73% מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן
ארגון השומר החדש מפרסם את הדו"ח השנתי המתייחס לביטחון אישי, פשיעה וטרור חקלאי וכן תוכניות ופתרונות שטח ומדיניות. השנה לראשונה, מתפרסם בדו"ח סקר פרוטקשן המציג נתונים לראשונה בישראל על תופעת הפרוטקשן. הסקר מתבסס על מענה אנונימי של חקלאים ובעלי העסקים מרחבי הארץ.
מנתוני הדו"ח המלא עולה כי אזרחים, חקלאים ובעלי עסקים דורשים מהממשלה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול אף באמצעי חקיקה.
להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:
ביטחון אישי במגמת ירידה – יהודים וערבים אינם חשים בטוחים
מדד הביטחון האישי הנבדק זו השנה השנייה מציג תמונת מצב מדאיגה – אזרחי ישראל אינם מרגישים בטוחים בביתם – למעלה מ-38% מאזרחי המדינה העידו כי תחושת הביטחון שלהם נחלשה עד נחלשה מאוד בשנה האחרונה. יהודים מרגישים פחות בטוחים להסתובב ברחובות ערים ערביות (89%) ולנסוע בכבישי הנגב (80%). גם במגזר הערבי ניכרת הידרדרות משמעותית אף יותר בתחושת הביטחון האישי: חשים חוסר ביטחון ללכת ברחובות ערים יהודיות (מ- 70% ב- 2021 ל-46% ב- 2022), להסתובב באזור מגוריהם (39%), חוששים מפגיעה ברכושם (46%).
מהסקר עולה כי נושא הביטחון האישי היה משמעותי בשיקולי ההצבעה של אזרחים, 79% העידו כי לנושא הייתה השפעה על הצבעתם בבחירות נובמבר 2022.
ניכר כי אזרחי המדינה מצפים מנבחרי הציבור לשים את הנושא בראש סדרי העדיפויות שלהם ולטפל בסוגייה ולהיערך טוב יותר לאירועי אלימות עתידיים.
בסקר העוסק באפשרות של הקמת משמר לאומי כמענה להיבטי ביטחון פנים נרשמה עלייה בשיעור המוכנים להתנדב למשמר לאומי עתידי – מ-27% במאי 2022 ל-33% בינואר 2023. הנכונות להתנדב גבוהה במיוחד בערים המעורבות – 47%.
70% מהמשיבים סבורים שהמדינה לא נערכה כראוי לאירועי אלימות עתידיים. זוהי עליה של 11% בהשוואה לסקר קודם במאי 2022.
הפרוטקשן בישראל: חוצה אזורים, מאיים על חיי אדם. נפגעיו העיקריים הם חקלאים
סקר אנונימי ראשון מסוגו שהוציא הארגון בשיתוף עם התאחדות הקבלנים ופנה לבעלי עסקים מענפים שונים וחקלאים מרחבי הארץ להעיד באנונימיות על התופעה.
הפרוטקשן הוא מכת מדינה – אין כמעט אזור או בעל עסק שלא נתקל בתופעה – 73% מהמשיבים בכל הארץ חוו ניסיון לגביית דמי חסות. מתוכם כ-40% הודו שנאלצו לשלם בפועל.
במרכז הארץ שכיחות התופעה נמוכה יותר – 63% בירושלים ו-72% בגוש דן, באזורים מרוחקים יותר השכיחות עולה – 90% בהר הנגב ו-93% בגליל המזרחי ומזרח רמת הגולן. עסקים וחקלאים בפריפריה סובלים באופן דרמטי מפרוטקשן וסחיטה באיומים.
ענף החקלאות סובל יותר מהתקשרויות כפויות (32%) – דרך עובדים ונותני שירות שהפסקת העבודה איתם תוביל לפגיעה מצידם.
מתמודדים לבדם: 55% העידו כי לא דיווחו למשטרה על ניסיונות הסחיטה בשל חוסר היכולת לשמור על אנונימיות ולקבל הגנה אפקטיבית.
אזרחי הדרום חיים בפחד מתמיד על חייהם: מחצית מהמשיבים באזור הדרום השיבו כי יש חשש גבוה לחיי אדם כתוצאה מפעילות עבריינית של גביית דמי חסות.
מפשיעה חקלאית לטרור חקלאי: עלייה בהיקפי ההצתות ופרוטקשן בקרב חקלאים והנזק הכספי מאמיר
רוב החקלאים בישראל סופגים פשיעה חקלאית: 80% מהחקלאים נפגעו מפשיעה חקלאית בשנה האחרונה.
מהדו"ח עולה כי משק חקלאי סבל בממוצע מ- 15 אירועי פשיעה חקלאית מכל הסוגים במהלך השנה האחרונה. הנזק השנתי הממוצע למשק חקלאי: 81,027 ₪.
סוג הפשיעה הנפוץ ביותר הוא גניבות קטנות ומזדמנות (67%), ולאחריו ונדליזם (46%).
את עיקר הנזק הכספי גורמים הצתות וסחיטת דמי חסות – למעלה מחצי מיליון ₪ כשמדובר בהצתה, למעלה מ-120 אלף ₪ בסחיטה ודמי חסות.
אי הדיווח למשטרה במגמת עלייה: כ-41% מהחקלאים לא מדווחים על אירועי הפשיעה החקלאית למשטרה, נתון שנמצא במגמת עלייה מתמדת ביחס לשנה שעברה. בין הסיבות: היעדר טיפול אכיפתי יעיל, הן על ידי המשטרה והן על ידי בתי המשפט.
רוב החקלאים שהגישו תלונה במשטרה לא זכו לטיפול אפקטיבי בתלונתם, מיעוטם בשל חוסר ראיות וברוב המקרים התיק נסגר. רק ב-7% מהמקרים ידוע לחקלאי על טיפול כלשהו בתלונה, וגם מקרים אלו לא יבשילו בהכרח לכתב אישום ולענישה תואמת בבתי המשפט.
כתוצאה מכך החקלאים דורשים שינוי חקיקה: 91% מהחקלאים חושבים שהענישה הקיימת בחוק על עבירות פשיעה חקלאית אינה מרתיעה.
הסיוע של מתנדבי השומר החדש מחולל מהפך בשטח: בקרב חקלאים שקיבלו סיוע מהשומר החדש נמצאה ירידה של 42% בהיקף הנזק בין 2021 ל- 2022. מבין החקלאים שלא חוו פשיעה חקלאית, הגורם המשמעותי ביותר המפחית פשיעה חקלאית לדבריהם הוא נוכחות פעילה בשטח.
מתגובות החקלאים המשתתפים בדו"ח:
הלל בן זכריה, בוקר ומייסד חוות "חלב ודבש" (חוות בודדים בשטח הנמצא במורדות הגולן):
"החוויה היומיומית פה זה אווירה של מלחמה. יש פה ממש מלחמה על הבית, מלחמה על האדמה, מלחמה על השטח… האזור הזה הוא אזור עם מאות אלפי אם לא מיליוני מטיילים בשנה, שנמצאים בסכנה תמידית. שלא נדבר על סכנה של גניבות, אלא על סכנה של ממש – פגיעה בחיי אדם".
עדי רז, מגדל עגבניות בחממות מכמהין:
״אני חושב שהפשיעה החקלאית היא סימפטום לאובדן משילות בכל הארץ, זה לא רק פה. זה במרכז, זה בבאר שבע, זה בכל הארץ. כולם סובלים מזה; מוסכים, פנצ׳ריות, מפעלים. כיום 'השמיכה היא קצרה', למשטרה יש כל כך הרבה אירועים פה בנגב שהיא לא מסוגלת להתעסק בהכול, אין לה את האפשרות. עכשיו מתחילה עונת חוות הקנאביס, רואים את הפורעים על הכבישים, אף אחד לא עוצר אותם. רואים את הברחות הסמים פה ואף שוטר לא נמצא, כי הם עמוסים. אין ספק שאם המדינה לא תעשה שינוי בחשיבה, אנחנו נמצא את עצמנו במקומות מאוד לא טובים".
מנכ"ל ומייסד ארגון "השומר החדש", יואל זילברמן: "מדינת ישראל הזניחה לאורך שנים את כלל תחומי הפיתוח והבניה בתחום הביטחון האישי בפנים המדינה וכך הגיעה לסף תהום. התקופה הזו מלווה במשבר אמון ציבורי נרחב ובתחומים מגוונים שמאיימים על תחושת השותפות, הייעוד והעתיד המשותף שלנו כל זאת בשעה שהמדינה סובלת מאובדן משילות פנימי שלא נראה כמותו; זוהי נוסחה מוכחת למחירים כבדים שאנו צפויים לשלם.
נדרשת יציאה משותפת מחומות וגדרות המפרידות בינינו לכדי עשייה גדולה ומשותפת שתאחה את הקרעים. נושא הביטחון האישי הוא סכנה גדולה, אך גם הזדמנות גדולה לא פחות". ארגון השומר החדש שם לו למטרה להוביל מהפכה בביטחון האישי בישראל,
ולוודא שאף חקלאי לא יישאר לבד אל מול הטרור החקלאי והפשיעה.
הארגון מקדם פתרונות משמעותיים אל מול מקבלי ההחלטות וביניהם: מודל להקמת משמר לאומי תחת מג"ב, דרישה להכרה ומתן פיצויים לנפגעי טרור חקלאי ופרוטקשן, שינוי חקיקה והחמרת ענישה ועוד.
