"ענף הפרחים ירד למחצית מגודלו בתקופת השיא שלו. נותרו רק עשרה אחוזים של מגדלים מאלה שהיו בעבר"
הביטו נא וראו איזה מקבץ מרהיב של סייפנים עוטף את הכתבה-ריאיון שלפניכם. אתם בוודאי מתעניינים מהיכן לקוחים הצילומים היפהפיים הללו. ובכן, לסייפן הישראלי יש טביעת יד מקצועית של חוקר צמחי נוי במרכז וולקני בבית דגן.
האיש ד"ר אבנר כהן אמנם כבר עשר שנים בגמלאות ובשיחה אתו הוא נזכר בערגה בימים יפים וטובים יותר לענף הפרחים של ישראל, שלצערו עברו-חלפו מן העולם וחבל.
בן 32, אחרי שסיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת דייויס בקליפורניה, התקבל בשנת 1975 לעבודה במינהל המחקר החקלאי של ישראל, כחוקר צמחי נוי ופרחים ונמנה עם טובי אנשי המקצוע שאפיינו את התחום לאורך שנים.
ד"ר כהן יצא לגמלאות אחרי 35 שנים ובין השאר טיפח בעיקר בצלים ופקעות והיה פעיל גם בהנדסה גנטית.
"הפרחים היו בשעתו ענף מאד מאד חשוב שהגיע למכירות בהיקף של 250 מיליון אירו בארץ ומחוצה לה" הוא משחזר את ימיו כחוקר פרחים. "כל יום יצאו מהארץ מטוס או שניים עם כמויות ראויות של פרחים. אני מדבר על השנים 1978-98. ענף הפרחים היה ענף מוביל באותן שנים, אחרי ענף ההדרים שאצלו החלה להסתמן דעיכה, אחרי שנים נפלאות. החקלאים, המחקר, ההדרכה, הכל עבד באורח יוצא מן הכלל והשיווק התבצע באמצעות חברת הייצוא החקלאי מספר אחת – אגרקסקו".
"מגדלי הפרחים קיבלו באותן שנים מחיר הוגן. הם היו מאוגדים במועצת הפרחים עד שזו נסגרה. חקלאי מצוין זכה לאותה תמורה כספית לה זכה חקלאי בדרג מסוים נמוך וזה גרם למתח בין החקלאים למועצה".
"אני מדבר על השנים 1978-98. ענף הפרחים היה ענף מוביל באותן שנים, אחרי ענף ההדרים שאצלו החלה להסתמן דעיכה, אחרי שנים נפלאות. החקלאים, המחקר, ההדרכה, הכל עבד באורח יוצא מן הכלל והשיווק התבצע באמצעות חברת הייצוא החקלאי מספר אחת – אגרקסקו"
במרכז המחקר החקלאי וולקני התמקדו החוקרים בשניים-שלושה גידולים עיקריים. "ציפורן היה הגדול שבהם. ישראל ייצאה אז חומר נקי מווירוס. איכות הפרחים הייתה גבוהה והתמורה הכספית בהתאם. שתלנים גידלו פרחים חסיני מזיקים, אולם מספר ימי העבודה היו רבים. בערך 300 ימי עבודה לדונם. היית אמור לשהות שעות רבות ביום בחממה. הפלשתינים היו עובדים טובים אולם חג מוסלמי או סגר אחר סגר, יצרו מצב שלא יכולת לסמוך על השכנים ממזרח, כי הם לא היו זמינים בימים שהיית זקוק לידיים שלהם".
ד"ר כהן מגלה כי חקלאי ישראל ירדו בשלב מסוים מגידול ציפורן כי זה היה ענף עתיר עבודה. הגידולים עברו אז לרצועת עזה או לממלכת ירדן. גם ליבשת אפריקה.
"החלופה לציפורן הייתה בגידול ורדים, 50% מייצוא הפרחים היה ורדים. גידול עתיר מקצוענות. הענף שינה פנים והפך להיות רב-גידולי והבורסות בהולנד קלטו את הורד הישראלי גם בעונת החורף". "ההולנדים אישרו לנו לשווק עד 10 במאי, יום האם באירופה" מגלה ד"ר אבנר כהן, ומוסיף: "אחרי המועד הזה פסק השיווק מישראל לחלוטין עד עונה חדשה שתחילתה בחודש אוקטובר. בלית ברירה, התחלנו לשווק גם בקיץ כל פרח שיכולנו אולם איכות הפרחים לא עמדה במדדים האירופיים והאיכות בקיץ ירדה".
"ביקשו ממני לטפח סייפנים שיפרחו בחורף עם גבעול דק במטרה להפחית משקל. הבאתי מדרום אפריקה מיני סייפנים שיפרחו בחורף והכלאתי אותם עם הסייפן הגדול וקיבלתי סייפנים ננסיים. כאלה ניתן היה להכניס בקרטון לשיווק לחו"ל כמות גדולה פי ארבעה מסייפן רגיל. עלות המשלוח ירדה ב-25% לסייפן. הוצאנו לחו"ל שנים עשר זנים של סייפן. הצלחה כבירה, וזו הייתה העבודה שלי עד שנת 1986"
כשהגיע אבנר כהן למחלקה לצמחי נוי ופרחים בוולקני בשנת 1975 הוא השתלב בענפים שנחשבו לאותה עת חשובים – בצלים ופקעות. "ביצעתי בוולקני חפיפה עם חוקר מהולנד בשם אליה וגה על סייפנים. החוקרת חרות יהל עבדה על נרקיסים. הייצוא של נרקיסים היה של בצלים. גידלו בארץ סייפן גדול שהתנשא לגובה של 1.50 – 1.80 מ'. אולם הגידול הזה קיבל מחיר נמוך בבורסות באירופה. הטיפוח היה הולנדי ואנחנו גידלנו אותם בחורף שלנו שהוא יום קצר, והם הותאמו לגידול קיץ. הייתה בעיה של גידול קיצי שלא התאים לחורף. בשנת 1978 שיווקנו להולנד 30 מיליון סייפנים ואחרי שנתיים אף לא סייפן אחד. עלויות המשלוח בדרך האוויר היו גבוהות ולא כדאיות".
מצאתם חלופה ראויה?
"ביקשו ממני לטפח סייפנים שיפרחו בחורף עם גבעול דק במטרה להפחית משקל. הבאתי מדרום אפריקה מיני סייפנים שיפרחו בחורף והכלאתי אותם עם הסייפן הגדול וקיבלתי סייפנים ננסיים. כאלה ניתן היה להכניס בקרטון לשיווק לחו"ל כמות גדולה פי ארבעה מסייפן רגיל. עלות המשלוח ירדה ב-25% לסייפן. הוצאנו לחו"ל שנים עשר זנים של סייפן. הצלחה כבירה, וזו הייתה העבודה שלי עד שנת 1986".
ההמשך לא האיר פנים לענף הפרחים, במיוחד לסייפנים, שד"ר אבנר כהן מצר על כך שהיה מי שבלם ולא אפשר גידול ראוי ושיווק ראוי יותר.
"בקיבוץ רביבים פעלה משתלה שייצרה מיליוני פקעות. ועדה משותפת של מועצת הפרחים ואיגוד מגדלי פרחים לא אפשרה לשווק לחו"ל. הועדה קבעה שהשיווק יהיה רק בארץ. לאורך שבע שנים ההולנדים טיפחו זנים שלהם והגידול בארץ ירד. שווקו רק פרחים קטופים, פקעות לא נתנו לשווק".
מבט על ענף הפרחים היום, מה מגלה לנו?
" ענף הפרחים בישראל מרוכז בידי מספר מצומצם של מגדלים. חלקם מגדל רק לשוק המוסדי. בעת משבר הקורונה לא היה להם למי למכור. המסעדות היו סגורות, כך גם בתי המלון ומגדלים השליכו פרחים לאשפה ולא ראו כסף. הענף היום אינו טוב. הוא ירד למחצית מגודלו בתקופת השיא שלו. נותרו רק עשרה אחוזים של מגדלים מאלה שהיו בעבר".
מילים לסיכום.
"יש מגדלים טובים. הבעיה היא שדור צעיר לא רוצה להמשיך. חקלאים בלי דור המשך אין לכך עתיד. פעם היו 25 מדריכים לסייפן. היום בשה"מ יש רק מדריך אחד וזה מאד עצוב".
והממסד החקלאי?
"עד היום מי שהגיע לעמדת שר החקלאות לא היה לו מושג בחקלאות".
מאסטר בבוסתנאות
ד"ר אבנר כהן נולד בירושלים בחודש אוגוסט 1943. מתגורר בנס-ציונה. נשוי לחיה, מורה, ובשנים האחרונות מטפלת בניצולי שואה. "בשנת 2000 היינו בשנת שבתון בוושינגטון. זו הייתה גם שנת שבתון שלה. היא השתתפה בקורס שהתקיים במוזיאון השואה בעיר. בסיום הקורס הועסקה במוזיאון לאורך השנה. כששבנו לארץ, המשיכה חיה בעבודתה במערכת החינוך בנס ציונה כמורה לאמנות בחטיבת ביניים. היא לימדה את השואה דרך התנסות אישית. חיברה תלמידים למיזם "מדור לדור". הילדים ראיינו ניצולי שואה וביקרו בבתיהם. הוקם מועדון של ניצולי שואה שעירית נס ציונה מממנת ובאים אליו עשרות ניצולים".
אבנר וחיה הורים לבת ושני בנים וכן יש להם שני נכדים. הבת נירית (45) נשואה+2, עובדת בהוראת מדעים לנוער במכון דוידסון במכון וייצמן ברחובות. רותם (42) רווק, שב לאחרונה לארץ, אחרי שנים בארצות הברית, שם עסק במגוון עבודות. אורן (33) רווק, סיים אדריכלות ב"בצלאל", עבד במספר משרדי אדריכלות בארץ ועוסק בעיצוב אתרים לשיווק. אבנר כהן סיים תואר שני בהורטיקולטורה (בוסתנאות) בפקולטה לחקלאות ברחובות, קודם שיצא לקליפורניה, ארצות הברית, ללימודי הדוקטורט בגנטיקה.
