יבול שיא
הרפת והחלב
המערך הארצי לבריאות העטין

ד"ר שמוליק פרידמן מנהל לשעבר של המערך הארצי לבריאות העטין

10 דק' קריאה

שיתוף:

אני מכיר את שמוליק פרידמן שנים רבות – רופא "החקלאית" במרחב העמקים, שבו הובלתי רפת, ומנהל מאל"ה, כשאני משמש כמזכיר התאחדות ועובד בענף בכל השנים. שמוליק התגורר שנים רבות בתל יוסף ונפגשנו בהליכות ערב, במרחב העין חרודי, להחלפת חוויות מוכרות ומשותפות. והנה הגיעה העת של שמוליק לפרוש בגיל 70, אחרי שנעתר להמשיך עוד שלוש שנים, לאחר מועד הפרישה  המקובל. היה מעניין להיפגש ולשמוע על שמוליק ועל מאל"ה – מערך ייחודי בעולם ומשמעותי במיוחד בעבור הרפתן הישראלי, בסביבה בריאותית לא קלה

איך הוקמה המעבדה לחלב ומערך מאל"ה?

במשך שנים הרבה, היו  מעבדות חלב אזוריות. כאשר הן הצטמצמו לשתיים (דרומית וצפונית), מועצת החלב העדיפה אז  לממן אותן, בעוד המעסיק הישיר היה גורם חיצוני. כאמור היו שתי מעבדות: האחת ישבה בבית החקלאית בקיסריה והופעלה על ידי "החקלאית" והשנייה הייתה במתחם משקי הדרום ופרץ שורק ניהל אותה. המנהל הכללי של המערכת היה אברהם הראל ז"ל שעבר מההתאחדות למועצה. היחידה נקראה מאל"ה – המערך הארצי לבריאות העטין.

שמוליק עם משפחתו בכנס ירושלים לאחר קבלת אות יקיר הענף
שמוליק עם משפחתו בכנס ירושלים לאחר קבלת אות יקיר הענף

ב-2005, החליט שייקה דרורי, מנכ"ל המועצה, לבצע שינוי – אם המועצה מממנת את המעבדות, אז היא גם תפעיל אותן בצורה מרוכזת ובשליטה אחת מלאה. כך אוחדו שתי המעבדות לאתר אחד בקיסריה ואליו זרמו כל הבדיקות וגם צוות העובדים. 

אני נבחרתי לנהל את מערך הארצי לבריאות העטין, אחרי פרק ארוך כרופא קליני ב"חקלאית", לימודים גבוהים והתקדמות בתארים המקצועיים.

ספר על המבנה והמטרות של המערך הארצי לבריאות העטין – מאל"ה

זו מחלקה מקצועית נטו – המחלקה הגדולה במועצת החלב, שעושה עבודה חשובה ביותר למגדלים, למחלבות ולצרכן.

המטרה המרכזית היא להבטיח את איכותו ובטיחותו של החלב בישראל.

בעבר עבדו מערך הארצי לבריאות העטין 17 עובדים ולאחר צמצומים, מספרם ירד ל-12 –הצוות כיום כולל  מדריכי שדה, עובדות מעבדה המתמחות במיקוביולוגיה של החלב  ושני רופאים וטרינרים, מומחים במחלות עטין – ד"ר עדין שווימר ואנוכי. מאל"ה נותן שירות לכלל יצרני החלב, בעלי המכסות בישראל, בבקר ובצאן.

המחויבות של צוות השדה היא לביקור, לפחות  פעם בשנה, בכל משק בעל מכסה המייצר חלב. במסגרת הביקור השגרתי,  נבדקת תקינות מכון החליבה ואופן תפקודו. המדריכים  הנם בעלי מקצוע מעולים ויש להם גם את ידע והניסיון בייעוץ בנושאים מגוונים – שגרת חליבה, איכות סביבה, צינון פרות, רווחת בע"ח ועוד. זוהי שלוחה מקצועית הקרובה למגדל  וזמינה לבקשותיו. כמובן, בעת צרה, כמו התפרצות דלקות עטין קליניות או החמרה במדדי האיכות  או כל תקלה אחרת הקשורה לבריאות העטין ואיכות החלב, יכול המגדל להזמין מיידית את צוות השדה, כולל את הרופא המומחה שלנו, ללא עלות, עד למציאת פתרון לבעיה שצצה במהלך השנה.

צוות המעבדה עוסק בזיהוי גורמים לדלקות עטין ומחלות אחרות, שניתן לאבחן בחלב. זהו צוות של לבורנטיות מנוסה מאד וייחודי בארץ, בניהול של ד"ר רמה פלק המתמחה  במיקרוביולוגיה של החלב. שילוב של תוצאות וממצאים טכניים מהשדה יחד עם תוצאות מעבדה, הנו בסיס המידע העדכני והייחודי שלנו, כגוף תומך מקצועית  למגדלים ולרופאים המטפלים

ערוך לנו השוואה לעולם המודרני

מערך הארצי לבריאות העטין הנו ייחודי בעולם המערבי, ששם קיימים אומנם חלק מהשירותים, אך הם כרוכים בתשלום ואינם כוללים את בסיס המידע הממשקי והרפואי  ברמה הארצית.

בסיס המידע שלנו, אין לו אח ורע בעולם – הכול על בסיס נתונים אחד וברמה הארצית.. הכול מקושר לספר העדר ולביקורת חלב ולתוכנת "בריאותין" שלנו. כאיש מקצוע אני יכול לראות את ההיסטוריה של כל פרה, על כל שלל הנתונים הקשורים אליה, וזה נותן יתרון אדיר במתן ההמלצות המקצועיות הטובות ביותר.

בישראל יש משטר מכסות, מדיניות תחלופה בהתאם, קנס-פרס על ייצור חריג ואיכות ונתונים – אלו משפיעים על התנהלות המגדל, מעבר להמלצות המקצועיות.

אנחנו ממליצים ולא אוכפים, מגדלים מאמצים את המלצותינו לפי הבנתם ושיפוטם.. . אנחנו גוף תומך  לכולם לצורך אבחון, הדרכה וייעוץ, ולא מעבר לכך.

האם יש צורך בגוף כמו מאל"ה והאם המועצה היא הבית הכי מתאים להפעלתו?

 בעשורים האחרונים, הוקמו ועדות פנימיות וחיצוניות שבדקו את הצורך במאל"ה. המסקנה בכולם הייתה שיש מקום למחלקה כזו, במסגרת מועצת החלב. מערך הארצי לבריאות העטין הוא ייחודי לישראל, למרות שבעשור האחרון, מדינות רבות באירופה מקימות גופים ומוסדות, שדומים בתפקיד ובמבנה למאל"ה – ברובם בעיקר למטרות רווח.

בהתפרצויות הגדולות של מחלות מדבקות בעטין, ראינו את היתרון של גוף מאורגן,  כמו מאל"ה. שירותי מעבדה זמינים ומהירים, תמיכה טכנית וגם ריכוז קבוצת תמיכה מקצועית שמנתחת את האירוע במשק ונותנת המלצות לפעולה. בהתפרצות מחלת עטין  ברפת גדולה  בגולן, עשינו במהלך שנתיים כ-10,000  בדיקות והכול בחינם ובליווי צמוד למשק. איך הרפת הייתה עומדת בזה אם השירות היה מופרט? בעבודה מאומצת מאד צמצמנו את הנזקים וברגע, שהמשק ביצע את כל המלצותינו  ההתפרצות נקטעה והמצב חזר לתקינות מלאה.

כל שנתיים שלש אנחנו עושים סקר שביעות רצון המתבצע על ידי חברה חיצונית. מאל"ה מקבלים ציונים גבוהים ומשוב מאד מפרגן. אנו לא שוקטים על השמרים ומנסים כל הזמן להכניס שיטות אבחון מתקדמות בחלב וכן להעצים את השירות המקצועי ישירות מול המגדלים, באמצעות צוות השדה והרופאים המומחים שלנו בתחום. מאל"ה, במסגרת מועצת החלב, הנה הכרחית לצורך הענקת  שירות מלא לכלל יצרני החלב בעלי המכסות, בעלות מינימלית ובמקצועיות מרבית,  נטולת אינטרסים זרים.

מה הן המחלות המדבקות בעדר החלב?

ככל שהרפתות גדולות, כך יש סיכוי לנזקים כלכליים כבדים יותר. מחלות כמו מיקופלסמה בוביס, סטאפ. אוראוס עמיד (MRSA), פסאודומונס וסטרפטוקוקוס קניס, כולם חיידקים מדבקים העלולים לחדור ולפגוע במספר גדול של בע"ח בעדר. – כל מחלה כזו חייבת להיות מאובחנת בשיטה מהירה, כדי למנוע או לצמצם את הנזק הנגרם ממנה..

כדי לייעל את האבחון המקדים אנו ממליצים  על בדיקה מהירה ראשונה – בדיקה במיכל החלב, שנותנת תשובת עקרונית כן או לא? כשהתשובה חיובית, המשמעות שהתגלה גורם מחלה מדבק ואז  יש צורך לזהות את בע"ח הנגועים… בחלק, אפשר לטפל עם אנטיביוטיקה וחלק אחר, פשוט צריך להוציא מהעדר, כי אין טיפול יעיל ואז הנזק הוא אדיר.

ההמלצה – כל 3 חודשים ישלח המגדל בדיקת חלב ממיכל החלב, לזיהוי חיידקים מדבקים לעטין ולגורמי מחלה אחרים, שניתן בקלות יחסית לאבחן בחלב (ראה פירוט בהמשך). זה נותן אינדיקציה, תמרור ראשוני. בהמשך, באם התגלו גורמי מחלה, יש לדגום לפי קבוצות במטרה לזהות את בע"ח הנגועים.– זו עבודה קשה מאוד ומורכבת, ומחייבת זהירות והתמדה.

אופן העבודה שלנו מוקרן אצל המגדל והרופא המטפל ונותן לנו אפשרות לזהות, להתריע  ולטפל מהר. זה מחייב הקשבה ויישום של ההמלצות המדריכים והרופאים המומחים שלנו. צריך סבלנות ואורך רוח, להבין את הקשיים ולצאת מהעניין, עם מינימום נזקים.

כמובן, שמדיניות קבועה של ניטור היא הכרחית למשק החלב המודרני. משלוח למעבדה של חלב   מדלקות עטין קליניות ותת קליניות, הנה תנאי הכרחי וראשוני  לשמירה על בריאות העטין ואיכות החלב. אסור לחכות להתפרצות ואז לנסות למזער נזקים. חובה למנוע ככל הניתן ואחד הכלים הוא שימוש במעבדה באופן רצוף וקבוע .

כיצד משתלבות מערכות המידע והמחשוב בין כולם?

ביחידת המחשב במועצה יש שרת כללי, המחובר לספר העדר. אתי ליכט ואפרים עזרא פעלו יחד אתנו, לבצע חיבור משותף של השרתים לטובת המגדלים והמוסדות. בכל לילה המחשבים "מדברים" ומעבירים ביניהם, את כל התוצאות והמידע הרלוונטי וכך יש העשרה הדדית בנתונים החשובים ובניית בסיס מידע ייחודי, לנו ולענף החלב בארץ.

אנשי מקצוע בעולם שמבקרים בישראל ואצלנו במעבדה, יש להם עוד סיבה להיות "אנטישמיים"… "זה גאוני" – הם אומרים – "לשתף מידע  בין ארגונים שונים, נותן לכם אפשרות לראות את התמונה הכוללת, ברמת הרפת והפרה הבודדת, בכל רפת בארץ".

מערכת המידע נותנת לנו את כל התוצאות שנצברו, החל מרמת הרבע של העטין ועד לתוצאות הארציות. כדי להשלים את התמונה כולה, אנו נעזרים בדוחות של המדריכים והרופאים שלנו וכך ניתן לבצע הערכת סיכונים לכל משק ולתת את ההמלצות בהתאם לכך.

בשנים האחרונות התחלתם להטיל עלויות על המשתמשים – למה זה קורה?

הרעיון התגלגל זמן רב ולפני כשנתיים, היה משבר כספי במועצה והמנכ"לית, מיכל קראוס, החליטה על חיוב סמלי מאד  לבדיקת המעבדה.. לדוגמה בדיקה בקטריולוגית עולה למגדל 5 שקלים וזה עדיין לא מכסה, אפילו את עלות הפלטה לבדיקה.

לא הייתה ירידה משמעותית במשלוח הדוגמאות למעבדה  בעקבות החיוב ואפילו אובחנה עלייה. המגמה היא להמשיך ולתת את שירותי מאל"ה, כחלק משירות הכולל למגדלים ולתעשיית החלב. המטרה נשארה משותפת לכולם והיא הבטחת איכות ובטיחות החלב ומוצריו.

כיצד התפתחה הרפת בבריאות העטין ובאיכות החלב בעשורים האחרונים ובשני המגזרים?

בסך הכול איכות החלב המשווק למחלבה נמצאת ברמה טובה. הכלים שנתנו למגדלים ולרופאים המטפלים להתמודד מול התחלואה, נמצאים ומיושמים ברובם  על ידם. המגדלים מספיק נבונים להתמודד עם רמות האיכות וגובה הפרסים והקנסות. ישנן עלויות לא קטנות כדי לייצר חלב איכותי ולכן המגדלים מנווטים במרכיב מקצועי וגם הכלכלי, לפי התנאים המשתנים ואי אפשר לבוא אליהם בטענות.

שמוליק מקבל אות יקיר הענף בכנס המדעי 2019
שמוליק מקבל אות יקיר הענף בכנס המדעי 2019

לצערי, חלק מהמשקים המשפחתיים, עדיין לא מבצעים  ביקורת חלב ואין להם מידע  ברמת הפרה הבודדת. כך קשה להם להתקדם, מקצועית וכלכלית. גם רפתות אלו גדלו עם השנים  ויש צורך  לנסות ולשכנע  אותן להצטרף למהלך זה, של בקרה עצמית  ואיסוף נתונים ברמה הפרטנית, לכל בע"ח בעדר..

יש לי סיפוק אדיר לראות את התופעה, שחלק גדול מהמשקים המושביים מצליחים מאד מקצועית וכלכלית,  בניגוד לכל האמירות שהיו פעם. בכל פעם מחדש, אני נפעם מהשיפור הגדול שחל במגזר המושבי. עשרות שנים אני בענף ומכיר את ההורים והסבים והתוצאות כיום מדהימות. הרפתות המשפחתיות הופכות לשמורות טבע, עם איכות סביבתית ומקצועית. הן  נראות יפה בכניסה למשק וזה מתבטא גם בתוצאות – הכניסה, המשרד, המכון – זה משקף המון על גם על הביצועים והתוצאות.

מערכות העזר של המערך

מערך משלוח  הבדיקות למעבדה– ייחודי בעולם. הרפתן מוסר את הבדיקה לנהג מיכלית החלב, הנהג מביא אותה למקרר במחלבה. בכל לילה, אוספות שתי משאיות קירור את כל הבדיקות, מכל המחלבות, ומביאים למעבדה. כל עלות המשלוחים ממומנת על ידי מועצת החלב. קל, נוח, זמין ויעיל מאד…ולחשוב על כך  שבדנמרק שולחים את הבדיקות בדואר…

למערך זה מצטרפים גם משלוחי ביקורות החלב של המשקים והכול מגיע לאתר אחד, בבניין החקלאית בקיסריה, וזה מייעל מאוד את העבודה ומקצר את זמן הבדיקה והטיפול.

בסך הכול יש לנו מערכת מחשוב מעולה, מערכת הובלה משותפת, מערכת הדרכה, ביצוע בדיקות לתקינות מכוני החליבה ורפואת מומחים  בתחום  והכול בחינם – 80% מהמגדלים מנצלים את השירות שלנו באופן רציף ואת היתר אנו מנסים לצרף לנוהל  עבודה שגרתי וקבוע איתנו.

מה אתה ממליץ לרפתן למניעה ולטיפול בעדר, בשיתוף מאל"ה?
  1. בדיקת חלב במיכל – פעם ברבעון שלח דוגמת חלב לבדיקת פתוגנים מדבקים. מאותה דגימה, ניתן כבר לבצע בדיקות נוספות למחלות אחרות מדבקות  שעלולות לפגוע בבריאות העדר.  יש לבצע בדיקות אלו  במסגרת הערכת הסיכונים הרבעונית לכל רפת
  2. זיהית דלקת קלינית או פרה עם סת"ס גבוהה – תדגום ותשלח, לזהות את הגורם לכך, כבר  בפרה הראשונה. ברגע שתקבל את תוצאות יחד עם מבחן הרגישות, יש לקבל החלטה טיפולית שאינה בהכרח טיפול אנטיביוטי. את תוצאות הבדיקה מקבל גם הרופא המטפל וכך יש שילוב כוחות ואם יש צורך, נגיע גם אנחנו  לייעוץ רפואי.
  3. בדיקת חומר חיטוי לפטמות – שלח פעם בחודש את החומר שבו אתה משתמש לבדיקת ריכוז וחומציות .. אנחנו ממליצים על חומרים מוכנים לשימוש ולא מהילה ברפת.
  4. הזמן מדריך /רופא מאל"ה, לפחות פעם בשנה לצורך הדרכה, אישור תקינות מכון החליבה ולהערכת סיכונים לפגיעה בבריאות העטין ואיכות החלב.
איך אתם עובדים עם ה"חקלאית" על תחום שהוא רפואי בעיקרו?

עובדים מצוין עם מרבית הרופאים, בשיתוף פעולה פורה. הרופא הקליני הוא איש המקצוע שלנו בשדה והוא נמצא בקשר יומי וקבוע עם המגדל. כל תוצאות המעבדה ודוחות המדריכים והרופאים שלנו, נשלחים לרופא המטפל.  הכל שקוף!!. אנחנו נותנים פרשנות לממצאי המעבדה וזה אמור לשמש כלי עבודה נוסף  לרופא המטפל.

המשובים מהשטח מפרגנים וחיוביים והרופאים ברובם, לא רואים בנו מתחרים, אלא כעמיתים שותפים במתן שירות ייחודי למגדל..

מאל"ה היא שילוב מקצועי של שירות שדה, בעיות ממשקיות, יחד עם מעבדה ברמה גבוהה, עם התמחות מיוחדת בכל הקשור לחלב – זה כלי תומך שהמגדל והרופא  חייבים להשתמש בו.

מעבדת החלב עם נהייה הלבורנטית הוותיקה
מעבדת החלב עם נהייה הלבורנטית הוותיקה

המועצה נותנת את שירותי מעבדת מאל"ה במחיר המוכר במחיר המטרה, זו הטבה ייחודית שהמגדלים מקבלים ויש לשמרה. המעבדה לבריאות העטין  עשתה קפיצה אדירה בטכנולוגיה ובסוגי הבדיקות, כולל שימוש בביקורת החלב – מקבלים את הארגזים מהמעבדה המרכזית, לאחר שנבדקו שם וזה עובר אלינו לבדיקות נוספות, כמו בדיקת נוגדנים לבת שחפת. הבדיקה מתבצעת ברובוט וכל התוצאות  משולבות בנעה ובספר העדר, עם העתק לרופא המטפל.

