המאמר – סיכום שנה נוספת לניסיון שפורסם ב"אבוקדו שיא" מרץ 2021.
רקע לביוסטימיולנטים כממריצי גידול
תזכורת קצרה ליתרונות הדישון בביוסטימולנטים. בעשור האחרון מתרחב השימוש בביוסטימיולנטים כתוספים לדישון לצורך השגת יבול גבוה יותר ובאיכות גבוהה יותר. הביוסטימיולנטים מוגדרים כחומרים ממריצי צימוח (מעודדי צימוח) ממקור ביולוגי או טבעי או תוצרים דומים התורמים להתפתחות ובריאות הצמח.
הביוסטימיולנטים כוללים חומרים ביוכימיים כמו חומצות אמינו, חומרים הומיים (תחמוצות הומיות / פולבית), תמצית מאצות וחומרים דומים וכמו כן, גם אלוחים ממקור בקטריאלי או מחיידקים כמו מיקוריזה .(Patrick du Jardin 2015)
השימוש בביוסטימיולנטים כתוסף לדשן יהפוך במהרה כחלק מממשק הדישון השגרתי בגידולים השונים. עיקר השפעת מעודדי הצימוח הינו בתנאי עקות לגידול, כמו טמפרטורות קיצוניות, מחסור במים להשקיה, בתנאי קרקעות בעיתיות (מלוחות, אלקליות, גיריות). או בתנאים של עקות ממחלות ומזיקים .(MARSCHNER REVIEW 2014)
בחברת דשן גת הוחלט להתמקד בעיקר בשני סוגי חומרים מקבוצת הביוסטימיולנטים: ביו הומיגת מוצר מקבוצת החומרים ההומיים וביו-גת אצות 30 מוצר מתמציות אצות ירוקות.
חברת דשן גת עורכת באופן שוטף ניסויים בחממה ייעודית לצורך איתור ביוסטימיולנטים מתאימים לשילוב בתמיסות הדשן, השפעתם כמעודדי צמיחה לגידולים שונים, במצעי קרקע שונים ובתנאי עקת מים והמלחה. לאחר בחירת המוצרים היעילים ביותר, ביו הומיגת וביו-גת אצות 30 ,בוצעו ניסויים לקביעת הכמויות (ריכוזים) הרצויים בהדשייה, עיתוי היישום וכן אפשרויות בינהם.
ניתן לקרוא באופן מפורט באתר החברה על מעודדי הצמיחה, בכתבות המתפרסמות בניוזלטר החודשי המופץ על ידינו ללקוחות (דישון אבוקדו בתוספת מעודדי צמיחה יולי 2019, חשיבות ביוסטימולנטים (מעודדי צמיחה) כתוסף לדשן בגידולי חממה 10.2020; השפעת הומיגת וסיליקה על גידול בזיליקום – ספטמבר 2020; ביו-הומיגת בגפן -ספטמבר 2018, ועוד).
בשנים האחרונות, הצבנו תצפיות וניסויי שדה במטעים כדי לבחון את השפעת תוספי הביוסטימיולנטים על פוטנציאל היבול, במסגרת זו כלול גם הניסוי הנוכחי במעגן, ולהלן תוצאותיו.
ניסוי השפעת תוספי "ביו-הומיגת" ו"ביו-גת אצות 30" בהדשייה על יבול האבוקדו
לבדיקת השפעת תוספת ביו סטימיולנטים בהדשיה על אבוקדו נבחר מטע אבוקדו צעיר בקבוץ מעגן, חלקה מספר 21. הזן – האס לביא, זן מפרה – עירית, שנת נטיעה 2016. נטיעה 3X6. מספר עצים לשורה בניסוי: 40. החלקה מושקית במתזים 30 ליטר שעה מחברת נטפים.
כמות מים לעונה 1200 מ"ק לדונם. הדשייה רציפה בתמיסת "פליקס 1" במינון של 0.3 ליטר לקוב, סה"כ דשן 360 ליטר\ד', סה"כ לעונה כ- 26-16-16 ק"ג\דונם K-P- Nבהתאמה.
תוכנית הניסוי
- תוספת בהדשייה לשורה 2, הזרקה ישירה בדישון יחסי בעזרת משאבת תפן המורכבת על שלוחת השקיה, ממיכל הנמצא בתחילת השורה. מינון שווה ערך 1.5% מכמות הדשן.
