יבול שיא
הרפת והחלב
Elderly Man Beneath Ancient Olive Tree

דור רביעי בכרמי הזיתים של ינוח: סיפורו של שייח' יוסף פארג', חקלאי מצטיין

4 דק' קריאה

שיתוף:

בין אבני הריחיים של העבר למכונות החדישות: כך מטפח שייח' יוסף פארג' מינוח את מסורת הזיתים המשפחתית, ומדוע נבחר לחקלאי מצטיין לשנת 2026

*תמונה ראשית: שייח' יוסף פארג' ליד עץ הזית בקוטר מטר וחצי ששורשיו נטועים באדמה עוד מימי הרומאים

בתחילת ספטמבר השתתפתי בטקס מרשים של מועצת הצמחים, בו הוענקו אותות הוקרה לחקלאים מצטיינים לשנת 2025/26. מבין מקבלי האותות, עניין אותי במיוחד מגדל הזיתים שייח' יוסף פארג'. לאחר הטקס שוחחתי איתו. בשנה שעברה השתתפתי בסיור בגליל לקראת פסטיבל הזית, והתרשמתי עמוקות מאהבתם העצומה של בני העדה הדרוזית לאדמה, לארץ ולעץ הזית – אותו הם מטפחים באדיקות במשך דורות רבים. שייח' יוסף פארג' הוא התגלמות מוחשית של חיבור שורשי זה. עבורו ועבור בני עדתו, עץ הזית אינו רק מקור פרנסה או גידול חקלאי שגרתי, אלא סמל חי למורשת, לעמידות, לזהות ולשותפות אמת עם נופי הגליל.

חותם של מצוינות: נימוקי הוועדה

ועדת הפרס של מועצת הצמחים העניקה לשייח' יוסף את אות ההוקרה לשנת 2026 תוך שהיא מציינת כי הוא מגדל זיתים ותיק ומנוסה מהכפר ינוח, העוסק במלאכה מאז ילדותו לאורך עשרות שנים. ידע חקלאי יקר ערך זה עובר במסירות מדור לדור, וכיום ממשיכים איתו יחד בני משפחתו בכרמים ובבית הבד המשפחתי. למשפחה ישנם למעלה מ-50 דונם של כרמי זיתים, הכוללים בין היתר עצי זית עתיקים המכונים בפיהם "עצים רומיים" – ענקים בני מאות שנים, שאותם מטפחים בני המשפחה בחרדת קודש ובמסירות אינסופית. לצד הטיפול הקפדני בכרמים, מפעיל שייח' יוסף בית בד בכפר המספק שירותי הפקת שמן זית לכלל תושבי ינוח והסביבה. בית הבד ידוע ברמתו המקצועית הגבוהה ומוביל בתחומו, ושייח' יוסף עצמו נחשב לדמות חקלאית מוערכת ומרכזית בענף הזית הארצי. בכל פעילותו הוא מקפיד על מאור פנים, ושש אלי קרב לחלוק את הידע והניסיון שצבר עם מגדלים, מבקרים ותושבים.

שורשים נטועים בעומק ההיסטוריה

שורשיו של שייח' יוסף בענף נטועים עמוק בהיסטוריה המשפחתית והמקומית. "אנחנו הדור הרביעי בחקלאות – אבא של אבא, סבא שלי, והסבא של אבא", הוא מספר בגאווה שאין שנייה לה. בכרמיו הוותיקים אפשר למצוא עד היום עץ זית מרשים במיוחד שגזעו בקוטר של כמעט מטר וחצי, ושורשיו נטועים באדמה עוד מימי הרומאים.

כשהוא נזכר בימיו הראשונים של הענף, הוא מתאר עבודה שורשית, ידנית ופשוטה לחלוטין שונה בתכלית מהנוף הטכנולוגי של היום: "בעתיד, כשתבקר בינוח, תוכל לראות אצלנו את בית הבד העתיק שהיה מופעל פעם על ידי סוסים, עם אבני ריחיים ומכבש עץ בלי צנטריפוגות ומכונות". אמנם תהליך ההפקה המסורתי הזה היה איטי להפליא – בית בד כזה הספיק אולי להפיק חצי טונה של זיתים ביממה – אך לדבריו יש לו ערך מוסף שאין תחליף לו: "השמן הכי טבעי זה השמן הזה".

Picture2
אות חקלאי מצטיין מוענק לשייח' יוסף פארג' על ידי שר החקלאות ונציגי מועצת הצמחים, לצידו נכדו שעתיד להמשיך את דרכו   

בין מסורת לעידן הדיגיטלי והתעשייתי

עם חלוף השנים והתפתחות הטכנולוגיה, המשפחה השכילה להתפתח ולהתאים את עצמה לרוח הזמן מבלי לאבד את הקשר למסורת. בשנת 1970, עם הגעת החשמל המיוחל לכפר ינוח, הוקם בית בד חדש ששירת את כל תושבי הכפר והשתייך להקדש הדרוזי ביאנוס. בית בד זה כבר כלל אבני ריחיים לצד מכבש מתקדם יותר ומערכות להפרדת מים ושמן.

בהמשך הדרך, עשתה המשפחה קפיצת מדרגה נוספת ושדרגה את פעילותה למכונות איטלקיות חדישות הפועלות בשיטה צנטריפוגלית. מערכות אלו מבטיחות הפקה מהירה, נקייה ויעילה, ואף מעלות את אחוזי ניצולת ההפקה בכ-20 עד 50 אחוזים. למרות התיעוש והמעבר למכונות מודרניות, בדיקות המעבדה מוכיחות כי רמת החמיצות בשמן הנותר נשארת נמוכה ומצוינת (בין 0.2 ל-0.4 בלבד), וזאת בזכות הקיצור המשמעותי של פרק הזמן מרגע הגעת הזיתים הטריים מהשטח ועד לטחינתם המיידית במכונה.

חקלאות בראשיתית: ללא השקיה וללא ריסוסים

50 הדונמים המשפחתיים, שאת חלקם הגדול נטע שייח' יוסף יחד עם אביו ואחיו בשנת 1980, שוכנים באזור הררי וגבוה המשקיף אל מול נופיה הקסומים של מצודת יחיעם. המטעים הללו גדלים בתנאים טבעיים וייחודיים לחלוטין – ללא מערכות השקיה מלאכותיות וללא כל חומרי הדברה. "תופתע לשמוע, כמעט לא מרססים בכלל", הוא מציין בסיפוק.

שייח' יוסף נזכר כיצד פעם אחת התמודדו המגדלים באזור עם התקפה של זבוב הים התיכון, ואף שקלו לבצע ריסוס משותף מהאוויר על פני אלפי דונמים של עצי זית בגליל. בסופו של דבר הוחלט להימנע מכך, והטבע הוכיח את כוחו: "בסוף זה יסתדר. עם השנים זה נעלם מעצמו", הודות למרחבים העצומים ולאיזון האקולוגי הטבעי שנוצר בכרמים הוותיקים.

התמודדות עם תנודות האקלים והשנים הקשות

ענף הזית נתון ותלוי בחסדי שמים, והוא מאופיין במחזוריות עונתית מובהקת בין שנים פוריות ("שנות שפע") לשנים דלות. לאחר שבשנה שעברה חוותה החקלאות האזורית עונה קשה וקודרת במיוחד, כזו שזכורה לחקלאים כאפס יבול מוחלט בעקבות שנת בצורת קשה ומחסור חמור במשקעים, השנה מסתמנת סוף סוף התאוששות מעודדת.

"אני קרוב ל-30 שנה בתחום, ואני יכול להגיד בוודאות שלא הייתה שנה כמו שנה שעברה", הוא משתף בכנות על הקשיים העצומים שחוו המגדלים. עם זאת, הרוח האופטימית שבה ומרימה ראש לקראת העונה הנוכחית, שצפויה לספק יבול טוב המהווה כ-60 עד 70 אחוזים מהפוטנציאל המלא של השנים הטובות ביותר, כאשר גם בשנים חלשות נותר גיבוי של לפחות 20 עד 30 אחוזים המונע אובדן מוחלט של התוצרת.

מהפכת המיכון: מבציר ידני לשבועיים קצרים

שינוי דרמטי נוסף שעבר על המשק לאורך השנים נוגע לשיטות הבציר ואיסוף הפרי. בעוד שבעבר נאלצו בני המשפחה והפועלים להוריד את הזיתים בידיים עמלות ולהכות במקלות ארוכים אל האדמה בתהליך מתיש שנמשך כחודשיים שלמים, כיום השתדרג הענף כולו לבלי היכר.