נוח מאד, זול ומהימן.

בדיקת היריון בחלב – עשינו עבודת מחקר עם ד"ר יניב לבון מההתאחדות והבדיקה אמינה ומדויקת. ביצוע הבדיקה אינו מחייב קשירת הפרה והמתנה לביקור הרופא ומכאן יתרונה הגדול, גם בזיהוי מוקדם של פרות לא הרות וגם בהימנעות מקשירה מיותרת של פרות.

כיום יש מספר משקים שעובדים עם בדיקות היריון בחלב וחשוב להגיע לכולם. הבדיקה חשובה ואמינה נותנת תשובה שלילית להיריון כבר ב-28 יום לאחר ההזרעה ומחייבת שיקול דעת ומעקב טיפולי נכון, אחר פרות אלו מצד המגדל והרופא המטפל.

האם זה מאיים על עבודת הרופא? ממש לא, הרופא יתפנה למטלות חשובות שהם לטעמי עיקרי תפקידיו,  כמו מניעה מחלות וטיפולים בבע"ח חולים. שילוב של רווחת בע"ח וקידמה טכנולוגית אבחונית, חייבים להיכנס גם בשיקולי ההחלטות לאימוץ שיטת בדיקה זו .

לאן פניך אחרי סיום התפקיד וגיל 70?

אני ממשיך במועצה החלב במשרה חלקית כמנהל קרן המחקר (מחליף את פרופ' זאב טריינין שפרש גם הוא לגימלאות).

לאחרונה בוצעה עבודה מחקר ע"פ בקשת הדירקטוריון  שבדקה את תרומתם הכלכלית של המחקרים  בעשור האחרון לענף החלב.

התוצאות שהתקבלו הנן מאד מעודדות ויפורסמו בקרוב. אנו יוצרים גם שינויים מבניים בקרן המחקר, תוך מתן דגש לעבודות יישומיות ומענה לצורכי הענף.

המחקר הוא לב לבו של ענף החלב ויש להמשיך ולחזקו, הן בחוקרים צעירים והן בתקציבים. המחקר הוא הערובה לקיום העתידי של הענף.

תודות

אני מבקש להודות לציבור המגדלים, הרופאים, המדריכים, המעבדות ואנשי המחלבות, על הזכות שניתנה לי לעבוד ולשרת אתכם במשך 43 שנים, בענף מדהים ומרתק, כמו ענף החלב. תודה חמה לחבריי במועצת החלב על האמון הרב  והתמיכה שקיבלתי מכם ולשותפיי מ- מערך הארצי לבריאות העטין על החברות, המסירות, והמקצועיות שהפגנתם לאורך הדרך המשותפת שלנו .

ואנחנו נודה לד"ר שמוליק פרידמן על עשרות שנים של תרומה בענף, עם מקצוענות, אהבה, איכפתיות וחיוך. נאחל לו הרבה בריאות ועשייה ברוכה גם בעשורים הבאים.

שמוליק פרידמן – מסלול חיים

נולדתי ברמלה ב-1950, בשנה שירד שלג  בתל אביב, להורים ששרדו את השואה. בן יחיד. אחרי חמש שנים של מגורים ברמלה, עברה המשפחה  לגבעתיים ושם גדלתי.. אחרי התיכון התגייסתי לנח"ל עם גרעין שיצא מ"קן בורוכוב" לקיבוץ גבים.

בקיבוץ גבים שליד שדרות, עבדתי לראשונה ברפת והתאהבתי.. הקיבוץ רצה לעודד גם חברי גרעין לצאת ללימודים ארוכים ואני רציתי ללמוד וטרינריה, עוד כילד.

