אחרי שבשנת המלחמה 2024 נעקרו מטעים ושיווק הפרי הצטמצם, האירה שנת 2025 פנים לבננצ'יקים ושוק הבננות חזר לתפוקה מלאה. השבוע נטעו קיבוצי עמק הירדן יותר מ – 200 אלף שתילי בננות צעירים במטעים חדשים
קיבוצי עמק הירדן, המוכר גם כ"עמק הבננה", מציינים מאה שנים של גידול הפרי הצהוב. בשבוע האחרון ניטעו יותר מ –200 אלף שתילים חדשים על פני שטח של 650 דונם. זאת אחרי משבר שחוו המגדלים בשנים 2023 ובמיוחד בשנת המלחמה 2024, בה נעקרו מטעים כתוצאה מקיטון משמעותי של הביקוש לפרי עקב פינוי הצפון, מגבלות שיווק בגדה המערבית וכמובן סגירת השיווק לעזה.
בתאגיד צמח בננות של צמח מפעלים אזוריים, בו אורזים ומשווקים את הפרי של קיבוצי עמק הירדן, כ 35 אלף טון בממוצע, מציינים ששנת 2025 מאירה פנים למגדלים מבחינת השיווק ומחיר הפרי. משה נבון המנכ"ל מציין כי השתילים הרכים שניטעו מתמודדים עם החום הכבד של עמק הירדן הודות להשקיה מרובה ומסירות המגדלים, שדואגים לאספקת בננות לאזרחי ישראל בכל מצב.
הרפתקה חלוצית
גידול הבננות בעמק הירדן החל לפני כ-100 שנה כהרפתקה חקלאית חלוצית. הבננה לא הייתה צמח מקובל בארץ-ישראל בראשית המאה ה-20. היא נחשבה אקזוטית, גידול טרופי, ורבים הטילו ספק אם תנאי האקלים והקרקע בעמק הירדן, אזור חם מאוד, לח יחסית, עם מים מתוקים מהירדן והכנרת – יתאימו לה.
הניסיונות הראשונים החלו בשנות ה-20 וה-30 בקיבוצים הראשונים בעמק, בעיקר בדגניה, אשדות יעקב, אפיקים וקבוצות סמוכות. שתילי בננות הובאו ממדינות טרופיות (בעיקר מצפון אפריקה) וניטעו חלקות ניסוי קטנות.
הקשיים היו רבים: היה צורך למצוא את הזנים שמתאימים לחום הכבד ולהניב פרי איכותי; נדרשה השקיה אינטנסיבית, מה שהוביל לפיתוח שיטות השקיה (בהתחלה בהצפה ממי הכנרת, ובהמשך בתעלות ובטפטוף); הגנה מרוחות עבור הגידול הרגיש הובילה לשתילת שדרות אקליפטוס או קנים.
בתחילת שנות ה־20 נכנסה הבננה למסלול מסחרי ומרגע ההצלחה – החלו נטיעות נוספות בקיבוצים ומושבים בעמק.
