חוקרת ראשית: רוני גפני, מו"פ צפון – מיגל
חוקרים שותפים: שמואל עובדיה, עתיד שדות בע"מ, עומר דינר, גד"ש סאסא וליאורה שאלתיאל, מו"פ צפון – מיגל.
*תמונה ראשית: מפוח חום שהופעל ע"י גד"ש ג"ג אגש"ח בע"מ
רקע ומטרת הניסוי
תדירות השימוש הגבוהה בקוטלי מזיקים גורמת לעלייה בעמידות, לפחיתה ביעילות החומרים ולפגיעה במועילים, באדם ובסביבה. אחד המזיקים הבעייתיים בגידול הגזר היא פסילת הגזר, וקטור להפצת פתוגן מחולל מחלת הצהבון בגזר, הגורמת לנזקים קשים ליבול. הקושי להתמודד עם מזיק זה גורר שימוש תדיר בתכשירי הדברה ויעילותם מוגבלת. טכנולוגיות חום היא אחת מהגישות המבטיחות להפחתת שימוש בקוטלי מזיקים. יישום מפוח חום נבדק בהצלחה בכרמי יין ובשדות מצליבים כנגד מספר פגעים. מטרות מחקר זה הן הערכת הבטיחות לגידול ובחינת היעילות של שילוב מפוח חום בהדברת פסילת הגזר והפחתת מחלת הצהבון. במהלך עונת הגידול של 2025 נבחנה בטיחות יישום מפוח חום בגזר. במסגרת ניסוי נבדקו שתי טמפרטורות שונות – 160°C ו-180°C במהירות נסיעה של 3 קמ"ש. מטרת הניסוי הייתה לבדוק את השפעת הטמפרטורה על איכות ומשקל היבול.
מהלך הניסוי
הניסוי בוצע בגזר מזן ניירובי, בחלקה של להבות הבשן (גד"ש גג, עמק החולה). החלקה נזרעה ב-10.12.24 בעומד סופי של 70 צמחים למטר. תכנון הניסוי המקורי כלל שלושה מועדי יישום שבועיים, אך במועד היישום הראשון (28.4.25) הייתה פגיעה משמעותית בגזר עם כניסה של הטרקטור לערוגות (איור 1), לכן הוחלט לבצע את הניסוי רק בפסי המרסס.
הניסוי הועמד בבלוקים (n=4, כמספר הכניסות של המרסס בחלקה), אורך כל חלקת ניסוי היה כ-20 מ' ורוחב ערוגה. לאחר כל יישום בוצעה ההערכה ויזואלית של פגיעה ביבול לעומת חלקת ביקורת צמודה. במועד האסיף נדגמו שני אזורים בכל חלקת ניסוי (כ-52 ס"מ לאורך הערוגה, ע"מ לתת אומדן של טון לדונם). איור 2 מתאר את מפת הניסוי. לאחר האסיף בוצע מיון של הגזרים לפי קבוצות איכות (איור 3):
- Class A – מעל 12 ס"מ אורך וקוטר של כ-2.5 ס"מ.
- Class B – מתחת ל-12 ס"מ אורך וקוטר של כ-2.5 ס"מ.
- גזרים מעוותים.
- גזרים נגועים בקשיון רולפסי.
גזרים מכל קבוצת איכות נספרו ונשקלו, חושב אחוז הגזרים בכל קבוצה, משקל כולל לחלקה ומשקל ממוצע לגזר.
איור 2. מפת הניסוי בחלקת להבות הבשן. הניסוי הועמד בפסי הריסוס (n=4). ריבועים אדומים מסמנים לדוגמה את דיגום היבול (0.52X1.93 מ') בחלקות הניסוי וחלקות ביקורת סמוכות.
תוצאות
בשני מועדי הניסוי לא נצפו הבדלים חזותיים בין צמחי הגזר שטופלו בחום לבין ערוגות הביקורת הצמודות, הן מיד לאחר יישום המפוח והן כעבור 48 שעות ממועד היישום.
לא נמצאו הבדלים מובהקים במשקל לגזר בכל אחת מקבוצות האיכות בין טיפולי החום לבין קבוצות הביקורת הצמודות. בנוסף, לא נמצא הבדל בין יישום בטמפרטורה של 180°C לעומת 160°C. גם ביבול הכולל לא נצפו הבדלים בין טיפולי הביקורת וטיפולי החום, או בין הטמפרטורות השונות (איור 4).
אחוזי המשקל היחסי של כל קבוצת איכות מתוך היבול הכולל לא הושפעו מהטיפול התרמי, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים (איור 5).
סיכום ניסויי בטיחות והמשך המחקר
ניסויי הבטיחות מצביעים על כך שיישום מפוח חום בטמפרטורות של עד 180°C הינו בטוח לגידול גזר בשלביו המאוחרים, ואינו גורם לירידה באיכות היבול או במשקלו. עם זאת, האתגר המרכזי שנצפה קשור לאופן היישום בשטח: השימוש במפוח הרתום לטרקטור בעל הספק של כ־150 כ"ס או יותר, אינו מתאים לתנועה בין ערוגות הגזר, שכן עלול להיגרם נזק פיזי לגידול עקב הידוק הקרקע או ריסוק גזרים בשורות החיצוניות. על כן, מומלץ לבחון התאמה הנדסית של המפוח לשטחי גזר פתוחים – למשל, באמצעות רכבים קלים יותר, על מנת למנוע נזק תוך שמירה על יעילות הפעולה.
בעונת הגידול הקרובה (2025–2026) צפוי להיערך ניסוי המשך שיבחן את הבטיחות והיעילות של יישום מפוח החום בשלבים מוקדמים של הגידול – עם הצצה והתבססות – כטיפול פוטנציאלי נגד מזיקים. הניסוי יתמקד בהשפעת החום על הצמחים הצעירים, על אוכלוסיות מזיקים, ועל היבט האגרוטכניקה של היישום (בעיקר לאור משטר ההשקיה בתחילת הגידול).
