יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 10 25 104840

דברים שאמרה אישה מאוד אינטליגנטית 

3 דק' קריאה

שיתוף:

שרה נתניהו בקלטת מלפני תריסר שנים והקלטה מהשבוע. ועוד: על ציוצים פוגעניים ותביעות לשון הרע 

הבחנה של פסיכולוגית 

שרה נתניהו הרוויחה השבוע את העיסוק התקשורתי בה, לאחר שידור הקלטת בה היא מחלקת "מחמאות" לראש השב"כ בעבר יובל דיסקין. "חוצפן", "טמבל" ו"חרא", אמרה נתניהו על דיסקין, בשיחה עם ניר חפץ ב-2010. חפץ היה אז ראש מערך ההסברה הלאומי וזעמה של אשת ראש הממשלה על דיסקין התפרץ בעקבות החלטה של השב"כ לדחות בקשה להציב הבטחה על ביתה הפרטי של משפחת נתניהו בירושלים. נתניהו לא ידעה כמובן שהיא מוקלטת ובוודאי לא שיערה לעצמה שההקלטה תושמע בתוכנית המקור של רביב דרוקר 12 שנה לאחר אותה שיחה. עבור מי שעמדו כבר מזמן על אישיותה המאוד בעיתית של הגברת, זו עדות נוספת שמצטרפת לשלל עדויות קשות שמסרו נשים וגברים שעבדו אצלה, אנשי ממשל וביטחון שדיווחו על מעורבותה בענייני המדינה, והקלטות קודמות שלה עצמה ("אני פסי-כו-לו-גית"). מי שלא מצאו בה עד היום כל דופי, הקלטת הזו לא תשנה את יחסם אליה. "אני בחורה מאוד אינטליגנטית ואני בענייני ביטחון 20 שנה כבר", הסבירה נתניהו לחפץ באותה שיחה. היום היא בענייני ביטחון כבר 30 שנה והניתוק מהם בשנתיים האחרונות כנראה מאוד קשה לה. זה המקום להזכיר עדות של תא"ל אמל אסעד, ליכודניק לשעבר: ״הצגתי לנתניהו תכנית יציאה מלבנון כשהייתי מפקד יקל. הוא שאל אותי אכפת לך שאני אקרא לשרה אשתי? היא ירדה למטה. קראה את התוכנית ואמרה: תראה, תכנית מעניינת, אבל זה לא זמן ליציאה מלבנון״. 

ראוי להקדיש כמה מילים לאירוע נוסף בו השתתפה השבוע נתניהו. היא השתתפה בחוג בית סגור של נשות הציונות הדתית, שם חזרה על אחד ממרכיבי ההפחדה ששובצו בקמפיין הבחירות של הליכוד, שאם הימין לא יחזור לשלטון, אופייה היהודי של מדינת ישראל נמצא בסכנה חמורה. "הנושא של מדינה יהודית זה רק כשהצד של הימין בשלטון", הודיעה נתניהו לשומעות אותה, "מי אנחנו רוצים שיהיה שר החינוך שלנו? בטח לא מישהי שמוציאה את התנ"ך מלימודי התלמידים שלנו. אם לא נזכה חלילה, זה מה שיקרה". התנ"ך לא הוצא מתוכנית הלימודים, אין ולא יהיה שר חינוך שיוציא אותו, אבל שקר שחוזרים עליו עוד ועוד… 

ועוד אמרה נתניהו: "כואב לכולנו לראות אנשים טובים משלנו שמדברים על הצבעה לגנץ וחבל. אני לא רוצה להביע עליו שום דעה לטוב או לרע, אבל הוא שמאל, הוא שייך לגוש השמאל. ואני חושבת שזו לא מילה גסה". 

היא לא רוצה להביע עליו שום דעה לטוב או לרע, אבל הוא שמאל. זו לא מילה גסה, אבל זו סכנה לזהותה היהודית של מדינת ישראל וכנראה גם לביטחונה. 