היום נעשה שימוש במכונות ניידות מתקדמות, מסרקים רוטטים חדישים ומפוחים עוצמתיים המנקים את העלים במהירות. בזכות טכנולוגיות אלו, עונת הבציר כולה מקוצרת לכדי שבועיים-שלושה בלבד, והיא חוסכת הרבה ידים עובדות ומקילה באופן משמעותי על ניהול המשק. הפרי המופק מהכרמים הללו אינו מיועד למסחר תעשייתי ענק, אלא משרת בראש ובראשונה את הצריכה הביתית והמשפחתית המקומית. בכפר ינוח, שמן הזית ממשיך לעמוד בגאון בבסיס התרבות והמטבח היומיומי: "הצריכה הראשית בשמן זה שמן זית. לא רק שמים על לבנה, זה גם בתבשילים ובכל. זהו השמן על השולחן הראשי במטבח".

הבחירה הלא-מתפשרת: זן ה'סורי'

מבחינת בחירת הזנים, ההעדפה בכפר ינוח היא חד-משמעית ומבוססת על ניסיון של דורות רבים – זן ה'סורי', שמקורו ההיסטורי המפואר הוא מצור שבלבנון. למרות ניסיונות שנעשו בעבר לנטוע זנים חדשים שהובאו ממקומות אחרים בעולם, התברר במהרה כי הם אינם עמידים מספיק לתנאי האקלים, הקרקע והיובש המקומיים. משכך, רוב המגדלים שלא היו מרוצים מהתוצאות מיהרו לבצע הרכבות חזרה לזן המקומי המנצח.

"הזן הסורי הוא קודם כל עמיד במזג האוויר שיש לנו פה באזור, וחוץ מזה, הוא גם מבחינת השמן הכי טוב והכי טעים", מסביר שייח' יוסף בגאווה מקצועית. לדבריו, הגם שקיים זן ה'נבאלי' הדומה לו במראהו, הוא נופל משמעותית מהסורי מבחינת איכות השמן, טעמו העשיר ומשקל הפרי.

את שיחתנו המרתקת חתם שייח' יוסף בהזמנה חמה ולבבית לבקר בכפר ינוח, לראות מקרוב את בית הבד העתיק לצד המתקנים המשוכללים של ימינו, ושלח ברכה חמה לכל קוראי הכתבה: "אני מאחל לך ולכל הקוראים שנה טובה, בריאות איתנה, עשייה פורייה והכי חשוב – שיהיה לנו שלום".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אושרת גני גונן בכנס הנהגת המושבים: "נעשה הכל כדי לייצג את החקלאים והחקלאיות ולחזק את ההתיישבות הכפרית" *תמונה ראשית: ח״כ גני גונן בכנס הנהגות המושבים. צילום: גיל אייסנמן מספר 9 במפלגת ״ישר עם איזנקוט״
< 1 דק' קריאה
כיצד הצליחו פרופ' בני רקח וצוותו במכון וולקני לרדת לרמת החומצה האמינית בחדק הכנימה, ואיך המחקר המולקולרי פורץ הדרך תורגם להמלצות ממשק מעשיות בחממה ובשדה *תמונה ראשית: פרופ' בני רקח – הקפיד תמיד על
5 דק' קריאה
הכנס השנתי ה-36 יתקיים ב-21 עד 23 בדצמבר 2026 במלון דן ירושלים. בתוכנית מושב על עתיד משק החלב, מחקרים על בריאות העדר והרצאות על בינה מלאכותית בחליבה ובניטור פרות. ההרשמה המוקדמת בתעריף מוזל פתוחה
2 דק' קריאה
מנכ׳׳ל התאחדות יצרני החלב קרא בכנס הנהגות המושבים לגבש עם היצרנים המקומיים תוכנית שתאפשר לרפתות להשקיע ולהתייעל, תסייע בהוזלת מחירים ותבטיח אספקה סדירה. בפאנל נוסף קראו ראשי המועצות לחזק את יישובי הגבול ולשמור על
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!