- ביו-הומיגת וביו-הומיגת בתוספת דישון מוגבר (בשנת הקטיף השנייה 2021): תוספת בהדשייה שורה מספר 4. השורה חולקה ל-4 חזרות לכל טיפול (4 עצים לחזרה), בטיפול המוגבר הזרקה ישירה בדישון יחסי של דשן "פליקס 1" בנוסף לביוהומיגת במינון שווה ערך 4% לכמות הדשן המשקית. בטיפול ההומיגת הזרקה של ביוהומיגת בלבד – המינון 3% מכמות הדשן המשקית.
בטיפול הדישון המוגבר תוספת הדשן ככמות הדשן המשקית לעונה, סה"כ כמות כפולה.
בשורות הניסוי בו נבחנה השפעת ה"ביוגת-אצות 30" ו"ביו-הומיגת" כתוספת לדישון המשקי, נבחרו לקטיף הפירות ב"ביוגת-אצות 30" 3 עצים מייצגים ברצף לחזרה. ב"בביו- הומיגת" נבחרו לקטיף הפירות 2 עצים מייצגים ברצף לחזרה. בשורת הביקורת נקטפו עצים ב-4 אתרים במקביל לעצים הנדגמים בשורת הטיפול, זאת בהנחה שבכל החזרות המקבילות השונות המרחבית בקרקע דומה והשפעת הטיפולים על היבול תהיה הגורם המרכזי.
מיקומי אתרי הדיגום נבחרו מתמונות רחפן. שורה 2 בחלקה דושנה בתוסף "ביוגת-אצות 30" ושורה 3 שימשה כביקורת, שורה 4 דושנה בתוסף "ביו-הומיגת". שורה 3 (מוגדרת ביקורת אצות 30) נראתה מתחילת הניסוי (לפני שנתיים וחצי) פחות מפותחת, ולכן נדגמו חזרות גם משורה 5 (מוגדרת ביקורת הומיגת), שורה שאפיינה את רב שורות האבוקדו הס לביא בחלקה.
תוצאות הניסוי נותחו סטטיסטית למובהקות Tukey-Kramer HSD, Student's t', Anova (Alpha= 0.05)
תוצאות הניסוי
לפני שנה תוצאות שקילת היבול הראו שאכן שורות הביקורת מס' 3 ומס' 5 שונות זו מזו משמעותית. שורה מס' 3 שנראתה חלשה נתנה יבול גבוה משקלית בכ-25% ובמספר פירות בכ-38% יותר, לעומת שורת הביקורת מס' 5. השנה לא היו הבדלים משמעותיים בין שורות הביקורת.
בטבלה-1 בניתוח התוצאות של הטיפולים ביו-הומית וביו-הומיגת מוגבר לעומת הביקורת (שורה מס' 4 ומס' 5) יבול האבוקדו לעץ בטיפול הביו-הומיגת היה גבוה מהביקורת במשקל ב-16% (לא מובהק), ובמספר הפירות ב-24%, אך קטן במשקל הפרי הממוצע ב-7% מהביקורת (לא מובהק).
בטיפול בו ניתנה מנת דשן מוגברת עם הביו-הומיגת, היתה תוספת קטנה במשקל ובמיספר הפירות מהביקורת, כמובן לא מובהק. התוצאות סותרות את ההנחה שתוספת היבול כתוצאה מדישון בביו-הומיגת מצריכה תגבור הדישון. יתכן והכפלת כמות הדשן הייתה בעודף ניכר ויצרה בעיות באיזון בהזנת העץ והמלחת בית השורשים בעומק.
למרות תוספת משמעותית במספר הפירות ובמשקל הפרי לעץ לא נמצאה מובהקות בגלל שונות גדולה בין העצים. השנה נשקל כל עץ בנפרד וניתן היה לראות הבדלים משמעותיים אפילו באותה חזרה. לדוגמה: באחת החזרות בטיפול ביו-הומיגת, עץ עם יבול של 116 ק"ג לעומת 19 ק"ג, 619 פירות לעומת 84 פירות בהתאמה.
העצים לקטיף סומנו כבר בתחילת העונה (בכוונה לחזור לאותם עצים שנדגמו בעונה קודמת ככל שניתן), במועד הקטיף נמצאו הרבה עצים שסומנו עם ענפים שבורים כתוצאה מעומס פרי או ממחלה ולא ניתן היה לקטוף מהם, היה צורך לבחור עץ מייצג בסמוך כדי לדגום.
טבלה-1
- לא נמצאה מובהקות בין הטיפולים.
טיפול ה"ביו הומיגת" נתן את היבול המיטבי (שווה ערך 3,084 ק"ג/דונם), תוספת של כ-16% במשקל מהביקורת, שווה ערך לכ-424 ק"ג/דונם תוספת ביבול. מספר הפירות גדול מהביקורת בכ-24%, שווה ערך לכ-3,130 פירות נוספים לדונם. משקל פרי ממוצע 194 גרם, נחות בכ-7% מהביקורת.
בטבלה 2 בניתוח תוצאות הניסוי בטיפול "ביוגת-אצות 30" בהשוואה לביקורת (שורה 2 ל-3) יבול האבוקדו לעץ היה גבוה מהביקורת, ב- 13% תוספת במשקל היבול (לא מובהק), וב-14% במספר הפירות (לא מובהק). ובמעט נמוך במשקל הפרי הממוצע מהביקורת (לא מובהק).
טבלה-2
טיפול ה"ביו-גת אצות 30" נתן את היבול המיטבי (שווה ערך 3,019 ק"ג/דונם), תוספת של כ-13% במשקל מהביקורת, שווה ערך לכ-340 ק"ג/דונם תוספת ביבול. מספר הפירות גדול מהביקורת בכ-14%, שווה ערך לכ-1,891 פירות נוספים לדונם. משקל פרי ממוצע 199 גרם, נחות בכ-1.5% מהביקורת.
מסקנות – הדשייה על יבול באבוקדו
התוצאות הם של קטיף מסחרי שני למטע הצעיר (נטיעה 2017). השנה בלטה תופעת קריסת ענפים מעומס יבול, דבר אשר הקשה לקבלת חזרות סדורות לניסוי. השונות ביבול העצים בתוך החלקה גדולה יתכן ומאפיינת את הזן "הס לביא", מצב זה מקשה בניתוח התוצאות. לאחר שנתיים ניתן לציין שתוצאות הניסוי עקביות במגמה בהתאם לטיפולים.
ניתן להסיק מהניסוי שלתוספים "ביו-הומיגת" ו"ביו-גת אצות 30" השפעה משמעותית על פוטנציאל יבול – מספר הפירות לעץ ובהתאם לכך על משקל יבול מצטבר לחלקה. הגורם להגדלת מספר הפירות יכול להיות כתוצאה מהגדלת מספר הפרחים לעץ ו/או הגדלת יכולת החנטה ו/או הקטנת מספר החנטים הנושרים לאחר חנטה. תוספת משקל היבול משמעותית בהגדלת ההכנסות מהחלקה ומכסות את עלות התוסף.
בניסוי עם "ביו-הומיגת" עם דישון מוגבר – ההנחה הייתה שתיתכן תוספת יבול בגלל הדישון בביו-הומיגת, אך זו מוגבלת בגלל זמינות יסודות הזנה ולכן נדרש תגבור הדישון של חנקן זרחן ואשלגן. התוצאות מראות שההנחה מוטעית, אך אין לפסול אותה לחלוטין. ייתכן ומינון הדשן היה גבוה, או רק אחד מיסודות ההזנה נדרש לתגבר, ויתכן כי לעיתוי התגבור ישנה השפעה.
הניסוי תוכנן להימשך מספר שנים, המגדלים החליטו לבצע שינוי במערכת ההשקיה, ולכן אנו נאלצים לסיים את הניסוי בעת הנוכחית.
תודות לצוות האבוקדו בקיבוץ מעגן (גלעד פריד, בני וייס) בעזרה ושיתוף פעולה עם צוות האגרונומים של דשן גת (מיכל כנות, יעקב הניג, ירון יוטל, עדי נוה, ליאור מאיר).
מקורות
Halpern, M., Bar-Tal, A., Ofek, M., Minz, D., Muller, T., Yermiyahu, U., 2015. The Use of Biostimulants for Enhancing Nutrient Uptake. Advances in Agronomy volume (3), pp. 141–174.
MARSCHNER REVIEW 2014. Pamela Calvo & Louise Nelson & Joseph W. Kloepper. 2014 Agricultural uses of plant biostimulants. Plant Soil (2014) 383:3–41 Patrick du Jardin 2015. Plant biostimulants Definition, concept, main categories and
