יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 01 28 151133

דבש שהוא לא בדיוק דבש

2 דק' קריאה

שיתוף:

ערב ראש השנה תשפ"ד התעורר שוק הדבש בישראל, אחרי שהתברר כי המרכולים משווקים לציבור דבש מיובא המעורר חשש שרכיביו אינם זהים לתקן של ייצור דבש זך וטהור.

ומכיוון שצריכת הדבש בישראל עולה בהרבה על יכולת הייצור המקומי, היה מי שהאיר את עיניהם של ראשי התחום, שראוי שיערכו בדיקות במטרה לקבוע סופית אם אכן הדבש מחו"ל אינו דבש מקורי.

הפגשתי שני אנשי מקצוע לדון בנושא ובעיקר לבדוק את מקור הדבש החיצוני. מומחה לבטיחות מזון, שביקש שלא להיחשף לכתבה זו, הציג בפניי תוצאות של בדיקה של דבש היבוא המשווק בישראל, שנערכה בהזמנת מועצת הדבש, אצל אחד הגופים הבין לאומיים הטובים ביותר, "אינטר-טק" בגרמניה.

"המעבדה בגרמניה קבעה שהדבש שנמכר בישראל מכיל חד-סוכר שנקרא Psicose בשיעור של חמישה אחוזים. זה ריכוז גבוה ומצביע על חריגה מהתקן האירופי שהוא 0.1 אחוז -1 מיליגרם לגרם דבש. זו אינדיקציה להוספה של סירופ. ההגדרה היא שדבש מופק על ידי דבורים מצוף פרחים ואין להוסיף לו חומרים נוספים".

דבוראי, 45 שנה בתחום, שגם הוא ביקש להגיב בעילום שם, ציין בפניי שהדבש הזה נמכר בארץ בכמה מרשתות השיווק המוכרות. "נזעקנו. הביאו מחו"ל דבש שהוא לא דבש. כזה שאינו עומד בתקן האירופי. מוכרים את הדבש כשעל התווית המודבקת על הצנצנת מצוין שזה 100 אחוזים דבש על חשבון הדבש המקומי".

לשם השוואה במחירים – ברשתות מוכרות באירופה נמכר קילו דבש בכ-50-60 שקלים. ברשתות בישראל נמכר הדבש עם החד סוכר ב-18.90 וגם ב-19.90 שקלים לקילוגרם. "תוריד את העלויות הנלוות: הובלה, צנצנת, מדבקה, עמלות, אריזה ופערי תיווך. בכמה רכשו הרשתות את המוצר המקורי? האם יש דבש כזה בעולם במחיר כזה? והרי ברור שמי שרוכש דבש שכזה אינו קונה דבש מקורי או אמיתי. קובע הדבוראי הוותיק ומציין שקילוגרם דבש ישראלי נמכר במחיר שנע סביב 50 שקלים.

בכמה מרשתות השיווק בארץ נמכר הדבש הזה לקראת ראש השנה. רשתות מסוימות הוסיפו על המדבקה את המשפט: "מוצר ישראלי לתמיכה בחקלאות ישראל".

המומחה לבטיחות מזון מגלה כי בבדיקות שהתבצעו במעבדות באירופה קבעו שכארבעים אחוזים מהדבש שמשווק באירופה מכיל Psicose ו"אין חשש לפגיעה בבריאות האדם" מציין האיש ומוסיף כי הרכיב הזה מהווה תוסף למוצרי מזון מעובדים כממתקים, עוגות ומאפים, דגני בוקר ומשקאות קלים – כממתיק"

לדבריו ראוי שמועצת הדבש תעמיק את הבדיקות ואחר-כך תצא למסע שיווקי שיסביר לצרכן הישראלי שכרגע אין הוא רוכש דבש שנוצר מצוף פרחים.

גם המומחה לבטיחות מזון וגם הדבוראי הוותיק קובלים על כך שהיה בישראל מי שניסה להציג את הדבש כגורם שמעלה את יוקר המחיה.

"בישראל צריכת הדבש היא 600 גרם לנפש. נתון כזה אינו יכול להשפיע על יוקר המחיה. גם אם קנו צנצנת ב-200 שקלים לקילוגרם זה לא מדגדג את יוקר המחיה. זה מגוחך לומר שהדבש מייקר" קובע איש המקצוע ומוסיף: "ניסו לקשור יוקר מחיה ודבש. אם הדבוראים בישראל לא יוכלו להתפרנס בכבוד, הם יחדלו מהעיסוק ולא תהיה האבקה והיבוא הפרוע מחו"ל ישתלט על המדינה".

כמאה אלף כוורות דבש מפוזרות ברחבי ישראל מהגליל העליון ועד לערבה. 500 משפחות מתפרנסות מגידול דבש ולצידם עוד כ-500 עובדים. ערך מוסף של הענף הוא נושא ההאבקה בגידולים חקלאיים בעיקר אבוקדו, נשירים, דלועיים וירקות נוספים. מעט גידולים מאובקים על ידי הרוח  – בעיקר חיטה ודגניים למיניהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן