יבול שיא
הרפת והחלב
גן עדן החזקות

גן עדן אחזקות, קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד

3 דק' קריאה

שיתוף:

שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב מולדת ומקומות נוספים    

מאז עברו הקיבוצים למודל ההפרטה, נופל חלק ניכר של עלויות הגינון הציבורי על כתפי החברים באמצעות מיסי הקהילה. החבר הממוצע, שעד ההפרטה היה די  אדיש לנושא, לפתע מברר ושואל  להיכן הולכים כספי המיסים ששילם, ומסתבר שלגינון הציבורי משקל רב בעוגה הכללית. התהיות הלכו והתחדדו על רקע עלייה מתמדת במחירי 'מי החצר' שמחירם לצרכן גבוה משמעותית ממי החקלאות. כנ"ל לגבי תשומות אחרות ובעיקר עלות העבודה, שלה יש משקל מכריע בתמחיר. לאור המצב, החלו הקיבוצים, בעיקר המופרטים,  לחפש פתרונות יצירתיים כמו ייבוש דשאים, שתילת צמחיה חסכנית מים ובעיקר חיסכון מופלג בעלויות כוח אדם. בשנים האחרונות אנו עדים להיעלמותו של דור הגננים הוותיק בקיבוצים, אם מפאת גילם המתבגר ומצב בריאותם והן מפאת השכר הנמוך שענף תלוי מסים זה יכול לשלם.

התשובה ברוב המקרים, הן קבוצות קבלניות, בעיקר מהמגזר הלא יהודי, שמגיעות ליומיים עד שלושה בשבוע ועושות מה שניתן במסגרת התקציב הזעום שמעמידה הקהילה. אפשר שמודל זה עומד להשתנות, בזכות יוזמה של שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד, אחות ושני אחים, שהקימו חברת גינון העונה לשם 'גן עדן אחזקות' שמעסיקה חבר'ה צעירים מקיבוצי הסביבה, שמדיהם האדומים-שחורים הפכו לסימן היכר שמייחד אותם, כאשר בימי קורונה אלה הם עוטים על פניהם מסכות מגן כמתחייב.

כרמית ברזילי אוחיון (45) נשואה ואם לשלושה, בוגרת לימודי אדריכלות נוף במדרשת רופין, ריכזה משך שנים ארוכות את ענף הנוי של עין חרוד מאוחד וראתה ברכה בעמלה, שעה ששני אחיה הצעירים, אור (36) וזוהר (30), כמו רוב בני גילם עסוקים בהגשמה עצמית.  כאשר שב אור רופא, אחיה של כרמית, מאוסטרליה, שם עסק בפרויקטים בתחום הגינון, החליט שזה הזמן המתאים להתמסד, והקים חברת גינון תחת השם 'גן עדן אחזקות' שמשרדיה נמצאים בקיבוצו, עין חרוד מאוחד.  על מנת להמחיש  את רצינות כוונותיו, רתם למשימה את אחותו כרמית, שמאחוריה עשרות שנות ניסיון ביצועי ותכנוני בתחום הגינון הקיבוצי, והחל לפרסם את החברה בעיתונות האזורית וגם מפה לאוזן. בתוך זמן קצר קיבץ סביבו מספר בני משק צעירים וחרוצים, ועם הנדוניה הזו החל לשווק עצמו ולתור אחר עבודות. "היום אני מעסיק בין שישה לעשרה  חבר'ה" אומר אור "ובתוכם מספר ראשי צוותים. מטבע הדברים התחלופה בעבודה מסוג זה גבוהה יחסית, ולכן אחת המשימות שלי היא לדאוג לצוות מקצועי וכמה שיותר קבוע". אל צמד האחים יצטרף בקרוב אח נוסף, זוהר רופא בן עין חרוד מאוחד, שכמו אחותו לומד 'אדריכלות נוף' במכללת תל-חי ומגלה עניין רב בתחום.

עם המוניטין שיצר לעצמו, פנה אור למספר לקוחות גדולים בסביבה בהם קיבוצים, מושבים ואזורי תעשיה, והיום הוא אחראי על עבודות הגינון והתחזוקה בבית השיטה, חפצי-בה ומושב מולדת, במתכונת של יומיים עד שלושה בשבוע. בנוסף לקח על עצמו עבודות גינון ופיתוח במסוף הגבול עם ירדן (ליד מעוז חיים), אתרי תעשיה ומסחר בעמק המעינות והגלבוע וכן גינות פרטיות של תושבים בהרחבות. "שיטת העבודה שונה מיישוב ליישוב", מסביר אור. "בבית השיטה אנחנו מנהלים ומרכזים את כלל הפעילות מול מנהל הקהילה המקומי, ואילו בחפצי-בה ובמולדת אנחנו עובדים ת"פ מנהלי הנוי המקומיים. באתרים הקיבוציים המדיניות די דומה: להשאיר דשאים מרכזיים בלבד, דשאים שמתו או התנוונו לא מחדשים, אלא יוצרים  משטחי אדמה שבבוא היום יהפכו לבוסתנים של  עצי פרי".

ומה לגבי עצים?

"בגלל האקלים הקשה באזור שלנו, עצים הם כורח המציאות", אומרת כרמית, שבין שאר תפקידיה אחראית לתכנון הגנים, שעבורה זו העבודה הכיפית ביותר . ”הרעיון הוא להתאים את הצמחייה לתנאי הסביבה  ולדרישות הלקוח, וכאן עומד לרשותנו מבחר גדול מאד של צמחים שמאפשר שילובים מאד מעניינים. האם יש צמח שאני אוהבת במיוחד? קשה לי להגיד, אבל יש לי סימפטיה לפרחי בר, ובקיבוץ שלי יצרתי משטחים מגוונים של תורמוסים, כלניות ורקפות.

"בניגוד לפעם, שאז ברושים, אקליפטוסים ופיקוסים משלו בחצר הקיבוצית ובשדרות, היום, הנטייה היא לטעת עצים יותר מרוסנים, שניתן לעצב אותם ולא לתת להם לגדול פרא. אחד מעצי הנוי הוותיקים שלצערה הולכים ונעלמים מהנוף הקיבוצי, הם הדקלים לסוגיהם שחיפושית הקרויה 'חידקונית הדקל' מטילה ביצים לתוך ליבת העץ מהם יוצאים זחלים שאוכלים את הסיבים הרכים דרך הרקמה הפנימית וגורמים לעצים  ליפול מבלי התראה מוקדמת".

האם אתם מזהים שינוי בתפיסת הגינון הפרטי?  

אור: "אנשים מוכנים היום להשקיע יותר כסף מבעבר בגינות פרטיות, ומעריכים עבודה מקצועית. לשמחתנו, יש המון בניה חדשה בקיבוצים וגם אזורי תעשיה שהופכים לפארקים, ואלה מאפשרים לנו להביא לביטוי את היכולת המקצועית שלנו תוך התאמה פרטנית לדרישת כל לקוח".

מהן התגובות שאתם מקבלים ?

"הפידבקים מאד טובים. אנחנו אמנם יקרים מעט  מקבלנים אחרים שעובדים בסביבה (אך זולים משמעותית מקבלנים במרכז הארץ), אבל מקפידים הקפדה יתרה  על איכות עבודה, והכי חשוב מבחינתנו שהלקוח יצא מרוצה ומחייך, כי לקוח מרוצה מביא לקוחות נוספים".

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן