התכנית מעוררת סערה בהאון ובמ.א עמק הירדן. החשש הוא שאת המגרשים ירכשו בעלי ממון שיהפכו את הבתים שייבנו לבתי נופש, או בתים להשכרה
במועצה האזורית עמק הירדן נדהמו לגלות מפרסום בעיתונות בשבוע שעבר, כי בכוונת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לפרסם מכרז לרכישת מגרשים בקיבוץ לשעבר האון, לכל המרבה במחיר.
גם תושבי האון, שקיבלו החלטה להפוך ליישוב קהילתי, הופתעו לרעה מהפרסום. בתהליכי תכנון היישוב שנמשכו שנים הושם דגש על ההיבט החברתי-קהילתי, ולפתע גילו במועצה ובהאון, שרמ"י, בראשות המנכ"ל החדש, עו"ד ינקי קוינט, מתמקדת דווקא במקסום רווחי המדינה משיווק מגרשים ביישוב השוכן לחוף הכנרת.
האון – מגרשים למכירה לכל המרבה במחיר
בידיעה שהתפרסמה בכלכליסט נכתב כי "20 שנה לאחר החלטת הממשלה לפרק את קיבוץ האון, בחלקה הדרום-מזרחית של הכנרת, משווקת רשות מקרקעי ישראל 248 מגרשים להקמת בתים צמודי קרקע בתחום הקיבוץ – למחוסרי דיור ולמשפרי דיור".
על רקע קריסה כלכלית של הקיבוץ, החליטו חבריו ב-2007 שהם מעוניינים להפוך ליישוב קהילתי. הממשלה ומאוחר יותר בית המשפט העליון, אימצו את ההחלטה.
ב-2009 אושר ההסדר סופית, נמכרו תחנת הדלק וכפר הנופש של הקיבוץ, האדמות החקלאיות הושבו למנהל. היום נותרו ביישוב 38 משפחות ותיקות בלבד.
ברמ"י הייתה התלבטות איך לשווק את המגרשים ובסופו של דבר הוחלט לשווק אותם לכל המרבה במחיר.
כדי להבטיח שאת המגרשים לא ירכשו בעלי הון והבתים שייבנו ישמשו בתי נופש עבורם, יוצבו בחוזה תנאים מגבילים – על המתמודדים להיות חסרי דירה או מי שמכרו את דירתם היחידה, והם מתחייבים להתגורר בבית שייבנה לפחות חמש שנים.
הנהלת רמ"י תבחן בהמשך אפשרות לפרסם מכרז סגור לבני המקום לגבי חלק מיחידות הדיור. עוד הוחלט, שכל אחת מ-38 משפחות החברים שנותרו ביישוב תקבל יחידת מגורים אחת בשטח של עד 160 מ"ר, על בסיס בתי המגורים הקיימים.
עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מותח ביקורת חריפה על החלטת רמ"י. "המועצה הופתעה מההחלטה של מנכ"ל רמ"י, המנוגדת להחלטות של שני קודמיו בתפקיד, בנצי ליברמן ועדיאל שמרון, שהתקבלו בתיאום עם המועצה.
הפעם ההחלטה התקבלה בלי שום תיאום וללא השתתפות המועצה בדיון הפנימי של רמ"י.
אנחנו חוששים שרמ"י מתכוונת לבצע את המהלכים בהאון מעל הראש של המועצה וללא תיאום. לגופו של עניין, לאחר שקראנו את ההודעה של רמ"י, אני אומר בעדינות שהדברים שם הם מגוחכים.
אין לרמ"י שום דרך לוודא את העמידה בתנאים שהיא מתעתדת לשים במכרז, שנועדו כביכול להבטיח שמי שיזכה אכן יגור ביישוב.
יתרה מזאת, מי שמתיימר לדאוג לחסרי דיור ומשפרי דיור, לא יכול להחליט שהמגרשים יימכרו למרבה במחיר, כי ברור שזוגות צעירים, במיוחד מהפריפריה, לא יוכלו להתמודד במכרז כזה מול בעלי הון ממרכז הארץ".
בהודעה נאמר, שרמ"י נותנת לכם את הזכות להחליט מי יתקבל ליישוב בוועדת קבלה מטעמכם
"האמירה הזאת ריקה מתוכן. ועדת קבלה לא בוחנת כליות ולב, והיכולת שלה לפסול אדם שזכה במכרז מוגבלת מאוד. כשמול ועדת הקבלה יעמוד הבן של איש עסקים מתל אביב שרשם את בנו למכרז, והבן יגיד שחלום חייו הוא לגור עם משפחתו בבית שיבנה ליד הכנרת, הוועדה לא תדע לבחון את טוהר לבו וכוונותיו.
ברור לנו שהזוכים יגידו את מה שהוועדה רוצה לשמוע, אבל בפועל היישוב הזה יהפוך ליישוב רפאים של דירות נופש, שבמקרה הגרוע יושכרו על בסיס שבועי, ובמקרה היותר טוב לא יושכרו, אבל אף אחד לא יגור בהן ביום-יום. זאת תהיה בכייה לדורות".
איזה יישוב אתה חושב שצריך לבנות בהאון?
"ההסכם המקורי מול רמ"י, בהתאם להחלטת הממשלה, קובע שיקום בהאון יישוב קהילתי. אנחנו רוצים לממש את ההחלטה הזאת, ולהקים בהאון יישוב קהילתי משגשג עם חיי קהילה תוססים, גני ילדים, חינוך בלתי פורמלי וגני משחקים שמתמלאים בילדים בשעות אחר הצהריים.
לכן ביקשנו שלגרעין הראשוני של היישוב הזה, שימנה בערך 100 משפחות, השיווק ייעשה דרך החטיבה להתיישבות שהיא הגורם המקצועי היחיד שיודע להקים יישובים, לבנות בהם את המוסדות המתפקדים וללוות אותם בהמשך.
אחרי שיוקם גרעין שמעניק צביון ליישוב, רמ"י תהיה מוזמנת לשווק את יתרת המגרשים במכרז. אבל לא לפני שכבר יהיה ביישוב גרעין של משפחות שמתגוררות בו, ובכך מונעות מצב שהאון יהפוך לכפר נופש לעשירים וליישוב רפאים. לצערנו רמ"י החליטו לא להתייחס לבקשה שלנו".
גרינבאום מוסיף שהמועצה תעשה את כל מה שהיא יכולה לעצור את פרסום המכרז בתנאים שרמ"י רוצה. לשם כך היא תנקוט בצעדים משפטיים, ותנסה לפעול גם במערכת הפוליטית.
"מדובר בתקדים מסוכן לכל ההתיישבות במדינת ישראל, שמעיד שאת רמ"י לא מניעים ערכים כמו פיזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה, אלא ערך אחד בלבד שהוא הכסף ומקסום הרווחים. היום זה קורה בהאון, ומחר זה יהיה בעוד עשרות יישובים".
אתה מצפה שיחברו אליכם עוד גופים במחאה נגד רמ"י?
"אני יודע שניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, שותף לדאגה מהצעד החד-צדדי של רמ"י בהאון. להבנתי, כל מי שחרד לעתיד ההתיישבות, צריך להיות מודאג מאוד לנוכח הצהרת הכוונות של רמ"י".
רוצים יישוב פעיל ולא עיירת קייט
נתי אייזיק (חוקוק), מנהל הקהילה של האון, מציין כי הגיל הממוצע של חברי היישוב הוא 70, ומלבד 38 משפחות החברים מתגוררים בו סטודנטים שוכרי דירות.
האון הוא כבר לא קיבוץ עם אדמות חקלאיות, והוא מתנהל כאגודה שיתופית חקלאית (אגש"ח) ללא נכסים ובאמצעות ועד מקומי. "בסך הכל האגש"ח והוועד המקומי מנסים, בהרמוניה ובלי תקציבים, לנהל יישוב לרווחת תושביו".
מה זה אומר מבחינת התשתיות? הערבות ההדדית?
"אין מקור כספי לערבות הדדית. רמ"י אומרים שהם השקיעו מיליונים ביישוב, אבל אין שם שום תקציב לערבות הדדית. נקבע שפנסיונר בהאון יקבל עד 2,400 שקל לחודש, לעומת 4,172 שקל בתנועה הקיבוצית, שצמודים לשכר הממוצע במשק".
איך חברי האון מתייחסים למכרז שרמ"י רוצים לבצע?
"לחברי האון הובטח לאורך כל המהלך, שהם לא יגורו בעיירת נופש על שפת הכנרת. הובטח להם שביישוב הקהילתי האון יהיו משפחות צעירות, עם בתי ילדים, מגרשי ספורט, ובקיצור יישוב פעיל ולא עיירת קייט של עשירי הארץ. את זה הם רוצים שרמ"י תקיים".
בהודעה מטעם רמ"י פורסם שהחברים יקבלו זכויות למגרש ולבית בשטח 160 מ"ר, ושישקלו לקיים מכרז סגור לבניהם
"החברים קיבלו את המגרש ואת הבית עד לשטח 160 מ"ר ללא תשלום לרמ"י. מעל 160 מ"ר צריך כבר לשלם. רמ"י פרסמו שהחברים יקבלו תקציבים לשיפוץ הבתים, אבל הסכום שהוקצב להם יספיק אולי לחיבור הבתים לתשתיות אבל לא לשיפוץ הדירות.
לגבי הבנים, ביקשנו שמתוך 248 המגרשים יתנו לנו לשווק 80 מגרשים לבני האון ולבני האזור, ואת שאר 168 המגרשים רמ"י תשווק למרבה במחיר.
מהלך כזה יכול ליצור קבוצה שבאמת בונה את היישוב, ויש לה אגודה קהילתית, והיא מפעילה את המקום, ואז גם ירצו להצטרף ליישוב משפחות צעירות שמחפשות חיי קהילה ולא כפר נופש.
היום אין תשתיות קהילתיות, אין בתי ילדים, אין גני משחקים, ורמ"י הולכת להנציח את זה, אם היא תפרסם מכרז של כל המגרשים לכל המרבה במחיר.
אנחנו רוצים שבצעד הראשון יתנו לחטיבה להתיישבות לשווק מגרשים למשפחות צעירות, ואז לבנות תשתיות שימשכו משפחות צעירות נוספות".
אם ישווקו את המגרשים לבעלי אמצעים, אולי יוכלו לגבות מהם סכומים גבוהים להקמת התשתיות ביישוב
"תיאורטית זה נכון מבחינה כלכלית. הבעיה היא שהעשיר, בשנות ה-50 לחייו, שישקיע 2.5 מיליון שקל ברכישת מגרש בהאון, לא ירצה להשקיע סכום נוסף במגרש כדורסל או במגרש משחקים שהוא בחיים לא ילך אליהם.
לכן השאלה מבחינתנו היא האם יקום בהאון יישוב קהילתי אמיתי, פועם, חי ותוסס, או מין מגה כפר נופש. מי שמגיע בגישה עסקית יכול להקים פה בית שיושכר בשיטת Airbnb תמורת 2,500 שקל לסוף שבוע. החשש שלנו הוא שיגיעו לפה אנשים שמחפשים עסקת נדל"ן, כי אין דרך ממשית לבדוק אם הם אכן יתגוררו במקום חמש שנים.
כבר היה לנו ניסיון בהרחבות הקהילתיות בתנועה הקיבוצית, שבחלקן אנשים רכשו מגרשים כהשקעה או לבניית בתי קייט".
לדברי אייזיק ההחלטה לשווק שליש מהמגרשים למשפחות צעירות מהאזור שיניחו את היסודות ליישוב הקהילתי, היא החלטה הגיונית שתוביל ליצירת יישוב אמיתי.
כדי שזה יקרה יתמכו חברי האון בצעדים משפטיים שתנקוט המועצה האזורית, ויפנו לפוליטיקאים על מנת שייקחו אחריות על אופי היישוב. "צריך לזכור", אומר אייזיק, "שמדובר ביישוב שהוקם ב-1949 בשטח המפורז, ועבר מלחמת התשה מול הסורים כשילדי הקיבוץ חיים במקלטים.
יש בהאון כיום אנשים מבוגרים שבנו את הארץ הזאת, ומגיע להם להזדקן בכבוד ביישוב משגשג. בשיטה של רמ"י יתקיימו ביישוב מאבקים פנימיים במשך שנים סביב ההשקעות הנדל"ניות, ובשיטה שאנחנו מציעים ייבנה יישוב לתפארת באמצעות החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית.
אנחנו לא מבקשים לקבל מתנות. יבוא לפה שמאי של רמ"י ויקבע את השמאות על המגרש, והתושב החדש ישלם את תמורתו למדינה. אני מקווה שהפוליטיקאים יתערבו וינהלו את אכלוס המקום בהתאם לעקרונות ההתיישבות, ולא יתנו לפקידות לנהל את המהלך הזה".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, סבור שתושבי האון הוותיקים נפלו קורבן להורדות ידיים בתוך רמ"י, ובין אנשי רמ"י לחטיבה להתיישבות ולמועצה האזורית עמק הירדן.
"ב-2004 הייתה החלטת ממשלה לקדם את האון", הוא אומר, "ובגלל הוויכוח אם יבנו שם יישוב קהילתי או כפר נופש לעשירי ישראל, לא נעשה שם כלום במשך 17 שנים.
אנשים נתקעו בעוניים המרוד, ביישוב מוזנח, בלי תשתיות, ובלי אופק, על לא עוול בכפם. מצער מאוד שאחרי שהסתמנה פריצת דרך בשנה האחרונה, בוטלו כל התכניות וחזרנו למצב של חוסר הסכמה".
חברי האון החליטו להפוך מקיבוץ ליישוב קהילתי. מדוע בעצם זה עניינה של התנועה הקיבוצית להתייחס למה שקורה שם?
"אנחנו מתייחסים לזה רק כי הם נתקעו, כמו פו הדב, בין מצב של כבר לא קיבוץ אבל עוד לא משהו אחר. לכן אנחנו לא זונחים אותם ומסייעים להם באמצעות קרן סל"ע. הם תקועים באמצע התהליך, ואנחנו מרגישים מחויבות לגורלם של האנשים".