האסיפה הכללית החליטה לתקצב את הלימודים, אך כששמעו שהלימודים שלי יהיו בחו"ל, כי בארץ לא היה עדיין בי"ס לווטרינריה, זה היה מוגזם מבחינתם.

יצאתי ללימודים, באופן עצמוני, למשך חמש שנים, בבולוניה איטליה ואחרי הלימודים, חזרתי לגבים ועבדתי ברפת. ניסיתי להתקבל לחקלאית וכעבור כמה חודשים  זה הצליח, ונקלטתי כרופא מחליף בשנת 77.

התקבלתי כחבר קיבץ גבים, התחתנתי עם הדס והייתי עוד שנתיים בקיבוץ .. לאחר מכן עברנו להתגורר כתושבים בקיבוץ תל יוסף בעמק חרוד. תחילה שימשתי כרופא מחליף באזור העמקים ולאחר כמה שנים, קיבלתי אזור קבוע בעמק יזרעאל המזרחי. מנהל החקלאית אז היה אורי גלבוע.

40 שנה התגוררנו בתל יוסף ובשנתיים האחרונות, עברנו למושב מולדת הסמוך.

 25 שנה הייתי רופא ב"חקלאית", במהלכן יצאתי ללימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית, בי"ס לווטרינריה ושם גם לימדתי דור חדש של וטרינרים במשך 11 שנים.

ב-95 קיבלתי תואר שלישי  חזרתי לשנתיים כרופא באזורי. בהמשך זכיתי במכרז של המועצה למשרת, מנהל מקצועי למערך לבריאות העטין. מאז אני מנהל את מאל"ה עם הרבה השקעה ואהבה  לתפקיד ובמיוחד לאנשים.

המחליף בניהול מאל"ה

ד"ר צביקה בנאור הוא המנהל החדש של מערך הארצי לבריאות העטין במועצת החלב, וטרינר במקצועו שהשלים את לימודיו בהונגריה.

דוקטור צביקה בנאור מנהל מרכז ארצי לבריאות העטין החדש
דוקטור צביקה בנאור מנהל מרכז ארצי לבריאות העטין החדש

צביקה בשנות ה-50 שלו, נולד וגדל בקריית ביאליק שליד חיפה. נשוי לווטרינרית ויש להם שתי בנות זיו (16) וגל (13) ומתגוררים כיום בפתח תקווה.

משרת כבר כ-18.5 שנים בשירותים הווטרינריים. התחיל כעובד מועצת החלב ובצד המקצועי, עבד בפיקוח על המחלבות והמוצרים לייצוא, יחד עם צוות וטרינרים מקצועיים. מהחלב ועד המוצר הסופי..

ב-2010 נקבע, שאולי יש ניגוד עניינים בפיצול ולא נכון שצביקה יהיה מועסק על ידי מועצת החלב, וכך עבר באופן מלא לשו"ט. במרץ 2020 הועבר כל הצוות לתאגיד הווטרינרי המיוחד שהוקם בשו"ט.

ב-2015 מונה לנהל לשכה וטרינרית מחוזית – לשכת כנות ולאחרונה השתתף במכרז של מועצת החלב ונבחר להחליף את ד"ר פרידמן המיתולוגי.

בימים אלה הוא לומד את התפקיד והמיוחדות שלו, על אף שהוא קרוב לענף ומכיר את המערכות המקצועיות שלו בהיבטים מגוונים.

במאלה יש כיום 11 עובדים – 5 עובדי מעבדה, 2 מדריכים, 2 רופאים.

התוכניות הכלליות הן לתת יותר שירותים לענפי החלב – הרפת והדיר, שירות זול, מהיר, מקצועי לבחון כיצד מחלות שונות כמו נאוספורה, ברוצלוזיס, בת שחפת וארחות משפיעות את רווחת הפרה ובריאותה.נאחל לצביקה הצלחה רבה בתפקיד החשוב בשירות הרפתנים והנוקדים.. ועוד ניפגש בדרכים

לכל כתבות הרפת והחלב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן