יבול שיא
הרפת והחלב
דוקטור אבישג קדמן זהבי

בגיל 99 הלכה לעולמה הבוטנאית ד"ר אבישג קדמן-זהבי

2 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר אבישג קדמן-זהבי ז"ל, חוקרת לפיזיולוגיה של הצמח, הלכה לעולמה והיא בת 99. 

מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, אומר: "ד"ר אבישג קדמן-זהבי ובעלה החוקר וזואולוג הנודע, פרופ' אמוץ זהבי ערכו מחקר ארוך השנים, על חיי הקהילה של הזנבנים בערבה. כך הפך זוג החוקרים, לחלק מנוף ומקהילת הערבה התיכונה.

אבישג תמיד חייכה והקשיבה לכל מי שחפץ לשוחח אתה ולאחר שאמוץ נפטר, המשיכה להגיע לערבה, לנתח ממצאים שהעביר לה החוקר ד"ר עודד קינן, מנהל חממת ערבה, ממשיך דרכו של פרופ' אמוץ זהבי במחקר על הזנבנים, ואף השתתפה בכנסי הטבע שנערכו בערבה, לזכרו של אמוץ.  

"כאשר בשנה האחרונה כבר התקשתה לראות. אבישג נפטרה בשיבה טובה, יפה וצלולה מוקפת בבני משפחתה. לאחר פטירתו של אמוץ, הייתה עבורנו מקור נחמה, ולא הפסיקה לבקר בערבה, בעיקר לשמורת שיזף, מיקומם של הזנבנים, לשמר את המחקר ולנתח ממצאים חדשים. אנו מוקירם את פועלה הגדול בערבה, ומקווים כי התאחדה עם אמוץ היקר, ובוודאי ימצאו יחדיו נושא מעניין לחקור, גם ביקום אחר. יהי זכרם ברוך." 

ד"ר אבישג קדמן זהבי נולדה ב-1922 בחיפה. הייתה חברה פעילה בתנועת "מחנות העולים" וממקימי קבוצת חמדיה. בשנים 1946-1944 עבדה במוסד לעליה ב'.

ב-1946 נשלחה לשליחות לתנועת "הבונים" בארצות הברית ובקנדה. במלחמת העצמאות התגייסה לחיל הים. ב-1949 פנתה ללימודים אקדמיים באונ' העברית בירושלים, וקיבלה דוקטורט ב-1960, עבור מחקר בהדרכתו של פרופ' אבן ארי. בשנים 1957- 1952 עבדה כאסיסטנטית להוראה ולמחקר. 

ב-1958 הצטרפה ד"ר קדמן זהבי כחוקרת לתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי), במחלקה לפרחים וצמחי-נוי. בעבודתה המדעית התרכזה בעיקר בהשפעת האור על המורפוגנזה ועל התגובה הפוטופריודית של צמחים. היא הרצתה בכנסים בינלאומיים רבים ופרסמה מאמרים בעיתונים המדעיים בישראל ובעולם.

יצאה לשבתון באוניברסיטת רידינג, באנגליה, כיהנה כיושבת-ראש ועדת השיפוט של המכון לגידולי שדה והרצתה בקורסים למתקדמים במכון וולקני. בשנת 1978 שהתה בשבתון נוסף באוניברסיטת ייל, בארה"ב ואז פרשה לגמלאות. 

למרות זאת המשיכה לעסוק במחקרים בתחום גידול פרחי קטיף, במסגרת מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, בתחנת הניסיונות "יאיר", בחצבה. 

לאורך כל חייה, שמשה כיד ימינו של בעלה, פרופ' אמוץ זהבי, שהקים עם עזריה אלון בשנת 1953 את החברה להגנת הטבע, הקדיש את חייו לחקר ושמירת הטבע בישראל, ונודע בשל מחקריו הרבים על ציפורי הזנבנים בערבה התיכונה, החיות בקבוצות שיתופיות.

את השנים האחרונות של חייו הקדיש למחקר זה, וביקר רבות בבית ספר שדה בחצבה. הוא הוכר בעולם הודות לתיאורית 'עקרון ההכבדה', שפרסם בשנת 1975. הדן בתפקידו של 'עקרון ההכבדה בתקשורת בין בעלי חיים', ותורגם לשפות רבות. אבישג הייתה חלק מבניית התיאוריה, שלא עברה בקלות במילייה המדעי, השתתפה בכתיבת מאמרים בנושא זה ובכתיבת הספר "טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה" (1996). 

יהי זכרם ברוך. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן