ההשפעה של הסגר ביום העצמאות על הסביבה

מומחים של הגן הבוטני ושל רשות הטבע והגנים מסבירים – כיצד משפיע העוצר שהוטל על החוגגים ביום העצמאות על בעלי החיים והסביבה שלנו

ההשפעה של הסגר: נגיף הקורונה אמנם הביא עמו משבר רפואי וכלכלי קשה ובכול זאת, עצם העבודה שאנו נוסעים פחות, מזהמים פחות ונמנעים ממרחבים ציבוריים: משפיעה לטובה על הטבע והסביבה שלנו. לצד בעלי החיים שהגיחו לאחרונה ממקומות המחבוא שלהם (מחבואים אשר הגנו עליהם מאימת הזיהום והפסולת) קיימים לא מעט שטחים פורחים, בהם צמחים זוקפים את ראשם בגאווה בשל עונת האביב.

אז מה תהיה ההשפעה של הסגר ביום העצמאות על הסביבה?

אורי פרגמן ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ירושלים, מספר על פריחות אביב ועל ההשפעות הסביבתיות והאנושיות על הצומח: "בתחילת מאי אנחנו נמצאים בקן התפר בין סוף האביב לתחילת הקיץ, בשל הגשמים המרובים שחלקם היו מאוחרים, השנה שפריחה ממשיכה לתוך מאי, במיוחד באזורים ההרריים מהגליל ועד להר הנגב. בימים אלו פורחת כחלית ההרים בהר הנגב, אבל גם מרוות יהודה בהרי יהודה, מיני שלהבית בכל הארץ, כמו שיחי לוטם ואף סחלבים."

כיצד השפיעו בעבר חגיגיות יום העצמאות על הסביבה והצמחייה בישראל?

פרגמן ספיר: "זיהום אוויר של יום אחד לא משפיע על הצמחייה, לעומת זאת שריפות כן וכמובן זבל שמשאירים. השארת הפסולת מקלקלת לכולנו את נופי הארץ ומסמלת חוסר אכפתיות לא רק לטבע אלא גם לזולת, למטיילים ולמבקרים שמגיעים אחר כך. תעודת עניות לחברה בארץ. מצד שני יש מודעות גדלה לעניין ומשפחות רבות כיום מתנהגות אחרת."

כיצד ישפיעו לטובה היעדר חגיגות יום העצמאות על הסביבה ועל הטבע? האם כדאי להמשיך לצמצם גם בעתיד את החגיגות, כדי לאפשר לצמחייה להתאושש?

"בעונה זו צמחים רבים נמצאים בשלב קריטי של התפתחות הפירות עם הזרעים שהתפתחו מהפרחים. פחות הפרעה להם על ידי דריכה, זבל או שריפות יאפשרו להן לייצר הרבה זרעים שינבטו בשנים הבאות ויבטיחו את מרבדי הפריחה."

האם בעקבות ההפסקה שנכפתה עלינו, בשל נגיף הקורונה, נגלה צמיחת זני צמחים חדשים?

"לא ממש, פחות בוטנאים בשטח שווה פחות מציאות. זיהום האוויר הוא ממש לא גורם מרכזי בפגיעה בצמחיה. את הגורמים לפגיעה בצמחיית הארץ ניתן לחלק לשתי קבוצות: 1. הרס בתי הגידול לבניה, תעשיה, חקלאות וזיהום-יבוש מקורות מים. 2. צמחים פולשים זרים אגרסיביים הדוחקים צמחים מקומיים."

ומה לגבי העשייה למען הסביבה?

"יש הרבה מה לעשות – להגביר את האכיפה, להכריז על עוד שמורות טבע בשטחים פתוחים, ללמד על הצמחים השונים ולהציג את אלו שנעלמים לנו – מה שאנחנו עושים הרבה בגן הבוטני ובמאגרי המידע שלו. לימוד ומחקר על צמחים בסכנה – הם נושאים בהם אנחנו עוסקים רבות בגן. ריבוי פרחי בר והחזרתם לגינות ולפארקים מתקשר למיזם שלנו להצלת פרחי הבר."

ההשפעה של הסגר ביום העצמאות על הסביבה

אורי נוה, מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, מספר על השפעות ההסגר על שמורות הטבע והגנים: "בעלי החיים נהנו מאיזה חופשה קצרה מבני אדם. ההשפעות של בני אדם על בע"ח היא בעיקר העקה, משמע: סטרס, או באיום פיזי ישיר. אנשים מסתובבים עם מכוניות בטבע, מה שגורם לבע"ח לחשש בשל הרעש והתנועה. יש אנשים שעוסקים בציד לא חוקי או באיום מסוג אחר, כרעשים ופסולת. ברגע שאנשים הסתגרו בבתים, בעלי החיים באופן טבעי חזרו חזרה להתנהגות פחות מושפעת  מהאיומים. אנחנו בודקים כעת את ההשפעות של השקט בשמורות ובגנים שלנו. הבדיקה נערכת כדי לראות מה קורה  כשאין אנשים. כך אפשר למדוד את המצב עם או בלי אנשים בשמורות, ולהסיק מסקנות על איך אפשר לשמור על הטבע טוב יותר.

"משבר הקורונה, אחד הדברים המרכזיים שהוא עושה לבני אדם, הוא לתת להם איזושהי תחושה של ענווה וצניעות וטיפה תחושה של 'איפה אנחנו בתוך כול הדבר הגדול הזה שנקרא כדור הארץ והטבע'. אולי זה הזמן לשנות את הדרך בה אנו מסתכלים על הטבע ולהפסיק לחשוב: 'אנחנו בקודקוד ונמצאים מעל הטבע ואנו הדבר הכי חשוב'. זה הזמן להבין שאנחנו נמצאים בכדור, שאין בו למעלה ולמטה, ואין בו 'חשוב או לא חשוב'. האדם הוא עוד אחד מהיצורים שחיים פה. ואם האדם לא יבין שהוא חלק ממערכת שלמה, אז כנראה שהמערכת תפלוט אותו החוצה."

האם תהיה השפעה על הטבע בהיעדר חגיגות יום העצמאות, שכוללות מנגלים או שיגור זיקוקים ואפילו הדלקת מדורות בל"ג בעומר?

נווה: "המדורות, מעבר לזה שהן מזהמות את האוויר ומייצרות ריח, הן גם מגדילות את הסכנה בעונה הזאת של שריפות. גם כאן יש לנקוט במידה של צניעות כי רבים רוצים שהמדורה שלהם תהיה הכי גדולה ומרשימה וכאן חשוב שנשים לב למעשים שלנו. היציאה החוצה ביום העצמאות מביאה עמה אוכל, שאת חלקו הגדול אנחנו לא צורכים והמזון שנזרק בשטח מייצר עודף מזון, שמתאים לחלק מהחיות ופחות מתאים לחיות אחרות, מה שגורם למצב שבו בע"ח מתבססים על המזון הזה ומתרבים, למשל, תנים וחזירים שיכולים גם להשפיע על פגיעה באיזון במערכת – תנים יכולים לטרוף עופרים של צבאים וחזירים יכולים לפגוע בציפורים מקננות ובכול מיני בעלי חיים קטנים. מדובר בהשלכת אוכל שאינו מתאים לטבע."

אולי כדאי להגביל קיום חלק מהפעילות ללא קשר למשבר הקורונה, למען בעלי החיים?

נווה: "אנשים צריכים לקחת אחריות על המעשים שלהם, כי מה שהם עושים היום משפיע עליהם לטווח הקצר והארוך, אם זה בדוגמא של הקורונה או בעוד שבועיים, כפי שאומרים במשרד הבריאות. אי לקיחת אחריות תשפיע על מה שיהיה איתם, כשהם יהיו מבוגרים או על מה שיקרה לילדים שלהם, כשהם יהיו אנשים בוגרים. חשוב שכול אחד יסתכל עצמו ויבדוק איך הוא יכול לנצל את הזמן הזה, כדי להבין איפה המקום שלו בטבע.

"איפה אתה במקום העבודה שלך וכמה כסף אתה מרוויח – זו מידה אחת שאנו משתמשים בה, אבל אפשר למדוד גם את איך שאנחנו מתייחסים לכדור הארץ ואיך אנו מתייחסים לטבע, כדי לשאול: האם הטבע נועד לשמש אותנו או שאנחנו חלק ממנו? צריך להבין שאנחנו חלק מהדבר הזה, לכן כל פעולה שלנו משפיעה עלינו ועל האנשים שאנחנו אוהבים. אז אולי אפשר טיפה לתקן, אם כל אחד יעשה קצת – כמו לקרוא שלטים בשמורות הטבע, להקשיב להוראות ולאנשים שלובשים מדים עם סמל רט"ג שעבודתם לשמור על הטבע – יהיה הבדל גדול שישפיע לטובה."

רפת מקיימת