טומקו יוסטינג, מושבניקית מבני ציון, היא שילוב מופלא בין הישראליות שבה והיפניות שבה. טומקו היא יזמית בעלת תעוזה, עשירה ברעיונות ואף מוציאה אותם לפועל
טומקו יוסטינג הגיעה לישראל ועשתה עלייה עקב אהבה ונישואים. לגדול ביפן ולעבור לגור במדינת ישראל זהו מהפך ושינוי בכל המערך הפנימי. כל השוואה בין ישראלים ליפנים רק מאירה באור בוהק את השוני הגדול בין שני לאומים אלו.
טומקו: "כשהגעתי לארץ, הייתי חייבת לשחרר את היפניות שבי. בישראל – ישראל היא הכל רק לא יפן! בהתחלה פחדתי לנהוג, חשבתי שהישראלים שצועקים ומקללים בכביש, שהם מסוכנים. לקח לי זמן להבין שזה סגנון דיבור. כך בכל תחומיי החיים."
NEW-IJ
לאחרונה הקימה טומקו ביחד עם מספר חברות גוף שנקרא NEW-IJ. זוהי רשת של נשים יזמיות מישראל ומיפן, שמטרתן לתמוך ולהעצים את החדשנות בשתי הארצות לשלב של שיתופי פעולה.
למתבונן בתולדות חייה של טומקו יוסטינג ובתהפוכות חייה, ניתן לראות בוודאות שהמיזוג שעשתה בין חייה ביפן וחייה בארץ מרתק ומעורר התפעלות והערכה עצומה.
פגשתי את טומקו בביתה הצנוע שבבני ציון. בתחילת שנות העשרים לחייה פגשה טומקו את אמנון יוסטינג, יליד בני ציון. אמנון הוא בנם של חקלאים ותיקים מבני ציון.
טומקו: "פגשתי את אמנון בבית קפה בנגסקי. הייתי אז סטודנטית ותכננתי לעבוד כמורה. ביפן, למורים יש מעמד גבוה ומשכורות מכובדות. אמנון הגיע ליפן, למד את השפה היפאנית ועבד. הפכנו לזוג וכעבור שלוש שנים נישאנו בחתונה יפאנית מסורתית.
"עם נישואינו עברנו לגור בטוקיו ואמנון התחבר עם כת המאקויה, שבאותם ימים נוצר קשר מאד חם בינם למדינת ישראל. כת המאקויה הינה כת נוצרית, אותה הנהיג פרופסור טשימה. פרופ' טשימה קיבל הארה לפיה היהודים הם העם הנבחר. כת המקויה אוהבת מאד את ישראל, ויש לה סניפים בירושלים ובקבוץ חפציבה. ביפן אמנון לימד תנ"ך ועברית את בני המקויה ומאד השתלב עימם. הקשר היה חזק ואוהב."
ספרי על הבית בו גדלת?
"הוריי היו מסורתיים, אנשים מאמינים וחינכו אותנו על הבודהיזם. ביפן, הדת לא שולטת בחיים. הוריי ילדו ארבע בנות ובן, אני השלישית במשפחה. אבי פרנס בכבוד את המשפחה ואימי גידלה אותנו, משפחה ברוכת ילדים."
תארי לי בכמה מילים את ההבדלים בין יפנים לישראלים?
"ביפן כולם אוכלים את אותו אוכל, כולם מדברים את אותה שפה בכל סיטואציה – כולם מבינים את אותה הבנה. הדיבור שקט, סבלני, הכל מסודר ומאורגן ואנחנו גם נראים מאד דומים אחד לשני. לעומת זאת בישראל יש המון סוגי אוכל שונים, הדיבור בקול רם, יש חוסר סבלנות, יוזמות ויזמות, החוצפה הישראלית, ההעזה. מבנה הדי. אן איי שונה לחלוטין."
"התקבלתי בברכה"
לאחר שהות של שלוש שנים ביחד ביפן מחליטים טומקו ואמנון לבוא לישראל לבני ציון ולבנות את משפחתם בארץ.
טומקו: "קיבלו אותי מאד יפה במשפחת יוסטינג ובמושב. למדתי את השפה העברית ולאט לאט השתלבתי. ילדתי את שלושת ילדיי בארץ, יונתן הבכור, נעמה ומיקה. עברתי משבר אל מול המנטליות הישראלית.
"התוכניות שעשיתי להיות מורה השתנו. עבדתי כמתורגמנית לאנשי עסקים. עבדתי עם חברות ישראליות בתרגום וביצירת קשרים עם חברות ביפן. עבודה זו הובילה אותי לעבודה בבורסת היהלומים. עבדתי באחת החברות מבורסת היהלומים והייתי אחראית על השוק היפאני. אותן שנים פתחו בפניי אופציות חדשות ונוכחתי שיש בי כישורים ותכונות של אשת עסקים, חוויתי הצלחה גדולה והמון עניין."
את גרה בבני ציון ובונה את עצמך וחייך במושב?
"החיים במושב הפגישו אותי עם מנטליות של מושב. ילדיי נולדו וגדלו במושב וחוו ילדות מאושרת. דרך הילדים נוצרו קשרים חברתיים. בבני ציון בניתי את ביתי. הרגשתי שאני מתקבלת בברכה."
לבנות את הגשר
הילדים יונתן מיקה ונעמה גדלו ובשנת 2004 אביה של טומקו חלה. טומקו מחליטה לנסוע ליפן, ללוות את אביה בסוף חייו ולהיות עם אמה. כך במשך כמה שנים טומקו חיה עם אמה ביפן ועבדה במשרד ציבורי ביפן.
טומקו: "בכל השנים האלו היה לי ברור שאחזור לישראל, שהילדים שלי ישראלים וישראל היא הבית שלי. עם החזרה שלי לארץ, התחלתי לעשות עסקים ואני עוזרת לחברות ישראליות שרוצות לחדור לשוק היפאני."
מה העניין של חברות ישראליות בישראל?
"חברות יפניות גילו שבארץ יש סטארטאפים ישראליים מאד מוצלחים. אני למעשה הגשר בין חברות יפניות שרוצות שיתופיי פעולה עם חברות ישראליות וחברות ישראליות שרוצות שיתוף פעולה עם חברות יפניות. יצרתי קשר עם עוד שלוש נשים יפניות שנישאו עם ישראלים והקמנו גוף עסקי תרבותי וחברתי שעוסק בגשר וקשר בין ישראל ליפן.
"אנחנו ארבע בנות בגרעין, נעמי – אשה יפנית שנישאה וגרה בפרדס חנה; שרה פרי און – אמא של שרה היא יפנית שנישאה לגבר ישראלי וגרה בחבצלת השרון והדס קישילביץ – ישראלית שנישאה לבחור יפני ועושה דוקטורט באוניברסיטה ביפן וחיה שם.
"השם שהענקנו למיזם שלנו הוא NEW IJ. הרעיון היה לייצר שיתוף פעולה של העצמת נשים בין ישראל ליפן. האירוע הראשון שעשינו היה למען נשים יפניות שהיו נשואות לגברים ישראליים והתגרשו. אותן נשים נתקלו בקשיים מאד גדולים. נשים אלו לא יכולות לחזור ליפן עם ילדיהם, כי זה נחשב לחטיפה. יש היום במדינת ישראל כאלף נשים יפניות.
"החבירה שלנו יחד והקמת הגוף NEW IJ היא לעשות בתחומים רבים, הן בתחום החברתי והן בתחום העסקי כשידוך בין חברות ישראליות לחברות יפניות."
מה לנו בישראל יש לתרום לחברות יפניות?
"יש הבדל מהותי בין המבנה הנפשי של היפנים לישראלים. היפנים תבניתיים במהותם. היפנים מפחדים להיכשל, הם פרפקציוניסטיים, מפחדים לעשות שגיאות. יש היררכיה ברורה ביפן, הבוס הוא בוס – הוא לעולם אינו אחד מהחבר'ה.
"היפנים מצטיינים ביצירת המוצר, היפנים מתכננים לטווח ארוך. הם מעולים ביצירת מוצר לטווח ארוך. הישראלים לעומתם בלגניסטים ולא מפחדים להיכשל. הישראלים מדברים בגובה העיניים. הישראלים גמישים, מתכננים לטווח קצר, מעיזים לנסות, להמציא. זהו שילוב מנצח, בגלל השוני ובגלל התכונות המשלימות של אלה באלה.
"מה שאין בישראלים יש ביפנים וכן הפוך. הקמנו את קבוצת נשים בעיקר כדי לקדם נשים. ממשלת יפן מקדמת היום את הנשים של יפן. כאן אנו נכנסות לתמונה, על מנת לחבר בין פעילות בישראל וביפן. "אנו פועלות במספר מישורים. למשל, עשינו וובינר אודות סטארטאפ ישראלי בתחום טכנולוגיית מזון חדשנית, בשילוב של חדשנות של חקלאים ואוכל. עשינו מפגשים של הרצאות און ליין. הארגון שהקמנו הוא בעצם פלטפורמה לאירועים מיוחדים ומעניינים בין ישראל ויפן. זהו ארגון ראשון מסוגו. בשל העובדה שאנו גרות במקומות שונים ובגלל הקורונה אנחנו מקיימות את הפגישות שלנו באון ליין.
"במדינת ישראל יש המון בני נוער שמתעניינים ביפן ויש ישראלים רבים שחיו ביפן. לכן אנחנו פונים לבני נוער ואנחנו מחברים אותם ליפן. בני נוער אלו יהוו את הגשר בעתיד בין ישראל ליפן.
"הנושאים שמעניינים את הנוער הישראלי הם בעיקר אומנויות לחימה. המטרה שלנו היא שבעתיד יהיו משלחות של חילופי נוער בין ישראל ליפן.
"לאחרונה היתה תחרות 'מיס יוניברס' באילת. אירחנו את מיס יוניברס היפאנית וערכנו לה סיור בארץ בסטארטאפים ישראלים, ובכך הפכנו אותה לשגרירה שלנו.
"כל חודש אנו מעלות וובינר החדש כשהרעיון שלו הוא WIN WIN – כל פעם בנושא אחר. את הוובינרים אנחנו מעלים בשפה היפנית או בשפה האנגלית. אנחנו מראיינות אנשים בנושאים שונים.
"כרגע אנחנו בונות פרויקט בצפון יפן. בסטארטאפ הזה יהיו מנטוריות ישראליות ויפניות שיעבדו בשיתוף פעולה. השוק היפאני זקוק לטכנולוגיה החדשנית שמייצרים בארץ ואנו מייצרות את הגשר ואת הקשר. מעצם היותנו יפניות וישראליות אנחנו יוצרות שיתופיי פעולה, ועם קצת סבלנות אנחנו מאמינות שישראל ויפן יכולות להיות שילוב מנצח."
המטבח היפני
במקביל, עם ההיחשפות בארץ למזונות מכל העולם, טומקו מלמדת בסדנאות לבשל אוכל יפאני. מסתבר שיותר ויותר אנשים מאד אוהבים את האוכל היפאני.
טומקו: "לאחרונה עשיתי סדנה בה לימדתי איך מכינים מיסו. המיסו ביסודו נעשה מפולי סויה, מטרו ופטריית קוזי. קוזי הינה פטריית אורז שגדלה רק ביפן והיא הפטריה הכי חשובה באוכל היפאני. פטריית הקוזי יודעת לפרק חלבונים, סוכר ושמן. כשהיא מפרקת את החומרים היא מייצרת הרבה חומצות אמינו. ההתססה הופכת את האוכל לאיכותי יותר. הקוזי מאד עוזרת לפלורה של המעיים."
טומקו יוסטינג רצה למרחקים ארוכים, פרפקציוניסטית ,שילוב מעניין, שילוב מנצח.
ואז אני שואלת מה פירוש השם טומקו?
וטומקו עונה בחיוך צנוע: "ביפנית טומקו זה בינה חוכמה."
אני מחייכת. כמה חוכמה ובינה חייבת להיות באשה ישראלית יפאנית זו. כמה חוכמה ובינה יש בטומקו על מנת לחיות בזהות ברורה ובשלמות מכל כך הרבה חלקים.