גסטון פוקרסה – חקלאי, נאמן לדרכו, איש עסקים וגם ציוני נלהב

גסטון פוקרסה עירוני שנולד בארגנטינה, עלה ארצה עם הוריו ובהמשך בחר בחקלאות.  "החקלאות האורגנית בנויה על ערבות הדדית ביני כמגדל והלקוח," אומר פוקרסה שהוא חקלאי, איש עסקים וגם ציוני נלהב – שילוב די נדיר במקומותינו 

גסטון פוקרסה הוא בחור בשנות הארבעים לחייו, שבחר לבנות את משפחתו עם האישה שאיתו במושב מיצר שברמת הגולן. שמה של האישה שאיתו הוא בת. לגסטון ובת שני ילדים. כאשר אנו נתקלים בשם גסטון פוקרסה ברור לגמרי שכאן מסתתר ספור חיים שונה ואחר משל ילידיי הארץ. 

גגסטון פוקרסה נולד בארגנטינה להורים שמוצאם מרוסיה ופולניה. כשהיה בן שלוש, החליטו הוריו לעלות למדינת ישראל. משפחת פריקסה התיישבה בבאר שבע. לגסטון אחות  גדולה  במספר שנים. אחותו  סילבנה בנתה בקבוץ כרמים את חייה. הזיכרונות של גסטו מאותן שנים בבאר שבע הינם זכרונות של ילדות שמחה.  

החזרה לארגנטינה

"כשהייתי בן עשר, החליטו הוריי לחזור לארגנטינה. לאחר זמן קצר בארגנטינה שכחתי את השפה העברית שידעתי. אבא פנה לעסקים, אמא עסקה בעיצוב אופנה. תלמיד טוב מעולם לא הייתי. אפשר לומר, שאבא שלי ביקר בבית ספר יותר ממני, כדי לקבל נזיפות על לימודיי. כשהייתי בן שלוש עשרה, אבי  פנה אליי  ושאל: 'אתה רוצה לעבוד או ללמוד?' התשובה שלי היתה: 'לעבוד' – שם הסתיימו לימודיי הפורמליים.  

"עזבתי את בית ספר והצטרפתי לאבא בעסקיו. עבדתי עם אבא, היתה לי אחריות ומחויבות. חייתי ועבדתי את עולם העסקים. באותן שנים למדתי את עולם העסקים ורכשתי כלים רבים ששירתו אותי בהמשך. 

"כאשר מלאו לי שמונה עשרה שנה החלטתי לעלות לארץ ולשרת בצבא. לא זכרתי את השפה העברית. הגעתי לקבוץ פלמחים לאולפן. שלושה שבועות אחריי שהתחלתי את לימודיי באולפן כבר דיברתי עברית.

"מסתבר שהשפה ישבה בתוכי ויצאה עם הלימודים. סיימתי את לימודיי ועברתי לקיבוץ צובה. בצובה אומצתי על ידי משפחה מהקבוץ. עבדתי בקבוץ והתגייסתי לצבא, לשרת בגולני.

"אבי הוא זה שעודד אותי לעלות לארץ. הוריי, ששני ילדיהם עשו עלייה, החליטו לחיות שוב בארץ ושוב התמקמו בבאר שבע.

אבא פתח פונדק של אוכל ארגנטינאי, בשר על האש. לאחר שלוש שנים, ההורים החליטו לחזור לארגנטינה.  כיום הוריי בשנות השבעים לחייהם וחיים בבואנוס איירס.   

החיים במושב מיצר 

"השתחררתי מהצבא ובחרתי להתחיל את דרכי בחקלאות. תקופה מסוימת עבדתי במושב מגשימים, במשתלת רינגל הופמן. הייתי בן עשרים וארבע כשהגעתי למושב כפר יהושע ועבדתי במשק האורגני של איריס בן צבי. 

איריס גידלה ירקות אורגנים ומכרה בשיווק ישיר את תוצרתה. היא היתה מהראשונות בארץ שגידלה ירקות אורגניים. גרתי בכפר יהושע בקרוון נגרר, עבדתי  בגידול הירקות ולאחר שנתיים נסעתי לטיול הגדול שלאחר הצבא בדרום אמריקה. חזרתי לארץ עם ידיעה והחלטה שהחיבור לאדמה חשוב ויקר לי.

חזרתי לכפר יהושע למשק של איריס. באותה תקופה בה טיילתי בדרום אמריקה, נכנס לעבודה במקומי בחור בשם זוהר. עבדתי תקופה קצרה במשק בן צבי בכפר יהושע ועזבתי ואז עבדתי בעדר הבקר של מסעדת לימוזין, שנמצא ליד הישוב תמרת. זוהי חוות בודדים. 

"החזקתי את עדר הבקר של לימוזין כארבע שנים ובתקופה זו הכרתי את בת. בת הינה אחותה של אשתו של זהר. בת היא חיפאית במקור אך גדלה במספר מקומות בארץ. הוריה של בת הם אנשיי חינוך. 

המשכתי לעבוד במספר מקומות בגידול ירקות אורגניים וניהלתי מספר משקים. בת ואני החלטנו שאנו רוצים לבנות את ביתנו במושב ברמת הגולן. כך הגענו למיצר.

בחרנו לחיות במיצר מכיוון שמיצר הינו מושב של אנשים צעירים שבחרו להיות חקלאים, מי שבוחר לחיות במיצר יקבל נחלה לעיבודים חקלאיים. החיים במיצר הם יוצאי דופן.

יש דמיון רב לחיים של פעם. במיצר יש קהילה של אנשים צעירים – קהילה מאד מגובשת עם מטרות משותפות. במידה רבה ניתן לומר שיש חלוציות גדולה במיצר."  

ספר לי על קהילת האנשים במיצר. 

"למיצר מגיעים אנשים שבוחרים לחיות ולהתחיל מאפס בחקלאות. זוהי קהילה של משפחות צעירות עם ילדים. טווח הגילאים הוא בין שלושים לארבעים וחמש. הקהילה במיצר מאד תומכת ומפרגנת, יש המון רצון לעשייה ולהרים את היישוב על הרגליים. יש קושי גדול בכך שמיצר מרוחקת. הריחוק יוצר גם קרבה ואחווה בין האנשים.

הפוטנציאל של מיצר הוא גדול בשל האיכות האנושית. אין היום תמיכה בחקלאות מהמדינה. התמיכה היא מזערית ולכן הקושי הוא גדול. במיצר חיים היום כארבעים משפחות. האווירה בישוב היא של סולידריות גדולה, אווירה של חברות, משפחתיות וצמיחה משותפת.

יחד עם זאת, מעצם זה שכולנו עובדים ומתפרנסים מחוץ למושב מתקיימת אינבידואליות של כל אחד מאיתנו.  

"במהלך השנים ובשל החברות הקרובה שלי עם זוהר, החלטנו על הקמת שותפות לגידולים אורגניים. זוהר שעבד חמש עשרה שנים אצל איריס בן צבי כשכיר במשקה בכפר יהושע ואני שעבדתי במספר מקומות – נתוני הפיתחה הללו יצרו רצון לחבור ולהקים שותפות בינינו. 

הקשר ביני לבין זוהר הוא ארוך שנים. הכרנו והפכנו לחברים טובים עוד בימיי בצובה טרם התגייסתי לצבא. לפני מספר שנים, כשכבר בת ואני גרנו במיצר, זוהר הציע שנדבר עם איריס ונקנה ממנה את העסק אותו בנתה של גידול ירקות אורגניים.

לאחר שנים רבות של עבודה קשה איריס העבירה לידינו את כל גידוליי הירקות האורגניים שבמשקה.  

"זוהר ואני הקמנו חברה שנקראת 'מהמשק'.  זוהר ואני מספקים לאיריס שרותי גידול במשק ומנהלים את משק בן צבי. במקביל קיבלתי חלקת אדמה במיצר, שבה אני מגדל ירקות אורגניים.

גם היום, איריס פעילה מאד ועושה הרבה פעילויות הקשורות לגידול ירקות אורגניים. בכפר יהושע אנו מגדלים שמונים דונם של ירקות אורגניים. במיצר יש לי גידולים על שטח של ארבעים דונם.

כך יצרנו מצב שאנו מגדלים ירקות על פניי כל השנה. מכיוון שבעמק יזרעאל קשה יותר לגדל ירקות בעונת הקיץ בשל התנאים, התנאים ברמת הגולן מאפשרים גידולים בקיץ. כתוצאה מכך, אנו עובדים סביב השעון במשך כל השנה, ללא הפוגות ומנוחה." 

ספר על הגידולים האורגניים שלכם וצורת השיווק שלכם? 

"השיווק שלנו הוא שיווק ישיר. במשק בכפר יהושע יש לנו חנות בה אנו מוכרים את התוצרת שלנו. כמו כן, הקמנו מערך שיווקי ואספקה לבית הלקוח. הגדלנו את סל ההיצע שלנו ולכן יש פירות אורגניים, אותם אנו קונים מחקלאים המגדלים פירות אורגניים.

כיום אנו מספקים לכ-1,500 משפחות ירקות ופירות אורגניים. אנו מגדלים המון סוגיי ירקות במחזורים קטנים. בכך יצרנו מצב שלאורך כל ימות השנה אנו מספקים תוצרת טרייה ללקוח. זוהי אופרציה מאד גדולה ומורכבת מאוד." 

מהי חלוקת העבודה ביניכם? 

"שנינו יודעים לעשות הכל – זהו יתרון מאד גדול. החלוקה המתקיימת בינינו היא כזו, שאני אחראי יותר על  הפן הפיננסי וזוהר על הרכש והלוגיסטיקה. הגידולים השונים על שנינו.

אני מטבע הדברים עובד יותר במיצר וזוהר עובד בכפר יהושע. אנחנו משקיעים בתוכנית גידולים, מחליטים ביחד היכן להשקיע במערכות השקיה, במחשוב, בתכנית השקעה וכן הלאה .

זהו עסק שבונה את עצמו עם מה שיש לו. איריס ומה שבנתה נתן לנו את הבסיס ואת התשתית לעסק שבנינו. כיום אנחנו מעסיקים כשלושים עובדים. במיצר נעזרנו בנוער בוגר מהישוב, מהמכינה הקדם צהלית ואנחנו עובדים עם בני נוער מהאזור." 

ספר על קשיים שלכם? 

"הקושי הגדול ביותר שלנו זה האינטנסיביות  של העבודה, הן בגידולים לאורך השנה והן במערך השיווקי. מפרוץ מגיפת הקורונה יש לנו קושי בכח אדם בעבודה. אנו מחויבים ללקוחות שלנו ואין תירוצים." 

ספר על הגידול האורגני, מה המשמעות של זה? 

"גידול אורגני מתבסס על מספר עקרונות. הגידולים חייבים להיות בהתאם לעונות השנה. אנו מדבירים את המזיקים על ידי שימוש בהדברה ביולוגית – חרקים מועילים שטורפים חרקים מזיקים. אנו מקבלים הדרכה ממדריכים חקלאיים ושומרים על העקרונות של מחזור זרעים, טיוב האדמה וכו'." 

גסטון פוקרסה, למה בחרת להיות חקלאי? 

"עם כל זריעה של כל גידול אני מתרגש מחדש. העבודה הזו, החיבור לאדמה, במובן הכי שורשי, הוא במהות שלי. בעיניי זהו פלא, לגדל ירקות הכי בריאים ומזינים שאפשר ולספק לאנשים מזון, שיהא עבורם חלק משמעותי במערך חייהם.

החקלאות היום משנה פניה. חקלאות היא צורת חיים והיא ציונות לשמה.  הבחירה שלי ושל בת להקים את ביתנו במיצר  באה מתוך אמונה שצורת חיים זו והעבודה בחקלאות זהו הדבר הנכון ובעל משמעות עצומה בשבילנו.  

"עבודה בחקלאות זהו הדבר הכי חזק מבחינת הקשר שלי עם האדמה ולמדינה. כשבחרנו להקים מערך שיווקי עד לבית הלקוח, יצרנו מערך שלם. המזון האורגני מספק טריות ובריאות.

"אנשים שקונים מאיתנו יודעים שהם קונים ירקות טריים ובריאים. גידולים אורגניים מתבססים בעיקר על התייחסות לקרקע. החקלאות האורגנית מתייחסת לסביבה ולקרקע. אנו משבחים את הקרקע. שאריות גידול שנשארות בשטח מזבלות את האדמה. אנו מוסיפים קומפוסט ולא דשנים כימיים. 

"אנחנו מגדלים זבל ירוק. זבל ירוק הוא גידול על מנת לטייב קרקע. לדוגמא, אנחנו מגדלים תלתן מכיוון שהוא קושר חנקן. בסוף גידול התלתן אנו מצניעים את התלתן ומחזירים לקרקע – התכנון שלנו מדויק וכולל את הצורך של מנוחת האדמה. מכיוון שאיננו משתמשים בחיטויים – אנחנו מאד מקפידים על מחזור זרעים. הירקות אותם אנחנו מגדלים הם מכל מגוון

הירוקים: פטרוזיליה, כוסברה, חסה, שמיר, סלרי עלים, סלרי שורש – כל משפחת המצליבים. מגדלים כרוב, כרובית, ברוקולי וגם תותים. בקיץ אנחנו מגדלים אבטיחים, מלונים, חצילים, ארטישוק וארטישוק ירושלמי.

כל ירק בהתאם לעונה בה הוא גדל. החיים במיצר, המשפחה, הגידולים החקלאיים, השיווק, יצרו אותי אדם שלם. חקלאות הינה בסיס, בסיס לכל והיא באמת מייצרת בטחון תזונתי. גידולים אורגניים מגדילים את ערך הבטחון התזונתי ומסייעים לבריאות. 

"העזרה הגדולה ביותר אותה אני מקבל היא מבת, אשתי ואם ילדיי. בת עובדת במכללת כנרת כמורה ומרצה. בשל שעות העבודה שלי, כל הנטל בגידול הילדים מוטל על בת.

זו עזרה עצומה ובכך היא נותנת לי מרחב עבודה עצום. שני הבנים שלנו, זאב ונמרוד בני שמונה ושש, לומדים בבית ספר דמוקרטי. החיים שלי עם בת ומשפחתי במיצר, עם השותפות שבנינו עם זוהר, העבודה בחקלאות ובגידול ירקות אורגניים והשיווק ישיר – נותנים לי חוויית חיים של שלמות ומלאות." 

מה קורה במיצר היום בתחום החקלאות? 

"במיצר מגדלים היום כ-100 דונם חקלאות אורגנית. נועם וצחי נוטעים יער מאכל. דני לביא ונעם אופנהיים נטעו מטע של עצים נשירים. עמית נטע אבוקדו אורגני. אלעד שמגדל צמחי מרפא, לבנדר. אמוץ שנטע עצים לריהוט ודקל שנטע יער מאכל אף הוא – ועוד היד נטויה. האווירה במושב היא של חקלאות על בסיס בריאות."  

בסיפור חייו של גסטון פוקרסה מתקיימים כל האלמנטים של המודל היהודי-ישראלי. בונה כאן את ביתו ברוח חלוצית, שבוחר בחקלאות אורגנית שהיא הסמן העתידי לבריאות, לביטחון תזונתי והקמת מערך שיווקי ישיר לבית הלקוח, שהוא אחד הסממנים שברוח הקורונה קיבל תנופה.

כפי שאמר גסטון פוקרסה: "החקלאות האורגנית בנויה על ערבות הדדית ביני כמגדל והלקוח. כך גם החיים במיצר, חייבת להיות ערבות הדדית בינינו כקהילה. הערך הנוסף הוא נאמנות בכל דרכיי חיי, עם בת, נאמנות ביני לבין זוהר, נאמנות ללקוחות שלי ובעיקר נאמנות לעצמי ולחיי."