האַרִיָה של לוהאריה

בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה ליצירה.  

 לוהאריה, זמרת ויזמית, תושבת מושב שפירא בעמק חפר, מאמינה שמוזיקה ואומנות יכולים לשנות את התודעה. עם בן זוגה אסף, היא עושה שימוש בצלילים של מוזיקה אלקטרונית ואלטרנטיבית, ומשלבת טקסטים בעלי עומק שכתבה, והכול כדי לאפשר למאזין התבוננות פנימית. לוהאריה מביאה משהו אחר לשולחן: ז'אנר של אלקטרו פופ שאולי אינו במיינסטרים, אבל כזה שנחשב מיוחד ובעל משמעות.  

 
לוהאריה היא מוזיקאית המשלבת פופ עם מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה אלטרנטיבית, ובימים אלה עובדת על אלבום חדש עם בן זוגה. בין היתר, השניים הוציאו שני סינגלים. הראשון הוא שיר חדש בשם "סוף היום" שעוסק בתוכן של התבוננות פנימית והקשבה לעצמך.  

הצמד החל לפעול בשנת 2016, ומאז הספיקו להופיע ברחבי הארץ ובאירופה וכמו כן, לפתוח את מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים. הסינגלים שהוציאו זכו לביקורות מפרגנות בבלוגים בישראל ובחו"ל והשמעות בתחנות רדיו מרכזיות וגם נכנסו לפלייליסט גלגל"צ.  

"אם אני מסתכלת על שירה, אני יכולה לומר כי היא תמיד הייתה חלק ממני". מספרת לי לוהאריה בראיון טלפוני, אחת על אחת. "השירה, הכתיבה והאומנות תמיד היו שזורות בפילוסופיית החיים שאני עוסקת בה. אני יודעת ששירים ואומנות הם ערוץ תקשורת נהדר באמצעותו אפשר לחלוק מסרים חיוביים, השראה ורעיונות. דרך מוזיקה ואומנות שמאפשר. מוזיקה מאפשרת לאנשים להכיל אנשים את החיבור הנפלא של צלילים ומסרים שעוברים בשירה, לכן אני והבן זוג שלי עושים מוזיקה כבר 8 שנים, מתוך מטרה להטיב עם המאזינים."   

השפעה טובה 

בשיר 'סוף היום', שהוציאו לוהאריה ובן זוגה אסף, משלב הצמד את הצליל הטריפ-הופי האנגלי שמאפיין את היצירה שלכם, עם טקסט חשוף בעברית ולחן מלודי שמתפתל ומשתנה לאורך השיר. מדובר בשיר שגורם למאזין לצלול אל תוך מעמקי הנפש. 

"המוזיקה שלנו מאד אוניברסלית והיא עובדת עם מקורות השראה כמו AIR או London Grammar או פינק פלויד. מדובר במוזיקה סוריאליסטית שמגיעה לתודעה. זאת ממש לא מוזיקה מקודשת או מעגלי נשים אלה במוזיקה שמשלבת צלילים מיוחדים שכדי להגיע אליהם נעשית עבודת הפקה קפדנית ועדכנית באולפן מדהים בזמן שהמוזיקה פרוסה על יריעה מאד רחבה. 

כבר מילדותי היה לי חיבור לכתיבת טקסטים עמוקים מאד, ממש עם השראה. היום במבט לאחור נראה שאדם מבוגר כתב את זה. למדתי מוזיקה בקונסרבטוריון. בהמשך לקחתי את פילוסופיית החיים שלי ואת תפיסת העולם שלי-  ואני מחברת אותן בעזרת בן זוגי, אסף, למוזיקה.  

אני עוסקת בחקר התודעה ופיתוח התודעה במשך שנים ומביאה את פילוסופיית החיים שלי אל תוך המוזיקה. הקמתי את 'האוניברסיטה הקוסמית' – מרחב לימודי אשר עוזר לאנשים לפתח את התודעה, לפתוח את המודעות שלהם, ולייצר קהילה אנושית מחוברת למשמעות. זה משהו שנע בין הפרט לכלל, מחבר ביניהם ויוצר הרמוניה. הרי לכל אחד יש ערוצים של השראה והוא רק צריך להתחבר אליהם. הקמתי מרחב פעולה שהבסיס שלו במושב 'עולש' שם נמצאים כל אולפני השידור שלנו, ואנשים מהארץ ומכול העולם מתחברים אלינו בדיגיטל. גם במושב שפירא, בו אנו חיים, יש קהילה שיצרנו."  

מתי הבנת שגם לבן זוגך יש כשרון? מתי התחלתם לשיר ביחד? 

"אני ואסף הכרנו במפגש חברים לפני הרבה זמן. אסף נכנס עם הכלבה שלו, התיישב מול הפסנתר והתחיל לנגן. כאשר הוא החל לנגן, ניגשתי איליו ואמרתי לו "אתה מי שחיפשתי". מאז, אנחנו כבר 9 שנים ביחד."  

ואיך זה לעבוד עם בן הזוג? 

"יש לזה יתרונות אדירים! כי אנחנו כל הזמן בתהליכי יצירה, הבית מלא במוזיקה. אני כותבת והוא יוצר באולפן. יש אווירה של יצירה ושל סיפוק שהשותף שלך לחיים הוא אמן, יוצר והכול נגיש. מצד שני, בגלל הקירבה: יש ויכוחים וגם הרבה כנות. זה לא תמיד קל אבל זה שווה את זה, כי זה תהליך מקרב."  

מיינדפולנס, מוזיקה והתבוננות  

בנוסף להיותה זמרת, לוהאריה, (שמה המיוחד קשורה לאחדותיות, שכולנו מחוברים, וכולנו מאותו מקור), היא יזמית של אוניברסיטה מאוד מיוחדת: 'האוניברסיטה הקוסמית' העוסקת במיינדפולנס והתבוננות פנימית.  

לוהאריה התחילה את הפרויקט שלה לפני 15 שנה, ומאז היא מפתחת אותו יותר ויותר יחד עם מרצים שהיא מכשירה, הרצאות שהיא בונה ועוד. היא מקדישה את חייה לחקר התודעה האנושית דרך פריזמות שונות: מאירועים היסטוריים ומהלכים גלובליים, דרך העמקה בנפש האדם ובתודעה האנושית ועד הנורמות החברתיות המעצבות את החיים במאה ה-21. 

"זהו מקום ללימודי פילוסופיה ותודעה עצמית המעניקה כלים אישיים לאנשים שרוצים להשפיע על אנשים, ולהפוך את העולם להיות טוב יותר. במהלך השנים האחרונות מאז הקמתה של האוניברסיטה, עברו בה אלפי אנשים שנחשפו לפילוסופיות חיים וקיבלו כלים שעזרו להם לסייע לעצמם ליצור מציאות טובה יותר." 
 

ספרי לי על האוניברסיטה הקוסמית… 

מדובר במרחב בו מלמדת לימודי תודעה והתפתחות. חלק מהאג'נדה היא העברת שירים לעולם של תודעה ומודעות. השיעורים שלי מחברים אותך למי שאת ברמה האותנטית. הם עוזרים להיות בנוכחות ולהביא את עצמך לידי ביטוי מול המשפחה, העבודה ובמערכות היחסים שלך. מיינדפולנס ותרגול הם "פסיק" ממה שאנו מביאים. כדי ליצור שקט ושלווה נפשית ולחיות את החיים טוב יותר, יש אפשרות להרכיב משקפיים חדשים, בצבעים אחרים. צריך לדעת לראות את היש. יש משפט שאני אומרת "לראות את הקיים, לנבוע מיש להתמיד ולהתחדש. שירה מאפשרת לי לפתוח כמו סוג של ערוץ מהמקומות הכי נעלים ונשגבים עד המציאות היום יומית. זה סוג של קודש וחול. אני רוצה להעביר את זה הלאה: לצקת למוזיקה את כל המשאלות לב ואת כל הרעיונות. בשיר "משהו ממני נשאר", אני מעבירה את המסר שגם אם אני ממשיכה קדימה, משהו נשאר שם מאחור. "  

לא במיינסטרים 

לשיר "בסוף היום: ששלחה לי לוהאריה, אני מאזינה (תאמינו או לא), ממש בסוף היום ומגלה שיש לו פן ייחודי. זה לא משהו ששומעים הרבה, בעיקר בתרבות המיינסטרים המשמימה. יש בו מצד אחד משהו קליט ומצד שני מסר חיובי שצריך להעמיק בו. הצלילים זורמים ואני ממש יכולה לדמיין עצמי מגיעה להופעה כדי להאזין למוזיקה ולצלילים הייחודיים.  

"יש לנו הופעות בתל אביב, הופענו בברל'ה, בלהבות חביבה ועשינו מופעים בעין החורש, כמו בתיאטרון 'תמונע', ואפילו יצא לנו להופיע בהולנד. בזמן הקורונה אחד מהמופעי הלייב שלנו היו בפאטיו שלנו במושב שהיה מופע לייב מוצלח מאד. לפני כן עשינו הופעות לייב דיגיטאליות עם הפקות מאד גדולות. הוצאנו שני סינגלים חדשים ואלבום שלם שאמור לצאת בהמשך. אנחנו כל הזמן יוצרים, גם בעברית וגם באנגלית."  

הבנתי שהמוזיקה שלכם מצליחה באירופה. יש לא מעט אמנים שמצליחים מאד באירופה ובארץ הם פחות מוכרים. את יודעת למה זה קורה? 

"זה קטע, כי היום בבוקר חשבתי על זה והיו לי מחשבות שאין המון מקום בישראל למגוונות מוזיקלית. המוזיקה שמשמעים ברדיו מאד במיינסטרים, ואין מקום לכולם. ישראל קטנה ומאד מצומצמת, היא מעט "עדרית" ונעה אחרי טרנדים ולא יודעת לשלב בין ז'אנרים. יש מוזיקת שוליים בישראל, אבל לא תשמעו אותה בגלגל"צ."  

על חייה במושב לוהאריה מספרת:  

"אני לא רואה את עצמי חיה במקום אחר מאשר המושב. במושב יש חיבור לטבע, הרמוניה ושקט שמאפשרים יצירה והשראה. יש לי אפשרות לגדל כלבים שאני מאד אוהבת, את היכולת לשבת בחצר ליד המזרקה, לכתוב טקסטים, לכתוב את פילוסופיית החיים שלי ולתכנן את השיעורים שנלמדים בקרב התלמידים מישראל ומכול העולם. צפצוף הציפורים, השקט, המעיינות שמסביב ואפילו הנקר שמקיש על האש – זאת בעיני אטמוספרה קסומה המאפשרת שלווה וחיבור להשראה, בלי הפרעות.  כיף לחיות במושב עם קהילה מאד תומכת. גבעת שפירא זה מקום מאד מיוחד. יש כאן קהילה מהממת!"  

רוצים לשמוע את השירים של לוהאריה? הכנסו לקו למושב בדיגיטאל, והאזינו.  

הופעת לייב מהפטיו: