יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 01 28 151133

דבש שהוא לא בדיוק דבש

2 דק' קריאה

שיתוף:

ערב ראש השנה תשפ"ד התעורר שוק הדבש בישראל, אחרי שהתברר כי המרכולים משווקים לציבור דבש מיובא המעורר חשש שרכיביו אינם זהים לתקן של ייצור דבש זך וטהור.

ומכיוון שצריכת הדבש בישראל עולה בהרבה על יכולת הייצור המקומי, היה מי שהאיר את עיניהם של ראשי התחום, שראוי שיערכו בדיקות במטרה לקבוע סופית אם אכן הדבש מחו"ל אינו דבש מקורי.

הפגשתי שני אנשי מקצוע לדון בנושא ובעיקר לבדוק את מקור הדבש החיצוני. מומחה לבטיחות מזון, שביקש שלא להיחשף לכתבה זו, הציג בפניי תוצאות של בדיקה של דבש היבוא המשווק בישראל, שנערכה בהזמנת מועצת הדבש, אצל אחד הגופים הבין לאומיים הטובים ביותר, "אינטר-טק" בגרמניה.

"המעבדה בגרמניה קבעה שהדבש שנמכר בישראל מכיל חד-סוכר שנקרא Psicose בשיעור של חמישה אחוזים. זה ריכוז גבוה ומצביע על חריגה מהתקן האירופי שהוא 0.1 אחוז -1 מיליגרם לגרם דבש. זו אינדיקציה להוספה של סירופ. ההגדרה היא שדבש מופק על ידי דבורים מצוף פרחים ואין להוסיף לו חומרים נוספים".

דבוראי, 45 שנה בתחום, שגם הוא ביקש להגיב בעילום שם, ציין בפניי שהדבש הזה נמכר בארץ בכמה מרשתות השיווק המוכרות. "נזעקנו. הביאו מחו"ל דבש שהוא לא דבש. כזה שאינו עומד בתקן האירופי. מוכרים את הדבש כשעל התווית המודבקת על הצנצנת מצוין שזה 100 אחוזים דבש על חשבון הדבש המקומי".

לשם השוואה במחירים – ברשתות מוכרות באירופה נמכר קילו דבש בכ-50-60 שקלים. ברשתות בישראל נמכר הדבש עם החד סוכר ב-18.90 וגם ב-19.90 שקלים לקילוגרם. "תוריד את העלויות הנלוות: הובלה, צנצנת, מדבקה, עמלות, אריזה ופערי תיווך. בכמה רכשו הרשתות את המוצר המקורי? האם יש דבש כזה בעולם במחיר כזה? והרי ברור שמי שרוכש דבש שכזה אינו קונה דבש מקורי או אמיתי. קובע הדבוראי הוותיק ומציין שקילוגרם דבש ישראלי נמכר במחיר שנע סביב 50 שקלים.

בכמה מרשתות השיווק בארץ נמכר הדבש הזה לקראת ראש השנה. רשתות מסוימות הוסיפו על המדבקה את המשפט: "מוצר ישראלי לתמיכה בחקלאות ישראל".

המומחה לבטיחות מזון מגלה כי בבדיקות שהתבצעו במעבדות באירופה קבעו שכארבעים אחוזים מהדבש שמשווק באירופה מכיל Psicose ו"אין חשש לפגיעה בבריאות האדם" מציין האיש ומוסיף כי הרכיב הזה מהווה תוסף למוצרי מזון מעובדים כממתקים, עוגות ומאפים, דגני בוקר ומשקאות קלים – כממתיק"

לדבריו ראוי שמועצת הדבש תעמיק את הבדיקות ואחר-כך תצא למסע שיווקי שיסביר לצרכן הישראלי שכרגע אין הוא רוכש דבש שנוצר מצוף פרחים.

גם המומחה לבטיחות מזון וגם הדבוראי הוותיק קובלים על כך שהיה בישראל מי שניסה להציג את הדבש כגורם שמעלה את יוקר המחיה.

"בישראל צריכת הדבש היא 600 גרם לנפש. נתון כזה אינו יכול להשפיע על יוקר המחיה. גם אם קנו צנצנת ב-200 שקלים לקילוגרם זה לא מדגדג את יוקר המחיה. זה מגוחך לומר שהדבש מייקר" קובע איש המקצוע ומוסיף: "ניסו לקשור יוקר מחיה ודבש. אם הדבוראים בישראל לא יוכלו להתפרנס בכבוד, הם יחדלו מהעיסוק ולא תהיה האבקה והיבוא הפרוע מחו"ל ישתלט על המדינה".

כמאה אלף כוורות דבש מפוזרות ברחבי ישראל מהגליל העליון ועד לערבה. 500 משפחות מתפרנסות מגידול דבש ולצידם עוד כ-500 עובדים. ערך מוסף של הענף הוא נושא ההאבקה בגידולים חקלאיים בעיקר אבוקדו, נשירים, דלועיים וירקות נוספים. מעט גידולים מאובקים על ידי הרוח  – בעיקר חיטה ודגניים למיניהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן