"ההחלטה על תקצוב שיקום למנרה ולניר עוז התקבלה כסמל, וזה מהלך סופר־דרמטי ומשמעותי", אומר יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי בראיון ל"זמן קיבוץ". למה לא יתמוך בהתנחלויות, ומה יעלה בגורל התמיכות בהתיישבות העובדת בעוד שנתיים, כאשר תתקיים רוטציה בראשות קק"ל?
*תמונה ראשית: יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי, בסיור בצפון. צילום: באדיבות קק"ל
בקיבוץ ניר עוז שבנגב המערבי. בשבוע השני לתפקיד כבר סייר במנרה שבקו העימות הצפוני, הקיבוץ ש-75% ממבניו נפגעו קשות במהלך חודשי המלחמה הארוכים של "חרבות ברזל".
ההגעה לשני הקיבוצים – ניר עוז, שנבחר כיעד מרכזי לשיקום על ידי קק"ל ואושר לו תקציב של 75 מיליון ש"ח, ומנרה, שעם כניסתו של אוסטרינסקי לתפקידו הוקצו לו 30 מיליון שקלים לשיקום תשתיות ומבנים – היא בחירה סימבולית, המעידה על הקשר ועל המחויבות שלקח על עצמו כיו"ר קק"ל בשיקום היישובים, רבים מהם קיבוצים, המהווים את קו הגבול.
"הגעתי למנרה וראיתי שחור בעיניים, תרתי משמע. באלף אלפי הבדלות, מנרה הוא המקביל הצפוני לניר עוז, לא במובן של נרצחים וחטופים, אך בממדי הרס המבנים, כאשר מעל 75% ממבני הקיבוץ נפגעו. ולכן, כמו בניר עוז, נדרשנו לשיקום הקיבוץ. ההחלטה על תקצוב שיקום למנרה התקבלה כסמל ראשון בחודש הראשון וזה מהלך סופר־דרמטי ומשמעותי", הוא אומר בראיון ל"זמן קיבוץ".
המדינה לא נמצאת באירוע
לאייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל הצעיר ביותר שנבחר, יש חיבור משמעותי לקיבוצים והוא מכיר היטב את הנושא ההתיישבותי. אחרי 7 באוקטובר נרתמה קק"ל, שמחזיקה בתקציבי ענק של מיליארדי שקלים, לשיקום יישובים וקיבוצים מתוך זיהוי הצרכים של קיבוצי הנגב המערבי והגליל העליון. בזמן שהממשלה לא נמצאת מספיק באירוע, נכנסה קק"ל בנעליה.
אוסטרינסקי מגיע לשטח באופן קבוע, ומוביל שורה ארוכה של פרויקטים לביטחון היישובים, לחיזוק כיתות הכוננות ולשיקום תשתיות ומבנים. קק"ל, בהיותה חולשת על תקציבים משמעותיים, פיתחה תוכניות לליווי קיבוצים בנגב המערבי, ובאופן מיוחד בגליל העליון, מתוך הבנה ששם המדינה לא נמצאת. שיקום הקיבוצים לאחר החורבן בעקבות טבח 7 באוקטובר, כמו גם המלחמה הארוכה בצפון, נעשה צורך קריטי. מאז כניסתו לראשות קק"ל חל חיבור ישיר להתיישבות, בעיקר עבור הקיבוצים המשוועים לחבל הצלה.
"בחמש השנים מאז שיענקל'ה בכר שם, קק"ל נמצאת לעזרת גורמים במרחב קיבוצי", מפרגן אוסטרינסקי. הוא מזכיר את פרויקט האסי בעלות של 40 מיליון שקלים, שנועד לייצר פתרונות יצירתיים במאבק על הנחל העובר בניר דוד ובכך לפתור את המאבק הציבורי על השער הצהוב של הקיבוץ; תמיכה והשקעה (עד פי שניים ממה שהיה) במו"פים (מרכזי מחקר ופיתוח) חקלאיים באזורים שונים, ועבודה בשיתופי פעולה עם הארגונים הכלכליים של התנועה הקיבוצית (צמח, ערבה, ים המלח, גליל מערבי ועוד).
"ב-2025 היה לנו קרב גדול. בהובלת הנהגת קק"ל הקודמת רצינו לתעדף בנגב המערבי את הקיבוצים ניר עוז, בארי וכפר עזה. לצערנו, בגלל התנגדות פוליטית, נאלצנו להסתפק בניר עוז כיעד סיוע מרכזי מיוחד והוקצו לו 75 מיליון שקלים, מתוכם 65 מיליון שקלים לשיקום תשתיות ופיתוח בקיבוץ עצמו, ו-10 מיליון שקלים עבור מעבר של קבוצת חברים לקיבוץ בית ניר".
בנוסף, מתוך 13 קיבוצים שהוגדרו "אדומים", זכו 12 לתקצוב עבור הקמת מבנים זמניים כדי שיוכלו לקלוט גרעינים שיעזרו בשיקום הקיבוץ. "כל קיבוץ קיבל קצת מעל 8 מיליון שקלים, ובטוטאל קק"ל תקצבה ב-100 מיליון שקלים".
חיים על הגבולות
אוסטרינסקי מחובר לשטח ומגיע לסייר בקיבוצים. את ערב יום העצמאות בילה בקיבוץ נצר סירני, קיבוצו של מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה. ביום העצמאות עצמו עלה למשגב עם, הקיבוץ הצפוני על גבול הלבנון, שדוברו המיתולוגי, פושקו (עופר מושקוביץ), נהרג במערכה האחרונה.
הוא איש תנועת העבודה ומפלגת העבודה לשעבר. צמח מתא הסטודנטים של המפלגה כשלמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתקדם לתפקידי יועץ פוליטי ומקצועי לאישים בכירים כדני עטר, לשעבר יו"ר קק"ל, ולבכירי המפלגה – איתן כבל כשהיה יו"ר הסיעה, עמיר פרץ כשכיהן כיו"ר מפלגת העבודה ושר הכלכלה, ותפקידים נוספים.
"אני סוציאל־דמוקרט", הוא מעיד על עצמו, "מאמין בערכי הקיבוץ, ערכי תנועת העבודה – שלום, שוויון, פלורליזם, צדק חברתי, הגשמה, התיישבות, ציונות וחקלאות. כל הערכים יחד. ומאמין שחלק מתפקידה של קק"ל לסייע למרחב הכפרי כולו. שם נעשים ציונות וחקלאות, בדגש על הנגב והגליל".
עד לפני 7 באוקטובר הקיבוצים נתפסו כפריווילגים שלא זכאים לתקציבים ועזרה. "השער הצהוב" היה "סדין אדום" בעיני הציבור הרחב, ראה מקרה האסי.
"מי שתופס כך את הקיבוצים אין לו התחלה של מושג מה משמעות הקיבוצים בהקמת המדינה, מה עברו קיבוצים בשנות ה-80, מה זה לחיות על הגבולות ולפתח כלכלה וחקלאות בפריפריה תוך כדי משבר מים ומדיניות דורסנית. אני רואה את עצמי כקול של התנועה הקיבוצית, קול שראוי שיישאו עוד אנשים".
"הייתי מעורב במאבקים למען ההתיישבות העובדת לאורך כל הדרך, לאורך כל התפקידים שעשיתי וביתר שאת לאחר 7 באוקטובר. אומנם אנחנו לא עוסקים ב'ספירת גופות', אבל צריך לראות מי חי ומי מת במרחבי השליחויות המורכבים, מי חי על הגבולות, מי חגורת ההגנה של מדינת ישראל. בצפון אלו מנרה, משגב עם, אדמית, חניתה, מלכיה – הקצה של הקצה. 'השער הצהוב' נמצא בין משגב עם ללבנון, בין נחל עוז לעזה".
בעצם המדינה היא זו שאמורה לגייס תקציבים, להעביר תקציבים לשיקום הקיבוצים.
"המדינה עושה ככל שביכולתה והקצתה תקציב שיקום. אנחנו רוצים לא רק לשקם, אלא לבנות מחדש טוב יותר. כדי לעשות את זה יש צורך גם בגופים כמונו. כמו בניר עוז, גם במנרה".
תקצוב השיקום היה מגובה על ידי כל חברי הדירקטוריון, על סיעותיו השונות, ממרצ, דרך הציונות הדתית והחרדים. "אף אחד אחר לא עבר מה שעברו תושבי הצפון ותושבי הנגב המערבי. יש לתקצוב צדק, יש משמעות, ולכן זה משהו שהתגייסו אליו כל קצוות הקשת הציונית".
העזרה באה לידי ביטוי לא רק בהעברת תקציבים. סדרה שלמה של החלטות נעשתה על מנת להקל על הגופים, כמו ביטול תקורות קק"ל בהקמת מאגרי מים, הכשרת קרקע ודרכים ביטחוניות. "העברתי החלטה שקק"ל לא גובה תקורות על הפרויקטים שלה. נהוג שבין 5% ל-10% מהתקציב חוזר כתקורה, בעצם כסף שחוזר לקופה. אמרתי – בשום פנים ואופן לא יקרה".
סיוע ניתן גם בזמן המלחמה ל-20 אלף תושבי קו עימות שיצאו להפוגות ריענון. בימים אלו קק"ל בעיצומו של מהלך להצבת 143 מיגוניות בשטחים חקלאיים בקו העימות הצפוני. בנוסף, לאחר שהתברר כי 300 יישובים במרחב הכפרי ללא מיגוניות, ובהם גם קיבוצים באזור עמק חפר, מגידו, משגב ומטה יהודה, פועלת קק"ל להציב ב-125 מהם מיגוניות. מבחינתו של אוסטרינסקי זו רק תחילת הדרך.
בהמשך צפויים לקבל את תמיכת קק"ל גורמים נוספים הקשורים להתיישבות. 15 מיליון שקלים מיועדים למועצה האזורית רמת נגב לטובת קידום התיישבות במועצה, גוש ההתיישבות מבואות ערד שעתיד לקום בבקעת ערד ובו יוקם קיבוץ חדש ועוד.
"כבר בתחילת הקדנציה הוחלט על המועצה האזורית עמק יזרעאל והמועצה האזורית גלבוע כיעדי סיוע מרכזיים לפיתוח סביבתי ופיתוח תשתיות. כל אחת מהן תוקצבה ב-15 מיליון שקלים. זה הרבה כסף שמועבר מקק"ל למרחב הכפרי, ובזכות".
קק"ל תמכה בהתנחלויות. חל עם כניסתך שינוי מדיניות? תמיכה במרחב הכפרי והפסקת תמיכה ביהודה ושומרון?
"אני לא נגד תמיכות ביהודה ושומרון בתוך היישובים. לא אתמוך בחוות חקלאיות ולא ברכישת קרקעות ביו"ש. נתמוך בפיתוח סביבתי בתוך היישובים, לא באלמנטים של תפיסת קרקע. זה נושא מורכב שמעורר מחלוקת בדירקטוריון".
ייתכן שגם התמיכה בקיבוצים תעורר מחלוקות בהמשך?
"התנועה הקיבוצית והקיבוצים הם בקונסנזוס. מקווה שגם בעתיד זה יישאר כך. זה תלוי ביכולת להוביל החלטות בהסכמות, בשיתופי פעולה ומתוך מדיניות ברורה. זו זכות גדולה לעמוד בראש הארגון, תפקיד עם יכולת השפעה ועשיית טוב, זכיתי במובן הזה. היכולת להשפיע קשורה גם לעבודה המשותפת עם השותפים לארגון".
קק"ל נכנסת לפעימת סיוע נוספת בקו העימות הצפוני וגם ביישובי הנגב המערבי.
"בנגב המערבי נשים דגש על הנצחה, נתמוך בפרויקטים של הנצחה וגם בפרויקטים אזוריים לפיתוח: פיתוח סביבתי, פיתוח התיישבות ותמיכה בקיבוצי הקצה כמו בארי ונחל עוז, ונבחן אם יש עוד אחרים. בקו העימות הצפוני, כמו שמסייעים למנרה, נסייע ל-11 קיבוצים ויישובים נוספים בהיקף מופחת, בהם משגב עם, מלכיה, אדמית וחניתה, גם למושבים שתולה, זרעית, אביבים, דוב"ב, מרגליות וכפר יובל, וגם ליישוב ערב אל־ערמשה. לצד זה נתמוך גם בפרויקטים אזוריים מחוללי מפנה כמו עמק הנחלים בגליל העליון והאמפי במוזיאון לוחמי הגטאות".
בנוסף עוסקת קק"ל בתמיכות רחבות בתנועות הנוער הכחולות ובארגוני נוער, במכינות קדם־צבאיות ובשנות שירות. "תומכים בפעילות בצורה משמעותית. תוך שנתיים נגדיל תמיכות מ-40 מיליון שקלים ל-60 מיליון שקלים במרחבים האלה".
אגב העזרה גם לכפר ערב אל־ערמשה, יש פרויקטים לתמיכה במגזר הערבי?
"הזרוע הציונית זה הייעוד שלנו ולשם מכוונים. המנדט שלנו הוא לקדם את ההתיישבות הציונית עם דגש עכשווי בגליל ובנגב. זה נושא מורכב".
במסגרת ההסכם הקואליציוני, לאחר שנתיים וחצי תהיה רוטציה בתפקיד יו"ר קק"ל ואתה תהפוך לסגנו. יש חשש מה יעלה בגורלן של ההחלטות שאתה מקדם?
"החלטות הן דבר מחייב וימשיכו לקדם אותן. אני עובד בשילוב ידיים עם מי שמיועד להחליף אותי במטרה שהמדיניות תהיה על דעת כל הנוגעים בדבר. מעבר לזה, אני גם לא הולך לשום מקום ועל פי ההסכם אהיה סגן יו"ר קק"ל. לא תהיה סיטואציה שבה לא אשפיע. המחויבות לקיבוצים גבוהה גם בצעדים הכלכליים וגם בהגעה אליהם לשטח. אני בוחר להיות נוכח בתנועה הקיבוצית. קק"ל ויו"ר קק"ל ימשיכו להיות מורגשים במרחב הקיבוצי – דעו שאנחנו פה בשבילכם".