צייצתם? תשלמו 

שני תומכי ביבי נלהבים יצאו השבוע חבולים ממשפטי לשון הרע שהוגשו נגדם. הראשון הוא העיתונאי אלי ציפורי, שנתבע על ידי העיתונאי ברוך קרא על ציוץ מספטמבר 2020, בו כינה ציפורי את קרא "עבד נרצע של הפרקליטות" וטען ש"קרא קיבל הדלפה פלילית מהפרקליטות בעבר (פרשת אריאל שרון), נחקר באזהרה והסגיר בצורה מכוערת את מקורותיו (עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ'). כבר אז ברוך קרא הצבוע היה צריך לעוף ממקצוע העיתונות". קרא הגיש נגדו תביעת לשון הרע (200 אלף שקל), לא על כינויי הגנאי, אלא על מה שייחס לו ציפורי, כאילו הסגיר לחוקריו את המקור שלו. "התובע לא רק שלא הסגיר מקורות", נאמר בכתב התביעה, "אלא שמטעמי חיסיון מקורות הוא סירב להשיב לשאלות החוקרים ככל שנגעו למקורות או חומרים שקיבל ממקור כלשהו". 

השבוע דיווח אבישי גרינצייג, הכתב לענייני משפט של "גלובס", כיצד הסתיימה הפרשה הזו. "לאחר דיון הוכחות שהתקיים היום בבית המשפט, הגיע מר אלי ציפורי להסכמה עם מר ברוכי קרא: ציפורי ימחק בתוך 3 ימים את הפרסומים בהם ייחס לקרא הסגרת מקור, וכן ציפורי יפצה את קרא בסכום שנע בין 30,000 ל-70,000 שקלים בגין אותם פרסומים". גרינצייג עצמו תבע את ציפורי על לשון הרע (מיליון שקל)."התביעה הוגשה בגין מסע הכפשה אובססיבי שמבצע הנתבע (ציפורי) כנגד התובע (גרינצייג) ברשתות החברתיות. מסע השפלות ולעג שאינו נגמר". תביעות לשון הרע הדדיות מתנהלות בין ציפורי ובין שני אנשי תקשורת נוספים- עקיבא נוביק וחיים לווינסון. תחרות קשה – מי ייקח מקום ראשון במספר תביעות לשון הרע בהן הוא מעורב, ציפורי או יאיר נתניהו? 

המפסידה הנוספת היא שרית מאיר, שמגדירה את עצמה "ליכודניקית, מזרחית, אקדמאית, הרצליינית. מי שלא מסכים עם דעותיי – זבש"ו. ישועת השם כהרף עין. אה, ועוד משהו: לכואתם". השבוע נפסק שהיא תשלם לעיתונאית חן ליברמן 18,000 שקל, ותפרסם התנצלות. לפני שנתיים התארחה ליברמן בפאנל אצל איילה חסון ואחת המגיבות כתבה ש"אין חברת חדשות בעולם שהייתה מגייסת לשורותיה בחורה אפסית כמו חן ליברמן… כנראה קשרים או שמישהו היה שיכור כשבחר להעסיק אותה. בזיון". שרית מאיר קראה והציעה הסבר: "או שהיא פתחה רגליים כדי לקבל את הג'וב". מגיב בשם יזהר נחום הוסיף: "'או שהיא' מיותר במשפט שלך". ליברמן תבעה את שניהם. "דברים אלה של שני הנתבעים מהווים חצייה של קו אדום, בהתייחסות מבזה, מחפיצה, עולבת, מכפישה, מינית ודיבתית כלפי התובעת". מאיר טענה בתחילה שמישהו פרץ לחשבון הטוויטר שלה וצייץ נגד ליברמן שלא בידיעתה, אחר כך חזרה בה מהטענה הזו. זה עלה לה 18,000 שקל, פלוס הוצאות המשפט.    

ישועת השם כהרף עין. את תשלום הפיצוי היא תוכל להעביר תוך 60 יום.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן