משדה בוקר והערבה ועד העמקים, הגליל והגולן- חוקרים, סטודנטים, מהנדסים, מדריכים ואנשי תעשייה מכל רחבי הארץ התכנסו ליומיים של מפגש מקצועי יוצא דופן בין מדע, טכנולוגיה וחקלאות. למעלה מ־130 משתתפים נחשפו למחקרים ולפיתוחים שבחזית החדשנות החקלאית- מבינה מלאכותית וחישה מרחוק, דרך רובוטיקה ומערכות השקיה חכמות ועד אגרו־וולטאיקה, הידרופוניקה וטכנולוגיות מתקדמות למשקי בעלי חיים
הגולן הפך לפני כשבוע לנקודת מפגש ארצית של מדע, חקלאות וטכנולוגיה, כאשר משתתפים משדה בוקר, הערבה, המרכז, העמקים, הגליל והגולן הגיעו לכנס השנתי של האגודה הישראלית להנדסה חקלאית לשנת 2026. הכנס התקיים במשך יומיים: יום הרצאות ומושבים מקצועיים במרכז ליזמות וחדשנות בגולן בחיספין, ויום סיור מקצועי ברחבי דרום הגולן והסביבה.
בכנס השתתפו חוקרים וסטודנטים ממוסדות המחקר והאקדמיה המובילים בישראל, ובהם מכון שמיר למחקר, מנהל המחקר החקלאי, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן־גוריון, אוניברסיטת חיפה והטכניון. לצדם השתתפו מדריכי שה"מ, מהנדסים, אנשי מקצוע ונציגי חברות AgTech ותעשייה, ובהן ,ICL נטפים וחברות נוספות. המפגש הרב־תחומי יצר חיבור יוצא דופן בין מחקר אקדמי, ידע חקלאי מהשטח, הנדסה ופיתוח טכנולוגי- חיבור הנחשב כיום לאחד התנאים המרכזיים להתמודדות עם אתגרי החקלאות המשתנה.
יום ההרצאות משך לכנס למעלה מ־130 משתתפים וכלל תוכנית מקצועית רחבה במיוחד. בין הנושאים שנדונו: חישה מרחוק ומיפוי מרחבי, חיישנים ומערכות השקיה, מערכות אגרו־וולטאיות והידרופוניות, פנוטיפינג וחישה מקרוב, אקלים, מטאורולוגיה ואלגוריתמיקה, אוטומציה, רובוטיקה, אופטימיזציה של דיגום ומערכות בעלי חיים. תוכנית הכנס כללה, בין היתר, מחקרים על חיזוי יבול כותנה באמצעות למידת מכונה ותמונות רחפן, זיהוי עשבים פולשים באמצעות חישה מרחוק, מערכות השקיה מבוססות חיישנים, מערכות פוטו־וולטאיות בחממות, חיזוי משקעים באמצעות למידה עמוקה, ניטור שינויי אקלים, מערכות רובוטיות למדידת תכונות צמח ומערכות חכמות לחקלאות מים מבוססות AI.
את הכנס פתחו דינה גלעד, מנכ"לית מכון שמיר למחקר, אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן, וד"ר ויקטור אלחנתי, יו"ר האגודה הישראלית להנדסה חקלאית, אשר עמדו בדבריהם על חשיבות החיבור בין מחקר, טכנולוגיה, חקלאות והשטח ועל מקומו הייחודי של הגולן בקידום חדשנות חקלאית בישראל. בהמשך, שתי הרצאות מפתח העניקו לכנס מבט רחב על הקשר שבין עבר, מידע ועתיד החקלאות: ד"ר עינב מייזליש־גתי, מהמרכז למשאבים גנטיים ואיכות זרעים ובנק הגנים הישראלי במכון וולקני, הציגה את ההרצאה "מנתונים לשימור אקטיבי: בנק הגנים הישראלי כתשתית מידע לניהול המגוון הביולוגי"; וד"ר ערן מאיר, מארכיון הגולן במכון שמיר למחקר, הציג את ההרצאה "חקלאות הגולן- מבט מן העבר".
אחד המאפיינים הבולטים של הכנס היה מגוון המציגים. לצד חוקרים בכירים הציגו סטודנטים לתארים מתקדמים, מדריכי שה"מ ואנשי חברות AgTech הרצאות ופוסטרים מקצועיים. רגע מיוחד נרשם עם השתתפותם של שני תלמידי ישיבת תמר שבגולן שהציגו הרצאה ופוסטר במסגרת פרויקט הסיום שלהם בשיתוף חוקרי מכון שמיר, שהראה ביטוי לחיבור בין חינוך, מחקר, חדשנות והדור הבא של ההנדסה החקלאית.
היום הראשון נחתם בפעילות העשרה בעין קשתות, שכללה סרט והדרכה של אורן זינגבוים ממדרשת הגולן. עבור רבים מהמשתתפים היה זה חיבור משלים בין החדשנות הטכנולוגית שהוצגה לאורך היום לבין ההיסטוריה, הנוף והמורשת החקלאית של הגולן.
ביום השני יצאו כ־70 משתתפים לסיור מקצועי, שהמחיש כיצד מחקר וטכנולוגיה פוגשים את השטח. הסיור כלל ביקור בחוות המחקר והיישום של היחידה לחקלאות וחדשנות בגולן של מכון שמיר למחקר באבני איתן, שבה הוצגו שיטות גידול הידרופוניות, מצעים מנותקים ופתרונות חקלאיים בקנה מידה יישומי; ביקור בחוות ניסיונות ,AgREtech שבה הוצגה תשתית המשלבת רובוטיקה, חיישנים, פאנלים פוטו־וולטאיים מבוקרים ובינה מלאכותית; היכרות עם פעילות מרכז החדשנות Nortera לקידום ההייטק בצפון־מזרח ישראל; עצירה במצפה אופיר; וביקור בצבי ווינברג ובניו ברמת מגשימים, שם הוצגו מערכות מתקדמות לבציר, מסיק, שקילה רציפה, זיהוי עוצמת פריחה וריסוס מדויק.
לדברי משתתפים, מעבר לרמה המדעית והמקצועית הגבוהה, אחד ההישגים המשמעותיים של הכנס היה יצירת מפגש בלתי אמצעי בין קהילות שבשגרה אינן נפגשות מספיק. "מעבר לכנס עצמו הזדמנו לנו הרבה שיחות מסדרון ויצירת קשרים להמשך שלא היו קורים ללא הכנס", כתב אחד המשתתפים. משתתפת אחרת ציינה כי הכנס היה "ברמה הגבוהה ביותר הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית", ואחרים שיבחו את הארגון, האירוח, האווירה והרוח הטובה שליוו את היומיים.
דינה גלעד, מנכ"לית מכון שמיר למחקר, הודתה למארגנים: ד"ר לויה כץ שמחאי, יו"ר הוועדה המארגנת, ואת ד"ר נתיב רוטברט ממכון שמיר למחקר; ד"ר יפית כהן ממכון וולקני; וד"ר ויקטור אלחנתי ממכון וולקני וציינה כי "הבחירה לקיים את הכנס הארצי להנדסה חקלאית בגולן מבטאת את מקומו ההולך ומתחזק של האזור בחזית החדשנות החקלאית בישראל. הגולן, על מגוון תנאי האקלים, הקרקע והחקלאות שבו, מהווה מעבדה חיה לפיתוח ולבחינה של פתרונות לאתגרי העתיד. במכון שמיר למחקר אנו פועלים לחבר בין הידע המדעי לבין הצרכים האמיתיים העולים מהשטח, וליצור שותפויות בין חוקרים, חקלאים, מהנדסים וחברות טכנולוגיה, שמובילות מרעיון ומחקר לפיתוח וליישום. ההשתתפות המרשימה של אנשי מקצוע מכל רחבי הארץ ממחישה את הפוטנציאל של הגולן להפוך למוקד משמעותי של מחקר יישומי, טכנולוגיה וחקלאות מתקדמת בישראל".
הכנס התאפשר הודות לשותפות רחבה בין גופים וחברות, ובהם מכון שמיר למחקר, מנהל המחקר החקלאי, האגודה הישראלית להנדסה חקלאית, המרכז ליזמות וחדשנות בגולן, נטפים, נורטרה, מדרשת הגולן, היחידה לחקלאות וחדשנות גולן ומועצות קצרין והגולן. המפגש בין מוסדות מחקר ואקדמיה, חקלאים, מהנדסים, חברות טכנולוגיה, מדריכים מקצועיים וצעירים בתחילת דרכם יצר הזדמנויות לשיח מקצועי, להיכרות ולבניית שיתופי פעולה חדשים. בכך, הכנס לא הסתכם בהצגת מחקרים וטכנולוגיות, אלא יצר תשתית לקשרים מקצועיים וליוזמות משותפות שיוכלו להמשיך ולהתפתח גם הרבה אחרי סיומו.
