידי גופים עסקיים.
עיקר התוצרת של פטל אדום בישראל משווק בין החודשים מאי עד נובמבר; מדובר על זנים מטיפוס ה"פרימוקן" (זנים שנותנים פרי על הענף החדש של אותה השנה). לפי החלטה של הרבנות הראשית שלמרות שהפטל נחשב לפרי, ברכתו "בורא פרי האדמה". זאת אומרת, שבניגוד לרוב הפירות האחרים, לפטל אין מצוות עורלה, וניתן לשווק פירות כבר בעונה הראשונה לאחר השתילה.
בישראל פיתחנו אגרוטכניקה של גידול פטל אדום במנהרות עבירות של 10 מטר רוחב, מכוסה ברשת צל של 40% -60% צל. הגידול מתבצע בכלים בגודל 7-15 ליטר, עם 3 עד 4 שתילים בכל מטר שורה, ובמרחק 170-200 ס"מ בין השורות. יש להשתמש בהדליה קלה של חוטים שחורים או רשתות פלסטיק לקבלת שתיל בגובה 170-200 ס"מ. המגדלים משתמשים באמצעי גידול על בסיס של קוקוס-טוף-וכבול, בכלים שונים וגם בשקי שתילה (גרובגים).
כלכלת הענף
הפטל האדום בישראל מגודל בצורה אינטנסיבית עם עלויות הקמה גבוהות בסך 60,000-70,000 ₪ לדונם. חלק מהסכום כולל תשתיות גידול רב-שנתיות (מנהרות, רשתות, כלי גידול, ומערכות השקיה ודישון). חלק נוסף מהעלויות כולל את עלות השתילים (בין 1,600-2,000 שתילים לדונם). בשנת 2023 התחלנו לחקור את השיטות המיטביות להתמודדות עם כלכלת הענף, כולל גידול חד-שנתי, דו-שנתי ותלת-שנתי של אותם השתילים. כל זאת בהתייחס לאיכות הפרי והיבול, מול העלויות למגדל.
פטל אדום בגידול אינטנסיבי הוא גידול שדורש עבודת ידיים רבה, במיוחד בתחומי קטיף, מיון ואריזה. העבודות הללו יכולות להגיע ל-60% מעלויות הייצור השוטף. מקובל בישראל להשתמש באריזות קטנות של 125-140 גרם כל אחד. במשך שנת 2023, אריזה בגודל זה הניבה בממוצע בין 8-10 ש"ח בשער המשק. יבול של אחד ק"ג לצמח נחשב ליבול טוב בתנאי ישראל. לכן ניתן בתנאים טובים לקבל יבול של 1,500-1,800 ק"ג לדונם ואף יותר. לא כל המגדלים מגיעים להישג הזה. במיוחד במזג אוויר חם, כאשר הפרי מבשיל מהר יותר ואינו מגיע תמיד לגודל הרצוי (5-7 גרם לפרי בודד).
מחקרים בענף הפטל
זה יותר מעשור, מו"פ ההר המרכזי מרכז את נושא המחקר היישומי בפטל בישראל ומלווה חקלאיים בכל חלקי הארץ העוסקים בתחום. במסגרת זו אנו גם מלווים חקלאים באמצעות הפצת דפי מידע, ימי עיון, ימי שדה, ביקורים בשדה, וקבוצת ווטסאפ מקצועית בנושא גידול פטל מיטבי.
בכל שנה אנו מפיצים דף המלצות הכולל פרוטוקול גידול במגוון נושאים, כגון: השקיה, דישון, אגרוטכניקה, הגנת הצומח, ומבחן זנים. בנוסף, יש לנו חוקר בנושא גידול פטל, נעם מייזליש, שמבקר אצל המגדלים ואחראי על ביצוע מחקרים מדעיים-יישומיים בנושא. המחקרים מבוצעים בשיתוף פעולה עם מו"פים אזוריים אחרים וחוקרים ממכון וולקני.
מזיק הסוזוקי (Drosophila suzukii) – תסיסנית נקודת-כנף, פלש לישראל לפני מספר שנים ומהווה בעיה קשה בגידול הפטל ברוב חלקי הארץ. הוא נחשב למזיק מאוד אלים שתוקף את הפרי הבשל וגורם לנזקים כבדים. ד"ר מיכל שרון כהן ממו"פ ההר, בשיתוף עם חוקרים ממכון וולקני, מובילה קבוצת מחקר בנושא טיפול במזיק באמצעות שיטות ידידותיות לסביבה. מדובר בשימוש בחומרים מן הטבע (נדיפים מהפרי) לייצור מלכודות יעילות וחומרי ריסוס להרחקת המזיק. בנוסף, התחלנו בבדיקה של אויב טבעי של הסוזוקי ששוחרר לטבע בקרבת המטעים. האויב הטבעי מחפש את הרימות של הסוזוקי ומחסל אותם ובכך אמור להוריד את האוכלוסייה במטעים בטווח הרחוק.
לפרי הפטל חיי מדף קצרים יחסית (מספר ימים). במחקר נוסף של מו"פ ההר בשיתוף עם חוקרים של 'אחר קטיף' במכון וולקני, אנו מחפשים שיטות פשוטות ויישומיות להארכת חיי המדף והאיכות של הפרי. השיטות כוללות קירור יעיל יותר של הפטל לאחר הקטיף ושימוש בשקיות מיוחדות להארכת חיי המדף לתקופה רצויה של 10 עד 14 יום לאחר הקטיף.
שיפור כלכלת הענף וייעול השימוש בכוח אדם הם נושאים חשובים להצלחת ענף הפטל בישראל. נעם מייזליש ממו"פ ההר מוביל מחקר רב-שנתי בנושא זה. בכל שנה נפיץ ידע בנושא למגדלים בענף, לחוקרים, ולאנשי מקצוע.
תחזית לשנת 2024
התחזית לענף הפטל לשנת 2024 נראית מבטיחה. הענף ממשיך להתרחב עם הוספת שטחי גידול ועם הצטרפות של מגדלים חדשים. כמו כן, ישנה עלייה בביקוש לפטל אדום איכותי בשוק הישראלי. בשנת 2024 ייכנסו זנים נוספים לרשות המגדלים לבדיקה באזורים השונים בארץ. המגדלים בארץ מצליחים לייצר פטל יפה ואיכותי, שנכון להיום מצליח להתחרות עם הייבוא מאירופה. בנוסף, המצב הביטחוני בארץ מעודד צרכנים לקנות תוצרת ישראלית וישנה מודעות רבה יותר לחשיבות נושא זה. לאחרונה נכנס לתוקף החוק המחייב סימון של תוצרת מייבוא, בתקווה שיסייע לחיזוק התוצרת המקומית.
בשנת 2024 אנו צריכים לעמוד מול מספר אתגרים בנושאים הללו:
- פיתוח פרוטוקול גידול לעונות השנה: אביב, קיץ, סתיו וחורף.
- שיפור ייעול בכלכלת הענף והשימוש בכוח אדם.
- בדיקת זנים חדשים ואיכותיים שמתאימים לתנאי הגידול בישראל.
- המשך פיתוח פרוטוקול לשימור איכות הפרי לאחר קטיף.
